השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

כאחד שלא חבר בקהילה שיכולה לעשות דבר כזה...
שאלתי אחרת - דעתכם - ברעיון אם 'חיסכון לכל ילד' היה עובד בצורה הזאת, ז"א במקום להפקיד 55 שח לילד בחודש
- להפקיד 11,880 ביום לידתו, ולהרוויח תשואה בערך פי שניים!
ובמקביל - הורה שרוצה להפקיד 55 נוספים, יפקידו עבורו עוד 11880 לחיסכון נושא הריבית וירד לו מקצבת הילדים 55 שח בחודש (כמו שקורה עכשיו - רק לעשות את זה בצורה שמרוויחים הרבה יותר)
להפיל את המדינה זה לא, זה בין כה כסף שיורד כל חודש קבוע בלי תנאים וכו'
ויש להם את השליטה המלאה ל'החזיר' את ההלוואה של ה55 שח בחודש מקצבת הילדים.
יש סיכוי לקדם את זה?...
אולי כדאי שתקפיץ לאשכול את שר האוצר;)
ניכר שם במכתבם בסעיף 3:
"כל החסכון במאת האחוזים הולך להשקעה, ואין רווחים להעסקנים החשובים שיחי."
שיש להם רגישות גבוהה ממיזמים שנושאים רווחים לעסקנים/למיזם עצמו.

וכבר ראינו לצערינו במיזמים אחרים וחשובים מאוד
שהגם כשהכוונה טובה מלכתחילה
ברגע שהרווחים מתחילים לזרום
ובמיוחד אם מדובר בסכומים גבוהים
הטוהר קצת יורד והאינטרסים צצים וכו'.

אז כנראה ע''כ הם בחרו במודל כזה ללא רווח למיזם
למרות החסרונות הברורים שבדבר
עניין של ניהול סיכונים פשוט.
כאמור הם מרוויחים כסוכני ביטוח לכל דבר!!!! מה הפלא פה!!! סוכנים מרוויחים מהחברות ביטוח, לא מהלקוח.
 
נערך לאחרונה ב:
לקחת הלוואה בריבית כדי להרוויח את אותה ריבית מההשקעה, זה לטחון מים
(אתה מרוויח 7% מהמדד, ואז אתה מפסיד 7% ריבית על ההלוואה)
אם כבר יותר משתלם להפקיד מדי חודש כמו קופת חיסכון שמושקע במדד מניות.
 
1250 ש"ח לחודש זה המון וזה יספיק לילד אחד.
אז מה יועיל בני זוג שמרוויחים 15K עם קרן השתלמות למשפחה ברוכת ילדים
הפקדה כזו , מביאה לך סכום של 30,000 כל שנתיים. בהרבה משפחות זה מתאים לקצב הילודה.
כאמור הם מרוויחים כסוכני ביטוח לכל דבר!!!! מה הפלא פה!!! סוכנים מרוויחים מהחברות ביטוח, לא מהלקוח.
הם לא, מידיעה!
לקחת הלוואה בריבית כדי להרוויח את אותה ריבית מההשקעה, זה לטחון מים
(אתה מרוויח 7% מהמדד, ואז אתה מפסיד 7% ריבית על ההלוואה)
אם כבר יותר משתלם להפקיד מדי חודש כמו קופת חיסכון שמושקע במדד מניות.
??
 
לקחת הלוואה בריבית כדי להרוויח את אותה ריבית מההשקעה, זה לטחון מים
(אתה מרוויח 7% מהמדד, ואז אתה מפסיד 7% ריבית על ההלוואה)
אם כבר יותר משתלם להפקיד מדי חודש כמו קופת חיסכון שמושקע במדד מניות.
תגובה לאלו שהציעו שקהילות אחרות יעשו את התכנית הנ"ל, אבל ההלוואה מראש תהיה בריבית.
 
זבן וזבין תגרא איקרי - בתמיה, משל הוא, וכי לכך קנה התבואה רחוק מכאן שיתננה כאן באותן דמים כדי שיקרא תגר, ולהרויח אינו חושש, הא ודאי אין לך פסידא גדולה מזו, שטורח ואוכל ואינו מרויח (רשב"ם ב"ב צ.)
 
אז הם עובדים בהתנדבות?
תתפלא לשמוע.
זבן וזבין תגרא איקרי - בתמיה, משל הוא, וכי לכך קנה התבואה רחוק מכאן שיתננה כאן באותן דמים כדי שיקרא תגר, ולהרויח אינו חושש, הא ודאי אין לך פסידא גדולה מזו, שטורח ואוכל ואינו מרויח (רשב"ם ב"ב צ.)
יפה מאוד.

שאני הכא שאני נוטל הלוואה עם ריבית (מעכו"ם או מעיסקא) שבעה אחוז מן המאה, ושואף לתשואה בדרך הממוצע לשנים רבות של עשרה ויותר אחוז מן המאה. הא ותו לא.
 
שאני הכא שאני נוטל הלוואה עם ריבית (מעכו"ם או מעיסקא) שבעה אחוז מן המאה, ושואף לתשואה בדרך הממוצע לשנים רבות של עשרה ויותר אחוז מן המאה. הא ותו לא.
זכור לי שתשואה ממוצעת זה 7% (אולי תלוי אם בדולר או שקל או בניכוי מס)
בכל אופן תשואת העבר היא לא ערובה לעתיד
אם התשואה תהיה "רק" 6% אז אתה בעצם תפסיד.
נראה לי עדיף כבר להפקיד הפקדה חודשית כמה כסף שיש לך (בלי הלוואות).
 
זכור לי שתשואה ממוצעת זה 7% (אולי תלוי אם בדולר או שקל או בניכוי מס)
תשואה נומינלית ממוצעת של S&P 500 לטוח ארוך הוא כ10%
בכל אופן תשואת העבר היא לא ערובה לעתיד
אכן, אך יש היגיון מאחורי המספר.
אם התשואה תהיה "רק" 6% אז אתה בעצם תפסיד.
נכון, ולכן המדובר הוא על טווח ארוך.
נראה לי עדיף כבר להפקיד הפקדה חודשית כמה כסף שיש לך (בלי הלוואות).
תלוי לכמה זמן.
 
נכון, ולכן המדובר הוא על טווח ארוך.
גם אני מדבר על טווח ארוך.
אכן, אך יש היגיון מאחורי המספר.
יש היגיון שS&P 500 אמור לעלות 10% בשנה לטווח ארוך?!
זה מה שהיה בעבר, אבל אני לא רואה כאן איזה שהוא היגיון בזה.
תראה בחוברת הנ"ל כתוב שם במפורש שאפשר גם להפסיד אם ארה"ב לא תמשיך להיות במצבה הנוכחי וכו' וכו' והיו דברים מעולם. יפן. בעבר הרחוק היו המון אימפריות שקרסו. אז אני לא מדבר על קריסה אבל שיהיה רווח של פחות מ7% נראה תרחיש אפשרי בהחלט.
לדוג' (באנגלית)
 
גם אני מדבר על טווח ארוך.

יש היגיון שS&P 500 אמור לעלות 10% בשנה לטווח ארוך?!
בוודאי. המספר הזה מייצג כנראה את צמיחת האנושות שעומדת מאחורי רווחי החברות השונות.
זה מה שהיה בעבר, אבל אני לא רואה כאן איזה שהוא היגיון בזה.
תראה בחוברת הנ"ל כתוב שם במפורש שאפשר גם להפסיד אם ארה"ב לא תמשיך להיות במצבה הנוכחי וכו' וכו' והיו דברים מעולם. יפן. בעבר הרחוק היו המון אימפריות שקרסו. אז אני לא מדבר על קריסה אבל שיהיה רווח של פחות מ7% נראה תרחיש אפשרי בהחלט.
מי אמר שהתרחיש לא אפשרי?

דיברתי על התרחיש הסביר.

אגב, המדד האמריקאי הביא תשואות יפות, גם לפני שארה"ב חלמה להיות מעצמת על.
המדד האמריקאי, מייצג חברות שמוכרות בכל העולם, ולכן כל העולם צריך להפוך ללא רווחי, בשביל שהמדד הזה לא יהיה רווחי. וזה עדיין תרחיש אפשרי.
 
זבן וזבין תגרא איקרי - בתמיה, משל הוא, וכי לכך קנה התבואה רחוק מכאן שיתננה כאן באותן דמים כדי שיקרא תגר, ולהרויח אינו חושש, הא ודאי אין לך פסידא גדולה מזו, שטורח ואוכל ואינו מרויח (רשב"ם ב"ב צ.)
1. הריבית הממוצעת בשוק ההון - גבוהה מהריבית שמשלמים על הלוואות (לבעלי בי.די.איי. תקין) - וכמו שכתב הרה''ג @ה.שלמה
2. - ובעיקר - ההלוואה שהציעו לקחת זה לא הלוואה ל-20 שנה - אלא הלוואה ל-84 תשלומים (זה הממוצע שמציעים בבנקים וחברות האשראי) - והריבית בזה הרבה הרבה יותר נמוכה (תבדקו במחשבון שפיצר),
ובפעם הבאה שאתם כותבים את שם הניק שלי:
1. אל תמחקו את האות ו'
2. תייגו עם כרוכית - ואם לא אצווח ככרוכיא
 
דרך אגב, שוחחתי בטלפון עם אחד הבכירים במיזם המדובר (הוא מוזכר בחוברת) והוא עצמו אמר לי שלדעתו לא יהיה להם את המימון לזה,
לפי הנתונים הרשומים אצלם בכל שנה יש כ220 לידות,
זאת אומרת ששה מיליון שקלים לפחות בשנה!!!!
אז לא לקנאות...;)
מה שמומלץ וכבר הוזכר פה שיעשו עם ריביות אך משהו סביר... וככה זה יוכל להחזיק מעמד
 
מה עם כשרות
שאלה טובה.
כל מקרה לגופו.
אם סומכים על היתר עסקא כש"כ היתר עסקא פרטי אין הבדל בין בנקים לבית ההשקעות והמסתעף בהינתן שיש היתר עסקא.
כמובן שכל ענייני ההלוואות בריבית צריכים להעשות ע"פ תורה
 
זה לא סוד שאחת החסידויות הגדולות עמלה על תכנית דומה מזה למעלה משנה.
הם נמנעים מלצאת לתכנית בפועל, בגלל חששות מסוימים, להם הם מחפשים פתרונות קלים ויעילים.

אני דווקא מכיר עוד קהילה
שהם בשלבים אחרונים לצאת לתוכנית כזאת
איזה קהילה ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה