אויש, זה הזכיר לי סיפור חמוד:
האריה והשועל היו אכולי שיעמום, הלכו ביער וחיפשו מה לעשות.
אמר השועל לאריה: "אתה חושב על מה שאני חושב?"
בהה האריה בטמטום בדשא הקמול שבקרחת היער, והמהם לתוך הרעמה שלו: "על מה אתה חושב הפעם?"
השועל לא איבד זמן: "בוא נלך להרביץ לשפן"
"שוב להרביץ לשפן?" אמר האריה בקול עצל, "אין לך משהו מועיל יותר לעשות?"
השועל לא ענה על השאלה: "נלך ונדפוק לו בדלת, אם הוא יהיה חבוש בכובע, נשאל אותו למה הוא חובש כובע, ונפליא בו את מכותינו!"
"אתה מתכוון - תפליא בו את מכותיך", רטן האריה, "בעוד אתה תעמוד בצד ותחכך ידים בסיפוק", האריה עצם את עיניו לכמה שניות, ושוב פתח: "ומה אם הוא לא יחבוש כובע? מה תעשה אז?"
"חחחה", השתעל השועל בצחוק, והתגלגל על חלקת הדשא הנבול, "אז נצעק עליו למה הוא אינו חובש כובע, ותפליא בו את מכותיך".
"טוב נו", אמר האריה. הוא התמתח, פיהק, והחל לצעוד לעבר ביתו של השפן.
הגיעו לבית, השועל דפק בדלת, והשפן הנוירוטי הציץ דרך הקוקר ואמר: "אבא לא בבית".
"תפתח כבר שפן!" התגרה בו השועל, והשפן שחשש מדחיה חברתית, הסיט את כל הבריחים בקול שקשוק, ופתח את הדלת, ראשו גלוי למעט כיפה קטנה מעור, שהידלדלה על פדחתו, מחוברת בסיכה.
"למה אתה בלי כובע?" שאל אותו השועל.
"אמרו לי בהפקה להוריד את הכובע", גמגם השפן.
"אז אמרו", נהם האריה, "בוא הנה, ותוריד את הידים מהראש".
לקח האריה סרגל מתכת גדול, והחל להכות בו את השפן, בעוד השועל עומד בצד ונהנה.
התחנן השפן אל האריה, שיחדל להכות אותו.
הסכים האריה, והוא והשועל נמלטו מהמקום בשאגות צחוק.
בינתיים התחוללה סערה זוטא בתקשורת, והתקרית שתועדה גרמה לנזק תדמיתי לאריה והשועל, כך שהם הפכו למנודים בחברה, והיו מסתובבים בחברת צבועים חסרי שם, בוזזים פירות וירקות מחלוקות חסד, פושטים יד ורגל, ובאופן כללי עושים חיים.
עברו שבועים, הסערה שככה, והשועל שוב התמלא בשעמום. ישב על סלע, עישן סיגריה והשתעל.
"למה אתה משתעל ככה?" שאל האריה שניסה להירדם.
"זה מהסיגריות", ענה השועל בשיעול, "אין לי מה לעשות, אז אני מעביר את הזמן בעישון", הסביר.
"הלוואי והיינו יכולים ללכת להרביץ קצת לשפן", אמר האריה בערגה, "היו תקופות", סיכם בעצב.
"מי מונע ממך להרביץ לו", התקומם השועל, "העיתונאים הצבועים האלה? הנחשים מהתקשורת? כל העופות שבזים לנו כל היום?" הוא נעמד על רגליו ודיבר בלהט: "מה שלא נעשה לא יהיה טוב להם! מספיק עם הניסיונות לרצות אותם!"
"הם שונאים את מה שאנחנו עושים", אמר האריה, "הם לא שונאים אותנו".
"שטויות!" נזף בו השועל, "תראה את כל השועלים החדשים, מתחנפים לתקשורת כל היום, ובכל זאת שונאים אותם.."
"נכון", הסכים האריה, ומרט שערה לבנה שצצה ברעמתו.
"אז אתה מגיע להרביץ קצת לשפן?"
"אם אתה הולך, אני מגיע איתך", הסכים האריה, "אבל נראה לי שהוא לא יפתח לנו, הוא מכיר כבר את הטריקים שלנו.."
"באמת?!" אמר השועל: "בוא תראה את הטריק החדש: אני הולך לבקש ממנו סיגריה, אם הוא יביא לנו סיגריה בלי פילטר, נצעק עליו למה הסיגריה בלי פילטר, וכמובן נכה אותו כמו שכתוב. ואם הוא יביא לנו סיגריה עם פילטר, אז כמובן שנכה אותו", הסביר השועל.
"הבנתי", אמר האריה, "טוב, נצא לדרך".
צעדו לבית של השפן, השפן ישב בחצר והתעסק עם גזרים, מיין אותם, קצץ אותם לגפרורים, הכין צימעס לראש השנה, ובדיוק כשטבל את אצבעו בתוך הרוטב של הצימעס, הוא הרים את ראשו וראה את פרצופו הענקי של האריה, מציץ אליו מתוך הגדר החיה.
"יש לך סיגריה?" שאל האריה.
"ממתי אתה מעשן?" שאל השפן, ניסה למשוך קצת זמן.
"אני צריך בשביל להוריד את הצ'ולנט משבת", ענה האריה.
"הא", הבין השפן, "אתה רוצה סיגריה בלי פילטר, או עם פילטר?"
קפץ השועל מבין השיחים, הסתכל על האריה המבולבל, האריה החזיר לו מבט, ולפתע התנער האריה והחטיף לשפן סטירה מצלצלת.
"למה אתה חובש כובע?"
הנושאים החמים
