שיתוף - לביקורת הקולה הבאה

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה.

- יום חמישי מצוין לכם צופים ומאזינים יקרים וברוכים הבאים לתחרות הקולה הבאה! ואנחנו בפרק הראשון של שלב הטעימות.

קבלו את המתמודדת הראשונה!

*מחיאות כפיים*

בואו, תטעמו. רק אזכיר שהכוסות הממותגות הן בחסות חברת "שתיה כדת", תודה רבה.

*השופטים טועמים*

- מממ… בתור המנחה אני לא מבין בקולות כידוע, רק אגיד שאני חושב, אישית, שאין לה טעם. אבל נשאיר את השיפוט למומחים. נתחיל איתך, מה אתה אומר?

- אני אומר, שאם יש לנו טעם וריח כנראה אין לנו קורונה. זהו.

- אוקי, הערה נכונה. ואני מבין שאין לך מה להעיר על הטעם של הקולה הזאת?

- נכון.

- הבנתי, אז מבחינתך היא לא עוברת. נמשיך לשופט הבא.

- וואו, אני התלהבתי. לא יודע מה איתכם, אני התחברתי לקולה הזאת.

- ומה איתך?

- אני חולק על חברי השופטים. אני חושב שהקולה הזאת מגעילה, היא לא גזוזה מספיק ויש לה טעם של זפת.

- אוקי… ואתה הרביעי, תכריע אם הקולה עולה או לא.

- לא, אני לא יכול להעביר אותה. מצטער.

- והיא לא עברה! לצערנו, כמובן. נעבור לקולה הבאה, תטעמו. וואו, וואו, מה זה הדבר הזה?! אני לא שופט ולא מבין בקולות, אבל מבחינתי היא עוברת ובענק. נתחיל איתך, זאת קולה שמתאימה לך, קצת חריפה. אין דברים כאלה!

- כן, אני חושב שיש לה פחות בועות מתמיד, אין לה כל כך טעם, והבקבוק היה פתוח קצת, אבל אני אתן לה צ'אנס.

- ולשופט הבא?

- אם בפעם הקודמת אמרתי שיש לנו טעם וריח, הפעם לקולה יש חומרי טעם וריח.

- אוי, הציניות שלך… מה נעשה איתך?

- מה אני אעשה, היום באתי תוסס כמו קולה שניערו אותה, ואני מעביר את הקולה הזו.

- אני מופתע לטובה. נמשיך לשופט הבא.

- וואו, וואו, אני התחברתי. אהבתי ממש את הטעם שלה, יש לה צבע קול-ה ייחודי, אני מעביר אותה.

- טוב, אז השופט האחרון לא ישנה את התוצאה, אבל בכל זאת, היית מעביר אותה?

- לא, אני חולק על חבריי השופטים, ואני אעביר את הקולה הזאת.

- או--קי… אז הקולה הזאת עוברת פה אחד! וכאן מסתיימת תוכניתנו להיום. תודה רבה לכל הקולות, לחברת "שתיה כדת" ולכל הצופים בשידור החי המרתק. בוקר- אה, לילה טוב.


היתה כאן בעבר פארודיה נוספת על אותו עניין, כאן. מקווה שזה בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מצוין!
אחד הדברים שנהניתי מהם (גם בקודם, ההוא עם האוזניות פצץ) הוא הדיוק.
1001 ניואנסים דקיקים חבויים בתכניות האלו. היטבת להציג אותם.
כמה פנינים:
- והיא לא עברה! לצערנו, כמובן. נעבור לקולה הבאה, תטעמו. וואו, וואו, מה זה הדבר הזה?! אני לא שופט ולא מבין בקולות, אבל מבחינתי היא עוברת ובענק. נתחיל איתך, זאת קולה שמתאימה לך, קצת חריפה. אין דברים כאלה!
- אם בפעם הקודמת אמרתי שיש לנו טעם וריח, הפעם לקולה יש חומרי טעם וריח.

- אוי, הציניות שלך… מה נעשה איתך?
- וואו, וואו, אני התחברתי. אהבתי ממש את הטעם שלה, יש לה צבע קול-ה ייחודי, אני מעביר אותה.

- טוב, אז השופט האחרון לא ישנה את התוצאה, אבל בכל זאת, היית מעביר אותה?

- לא, אני חולק על חבריי השופטים, ואני אעביר את הקולה הזאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
והקולה הזו- היא חלקה כמו חלב של עגל אשר הולך במדשאות ונושם את אוויר ההרים הטרי... שט בספינות... ורוכב על סוסים
ועוד ועוד דימויים ;)
חזק, אהבתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מצוין!
אחד הדברים שנהניתי מהם (גם בקודם, ההוא עם האוזניות פצץ) הוא הדיוק.
1001 ניואנסים דקיקים חבויים בתכניות האלו. היטבת להציג אותם.
תודה!
והקולה הזו- היא חלקה כמו חלב של עגל אשר הולך במדשאות ונושם את אוויר ההרים הטרי... שט בספינות... ורוכב על סוסים
ועוד ועוד דימויים ;)
אוי, זה טוב!
חזק, אהבתי!
תודה! (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
IMG-20210106-WA0009.jpg

סליחה ששוב פעם העליתי תמונה, אבל הייתי חייבת ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת יבוא
"נו, נראה לך שהוא יבוא?" איציק מתמקם לידי, עיניו בולשות בחלון, הלוך וחזור.

אני נאנח. לא רוצה להבטיח הבטחות בדברים כאלה. אני גם לא יכול. אבל מנגד, בדיוק כמו איציק, הרצון והתקווה מנהלים אותי עכשיו, ואני סוקר ביחד אתו את הנוף הנראה בחלון בעיניים משתוקקות.

"אני... אני לא יודע", אני עונה בכל זאת, גם אם אין לי משהו לחדש לו "אבל בעזרת ה' הוא יבוא".

איציק נרתע מעט, נועץ בי מבט שמוחי מתרגמו מילולית ל-'אה, אז אתה לא חושב שהוא יבוא?', אני מביט אחורנית במצוקה, מה אני אמור לענות לו?.

הסלון בו אנו נמצאים ריק כרגע, ואין לי למי להפנות את הילד ושאלותיו, ואולי גם את שאלותיי.

"איציק, אתה יודע שהוא יבוא", אני מסתכל אל תוך עיניו, מעביר לו אמונה "זה יקרה. זה חייב לקרות".

"אני יודע, אבל כמה אפשר לחכות?!" הוא מביט בי בתביעה, משל אני אחראי לכל המצב. ובכן, אני לא. ממש לא.

"כמה שצריך." אני מחזיר את מבטי לחלון "איציק, תסתכל, הוא בטוח תיכף מגיע ונראה אותו".

איציק מצטרף לידי שוב, הוכחה שהתקווה חזקה יותר מהכל.

הבניין בו אנו מתגוררים ממוקם בקצה שכונה גבוהה, בחלקה הצפוני של ירושלים. אנחנו מתצפתים ובוחנים את הכל. הכביש השקט שמתחת לבית, גבעות מכוסות בתים לכל האופק, ומיליוני אורות, מנצנצים באפלת הלילה, מצטרפים ביחד איתנו לתקווה.

התלחשות שקטה וקול צעדים מהמסדרון, כמה שניות אחרי זה אברהם והילה נכנסים לסלון, נראים מותשים כאחרי קרב.

"הצלחת להרדים אותם בסוף?" אני מסתובב אליה, שמח ולא שמח על שינוי הנושא בו יתעסקו מחשבותיי.

"כן," הילה מתיישבת באנחה על הכיסא, מסדרת אותו, "הם כבר היו גמורים מעייפות, ראיתם.".

"כן." איציק מסתובב גם, מצרף מילת אישור להנהון שלי "אבל מסכנה יסכה, היא כל כך רצתה לפתוח את הדלת לאליהו הנביא". הוא גם מתיישב ליד השולחן, מסדר את הכרית שלו.

"איפה אבא ואמא?" אברהם כבר פתח את ההגדה, רוצה להמשיך.

"הם הלכו קצת אחריכם, ניצלו את ההפסקה שנוצרה" עונה איציק.

אבא ואמא כנראה שמעו אותנו, כי הם מגיחים אל הסלון ומצטרפים אלינו.

אבא מתיישב בראש השולחן, פותח גם הוא את ההגדה. "נמשיך?". הוא מצביע על השעון הגדול, מושך לשם את מבטי כולנו "שעת חצות מתקרבת, אנחנו חייבים להזדרז".

המחוג, שהמשיך לעבוד בזמן שעשינו הפסקה, ממריץ אותנו ואנחנו מתקדמים בסדר, מנסים להדביק אותו.

איציק קם לפתוח את הדלת לאליהו הנביא, ואני מצטרף אליו, שנינו בוחנים את חדר המדרגות בדקדוק, אולי נראה את אליהו הנביא מגיע לבשר לנו.

ופתאום, יש לי את התשובה. והיא חדה ובהירה כל כך, ואני מבין בבת אחת כמה וכמה דברים.

"איציק," אני פונה אליו, שנינו עדיין עומדים על מפתן הדלת "אני חושב שיש לי תשובה בשבילך".

הוא מרים אליי עיניים מצפות, רוצה תשובה מוחלטת עכשיו. כן או לא. התשובה שלי מוחלטת לדעתי, השאלה אם הוא יבין אותה.

אבל אני עונה, לא יכול שלא. עונה בעיקר לעצמי "ואף על פי שיתמהמה, עם כ-ל זה, אחכה לו. בכל יום. שיבוא.".

איציק בוחן אותי בדקדוק, מבין שהבנתי משהו, מנסה להבין אותו גם. קול שלא מין העולם הזה קוטע אותו, מקפיץ את כולנו בהתרגשות, הפתעה, וחוסר אמון.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה