הקרנפית הכתומה

  • פותח הנושא GRN
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
לא קרה שום דבר אם אמא קצת צועקת
גם לה מותר טיפ לאבד שליטה
זה לפעמים עדיף מאמא שלא אומרת כלום
והכל תמיד תחת שליטה ובקול נעים
(אגב מה זה שילד אומר לאמו את אמא גרועה? מחריד!!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י קומיקו;1399655:
לא קרה שום דבר אם אמא קצת צועקת
גם לה מותר טיפ לאבד שליטה
זה לפעמים עדיף מאמא שלא אומרת כלום
והכל תמיד תחת שליטה ובקול נעים
(אגב מה זה שילד אומר לאמו את אמא גרועה? מחריד!!!)

מאד, מאד מחריד,

גם אף פעם לא שמעת ילד חרדי בן 3 אומר לאימו:
אני לא אוהב אותך רק את אבא? (שמגיע כמו מלך כשכולם במיטה עם פג'ימה ואשריו אם יאמין לך על מה שתספרי לו שקרה עד אז...)
או "את אמא רעה"?

אתם פשוט יורדים לשוליים של הדברים במקום להסתכל למסר שלהם,
איך לאבד פחות שליטה, איך להגיע לסמכות שלא מתוך הרמת קול (האמת היא שזה בד"כ סותר...) זה לא תורה מסיני, סתם התמודדות של אמא שעקב קבלה שקבלה על עצמה הגיע לתובנות בהחלט חכמות, רוצים קחו, לא רוצים זרקו.

אין שום קשר לדברים לבין היות האם חרדית/ חילונית חבל לערבב ומי שטוענת ש"אצלינו" אין כאלו דברים (צעקות על ילדים, איבוד שליטה וכד') או שהיא באמת מעובדת ומיוחדת במינה הלוואי שלא תהיה שכנה שלי, ואם היא לא כזו, היא סתם חיה בהכחשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י GRN;1399632:
אין לנו יותר מדי על מה לדון :)
במקורותינו המשובחים כתוב: "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמין" (מדרש איכה רבה)
וגם: "קבל האמת ממי שאמרה" (הרמבם)
אז באמת שאין על מה לדון.

זה אפילו לא כזאת חכמה גדולה, מקצוע כמו רפואה או משהו כזה, סתם מניסיון אישי.
לא מצאתן נקודות משותפות? לכו הלאה במקום לפרצף.
מצאתן? קחנה מה שמתאים לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כמובן שאת צודקת לגבי תוכן הדברים (אצל כולנו צועקים וכו')
וגם אני חושבת שילדים מסוגלים לומר דברים שונים ואין הבדלי דת וגזע..
רק שבכתבה היה נראה לי שמדובר בילדים גדולים מדי לכאלו תגובות
ובבתים שלנו יש להם בכל זאת קצת ד''א וידע איך מדברים להורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י mig;1399666:
מאד, מאד מחריד,

גם אף פעם לא שמעת ילד חרדי בן 3 אומר לאימו:
אני לא אוהב אותך רק את אבא? (שמגיע כמו מלך כשכולם במיטה עם פג'ימה ואשריו אם יאמין לך על מה שתספרי לו שקרה עד אז...)
או "את אמא רעה"?

אתם פשוט יורדים לשוליים של הדברים במקום להסתכל למסר שלהם,
איך לאבד פחות שליטה, איך להגיע לסמכות שלא מתוך הרמת קול (האמת היא שזה בד"כ סותר...) זה לא תורה מסיני, סתם התמודדות של אמא שעקב קבלה שקבלה על עצמה הגיע לתובנות בהחלט חכמות, רוצים קחו, לא רוצים זרקו.

אין שום קשר לדברים לבין היות האם חרדית/ חילונית חבל לערבב ומי שטוענת ש"אצלינו" אין כאלו דברים (צעקות על ילדים, איבוד שליטה וכד') או שהיא באמת מעובדת ומיוחדת במינה הלוואי שלא תהיה שכנה שלי, ואם היא לא כזו, היא סתם חיה בהכחשה.

מסכימה כמעט עם הכל, רק שכן יש קשר בין רמת החוצפות לילדים חרדיים לשאינם.
בדוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כן, לפני יומיים שמעתי את בן ה-3 שלי אומר לבן ה-4
"נכון אמא היא איכסה?" (אחרי שדרשתי שייצאו מהסלון ויחפשו להם צעצועים בחדר הילדים)
ענה לו הגדול "אסור להגיד ככה! אמא היא טובה, היא קונה לנו ממתקים"...
אז יש חוצפות, למרות שלא מזמן קראתי ע"כ שילד קטן לא מתכוון להתחצף, הוא עוד לא יודע את הגבול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אהממ
האמת שגם אנחנו חושבים על מי שצועק עלינו שהוא איכסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י שוצי;1399728:
מסכימה כמעט עם הכל, רק שכן יש קשר בין רמת החוצפות לילדים חרדיים לשאינם.
בדוק.

צר לי,
אני לא ראיתי קשר.
לאחר שנתקלתי בחוצפות איומות ונוראות אצל ילדים חרדים מבטן ומלידה זה עשרות דורות שב"ה צמחו לאילנות פארות.

(לפני שיוציאו אותי מהקשרי באתי לומר 2 דברים:
1. כן, גם ילדים חרדים מסוגלים בסיטואציות מסוימות להתחצף נוראות.
2. למרות שכילדים הם טעו והתחצפו זה לא גרם להם להיות מבוגרים כאלו והם בהחלט ניחמו על מעשיהם.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י mig;1399806:
צר לי,
אני לא ראיתי קשר.
לאחר שנתקלתי בחוצפות איומות ונוראות אצל ילדים חרדים מבטן ומלידה זה עשרות דורות שב"ה צמחו לאילנות פארות.

(לפני שיוציאו אותי מהקשרי באתי לומר 2 דברים:
1. כן, גם ילדים חרדים מסוגלים בסיטואציות מסוימות להתחצף נוראות.
2. למרות שכילדים הם טעו והתחצפו זה לא גרם להם להיות מבוגרים כאלו והם בהחלט ניחמו על מעשיהם.)

נכון, גם ילדים חרדיים מסוגלים להתחצף
אבל בכל אופן הילדים החרדיים (ממשפחות איכותיות) שאני מכירה בגיל 7 לא יגידו לאמא שלהם: "תעופי לי מהעיניים נמאסת עלי כבר"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י שוצי;1399813:
נכון, גם ילדים חרדיים מסוגלים להתחצף
אבל בכל אופן הילדים החרדיים (ממשפחות איכותיות) שאני מכירה בגיל 7 לא יגידו לאמא שלהם: "תעופי לי מהעיניים נמאסת עלי כבר"...

אז הם יגידו דברים אחרים,
לא תמיד משנה המלל והנוסח,
משנה מאד ההקשר.

(לדוג', דיברתי עם אחי בנושא מסוים והוא הגיב לי: שמענו, עוד נדבר על זה.
אני לא אספר לכם באיזה הקשר בן ה6.5 תקע לי את המשפט... אבל תבינו לבד שזה יכול להיות חצוף מאד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י mig;1399826:
(לדוג', דיברתי עם אחי בנושא מסוים והוא הגיב לי: שמענו, עוד נדבר על זה.
אני לא אספר לכם באיזה הקשר בן ה6.5 תקע לי את המשפט... אבל תבינו לבד שזה יכול להיות חצוף מאד...)

לא בטוח בכלל שהוא מודע לזה שזאת חוצפה, זה יכול להיות סתם רצון להרשים עם "משפטים של מבוגרים".
לעומת זאת ילד חילוני שאומר לאמא שלו "טמבלית אחת", כן (אמור להיות) מודע לזה שזאת חוצפה.

ולעצם הפוסט של הקרנפית-
מצטרפת לדעתה של 'יעל א' שחוץ משיווק עצמי אין פה כלום, מאמינה שהרבה מההתגברויות שלה שלא לצעוק היו רק בשביל האטרקציה החברתית שסביב זה ולא "לשמה".
נראה לי שכל אמא חרדית ממוצעת, שגידול ילדים הוא העיסוק המרכזי אצלה, וגדלה וחייתה באוירה של גידול ילדים, יודעת לבד את רוב הנקודות שהקרנפית מתייחסת אליהן, אלא שאף אחת לא התיישבה אף פעם לנסח אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מיג, זה פשוט מאוד.
ילדים שנחשפים לניבולי פה, איומים אלימים (בסרטים למשל, ולצערינו גם במשפחתם) ותגובות קיצוניות (כמו זריקת חפצים בזמן כעס) - סופגים לתוכם כזו כמות של אלימות, שהיא חייבת להתפרץ איכשהו (או לאכול אותם מבפנים ולהפוך אותם לקרבנות אלימות).
ב"ה רוב הילדים החרדים, ואני מדברת על נורמטיבים - לא נחשפים לכאלה כמויות של אלימות.
אפילו בסרטים מצויירים יש אלימות "מצחיקה" אבל נוראית.
בסרטי "אקשן" לילדים יש צורת דיבור אלימה של "גיבורי הילדות"...
אז לא נראה לי שאפשר להשוות.
אפילו קללות - שאצלנו לא מוציאים מהפה על כלום, ועל אף אחד לא חשוב כמה הוא מעצבן - זה דבר יומיומי בחברה חילונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני בכלל לא מבינה איך האשכול הזה לא נמחק מזמן..
לא רק שהוא לא תורם חצי גרוש למקצועיות של הפורום, אלא הכתבה של הקרנפית מלאה במשפטים לא לעניין [בלשון המעטה!], ותמהני שהם הועלו לפורום חרדי נקי ושמרני ללא צינזור...

אתם לא חושבים ככה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י ariels;1399963:
מיג, זה פשוט מאוד.
ילדים שנחשפים לניבולי פה, איומים אלימים (בסרטים למשל, ולצערינו גם במשפחתם) ותגובות קיצוניות (כמו זריקת חפצים בזמן כעס) - סופגים לתוכם כזו כמות של אלימות, שהיא חייבת להתפרץ איכשהו (או לאכול אותם מבפנים ולהפוך אותם לקרבנות אלימות).
ב"ה רוב הילדים החרדים, ואני מדברת על נורמטיבים - לא נחשפים לכאלה כמויות של אלימות.
אפילו בסרטים מצויירים יש אלימות "מצחיקה" אבל נוראית.
בסרטי "אקשן" לילדים יש צורת דיבור אלימה של "גיבורי הילדות"...
אז לא נראה לי שאפשר להשוות.
אפילו קללות - שאצלנו לא מוציאים מהפה על כלום, ועל אף אחד לא חשוב כמה הוא מעצבן - זה דבר יומיומי בחברה חילונית.

מסכימה איתך שלרוב ילד חרדי לא יוציא ניבול פה ומילים גסות משום שהוא פחות נחשף לזה,
אבל חוצפה כפי שאמרתי זה לא רק מה אומרים אלא ההקשר, לפעמים מילים תמימות וכשרות אם הן נאמרות בטוניזציה מסוימת ובהקשר מסוים עוד יותר זה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י מלפפון;1399441:
מסכימה איתך לגמרי.
זה לא הכלי היחיד, אבל הצעקה היא המסווגת והמנווטת.
כאשר ילד נוגע בשקע והורה יגיד לו: חמודי בבקשה אל תיגע, טוב?
אשלח את ההורה לטיפול בעצמו..
יש הבדל בין לצעוק על ילד אם הוא נוגע בשקע לבין לצרוח על ילד סתם כדי לשחרר את העצבים שלנו ואני חושבת שהיא מתכונת לסוג השני של הצעקה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה