השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

  • הוסף לסימניות
  • #21
מאד מעניין איך מי שמבין קצת בהשקעות עושה תוכנית כזה
כל הרעיון של השקעה בשוק ההון לאורך זמן בכל מיני מדדים פאסימיים
חייב להיות בנוי על השקעה חודשית או שנתית
מכיוון שהמדדים עולים ויורדים ומשתנים כל הזמן באחוזים גבוהים
ואז כשמשקיעים חודשית או שנתית אז תופסים פעם גבוה מאד ופעם נמוך מאד
ועל זה בונים את הממוצע שיעשו אחרי 20 שנה
בתוכנית שהם עשו זה לא יכול לקרות
הם כותבים לדוגמא ב &500
אז גם זה אני יקח כדוגמא
זה עלה תוך שנתיים ב100 5
זה ירד גם רק בחודש האחרון ב 30 אחוז
אז ה יהיה הרי כל אחד מקבל את ההלוואה בחודש אחר ושם את כל הכסף מיד בשוק ההון
זאת אומרת תעשו חשבון אחד שם את זה לפני חודשיים ואחד לפני שבוע ואחד שבוע הבא
שיכול להיות שירד ב 50 אחוז ואז תעשו חשבון אחרי שלש שנים איפה יחזיק אחד ואיפה השני וגם אחרי 20 שנה יהיה לו לאחד 200000 אלף שח ולאחד פחות ממאה
אדרבה מחכה שיתקנו אותי עם חשבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יוזמה יפה שבקצרה היא שדרוג של הפקדה חודשית בשוק ההון לתקופה ארוכה, זה טוב לקהילות חסידיות ששם יש גבירים שמשויכים יותר לקהילה , מה יעשו בשאר הציבורים מאיפה ימצאו כ"כ הרבה כסף ותורמים, בקיצור צריך לחשוב איך לוקחים את זה קדימה גם ביחס לקהילות אחרות
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כל רעיון לקידום המודעות של חיסכון מוקדם ועזרה בנישואי ילדים מבורך ביותר.
כמי שיושב באספות של קופות למיניהם רציתי לעמוד על מספר נקודות.
קיימות כיום בעיקר שני סוגי הלוואות לנישואים.
האחת דוגמת הגמ"ח המרכזי ואושר בכבוד וכדו', שם ההלוואה היא לפי מספר היחידות וכדו'.
והשניה היא קיימת רק במספר קהילות גדולות או בתי כנסת קייימים שבהם ההלוואה היא ללכלל הציבור בסכום קבוע מראש ומתרימים לצורך כל אך ללא מחוייבות להלוואה לפי תרומה וכדו'.

בהשוואה מול הסוג הראשון כבר עמדו על כך כי סביר שיותר נכון להשקיע מראש את הסכום החודשי שאנשים מפרישים מאשר להניח בגמ"ח עבור הלואה [כאשר חלק מהקרן גם לא חוזרת] ובנושא זה האריכו מאוד כאן בפרוג.
ובאם מישהו [הקהילה למשל] נותן לך כבר עכשיו את הסכום הרי מה טוב.

אמנם את המיזם הנ"ל צריך להשוות מול הסוג השני וזאת משום שמביאים כאן כסף מבחוץ לצורך המימון של ההלוואות לציבור. [הרי מהיכן יש להלוות לכל אחד מהנולדים 30 אלף ש"ח]

ובזאת אנו מגיעים למספר קשיים.
1. יכולת החזר.
2. עיכוב ברכישת דירה.
3. מקור להלוואות.
4. גיל הביניים.
5. שוק ההון.



ואפרט:
1. אינה דומה יכולת החזר של אברך בן 26 למבוגר בן 45, כאשר אברך צריך להחזיר למשל הלוואה * מספר ילדיו הרי אם למשל ההלואה היא ל 72 תשלומים הרי שממוצע ההחזר החודשי שלו יהיה כ 1700 ש"ח לחודש מרגע לידת הילד הרביעי.
וממילא זהו נטל כבד על זוג בין שנות ה 25 ל35, ובפרט במצב כיום.

2. באם זוג משתעבד להלוואות על חסכון לחתונות ילדים כבר לפני רכישת הדירה הרי שזה יכול לגרום עיכוב משמעותי במועד רכישת הדירה, וביכולת ההחזר מול הבנקים. ובאם בעקבות כך הזוג יזרוק 3 שנות שכירות + 100 אלף ש"ח התייקרות דירה הרי שהרווח מהיזם בעתיד יתגמד מול הנזק המיידי.

3. הקהילה צריכה לייצר מקור מימון [תרומות] לקצב הולך וגדל של לידות, בערך פי -2.5 מקצב החתונות, מפני הגידול הטבעי [לתשומת לב גיל החציון בציבור החרדי חסידי הוא כ 17 שנה בלבד!!!].
אמנם צריך פחות הון עצמי להלוואת השקעה [30,000] מהלוואת חתונה אך עדיין זהו פער מסויים.

4. בעיה נוספת היא מה דינם של כלל הילדים החמודים והבחורים הנפלאים מגיל חודש ועד בן עשרים אשר כיום הם כבר נולדו, ודינם לקבל הלוואה נמנע, ועל כן לחתונתם אין מקור למימון ההלואה. [דהיינו 18 שנים ראשונות של מיזם כזה קהילה צריכה להתמודד גם עם הנישאים וגם עם הנולדים, מה שעד היום לא ראינו מי שהצליח להתמודד עם כך]

5. שוק ההון אינו מייצר הכנסה ברורה ומובטחת ובודאי לא 10.5% בניכוי מדד ודמי ניהול כמופיע בכתבה, כך שבודאי יכול להיווצר מצב של כאלו שבתקופה לפני חתונתם תהיה ירידה משמעותית של המדד, חוץ אם כבר מגיל 16 בערך מעבירים לאגחי"ם אך גם אז מדובר בתקופה יותר קצרה של תשואה.

6. שחיקת המדד מחייבת הגדלת ההון המולווה [30,000 ש"ח] לאורך שנים, אך זוהי משימה שככל הידוע לי אף קהילה עוד לא הצליחה לעמוד בה.

מכל מקום כל יוזמה מבורכת ובכל צורה.
אך הקושי העיקרי כאן הוא מימון מקור ההלואה.
והקושי הנוסף הוא החסרון המשמעותי שכל ההעול הכלכלי נופל בשנות ה 20-40 [משכנתא + נישואי ילדים] בעוד שבשנות ה 45-60 כביכול האדם יישב ריק מהוצאות כאשר אז הפריון שלו יותר גבוה על פי הרוב.

אשמח על כל תיקון הארה ו/או הערה, עד שייצא מיזם ברור ויפה המתאים לכלל הציבור.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
מכל מקום כאן אחשוף את מה שעושים במשפחתנו.
על כל ילד שנולד הסבא נותן סכום של כמה אלפי ש"ח.
וכן פונה למחותנו היקר הסבא מהצד השני ומעודדו לשים גם כן משהו, ופותחים חשבון חסכון.
כל ילד לפי יכולתו מוסיף לקופות החיסכון של ילדיו.
הרווח המיידי הוא כי המציאות כיום שעל פי הרוב ההורים עוזרים ברכישת עגלה עריכת השמחה ושאר מתנות ביגוד וכדו'.
ובמקום עגלת מותג באלפי ש"ח ארוע נוצץ + סטי מאלפים לתינוק שממילא לא מבין עיקר הכסף הולך לגיל הנישואים.

כמובן שלכל ילד אבא יכול לתת סכום אחר [סוכ"ס זה לא קהילה עם קריטריונים] כך שלמי שיש על פי הרוב הסבא נותן בצורת מצינ'ג על כל שקל או שניים שההורה שם הוא שם כנגד שקל [עד 5000 על פי הרוב] ולמי שלצערנו דחוק הוא נותן לבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מכל מקום כאן אחשוף את מה שעושים במשפחתנו.
על כל ילד שנולד הסבא נותן סכום של כמה אלפי ש"ח.
וכן פונה למחותנו היקר הסבא מהצד השני ומעודדו לשים גם כן משהו, ופותחים חשבון חסכון.
כל ילד לפי יכולתו מוסיף לקופות החיסכון של ילדיו.
הרווח המיידי הוא כי המציאות כיום שעל פי הרוב ההורים עוזרים ברכישת עגלה עריכת השמחה ושאר מתנות ביגוד וכדו'.
ובמקום עגלת מותג באלפי ש"ח ארוע נוצץ + סטי מאלפים לתינוק שממילא לא מבין עיקר הכסף הולך לגיל הנישואים.

כמובן שלכל ילד אבא יכול לתת סכום אחר [סוכ"ס זה לא קהילה עם קריטריונים] כך שלמי שיש על פי הרוב הסבא נותן בצורת מצינ'ג על כל שקל או שניים שההורה שם הוא שם כנגד שקל [עד 5000 על פי הרוב] ולמי שלצערנו דחוק הוא נותן לבד
רעיון יפה
מה זה חשבון חיסכון?
רק חיסכון נטו שלא מכפיל את עצמו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
רעיון יפה
מה זה חשבון חיסכון?
רק חיסכון נטו שלא מכפיל את עצמו?
ממש לא.
בחברת ביטוח מחקה מדד, [או כל מסלול כשר אחר]
על פי הרוב הילדים מוסיפים כפי יכולתם 100-250 ש"ח לילד כל אחד לפי מה שחננו ה' ילדים ו/או כסף.
הרעיון העמוק הוא שכל ילד גם מי שלא כלכלן רואה תוך שנתיים שלוש שהכסף צומח וממהר לשים מפעם לפעם סכומים לקופת החסכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אכן יוזמה מהפכנית.
רק השאלה, מהיכן הכסף להלוות לכל אדם מהקהילה בזמן הולדת הילד?
כמעט בכל הקהילות יש גמ"ח עזר נישואין, בס"ה הם עושים את זה בצורה יעילה, 20 שנה לפני..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ממש לא.
בחברת ביטוח מחקה מדד, [או כל מסלול כשר אחר]
על פי הרוב הילדים מוסיפים כפי יכולתם 100-250 ש"ח לילד כל אחד לפי מה שחננו ה' ילדים ו/או כסף.
הרעיון העמוק הוא שכל ילד גם מי שלא כלכלן רואה תוך שנתיים שלוש שהכסף צומח וממהר לשים מפעם לפעם סכומים לקופת החסכון
יפה מאד
פשוט לאמץ!
והסבא גם מדריך אותם איפה בדיוק לפתוח?
כי מה הם מבינים הרי, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כמעט בכל הקהילות יש גמ"ח עזר נישואין, בס"ה הם עושים את זה בצורה יעילה, 20 שנה לפני..
על זה אמר איינשטיין ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יפה מאד
פשוט לאמץ!
והסבא גם מדריך אותם איפה בדיוק לפתוח?
כי מה הם מבינים הרי, לא?
יודע צדיק נפש ילדיו. [12 במספר בליעה"ר]
יש את מי שצריך שיפתחו לו בידיים, ויש את מי שעוזר בשני ידיים.
מכל מקום כעת בנישואי הילדים האחרונים יותר זה השתכלל יותר, וילדים שחסכו בשטויות חתונה, או בריהוט מפואר [ההדגשות בדווקא] הרי שקיבלו סכום נוסף לחשבון מיד עם חתונתם עם הסבר מלא כמה שווה לחסוך עד לדירה וכן לחתונות ילדים.
למשל אח אחד חסך 100 אלף ש"ח בשנתיים לאחר החתונה עד לרכישת הדירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הסטרט-אפ שלהם בעצם הוא זה שהם נותנים הלוואה של 30K על כל ילד שנולד...?
כל השאר לא חידוש. שוק ההון נכנס למודעות של כולנו זה כמה שנים. וכולנו אצים רצים להשקיע בו ע"מ שיהא זה לנו לעזר וסיוע בנישואי ילדינו. לא כן?!
מסתמא אתה צודק לגבי משתמשי פרוג ודומיהם שנתקלו בעניין הזה של השקעות בלי סוף ועל כן אצו רצו להשקיע ע"מ שיהיה זה להם לעזר בנישואי ילדיהם (וכך היה איתי), אבל צא להיכלי הכוללים ותראה שעדיין רובא דרובא אינם אלא בגדר ששמעו על זה משהו אבל עדיין לא עשו עם זה כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
רעיון מאד יפה, אולי לצאת ידי כל החששות אפשר להוסיף סעיף שאם ההשקעה לא מגיע לסכום המצופה שינתן היתר בהלוואה כמו התנאים של הגמח המרכזי ואז נגמרו התירוצים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
רעיון מאד יפה, אולי לצאת ידי כל החששות אפשר להוסיף סעיף שאם ההשקעה לא מגיע לסכום המצופה שינתן היתר בהלוואה כמו התנאים של הגמח המרכזי ואז נגמרו התירוצים..
מה הכוונה היתר?
וממה יחזירו את ההלואה אם לא הגיע לסכום המצופה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מכל מקום כעת בנישואי הילדים האחרונים יותר זה השתכלל יותר, וילדים שחסכו בשטויות חתונה, או בריהוט מפואר [ההדגשות בדווקא] הרי שקיבלו סכום נוסף לחשבון מיד עם חתונתם עם הסבר מלא כמה שווה לחסוך עד לדירה וכן לחתונות ילדים.
לא הבנתי
אם הם חסכו ב'מותרות' לכאורה
מגיע להם על זה פרס של סכום נוסף?
אגב שווה אשכול נפרד בשביל זה.
יוזמה שיש להעתיק במיוחד לכאלו מהמגזרים שלא תמיד נותנים סכום לדירה, אז יש להם פחות עול, אפשר לקצץ מחתונה מפוארת לטובת הרעיון המבורך הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מה הכוונה היתר?
וממה יחזירו את ההלואה אם לא הגיע לסכום המצופה?
אם נניח אומרים למצטרפים שהצפי הוא שההשקעה תגיע למאתיים אלף מה יקרה אם עוד 20 שנה זה יגיע רק למאה אלף , על זה יתחייבו שינתנו הלואה משלימה של מאה אלף במאה תשלומים כמו הגמח המרכזי
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אם נניח אומרים למצטרפים שהצפי הוא שההשקעה תגיע למאתיים אלף מה יקרה אם עוד 20 שנה זה יגיע רק למאה אלף , על זה יתחייבו שינתנו הלואה משלימה של מאה אלף במאה תשלומים כמו הגמח המרכזי
כמה סיכויי שכזה דבר יקרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
  • הוסף לסימניות
  • #40

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה