הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
בס"ד
האינסופיים של חולות הנגב. לא הרחק מבאר
שבע, שבאזור מכונה 'בירה'.
רחוקה מן העיר הגדולה וההמולה, פיזית ומנטלית.
נודעה בעולם הישיבות, באורחה הרגוע והשליו.
היו בה פחות מעמדות, מאבקי ועדים, ומלחמות
על כל 'שטעלע'.
אבל מלבדם היתה ישיבה ככל הישיבות. שקדו בה
אריות, נתעלו בה נשמות טהורות, הבחורים
התלוננו על הארוחות, והמשגיח הזהיר מפני
הוצאת רשיונות.
היו בה צו"לים וגם מעט יושבי קרנות. אבל מעל
כל החסרונות, המעלות, ושאר העובדות היבשות,
ריחפה צילו של ראש הישיבה.
ראש ישיבה זה לא היה דומה לשאר ראשי הישיבות…
היה זה לפני כשני עשורים, עת כיהן כרב ומנהל רוחני
של כל מוסדות הדת והיראה, בעיר הבירה באחת
ממדינות אירופה.
היתה זו משרה רמה, עם הצלחה כבירה. הוא
החדיר בבני הגולה, אהבת תורה ויראת שמיים.
כשרבים מצעירי הקהילה אף גלו ללמוד בישיבות
קדושות, לפני שפנו ללימודי אקדמיה והשכלה
גבוהה. מה שהיה חידוש גדול במקומם.
מכריו ומעריציו הרבים, ייחסו את ההצלחה,
להנהגתו המיוחדת שבה הנהיג את צאן עדתו.
הנהגה של יחס אישי לכל אחד ואחת.
הוא הכין בכבודו ובעצמו, כל נער ובת מצווה
בהגיעם לגיל מצוות. השתתף בכל שמחה ואירוע
שנחגג אצל אי מי מבני הקהילה. השקיע כל מרצו,
בהשכנת שלום ואחווה בין בני ובנות עדת מרעיתו.
וכך בהכירו כל אחד מה מצבו הרוחני, חוסנו
הנפשי, ידע להלך בין הטיפות. למד מתי נחוצה
הערה זהירה, ומתי זקוקים רק לאהבה, שתרווה
את הנפש העייפה כמים קרים.
על ידי כושר הבחנה מיוחדת זו, שרכש בעמל
השנים. עיצב בקרבם גאווה יהודית נאמנה, וזהות
רוחנית איתנה.
ויהי ברבות הימים, ילדיו של 'הרב' גדלו והוצרכו
למוסדות לימוד מתאימים. רחש ליבו לחזור ארצה
לערש נעוריו היכן שצמח וגדל. בתקווה שהענפים -
אלו הילדים, ימשיכו אף הם להכות שורשים. יפסעו
בדרך הסלולה והמסורה.
אך דאגה דאג עדיין - כסף מניין?!
בינתיים בארץ נפוצה השמועה, בדבר הרב הדגול,
שסלל דרך בשדה החינוך. ורכש הבנה מופלאה
בנפש הדור הצעיר.
חשבו גדולי הרבנים והעסקנים, שאין מתאים
מ'הרב' החשוב הנ"ל. שנפשו הומה לחזור לצור
מחצבתה - 'עולם התורה והישיבות' ובשילוב
הבנתו הרגשית המעמיקה, וודאי יצליח להעמיד
את ישיבת 'דברי אמת' על תילה עד שתהא 'מעטירה'.
המשך יבוא בעז"ה
פרק ז'
ישיבת "דברי אמת" שכנה לה בטח, במרחביה
האינסופיים של חולות הנגב. לא הרחק מבאר
שבע, שבאזור מכונה 'בירה'.
רחוקה מן העיר הגדולה וההמולה, פיזית ומנטלית.
נודעה בעולם הישיבות, באורחה הרגוע והשליו.
היו בה פחות מעמדות, מאבקי ועדים, ומלחמות
על כל 'שטעלע'.
אבל מלבדם היתה ישיבה ככל הישיבות. שקדו בה
אריות, נתעלו בה נשמות טהורות, הבחורים
התלוננו על הארוחות, והמשגיח הזהיר מפני
הוצאת רשיונות.
היו בה צו"לים וגם מעט יושבי קרנות. אבל מעל
כל החסרונות, המעלות, ושאר העובדות היבשות,
ריחפה צילו של ראש הישיבה.
ראש ישיבה זה לא היה דומה לשאר ראשי הישיבות…
היה זה לפני כשני עשורים, עת כיהן כרב ומנהל רוחני
של כל מוסדות הדת והיראה, בעיר הבירה באחת
ממדינות אירופה.
היתה זו משרה רמה, עם הצלחה כבירה. הוא
החדיר בבני הגולה, אהבת תורה ויראת שמיים.
כשרבים מצעירי הקהילה אף גלו ללמוד בישיבות
קדושות, לפני שפנו ללימודי אקדמיה והשכלה
גבוהה. מה שהיה חידוש גדול במקומם.
מכריו ומעריציו הרבים, ייחסו את ההצלחה,
להנהגתו המיוחדת שבה הנהיג את צאן עדתו.
הנהגה של יחס אישי לכל אחד ואחת.
הוא הכין בכבודו ובעצמו, כל נער ובת מצווה
בהגיעם לגיל מצוות. השתתף בכל שמחה ואירוע
שנחגג אצל אי מי מבני הקהילה. השקיע כל מרצו,
בהשכנת שלום ואחווה בין בני ובנות עדת מרעיתו.
וכך בהכירו כל אחד מה מצבו הרוחני, חוסנו
הנפשי, ידע להלך בין הטיפות. למד מתי נחוצה
הערה זהירה, ומתי זקוקים רק לאהבה, שתרווה
את הנפש העייפה כמים קרים.
על ידי כושר הבחנה מיוחדת זו, שרכש בעמל
השנים. עיצב בקרבם גאווה יהודית נאמנה, וזהות
רוחנית איתנה.
ויהי ברבות הימים, ילדיו של 'הרב' גדלו והוצרכו
למוסדות לימוד מתאימים. רחש ליבו לחזור ארצה
לערש נעוריו היכן שצמח וגדל. בתקווה שהענפים -
אלו הילדים, ימשיכו אף הם להכות שורשים. יפסעו
בדרך הסלולה והמסורה.
אך דאגה דאג עדיין - כסף מניין?!
בינתיים בארץ נפוצה השמועה, בדבר הרב הדגול,
שסלל דרך בשדה החינוך. ורכש הבנה מופלאה
בנפש הדור הצעיר.
חשבו גדולי הרבנים והעסקנים, שאין מתאים
מ'הרב' החשוב הנ"ל. שנפשו הומה לחזור לצור
מחצבתה - 'עולם התורה והישיבות' ובשילוב
הבנתו הרגשית המעמיקה, וודאי יצליח להעמיד
את ישיבת 'דברי אמת' על תילה עד שתהא 'מעטירה'.
המשך יבוא בעז"ה
