השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

ומנגד בגלל שהם קבוצה זה איפשר להם לצמצם את הדמי ניהול למשהו יותר סביר.
כל אחד יכול לקבל דמי ניהול כאלו ואפי' יותר זולים גם בפוליסות חיסכון.
[אני אומרת בזהירות, אבל כנראה שבגלל התנאים שהם דרשו וכו' זה לא הדמי ניהול הכי זולים שהיו יכולים לקבל]
 
כל אחד יכול לקבל דמי ניהול כאלו ואפי' יותר זולים גם בפוליסות חיסכון.
[אני אומרת בזהירות, אבל כנראה שבגלל התנאים שהם דרשו וכו' זה לא הדמי ניהול הכי זולים שהיו יכולים לקבל]
לכאורה, אם עוד ועוד קהילות יתאגדו לדבר כזה, יוכלו להוזיל את דמי הניהול עוד.
 
ישנה שאלה הנידונת בהרחבה מה עדיף מיצוע או סכום בבת אחת.
התשובה הודאית היא שרוב השנים מיצוע השיג תשואה נמוכה מהפקדה פעם אחת.
אך דבר נוסף ברור כי מיצוע לאורך זמן מביא תשואה בטוחה ויציבה, לעומת סכום חד פעמי שעלול להיות בעייתי ולפעמים אף מאוד.
ולמשל תראו את הגרף המצורף.
*כל הנכתב הוא מנתונים ברשת ולא מבדיקה מעמיקה. מצ"ב סיכום המדד מ-1957 עד היום מתוך המכלול:צפה בקובץ המצורף 1760932
משנת 70-82 המדד נשאר כמעט באותו המקום מ 85 נקודות עד 107.
מ 1998 עד בואכה 2012 ממש לא התקדם.
כך שלרבים עלול להיות ממש קשה לראות את הסכום הולך ויורד.
אף אחד לא יכול לצפות מה יהיה אך משברים בבורסה זוהי מציאות מפעם לפעם.
כרגע הבורסה יקרה היסטורית [גם מבחינת מכפילים] אך עדיין יתכן ותמשיך לעלות דרסטית.

למעשה מי שמצפה לפתוח כזה מיזם בקהילתו שיחשוב מעט כיצד יגייס תרומות להלוואות כאשר הציבור רואה ירידה בתיק ההשקעות....

ובפרט שאם רוצים לבקש מהציבור תרומות ולהלוות זה ממש נקרא למצע :)
ורק אם התרומות כולם מבחוץ או מגבירים ברובם אז בכלל יתכן ושווה.
אך צריך להבין כיצד יגייסו בזמנים שהציבור רואה שחיקה ולא עלייה.

היוצא מכל זה שכנראה ציבורית עדיף מיצוע במקום גמ"ח מרכזי. [רווח ודאי {אם ישנו כזה דבר}]
הלוואות מראש יכולים להביא תשואה יותר טובה בודאות, בשנים מסויימות לאכזב מרה ולקבור את כל הפרוייקט
 
ישנה שאלה הנידונת בהרחבה מה עדיף מיצוע או סכום בבת אחת.
התשובה הודאית היא שרוב השנים מיצוע השיג תשואה נמוכה מהפקדה פעם אחת.
אך דבר נוסף ברור כי מיצוע לאורך זמן מביא תשואה בטוחה ויציבה, לעומת סכום חד פעמי שעלול להיות בעייתי ולפעמים אף מאוד.
ולמשל תראו את הגרף המצורף.

משנת 70-82 המדד נשאר כמעט באותו המקום מ 85 נקודות עד 107.
מ 1998 עד בואכה 2012 ממש לא התקדם.
כך שלרבים עלול להיות ממש קשה לראות את הסכום הולך ויורד.
אף אחד לא יכול לצפות מה יהיה אך משברים בבורסה זוהי מציאות מפעם לפעם.
כרגע הבורסה יקרה היסטורית [גם מבחינת מכפילים] אך עדיין יתכן ותמשיך לעלות דרסטית.

למעשה מי שמצפה לפתוח כזה מיזם בקהילתו שיחשוב מעט כיצד יגייס תרומות להלוואות כאשר הציבור רואה ירידה בתיק ההשקעות....

ובפרט שאם רוצים לבקש מהציבור תרומות ולהלוות זה ממש נקרא למצע :)
ורק אם התרומות כולם מבחוץ או מגבירים ברובם אז בכלל יתכן ושווה.
אך צריך להבין כיצד יגייסו בזמנים שהציבור רואה שחיקה ולא עלייה.

היוצא מכל זה שכנראה ציבורית עדיף מיצוע במקום גמ"ח מרכזי. [רווח ודאי {אם ישנו כזה דבר}]
הלוואות מראש יכולים להביא תשואה יותר טובה בודאות, בשנים מסויימות לאכזב מרה ולקבור את כל הפרוייקט
מה הקטע לכתוב הודעה כפולה בשני אשכולות?
 
@השקעות R הון איפה הגר"ש אלתר עצמו בסיפור?
הוא לא חתום בחוברת או במכתב.
לדעתי זה מעלה ולא חסרון.
אמנם מדובר במיזם קהילתי, אבל הוא יותר עסקי מחברתי, וכך הוא גם אמור להיות.
כמו שלא תראה בפרסומות הסכמה של רב קהילה על יושר של בעל חנות מקהילתו וכדו'.
בסוף נטילת הסיכונים הוא של האברך המשקיע, כשהוא יודע שהדבר נבדק על ידי אנשי מקצוע ורבנים המתמצאים בתחום ההשקעות (חלקם במה לא, וחלקם במה כן...).
כמובן שמי שמעוניין בברכה או עצה מכל רב שהוא, יכול לעשות זאת בפרטי.
 
לדעתי זה מעלה ולא חסרון.
אמנם מדובר במיזם קהילתי, אבל הוא יותר עסקי מחברתי, וכך הוא גם אמור להיות.
כמו שלא תראה בפרסומות הסכמה של רב קהילה על יושר של בעל חנות מקהילתו וכדו'.
בסוף נטילת הסיכונים הוא של האברך המשקיע, כשהוא יודע שהדבר נבדק על ידי אנשי מקצוע ורבנים המתמצאים בתחום ההשקעות (חלקם במה לא, וחלקם במה כן...).
כמובן שמי שמעוניין בברכה או עצה מכל רב שהוא, יכול לעשות זאת בפרטי.
הסכמה מר' מנדל שפרן ור' בצלאל ווקסלשטיין (-רב הקהילה) הם דווקא כן לקחו.
וזה לא 'חנות', זה מיזם שדורש המון תרומות, ואמון בעסקנים.
 
הסכמה מר' מנדל שפרן ור' בצלאל ווקסלשטיין (-רב הקהילה) הם דווקא כן לקחו.
וזה לא 'חנות', זה מיזם שדורש המון תרומות, ואמון בעסקנים.
כוונתי הייתה שמיזם עסקי דורש הסכמה רבנית כעין הכשר ולא ברכה כוללנית מיסטית לעידוד השקעה.
אין כוונתי חלילה לזלזל בברכת צדיקים, אבל בהחלט שמדובר בעסקים, לא משקיעים על סמך זקן של מישהו וד"ל.
 
כוונתי הייתה שמיזם עסקי דורש הסכמה רבנית כעין הכשר ולא ברכה כוללנית מיסטית לעידוד השקעה.
אין כוונתי חלילה לזלזל בברכת צדיקים, אבל בהחלט שמדובר בעסקים, לא משקיעים על סמך זקן של מישהו וד"ל.
דמגוגיה.
מכתב ברכה/המלצה ממי שעומד בראש הקהילה?
זה הכי מתבקש שיש.
 
דמגוגיה.
מכתב ברכה/המלצה ממי שעומד בראש הקהילה?
זה הכי מתבקש שיש

דמגוגיה.
מכתב ברכה/המלצה ממי שעומד בראש הקהילה?
זה הכי מתבקש שיש.
בהחלט אתה צודק שזה מעניין,
השערתי שכנראה העניין הוא שיקולים פנים קהילתיים, אולי מחשש שהדבר יפגע בגיוס הכספים לגמ"ח הקיים.
התייחסותי הייתה רק לעצם העניין, שבפן האישי אני לא רואה בעיה בעסקה \ השקעה שיש לה הכשר הלכתי ללא ברכה אדמורי"ת.
אגב יתכן שהם משתמשים בו עבור התורמים באופן אישי.
 
יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?

כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא?
 
יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?

כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא
דבר ראשון, כל מי שישקיע עד שזה יגיע לכזה מצב - ירוויח.
שנית, אם כבר מילא נכנסים לסחרחורת חובות בחתונות, לפחות שגם יישאר קצת בשר...
ובעיקר, גם סכום של 150 אלף לא פותר את הבעיה, עוד 20 שנה הוא יספיק בקושי להוצאות של חתונה מינימלית, וזה לפני דיור וכו'.
 
יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?

כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא?
כמובן שכן

אבל זה רחוק מאוד מלהיות כך
 
כמובן שכן

אבל זה רחוק מאוד מלהיות כך
למה?

אם כל הקהילה או לכה"פ רובו תצטרף למיזם,
אז בתוך הקהילה, הם יצטרכו מאד חזק לשמור גבולות,
שלא פתאום כולם יחתנו כגבירים ויהיה תחרות וכו',
ויצא שכרו בהפסדו,

לא?
 
יש לי שאלה תאורטית
מה יהיה עם לכל הציבור החרדי בישראל יהיה 150,000 ש"ח בחתונות הילדים
זה לא ישפיע מיידית על כל ההוצאות?

כמו שהיום ה'נורמה' לקנות שעון לכלה ב X כסף,
אז כשלכולם יהיה כסף ההוצאות יגדלו, לא?
כדי שזה יקרה טבע האדם יצטרך להשתנות רדיקאלית.
 
כדי שזה יקרה טבע האדם יצטרך להשתנות רדיקאלית.
אני מציע שיקנו לכל אחד דירה וגם יקנו לו תרנגולים ועד שהוא יתחתן כבר יהיו לו עיזים וכמובן ינטעו עצים וכו' וכו'
הבעיה היא שבגיל עשרים כשהוא יתחתן במקום לשבת וללמוד הוא יחפש גם איך לעשות רבית דריבית ואז הוא ישקיע לקנות קבר כי אם קונים מראש זה יותר זול.....
השאלה היא ותורה מה תהא עליה....................
אם כל הציבור יהפוך לביזנעסמנים,
זה גם יפגע בילודה שהרי הוא יעשה חשבון שמיד כשיוולד הוא יצטרך להביא עוד כסף.........
הפתרון הוא
בקיצור עדיף שהגבירים יפתחו את זה על שמם של האברכים בחברה מסודרת
ואחרי עשרים שנה יבקשו מהאברך רק החזר של 30 אלף בשביל לחתן ואת כל השאר הם יתנו במענק
ואז באמת יהיה גן עדן לאברכים......
מה עם הפסוק כי לא יחדל אביון......
הצדקה באה לתת זכות לעשירים שיתמכו בעניים.............
ועכשיו את כל הכסף ישקיעו בחברות השקעה.......................
ושוב החילונים יגזרו קופונים על חשבון החרדים
 
אם כל הקהילה או לכה"פ רובו תצטרף למיזם,
אז בתוך הקהילה, הם יצטרכו מאד חזק לשמור גבולות,
שלא פתאום כולם יחתנו כגבירים ויהיה תחרות וכו',
ויצא שכרו בהפסדו,
מצד שני לפעמים אם אדם ממילא לוקח הלוואות הוא אומר אקח עוד קצת הלוואות, אבל כאן יש לו סכום מוגבל שכל ההוצאות צריכות להיכנס בו (רבע מיליון ש"ח בשביל הוצאות חתונה שבת שבע ברכות שכירות שנה ראשונה והון עצמי לדירה 100 אל"ש)
תמיד אפשר להגיד שעדיף להרוויח פחות כי אם תרוויח יותר תבזבז יותר ויש בזה משהו מן האמת, אבל אני חושב שזו לא מחשבה נכונה.
 
אינני מבין אותך באשכול זה אתה כותב שהפריסה היא ל150 תשלומים [12.5 שנה].
ובאשכול המקביל כותב
מאיפה שלקחת שיש שעבוד נוסף?
כל הורה הוא לווה לכל דבר מהעמותה, והם יכולים לתבוע אותו בבית דין/בית משפט שישלם.
הוא אמור לגמור לשלם כבר בשליש הראשון, כך שמאחרי 6 שנים הם יכולים לדעת האם הוא שילם או לא.
במידה ולא, הם יכולים לתבוע אותו כנ"ל - ובית משפט יחלט להם את הכסף.
בדיוק כמו שיכול לחלט להם את הבית שלו, או את הרכב שלו.

נכון שלא כל עמותה ששה ללכת לבית משפט, ויש כאלו עניים שגם אין לך מה ללכת איתם לשם.
אז בשביל מספיק הסעיף של 25 שנה, כי בשעת חתונת ילדיו שהוא רוצה את הכסף (ולא לחכות עוד 6 שנים) - הם יוכלו לדרוש ממנו שישלם את החוב.
אז מה האמת 6 שנים או 12.5 שנים.
אולי היה שינוי בנתיים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה