למסירה הצעה טובה לכל ההורים שילדיהם עולים כיתה

  • הוסף לסימניות
  • #21
סתם שאלה..
נאמר ש35 הורים של תלמידים מאותה כיתה רואים את השרשור הזה.
נאמר שכולם עם כוונה לתת תשופר לרב'ה תחילת שנה.
נאמר שהרב'ה לא ראה את השרשור.

מה יעשה? למי יתן יחס יותר טוב? למי שנתן מעטפה יותר שמנה?


[ובמילים פשוטות. לא עדיף להשאר באותה פרקטיקה מקדמת דנא, להתקשר כמה ששייך לרב'ה להתעניין בבן יקיר ולהראות נוכחות, וכך הוא יראה יותר אכפתיות ושימת לב (כי הרי הוא צריך גם לתת דו"ח באמצע החיים ולא רק באסיפת הורים), מאשר עם כל התוספות הללו?]
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
להערכה אין כללים,
כל אחד וההערכה שלו
זה הבעיה שתמיד היו כללים- כסף בפורים וסוף שנה.
ובשנים האחרונות הכללים השתנו וכל אחד עושה כפי ראות עיניו והתרגלו לתת מתנות וכספים וברור שזה מזיק לילדים האחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ונראה לך שזה השיקול אם להיות רבה או לא?

בסה"כ הוויכוח הוא איך להביע הערכה אם דווקא בשוחד כספי או במילים.

לא צריך לכתוב למה לא צרכים לתת
כל אחד יעשה כהבנתו

לדעתי עם למלצר נותנים טיפ באולם ובמסעדה
אז בוודאי למלמד צריך לתת

בסוף התורה החינוך והעתיד של הילדים שלנו נמצאים אצל המלמד

ולא אצל המלצר.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בכללית נושא חשוב מאד. הקשר, החיבור וההערכה למוסד החינוכי , למלמדים/המורות, חשוב מאד שהילדים מרגישים את הערכת ההורים כלפי הצוות ,חשוב לאין ערוך לטובות חינוכם.
נושא המתנות הוא רגיש, אבל גם מי שאין לו אפשרות או לא חושב שצריך מתנות וכסף, מילה טובה בכתב או בע"פ חשובה מאד לצוותים המסורים,
דווקא בבין הזמנים אנחנו לומדים להעריך אותם יותר ויותר על העבודה המסורה ורבת הערך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם כל הילדים בכיתה מביאים משלוח מ(ת)נות בכל חג אז זה ניהיה כבר בייסיק ואז כבר לא מרגש את המלמד
כל הפאנץ זה כשהמורה מקבל בסתם יום בהיר שוקול להעברה
אם הוא חוזר הביתה מיום עבודה עם 15 שוקולדים הוא יתן יחס טוב יותר ל 15 הילדים האלה?

צריכים לשמוע כאן את הצד של המלמדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
סתם שאלה..
נאמר ש35 הורים של תלמידים מאותה כיתה רואים את השרשור הזה.
נאמר שכולם עם כוונה לתת תשופר לרב'ה תחילת שנה.
נאמר שהרב'ה לא ראה את השרשור.

מה יעשה? למי יתן יחס יותר טוב? למי שנתן מעטפה יותר שמנה?


[ובמילים פשוטות. לא עדיף להשאר באותה פרקטיקה מקדמת דנא, להתקשר כמה ששייך לרב'ה להתעניין בבן יקיר ולהראות נוכחות, וכך הוא יראה יותר אכפתיות ושימת לב (כי הרי הוא צריך גם לתת דו"ח באמצע החיים ולא רק באסיפת הורים), מאשר עם כל התוספות הללו?]
כדי להשקיע בבן שלך זה לא אמור לבא על חשבון שאר הילדים,
זה מאוד טיפשי וקטנוני לחשוב שכדי להשקיע בילד אחד הוא מזניח את שאר הילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה הבעיה שתמיד היו כללים- כסף בפורים וסוף שנה.
ובשנים האחרונות הכללים השתנו וכל אחד עושה כפי ראות עיניו והתרגלו לתת מתנות וכספים וברור שזה מזיק לילדים האחרים.
גם בפורים וגם בסוף השנה יש אשכולות צרי עין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
גם בפורים וגם בסוף השנה יש אשכולות צרי עין.
הכאב הוא שכל אחד נותן על פי יכולותיו,
והכאב גדול אם מלמד שופט חלילה על פי עוביה של המעטפה שקיבל.
למה עשתה התורה "מחצית השקל"? "העשיר לא ירבה.."
יש משפחות ממוצעות שרק עבור שכ"ל של הבת בסמינר, הבחורים בישיבה ותלמודי תורה מגיעים כמו כלום ל8000 שח לחודש, ומדובר על אברכים!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מעניין (וכואב) שאלו שמרגישים חייבים לתת כדי שיתייחסו יפה לילדים שלהם הם דווקא ציבור האברכים שמוציא סכומים אסטרונומיים על חינוך ילדים וכו',
והאמידים יותר הרבה פעמים אומרים למה שניתן הוא מקבל משכורת וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
כדי להשקיע בבן שלך זה לא אמור לבא על חשבון שאר הילדים,
זה מאוד טיפשי וקטנוני לחשוב שכדי להשקיע בילד אחד הוא מזניח את שאר הילדים.
לא חשבתי לרגע שהמלמד מזניח מישהו.
גם לרב'ה יש מגבלות כח ויכולת, וכשיש ילד קשה זה סוחט כח וזה משפיע על כולם, וזה לא משנה כמה תשופרים הוא יקבל מהורים אחרים. בטח אם יקבל מכולם - למי יפנה עדיפות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
חסר טעם לדחוף למלמד כסף בתחילת השנה, על מה ?
מלמד הגון יסרב לקחת כסף.
חבל שאתה מקלקל לו את התכנית לכסות את החריגות מהחופש..😆

מאוד קשה לקבל ממלמד עיצות. מלמד שנכנס לתפקיד הזה צריך לשים לנגד עיניו שליחות שליחות שליחות!
הורים, אם את כל המחשבות והכספים שאתם משקיעים בלהתחנף למלמד/מורה - תשקיעו בתפילות על הילד. הרבה יותר חשוב ויעיל!
אחרי הכל החינוך ועיצוב האישיות של הילד זה באחריות שלנו! הזכות שלנו
אל תדמיינו או תקוו שמישהו יעשה את זה במקומכם…..
אני מפנקת בפורים ובסוף שנה במידה נעימה וזהו.. מיותר מעבר.
מכתבים של איחולים ותודות גם מומלץ מידי פעם - - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
דבר אחד בטוח
אתה לא רוצה לתת אל תתן
למה להתקיף את מי שרוצה לתת
מי שרוצה להעריך לצ'פר הכרת הטוב על העבודה הקשה והבלתי מתוגמלת

אתם לא יודעים מה קורה בענף החינוך
חוסר מטורף במלמדים סוג ד'


מעניין שיש קבוצה שתמיד מתנגדת לתת ותוקפת גם בפורים ובכל הזדמנות
אבל במסעדה למלצר נותנים טיפ בשמחה יותר מ 4 פעמים בשנה.......
חשבון נפש
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני מביאה מדי פעם משהו קטן לגננות והמטפלות. בלי תאריך מסוים.
קונה בדרך בקבוק שוקו/רבע לשבע וכו', אפילו בלי אריזות וסרטים. עם השקית מבר כל...

פעם ב... מביאה משהו רציני יותר כמו קופסא עם פנקייקס וקופסיות עם רטבים ותוספות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הכאב הוא שכל אחד נותן על פי יכולותיו,
והכאב גדול אם מלמד שופט חלילה על פי עוביה של המעטפה שקיבל.
למה עשתה התורה "מחצית השקל"? "העשיר לא ירבה.."
יש משפחות ממוצעות שרק עבור שכ"ל של הבת בסמינר, הבחורים בישיבה ותלמודי תורה מגיעים כמו כלום ל8000 שח לחודש, ומדובר על אברכים!!
את/ה שמעת פעם מלמד / מורה ששופט/ת לפי עובי או גודל המתנה ?
רק צרי העין אומרים את זה על המלמד /מורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לא חשבתי לרגע שהמלמד מזניח מישהו.
גם לרב'ה יש מגבלות כח ויכולת, וכשיש ילד קשה זה סוחט כח וזה משפיע על כולם, וזה לא משנה כמה תשופרים הוא יקבל מהורים אחרים. בטח אם יקבל מכולם - למי יפנה עדיפות?
זה ברור שילד קשה לא יעזור גם מתנה שמינה,
וילד מצטיין לא צריך בכלל מתנה כדי לקבל יחס טוב,
אבל הרוב הם באמצע וכדי שהמלמד יתן יחס מהלב, צריך לפתוח לו את הלב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה