הקמפיין הסוער של אבוטבול בבית שמש

[פינטל]

תהיו רגועים, כל איש מקצוע מתחיל יודע לקחת בחשבון את הטענות הללו

 

[סטאר]

לדעתי קהל היעד של הקמפיין הוא החרדים שעקרונית לא משתתפים בבחירות,
החילוניים לא אמורים לראות את זה.

החרדים שעקרונית לא משתתפים בבחירות לא ישנו את דעתם בגלל קמפיין, אפילו שאני בטוח שיהיו הפעם הרבה שיצביעו, אבל לא הקמפיין יהיה זה שיכנע אותם לכך,
משא"כ הרבה חילונים שהצביעו אלי כהן יצביעו הפעם לאבוטבול, כי הם לא מעוניינים להתנגח כ"כ בחרדים, הם בסך הכל בחרו באלי כהן כי היה נראה להם שהוא יותר מקצועי.
כל החילונים שעושים את כל הרעש נגד החרדים בבית שמש שגרים בעיר, הם מיעוט, הרוב הם אתיופים, מסורתיים, דתלים, רוסים, ועוד כל סוגי אוכלוסיות,
לכן אני אומר שקמפיין נגטיבי עלול להרחיק את כל אותם אנשים שהפעם יכולים להצביע לאבוטבול.

 

[ROT]

אלי כהן יאהב את האשכול הזה/

ולענייננו אלי כהן עושה פרסומת חזקה
כגון לא תגנוב
כגון הזייפת וגם ירשת
צריך תשובות ברורות לציבור המתנדנד שזה יהיה מי שיהיה, למה ללכת להצביע עכשיו לאבוטבול ולא לאלי כהן,

 

[א-ירושלמית]

לדעתי, הציבור שלנו צריך להדגיש את חוסר יכולתו של אלי כהן להפסיד בכבוד. הוא עקשן, קשה עורף, לא יודע להתכופף ולספוג (עיין ערך יום אחר הבחירות. הוא התעלם מעמיתו בבוטות מגעילה).
התנהגותו - ילדותית לעילא. הוא ממש לא טיפוס שיודע ויכול להנהיג.
לא תגנוב? אבוטבול הוא לא גננת ויש בחירה חופשית. אם יש למישהו טענות לגבי הזיופים, שיסדר אותם אחד על אחד, ויעשה גם חשבון אם יש לו אפשרות לזכות בגלל שיש זיופים.

עצם זה שיש בחירות - מוכיח את האיפה ואיפה של הבג"ץ, השתלטנות, הכפיה. למה לא להדגיש את הנתונים הללו נגד כהן?

 

[דאבל אימפקט]

דווקא עכשיו צריך אסטרטגיה רצינית...

 

[רובד]

ובפן המקצועי:

הועלו כאן כמה טענות לגבי ההחלטה ללכת על קמפיין מפחיד ומאיים. לדברי המתרעמים, זה רק ירחיק את החילונים ויחזק את היריב.

לדעתי (לא שיש לי מידע כלשהו) תהליך קבלת ההחלטות במצב הנוכחי, הוא לא כזה קל. לא כל מה שנכון אתמול כשר ויאה להיום.

יש כאן נתון מאוד חשוב: בחירות חוזרות! ההשלכה הישירה והבלתי נמנעת: רפיון! בדרך כלל אצל שני הצדדים. אין. האמביציה מתנדפת, כמו בפיתום ורעמסס. זה כבר לא נשמע כתהליך ציבורי מעניין, אלא כמשהו שקשור לענייניה הפנימיים של העירייה.

הסיסמאות היפהפיות, הטבולות בדבש לא יעשו כאן את העבודה, צריך משהו שיעורר את הרפוי ולהטיס אותו לקלפי. לא ראיתי את הקמפיין של כהן, אבל אני מניח שגם שם הקמפיין הוא אגרסיבי ונטול כפפות משי.

כל זה נכון כשהסיבוב השני נובע מתקלה טכנית. קל וחומר, כשהסיבה לסיבוב השני הוא התדמית אצל החילוני שגנבו לו את העיר - הבחירות, לא משנה אם זה שנאת חרדים או הסתה, נכון או לא, מי שמרגיש נגזל ונפגע יש לו את האש בלב ובעיניים להשיב את השייך לו. בפרט כשהנגזלות באה ביחד עם שטיפת מוח תקשורתית והפגנות ברחבי העיר.

זה משהו שעם כל הכבוד לשיטת הפוזיטיב, לא ישנה את דעתו של החילוני. איך אומרים חז"ל "אל תרצה את האדם בשעת כעסו". זה פשוט לא עובד. לא מעניין אותו כמה נחמד וצנוע ההוא עם הכיפה על הראש, גנבת לי את העיר? חכה חכה!

מצד שני, החרדים, גם אם הם מרגישים נפגעים מיד הדמוקרטיה הארוכה. א. אין מה לעשות, אין לנו את תחושת הנקמה המטורפת. גם אם יש כמה מאכערים שכן מרגישים דם אי שם במוח, עדיין רוב הציבור יושבי האוהלים או יוצאי עבודה פשוט לא מרגיש את זה, הם מידי רחוקים מפוליטיקה ונייעס בכדי שעצם הפגיעה בציבור החרדי ידרבן אותם להצביע אבוטבול. ב. מכיוון שאין לנו את זה, חזרנו למצב הכללי של רפיון, כך שגם קו"ק לא יהיה לו את האפקט כמו שהיה לו בבחירות ראשונות.

כמו שאצל החילונים הנחישות והאמביציה, הן רק בגלל תחושת הנגזל הטבעית, כך גם אצלנו אנו צריכים להגיע למצב לעורר משהו שובר שגרה, שלא היה עד כה. משהו שיהווה קונטרה משמעותית ואפקטיבית. לעורר את הנקודה שתכניס אותנו למוד של קלחת בחירות אף יותר.

ואם נוסיף את העובדה שיש גם חרדים שחושבים להצביע עבור אלי כהן, הרי שעבור כולם טענות משי הגיוניות לא יועילו, כשזעקת ההצילו, זעקת הכבוד לבית החרדי, זעקת השכנים, זעקת הנרדפות המיתולוגית, עבור חלקם יכולה להועיל.

לדעתי, זה חשבון השוואתי פשוט: קמפיין פוזיטיבי דוגמת הקודם, לא יועיל לא בחזית החילונית ולא בחזית החרדית - פוזיטיב אאוט. קמפיין מאיים, בחזית החילונית זה אולי יחזק אותם קצת, אך היא הדרך היחידה להוציא את הרוב החרדי לקלפיות - הפסד מול רווח, סיכון מול סיכוי - מאיים אין.

לחשבון הזה חשוב להוסיף, שבדרך כלל כשהחזית הפרסומית בשני הצדדים היא נגטיבית ומאיימת, שני הצדדים בוחרים להתעמק במסרים המיועדים להם. בפרט כשהקמפיין החרדי לא כל כך נגטיבי כלפי חוץ, אין בו קריאת תיגר ברורה נגד השתלטות חילונית, יש בו יותר קריאת התעוררות לציבור החרדי פנימה, משהו בסגנון מכלל הן אתה שומע לאו.

(עוד משהו: בפרסום יש כלל: תפגע היכן שכואב. בעוד שבבחירות ראשונות אפשר למנות פעילות והישגים, זה בגלל שאז זה הדבר המעניין, המאבק נטוש בדרך כלל על הישגים והבטחות - תהליך בחירות רגיל. אך כאשר המאבק נטוש על פגיעות, זה צועק גנבו לי וזה צועק פגעו בי, לאף אחד לא מעניין הישגים. אלו שכבר כן כואב להם רוצים להראות את כאבם, והם לא יכולים, הם לא יעמדו בכיכר העיר ויצעקו. לכן, כשהדבר היחיד שיכול לכאוב כאן זה הכאב והכעס, פגע בו!)

כך שלסיכום אפשר להגיד, שהייתה כאן דילמה קשה, שאחרי חשיבה מעמיקה ובחינת אפשרויות, סינון חכם ושיפור ההכרח, קיבלו החלטה נבונה והכרחית.

 

[אשר לב]

לא יודע איך שמים קישור, אז אני כופל את עצמי.
תמיד כשאני כותב משהו, אני מתלהב מעצמי.
עמכם הסליחה.

מחשבות בעקבות ההסתה-הפרועה בבית-שמש ובכלל הארץ

כמו כל מכר של האדם הנפלא משה אבוטבול, אני יודע עד-כמה עזר וסיוע נתן והעניק לשכבה החילונית הוותיקה והצעירה בעיר ובגלילותיה, ללא הבדלי דת וגזע והשתייכות קהילתית כלל. ואף מאמצי-ידידות וקשרים-ענפים הפעיל עבורם תמידין כסדרן.
ועם ולמרות זאת, ממשיכה התקשורת החילונית לשקר במצח עזה ונחושה, בהציגה תמונה חדה וכביכול כואבת, הצבועה בצבעי "שחור-לבן" קיצוניים-חרדיים. כמו אלו משתלטים על העיר במקלות ואלות, עצרות ומחאות, יריקות ועיוות-בחירות.
...כאילו היה רבי משה שליח-ציבור-הקנאים.
העוול מיתמר השמימה בשוועה קורעת לב, דורשת צדק וטוענת הגיון. שכל בריא, אייכה. שיקול דעת נכון, להיכן נעלמת באבחת השעה. איה מקום-הכבוד השמור בסדרי עולם, כאשר כמנהגו נוהג, לאיש שמסר את כולו למען היושר והשוויון.
מעולם לא ידעתי שהמושג 'הכרת טובה ותודה' הינו מושג חרדי-תורני. לתומי חשבתי שהוא הגיון שכלי פשוט המתיישב במוחו של כל גוי. ויותר מזה: אל תכיר טובה, אל תחזיר תודה – לפחות אל תשליך אבן לבור ששתית ממנו מים מתוקים אשר הרוו בטובם את רחובות מושביך בנועם וחן ויופי ופיתוח וטיפוח.
* * *
טוב. זה לא חידוש שהתקשורת שקרנית מיסודה. כבר ענה מוכר העיתונים לאותו קונה שרצה לקנות עיתון במחיר הכתוב על גביו, "מה? אתה מאמין למה שכתוב בעיתון?!" – אבל למרות זאת, הניתוק בין הנכתב \ הנאמר \ המשודר, למציאות הקיימת בשטח, משווע באי צדקו.
והאמת, שלא הייתי מצפה להתנהלות שכזו מישראלים המכירים את טעם הפגיעה השקרית של התקשורת, מן יחס התקשורת הכלל עולמית נגד המדינה. אתם, כתושבי המדינה, טעמתם וטועמים מה זה טעם של תקשורת שאינה משקפת את המציאות – אז מדוע תעשו זאת לזולתכם?
שוב אני נתקל כאן בחומה הגבוהה והמנוכרת, היוצאת מתחום ההגיוניות הטבעית החקוקה לה בעמקי הוויית האנושיות הבסיסית. מה היה לנו? היכן אנו חיים?
ואלך בחוצות קריה בית-שמשית ואתמה בלב דואב, מהו ההסבר הפשוט – שיתיישב על הלב – להסביר את התופעה הזו. ובשתפי בהגיגי-כאבי, מכרים, אף כי אינם שומרי מצוות, ענו בקול גדול: כזו היא התשקורת, האינך מכירה.
* * *
תחושתי זו כלל אינה מיחוש-מקומי, כי רחבה היא וקיימת גם קיימת באווירה הכלל-ארצית – כשאותו פוליטיקאי היושב על אוצרות המדינה, לא קורא את התמונה הכללית כפי שהיא במציאות, וממשיך לשדר בבמת הכנסת את אותו שקר בו היה שרוי במשך כל שנות היותו שדרן תקשורתי, כמו לא נתעלה בדרגתו.
כאשר אין במערכה את הקול השפוי שיעצור את הגלגל בבלימה חד-משמעית, ויזעק בקול גדול: מה לכם פה. צאו לרחובות בבני ברק ותיווכחו בעובדות. האם אין הציבור החרדי עובד. האם אינו תורם למדינה.
כי גם בלי להיכנס למלחמת אידאולוגיה, ישנם עובדות בשטח, שכל בר-דעה שטחית ואפילו רדודה יבינם אפילו ללא פרשנות עמוקה. קריית הממשלה אינה כה רחוקה מן העובדות כי אם מרחק של כמה דקות נסיעה – האם גם כתבה אתם כותבים בלי לרדת לשטח ולבדוק?
* * *
אבל כאשר אותו מנותק-תקשורתי מוכיח בורות מופלאה גם ביסודות ערכיו המעוותים, אני כבר לגמרי לא יודע מה לומר. איך תרצו שאביט בשוויון-נפש בפרצוף הציונות ואלך לשרת בצבאה, אם מנהיגיה אינם בקיאים בעמוד שדרתה המחויב לקיומה.
וכה דברי שר החינוך הראשון למדינת ישראל, מר שז"ר, בשנת 1949 – ולא צריך לחצות את הים וגם לא לעלות לשמים כדי לצטט את דבריו, כי הלוא המה על שטר המאתיים שקלים האדום, האהוב והלא כ"כ מוכר במדינתנו:
"והלוא ענין עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפילה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה. ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר.
ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".
עד כאן לשונו, מילה במילה, אות באות.
ומה נאמר אנו, אחרי דיבורים שכאלו, שבימינו גם אם יושמעו ע"י ח"כ אייכלר, יהיו קיצוניים ותלמודיים יתר על המידה.
כי גאתה חומת חוסר-השפיות ותצף את הארץ כולה, והמים הזדונים והרותחין ישטפו בדרכם הנלוזה כל חלקה טובה וראויה, עד כי יבוא גואל צדק ויישר את ההדורים וישב את ההגיוניות האנושית על מכונה הטבעי, במהרה בימינו, אמן.

 

[מרגלית ויסברג]

נמחק

 

[משהק]

נמחק

דברים נכונים וברורים, מזל שקבלתי עדכון במייל וראיתי את תגובתך...

 

[אשר לב]

מישהו יודע מה זה? מי עשה? זה הקמפיין?
קבלתי במייל.

 

[מגה]

זה אמור לשכנע??

 

[טויטו770]

את כל הקמפיין עשה צביקה סלומון..

נ.ב. הקמפיין נראה כמחקה את קמפיין פרוש בירושלים שציירו את החרדי כדמות נעימה וחמודה אך שם זה לא עזר..

 

[616]

בואו נחשוב באמת איך אנחנו יכולים לעזור?
והתשובה הפשוטה היא - רק תפילות! רק תפילות יועילו כאן.
ועיין ערך ילדי גרוס בכוחה של תפילה
מתחילים: פרק א'

 

[סטאר]

אז עכשיו אפשר כבר לשתות לחיים, אחרי הפרק המסובך והמתמשך כ"כ הרבה זמן.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

 

[113570]

תודה תודה

תודה מיוחדת לאיש החזק במדינה ובפרט בציבור החרדי

נוחעם ברזסקי

 

[sarit_f]

תודה מיוחדת לאיש החזק במדינה ובפרט בציבור החרדי

נוחעם ברזסקי

במחילה..
אני מאד מעריכה את נוחעם,
אבל מה הקשר לכאן?

האיש שבאמת עבד הכי קשה מכולם במערכה הזו, זה היה אריה דרעי, לא פחות ולא יותר.
ולו מגיעה כל הגדולה והתהילה.
בשבילו הניצחון היה חשוב יותר מאשר לאבוטבול בעצמו..