השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

יש לעמותה "הערת אזהרה" ושליטה על הפוליסה (לכן בחרו פוליסה ולא קופת גמל, ולכן לא צריך "ערבים")
שלא מאפשרת לו למשוך ללא אישורם.
אבל לא שהיא יכולה לעקל ללא דו"ח.
בדיוק כמו שהערת אזהרה על דירה לא מאפשרת לקום בבוקר ולהשתלט על הדירה.
 
שלא מאפשרת לו למשוך ללא אישורם.
אבל לא שהיא יכולה לעקל ללא דו"ח.
בדיוק כמו שהערת אזהרה על דירה לא מאפשרת לקום בבוקר ולהשתלט על הדירה.
השאלה האם הם יכולים לעכב כסף בטענת חוב אחר, כי אז נהיה שעבוד לכל עניני הקהילה והמסתעף.
או לחילופין פשוט לעכב חתימה.
[לא סביר שזה המצב, אך צריך זהירות גדולה].
אגב ישנה קבוצת רכישה בישראל שכבר 15 שנה לא חותמים העברת זכויות להעלי דירות באם הם לא לפי קהילתם המדוייקת [לא חסידי, למי ששאל] ורק מי שיצא לו הנשמה בתביעות שונות הצליח בכך חלקית.

נ.ב. יודעני כי הסעיף של גיל 25 אמור לפתור בעיה זו, השאלה האם אין חור כלשהוא בכך [וכגון צורך בחתימה מסויימת מהם וכדו'] וכן הבעיה מבחינת לו"ז חתונות הילדים [בעיה זמנית/מום עובר]

האם ישנו בורר מוסכם עם יפוי כח מתמשך [צריך לזכור אם הוא בן 50 מדברים על גיל 70 ומעלה]?
כמו כן הייתי ממליץ מאוד לשמור כל חוברת פרסום בתיקייה בצד בכדי לשמור הוכחות למקרה הצורך ח"ו [גם אם כתוב ט.ל.ח. או שהמצגת לא מחייבת].
 
יש עוד קהילות שיכולות להגיד כך? האם הציבור שלהם יאמין להם?
לפי מה שאמר לי גורם חיצוני (לא מתוך הקהילה) המכיר את הפרויקט,
יש להם יכולות.
 
כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
 
בדיוק...... לא מצאתם כלום......
בהחלט אין מודל של צמצום חשיפה למדד או למניות בשנים שלפני החתונה

רק מה?
ציטוט:
מיזם תשואות "ישתדל" לסייע בהשגת הלוואה זמנית

אז אולי הקהילה הזאת אכן תצליח להשיג עוד מאות מיליונים בשנים של משבר (חוץ מהמיליונים שכבר נותנים למאות הורים לילדים שנולדים בנתיים)

אבל לפני שקהילות אחרות ממהרות לפתוח כאילו מיזמים, אשמח לשמוע פתרון אמיתי לזמן משבר....
אני לא מבין את כל הטראסק שלך.
בתקופה של 20 שנה, גם אם יקרה משבר בסוף, עדיין ההשקעה תהיה עם רווח של לפחות 5 אחוז שנתי - כך לפי העבר וזה לא אומר כלום לגבי העתיד.
זאת אומרת שהתכנית טובה לציבור, גם אם יהיו ירידות בסוף.
בהשקעה שאתה עושה באופן עצמאי, יש טעם להעביר לאפיק מעט סולידי אם ההשקעה תניב הרבה מעל הממוצע, אך אין כל דופי בתכנית כלל ציבורית שלא נותנת מענה לתרחיש כזה.
 
כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
אין סיכוי.
 
כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
הלוואי
 
כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
כמו שאתה מבין שכשאתה מקבל את זה מראש אתה מרוויח כפול
אותו דבר ברגע שהם צריכים להוציא כסף מראש זה עולה להם כפול (או יותר)
 
משיחה שלי עם גורם המעורב בעניין הוא לא מאמין שהחלק של ההלוואות במיזם יצליח.
הוא עדיין סבור שאף ללא הלוואות, הפיתרון הוא טוב.
ושוקד על פיתרון כלל ציבורי.
בתקווה שיצליח.
לכן אני חושב שמה שהצעתי הוא פתרון מעולה
להוסיף לתשלום החודשית גם תרומה של כ 100 ש"ח (בדוגמא שלי למעלה)
וכך אפשר באמת לבנות קרן מבוססת
 
לכן אני חושב שמה שהצעתי הוא פתרון מעולה
להוסיף לתשלום החודשית גם תרומה של כ 100 ש"ח (בדוגמא שלי למעלה)
וכך אפשר באמת לבנות קרן מבוססת
מעניין לבדוק את הפער בין מה שאתה מציע
לבין הפקדה חודשית של 100 ש"ח נוספים ללא הלוואה מראש.
 
לכן אני חושב שמה שהצעתי הוא פתרון מעולה
להוסיף לתשלום החודשית גם תרומה של כ 100 ש"ח (בדוגמא שלי למעלה)
וכך אפשר באמת לבנות קרן מבוססת
ניכר שם במכתבם בסעיף 3:
"כל החסכון במאת האחוזים הולך להשקעה, ואין רווחים להעסקנים החשובים שיחי."
שיש להם רגישות גבוהה ממיזמים שנושאים רווחים לעסקנים/למיזם עצמו.

וכבר ראינו לצערינו במיזמים אחרים וחשובים מאוד
שהגם כשהכוונה טובה מלכתחילה
ברגע שהרווחים מתחילים לזרום
ובמיוחד אם מדובר בסכומים גבוהים
הטוהר קצת יורד והאינטרסים צצים וכו'.

אז כנראה ע''כ הם בחרו במודל כזה ללא רווח למיזם
למרות החסרונות הברורים שבדבר
עניין של ניהול סיכונים פשוט.
 
לכן אני חושב שמה שהצעתי הוא פתרון מעולה
להוסיף לתשלום החודשית גם תרומה של כ 100 ש"ח (בדוגמא שלי למעלה)
וכך אפשר באמת לבנות קרן מבוססת
לדעתי אפשר להסתפק ב15 ₪ לחודש.
 
נערך לאחרונה ב:
ניכר שם במכתבם בסעיף 3:
"כל החסכון במאת האחוזים הולך להשקעה, ואין רווחים להעסקנים החשובים שיחי."
שיש להם רגישות גבוהה ממיזמים שנושאים רווחים לעסקנים/למיזם עצמו.

וכבר ראינו לצערינו במיזמים אחרים וחשובים מאוד
שהגם כשהכוונה טובה מלכתחילה
ברגע שהרווחים מתחילים לזרום
ובמיוחד אם מדובר בסכומים גבוהים
הטוהר קצת יורד והאינטרסים צצים וכו'.

אז כנראה ע''כ הם בחרו במודל כזה ללא רווח למיזם
למרות החסרונות הברורים שבדבר
עניין של ניהול סיכונים פשוט.
קודם כל, אני לא מדבר על רווחים אני מדבר על בניית קופה לקרן
וזה אפשר לשקף לציבור עם דוחות ברורות

שנית, השאלה הגדולה אם יש בכלל היתכנות לתכנית שלהם מהיכן ישיגו סכומים כה מופרזים להלוואות?
 
כמו שאתה מבין שכשאתה מקבל את זה מראש אתה מרוויח כפול
אותו דבר ברגע שהם צריכים להוציא כסף מראש זה עולה להם כפול (או יותר)
עולה להם כפול? למה בדיוק?
(ואם בגלל האינפלציה - באיזשהו מקום החיסכון והקצבת ילדים גם צמודה לאינפלציה)
זה שהקרן השקעות עושה לבינתיים רווחים זה לא על חשבונם כלל..
 
כמו שאתה מבין שכשאתה מקבל את זה מראש אתה מרוויח כפול
אותו דבר ברגע שהם צריכים להוציא כסף מראש זה עולה להם כפול (או יותר)
שתבין את המספרים:
כיום מקבלים במדינת ישראל 1,278,252 ילדים קצב''י בכל חודש!

כבר כיום המדינה מפרישה בכל חודש
כמעט 73 מיליון ש''ח רק עבור חיסכון לכל ילד
בשנה זה מגיע לכ-875 מיליון ש''ח!!

וזה בנוסף
לדמי הניהול שהמדינה סופגת.

וזאת בנוסף לכ-300 מיליון ש''ח בכל חודש
לקצב''י לחשבונות ההורים
שיוצא בשנה כ-3.5 מיליארד ש''ח!!

המדינה גם ככה בגרעונות
ואם כבר להשקיע מראש
היא תעדיף להשקיע עם הרווחים לעצמה.

אבל כל אחד יכול להשיג בעצמו את הסכום האמור
ממתנות הלידה / חסכונות ולהשקיע וולנטרית

בשני חסרונות קטנים:
1. דמי ניהול ישלם בעצמו
2. זה לא סגור הרמטית עד גיל 18 כמו ב'חיסכון לכל ילד'.

אבל יש יתרונות גם:
1. יכול לקחת הלוואה מוזלת ע''ח הקרן.
2. מהווה 'כלי מחזיק ברכה' להוספת עוד כספים מזדמנים לאורך השנים.
3. בשליטתך המלאה לכל אורך השנים.
ועוד יתרונות כלשהם.
 
אבל כל אחד יכול להשיג בעצמו את הסכום האמור
ממתנות הלידה / חסכונות ולהשקיע וולנטרית
הלוואי.
יש לי כמה ילדים ואף אחד לא הגיע עם 30,000 שח נוספים עבור השקעה מהצד..
אולי אם אתפל גם על זה מעכשיו זה כן יקרה...

2. אחד מהיתרונות הענקיי בחיסכון לכל ילד ובמקביל לתוכנית של הקהילה הנ"ל - זה הקביעות וה'מחוייבות' שאין ברירה אלא להפקיד וכו'.
אם הייתי מגיע בראש אחר לכל לידה ומשיג הלוואה של 30,000 בפריסה של 20 שנה היה נחמד, לא הייתי צריך אף אחד בשביל זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה