השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

הלוואי.
יש לי כמה ילדים ואף אחד לא הגיע עם 30,000 שח נוספים עבור השקעה מהצד..
אולי אם אתפל גם על זה מעכשיו זה כן יקרה...

2. אחד מהיתרונות הענקיי בחיסכון לכל ילד ובמקביל לתוכנית של הקהילה הנ"ל - זה הקביעות וה'מחוייבות' שאין ברירה אלא להפקיד וכו'.
אם הייתי מגיע בראש אחר לכל לידה ומשיג הלוואה של 30,000 בפריסה של 20 שנה היה נחמד, לא הייתי צריך אף אחד בשביל זה.
כפי שכבר כתבתי בעבר, הפקדה חודשית בסך 1250 ש"ח לחודש, אמורה לעשות את העבודה, בשביל להגיע לתנאי התוכנית. (גם התוכנית היא לא פיתרון מלא לנישואין)
לדוגמה, בני זוג שמשתכרים יחד 15,000 ומופרש עליהם קה"ש. נמצאים במצב טוב יותר.
 
בלת"ק

ידוע שלהשקיע בסנופי צריך להשקיע לטווח רחוק ואז יש ממוצע של 7 אחוז
וככל שמועד הפרישה מתקרב רצוי להעביר למסלול בטוח,
א"כ אדם שצריך בעוד 20 שנה לחתן ילד כבר 5 7 שנים לפני הוא צריך לשמוך את הכסף,

אז יש פה טעות בכל הגישה , כי בסוף יהיה לו סכום פחות

אשמח לשמוע האם אני טועה?
 
  • תודה
Reactions: ME_
קודם כל, אני לא מדבר על רווחים אני מדבר על בניית קופה לקרן
וזה אפשר לשקף לציבור עם דוחות ברורות

שנית, השאלה הגדולה אם יש בכלל היתכנות לתכנית שלהם מהיכן ישיגו סכומים כה מופרזים להלוואות?
תמיד ככה זה מתחיל..
טובת העניין הוא גיוס כסף לצורך הצלחת המיזם

ואז לפעמים כשטובת ויציבות המיזם
באה על חשבון המוטבים המקוריים (הקהל הרחב)
עלולים לשכוח מהו העיקר ומהו הטפל.

רק לפעמים כמובן!

ולגבי היתכנות התוכנית
הם בדקו והגיעו למסקנא שזה מעשי לדעתם.
 
בלת"ק

ידוע שלהשקיע בסנופי צריך להשקיע לטווח רחוק ואז יש ממוצע של 7 אחוז
וככל שמועד הפרישה מתקרב רצוי להעביר למסלול בטוח,
א"כ אדם שצריך בעוד 20 שנה לחתן ילד כבר 5 7 שנים לפני הוא צריך לשמוך את הכסף,

אז יש פה טעות בכל הגישה , כי בסוף יהיה לו סכום פחות

אשמח לשמוע האם אני טועה?
אם אתה מתחיל 20 שנה מראש, לא אמור להיות לך בעיה.
 
מה שכן גרם לי כל האשכול הזה לחשוב
- איך 'לחשב' את החיסכונות לילדים.
יהודי עם כמה ילדים וחוסך את מה שיכול
בקרן השתלמות
כפי שכבר כתבתי בעבר, הפקדה חודשית בסך 1250 ש"ח לחודש, אמורה לעשות את העבודה, בשביל להגיע לתנאי התוכנית. (גם התוכנית היא לא פיתרון מלא לנישואין)
לדוגמה, בני זוג שמשתכרים יחד 15,000 ומופרש עליהם קה"ש. נמצאים במצב טוב יותר.
- יכול לחשב ב2 אפשרויות:
1. 200 שח מהקופה בחודש לילד ראובן, 200 לשמעון ו200 לדינה שעכשיו נולדה.
2. 'לחשב' שכל הקה"ש בשנה הראשונה שייכים לראובן
כל הקה"ש לשמעון בשנתו הראשונה
כל הקה"ש לדינה בשנתה הראשונה.
וכן הלאה
(החודשים שביניהם יחולקו בשווה)
לכאורה החישוב בסוף יהיה לטובת הילד באופן החישוב השני, זה יהיה נכון יותר וחישוב תשואה גבוהה יותר.
האומנם?
 
כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
מתנה נוספת מהמדינה אפשרית אולי באמצעות הסכמים קואליציוניים.

אבל אולי ניתן אפשר לקדם רעיון דומה
שהורים יוכלו להפקיד את כל קצבת הילדים לחיסכון לכל ילד
ולא רק להכפיל הפקדה 57 ש"ח.
אם תהיה אפשרות כזאת הורים רבים יבחרו בה.
מהלך כזה צפוי לשפר את רמת החיסכון הלאומי
והמשפיע על החוסן הלאומי.
 
לפי מה שאמר לי גורם חיצוני (לא מתוך הקהילה) המכיר את הפרויקט,
יש להם יכולות.
איך ניתן לדעת מה יהיו היכולות של הקהילה עוד 20 שנה?
וכפי שלא היה ניתן לצפות לפני 20 שנה מה יהיו יכולות הקהילה היום...
 
זה לא סוד שאחת החסידויות הגדולות עמלה על תכנית דומה מזה למעלה משנה.
הם נמנעים מלצאת לתכנית בפועל, בגלל חששות מסוימים, להם הם מחפשים פתרונות קלים ויעילים.
אולי תרחיב יותר?
איזה קהילה?
מה הם החששות?
 
מתנה נוספת מהמדינה אפשרית אולי באמצעות הסכמים קואליציוניים.

אבל אולי ניתן אפשר לקדם רעיון דומה
שהורים יוכלו להפקיד את כל קצבת הילדים לחיסכון לכל ילד
ולא רק להכפיל הפקדה 57 ש"ח.
אם תהיה אפשרות כזאת הורים רבים יבחרו בה.
מהלך כזה צפוי לשפר את רמת החיסכון הלאומי
והמשפיע על החוסן הלאומי.
הפקדה מראש עכשיו של כל דמי החסכון העתידיים - יחייב את המדינה להוציא מהכיס הרבה כסף בבת אחת שלא בהתאם לתקציב, אז אולי זה אטרקטיבי לנו אבל לא נשמע סביר.
הפקדה נוספת של ההורה מקצבת ילדים - המדינה תצטרך לאשר סבסוד נוסף של דמי הניהול או לחילופין שדמי הניהול יהיו על האדם עצמו
בכל מקרה חשוב לזכור שיש מטרה לקצבת ילדים, למרות שהיא דלה, והיא דאגה לרווחת הילד. אם תהיה דרישה חזקה מצד הציבור החרדי להפנייתה לאפיקי השקעה יש מצב שמישהו יקום ויחליט לקצץ בה עוד.
 
מתנה נוספת מהמדינה אפשרית אולי באמצעות הסכמים קואליציוניים.

אבל אולי ניתן אפשר לקדם רעיון דומה
שהורים יוכלו להפקיד את כל קצבת הילדים לחיסכון לכל ילד
ולא רק להכפיל הפקדה 57 ש"ח.
אם תהיה אפשרות כזאת הורים רבים יבחרו בה.
מהלך כזה צפוי לשפר את רמת החיסכון הלאומי
והמשפיע על החוסן הלאומי.
זה לא עומד במטרת הקצבת ילדים
ראה כאן מטרותיה

וגם אם זה תלוי באדם עצמו אז שוב אין לו משמעות מיוחדת , כי הוא יכול לבטל את זה כל העת


צריך לפתוח בבנקים סוג הלוואה חדשה - כמו שיש הוצאות חתונה, שיפוץ דירה וכו'
שיהיה בבנקים סוג הלוואה מיוחדת במינה לשם מטרה זו - (ויהיה תחרות גדולה בין הבנקים להגיע לציבור החרדי שיש להם יותר ילודה...) עם ריביות אטרקטיביות ואז הגענו לפתרון...
 
זה לא עומד במטרת הקצבת ילדים
ראה כאן מטרותיה

וגם אם זה תלוי באדם עצמו אז שוב אין לו משמעות מיוחדת , כי הוא יכול לבטל את זה כל העת


צריך לפתוח בבנקים סוג הלוואה חדשה - כמו שיש הוצאות חתונה, שיפוץ דירה וכו'
שיהיה בבנקים סוג הלוואה מיוחדת במינה לשם מטרה זו - (ויהיה תחרות גדולה בין הבנקים להגיע לציבור החרדי שיש להם יותר ילודה...) עם ריביות אטרקטיביות ואז הגענו לפתרון...
הלוואה בריבית עבור השקעה בשוק ההון (גם במדד) - היא דבר שלא בטוח כדאי וללא סיכון.
 
מאד מעניין איך מי שמבין קצת בהשקעות עושה תוכנית כזה
כל הרעיון של השקעה בשוק ההון לאורך זמן בכל מיני מדדים פאסימיים
חייב להיות בנוי על השקעה חודשית או שנתית
מכיוון שהמדדים עולים ויורדים ומשתנים כל הזמן באחוזים גבוהים
ואז כשמשקיעים חודשית או שנתית אז תופסים פעם גבוה מאד ופעם נמוך מאד
ועל זה בונים את הממוצע שיעשו אחרי 20 שנה
בתוכנית שהם עשו זה לא יכול לקרות
הם כותבים לדוגמא ב &500
אז גם זה אני יקח כדוגמא
זה עלה תוך שנתיים ב100 5
זה ירד גם רק בחודש האחרון ב 30 אחוז
אז ה יהיה הרי כל אחד מקבל את ההלוואה בחודש אחר ושם את כל הכסף מיד בשוק ההון
זאת אומרת תעשו חשבון אחד שם את זה לפני חודשיים ואחד לפני שבוע ואחד שבוע הבא
שיכול להיות שירד ב 50 אחוז ואז תעשו חשבון אחרי שלש שנים איפה יחזיק אחד ואיפה השני וגם אחרי 20 שנה יהיה לו לאחד 200000 אלף שח ולאחד פחות ממאה
אדרבה מחכה שיתקנו אותי עם חשבון
בשוק ההון אף פעם אי אפשר לדעת אם זה יעלה או ירד, אחרת אם היה לך כסף ביד היית מחכה שהמניות ירדו, אך אל תעשה זאת כי אולי זה רק יעלה ויעלה?, זה עצמו העיקרון של ההשקעה הפאסיבית- לא לנתח את השוק קדימה, פשוט לדחוף כל כסף שיש לך באותו רגע, ומה שיוצא אני מרוצה. בכל אופן אם פתאום השוק צונח צריך להתאמץ קצת יותר להכניס עוד כסף ואולי גם לקחת הלוואות לצורך כך, ואינו סתירה. ועי'.
 
אם אני מפקיד 500 שקל לילד לחודש מגיל0-4 שלו לכמה זה יכול להגיע בגיל 20 שלו??
 
כפי שכבר כתבתי בעבר, הפקדה חודשית בסך 1250 ש"ח לחודש, אמורה לעשות את העבודה, בשביל להגיע לתנאי התוכנית. (גם התוכנית היא לא פיתרון מלא לנישואין)
לדוגמה, בני זוג שמשתכרים יחד 15,000 ומופרש עליהם קה"ש. נמצאים במצב טוב יותר.
1250 ש"ח לחודש זה המון וזה יספיק לילד אחד.
אז מה יועיל בני זוג שמרוויחים 15K עם קרן השתלמות למשפחה ברוכת ילדים
 
הלוואה בריבית עבור השקעה בשוק ההון (גם במדד) - היא דבר שלא בטוח כדאי וללא סיכון.
אולי אפשרי לחכות את המיזם ע"י לקיחת הלוואות בריבית,
והגמ"ח יגייס תרומות רק לכיסוי הריביות, מה שלכאורה מקטין משמעותית את גובה והיקף הגיוס.
 
אולי אפשרי לחכות את המיזם ע"י לקיחת הלוואות בריבית,
והגמ"ח יגייס תרומות רק לכיסוי הריביות, מה שלכאורה מקטין משמעותית את גובה והיקף הגיוס.

אני מכיר אלף עסקנים שימהרו להוציא פשקווילים על החטאת הרבים...ריבית...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה