הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מתוך 'במחנה צבאות השם' - מגזין הילדים של 'בית משיח'
אווירת של "שמחה פורצת גדר" היתה ב'ישיבה יוניברסיטי' שבאמריקה. תלמידי הישיבה שרו רקדו בהתלהבות רבה, כשחלקם מחופשים כיאות. הן פורים היום ומצווה לשמוח עד דלא ידע.
ראש הישבה, הרב סולובצ'יק, היה שותף גם הוא לשמחה ולריקודים. בין כוס משקה לרעותה, החליט להעניק להם 'דמי פורים' בדמות סיפור נפלא על הרבי, לו הוא עצמו היה שותף.
"היה זה בתקופה בה למדתי עם הרבי באוניברסיטת סורבון שבצרפת", אמר הרב סולובצ'יק. הוא נעץ מבטו בנקודה עלומה בחדר, נכיר היה שגלגלי מוחו מחזירים אותו שנים רבות אחורנית, אל אותה תקופה אחרת.
התלמידים השתתקו והקשיבו בדממה לסיפור הנפלא.
:***
פורים. פריז, צרפת.
הרחוב הפריזאי, לא היה פורימי כלל. החנויות פתוחות, הכבישים סואנים, אנשים מהלכים במהירות לדרכם. עוד יום שבשגרה.
בין ההולכים ברחוב, יהודים רבים, שאינם יודעים איזה יום גדול היום לעם ישראל: פורים. יום בו ניצל עם ישראל מגזרתו הנוראה של המן הרשע. יום שמזכיר לכל יהודי ויהודי כי בכל דור ודור יש רשעים שרוצים להשמיד את עם ישראל, אך הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
ואולם, היה מי שזכר את אותם יהודים אבודים. ראש בני ישראל.
היה זה בתקופה בה הרבי היה אברך צעיר ולמד באוניברסיטה בפריז שבצרפת. רבים לא הכירו בגדולתו של הרבי, כי היה שקט וצנוע מאוד.
בבוקרו של יום הפורים, אחרי שקיים את מצוות קריאת המגילה, שתה הרבי משקה "עד דלא ידע".
כטוב ליבו ביין, יצא הרבי לעשות 'מבצעים' ברחובות העיר. בחוץ היה קר, אך בליבו של הרבי חם, חמימות יהודית טהורה.
הרבי צעד לעבר רחוב מרכזי, ואז, קפץ על רכב חונה והחל מדבר בהתלהבות רבה על מצוות הפורים.
לא היה זה מחזה רגיל, לראות אדם הדור פנים, בלבוש יהודי: כובע לראשו, זקן מעטר את פניו, עומד על גג רכב ומדבר בקול רם. העוברים ושבים הביטו ודווקא גילו התעניינות. היהודים שביניהם התקרבו אל הרבי, הטו אוזניהם והקשיבו בשקיקה למילים החמות, הנוגעות ללב ולנשמה. קבוצת המאזינים הלכה וגדלה. כך, בלחץ של בוקר, בדרך לעבודה, הצליחו לעצור ממרוץ החיים, ולפנות כמה דקות מזמנם כדי לשמוע מה השם רוצה מהם היום.
לפתע, הצטרף עוד מישהו, שהדבר לא מצא חן בעיניו כלל וכלל: שוטר צרפתי קשוח.
"מה קורה כאן? מי מארגן הפגנה לא חוקית ברחוב? זהו איסור על פי חוק!"
האנשים מיהרו לזוז, לא חפצו להסתבך עם השוטר.
"ואתה", פנה השוטר אל הרבי העומד על גג המכונית, "רד ובו איתי".
הרבי ירד והשוטר הכניסו אל הניידת המשטרתית. "התקהלות ללא אישור אסורה על פי חוק", אמר השוטר קצרות, "היה עליך לתאם זאת מראש עם המשטרה".
הניידת נעצרה. הרבי הובל לתחנת המשטרה.
***
מרחק לא רב מבית המעצר, התגורר הרב סולובצ'יק, שהיה ידיד קרוב של הרבי.
את קריאת המגילה שמע הרב בבוקר, ואחר כך, הלך לישון כדי לקיים את הכתוב 'עד דלא ידע'. בספר 'משנה ברורה' מופיע, שמי שלא יכול לשתות משקה ולהשתכר בפורים, ילך לישון. הרב אימץ את העצה הזאת, כי לשתות כל כך הרבה, לא יכול היה.
שנתו ערבה עליו, אך נקטעה מהר מידי.
צלצול טלפון.
בקול מנומנם הרב קרא אל הפומית: "הלו.."
"שלום", נשמע קול צרפתי קר, "כאן מפקד בית המעצר המקומי. הרב שניאורסון נמצא אצלנו".
הרב סולובצ'יק היה בטוח שכנראה הרבי הלך לבקר מישהו. הוא לא העלה בדעתו, שהרבי עצמו עצור... כמעט ניתק את השיחה, אלא שאז אמר המפקד באופן ברור:
"שניאורסון עצור אלנו. איננו מכירים אותו. האם תוכל לבוא ולהעיד עליו?"
הרב זינק ממיטתו. הרב שניאוסהון עצור? על מה ולמה? מה קרה?
בתוך כמה דקות כבר היה בחוץ, לבוש בגדי חורף עבים, נאבק ברוח ובגשם ששטף את הרחוב. ואולם, מזג האוויר לא הטריד את מנוחתו כלל. רק דבר אחד העסיק את ראשו: הרבי עצור! איך קרה הדבר?
משהגיע לתחנת המשטרה, נודע לו על ה"חטא" של הרבי. 'מבצעים' ברחוב, מבלי לבקש רשות...
"אני מכיר אותו אישית. אין לך מה לחשוש ממנו", חייך הרב סולובצ'יק, "הוא אדם מיוחד, מורם מעם, אישיות נעלית".
"אם כך, תחתום כאן שאתה לוקח עליו ערבות והוא משוחרר".
הרב סולובצי'ק חתם בשמחה והרבי שוחרר לדרכו.
משיצא הרבי מבית העצורים, התקשר תחילה לרבנית חיה מושקא, כדי לספר לה איזו חוויה עברה עליו בעיצומו של יום הפורים.
אחר כך, פנה לביתו של הרב סולובצי'יק, שבזכותו שוחרר.
הרב סולובצי'יק קיבל את הרבי במאור פנים. השניים ישבו בסלון הבית, הרב הציע לרבי כוס קפה, להרגיעו מן המאורע הלא נעים שארע לו.
ואולם, הרבי לא גילה סימני התפעלות ממה שהיה. חיש מהר עברה השיחה לענייני תורה וחסידות, עניני היום – יום הפורים. הרב סולוביצ'יק התענג לשוחח עם הרבי שיחה מעמיקה ומרוממת, שנמשכה שעות ארוכות. היתה זו מתנת פורים אמיתית!
השמים השחורים, של אישון ליל, כמעט כבר החלו להיצבע בצבעי הארגמן, המעידים על הבוקר שעומד להפציע, בוקרו של שושן פורים.
רק אז הרבי קם ממקומו ופנה ללכת לדרכו.
לפני שנפרדו, שח הרב סולובצ'יק בחמימות לידידו הרבי: "כל אדמו"רי חב"ד נאסרו בגלל שהפיצו יהדות. האדמו"ר הזקן, את שחרורו אנו חוגגים בי"ט כסלו, האדמו"ר האמצעי, האדמו"ר הקודם... כעת, גם אתה זכית להיות במעצר בגלל שהפצת יהדות. אם כן, הרי אתה כבר ראוי להיות גם כן רבי..."
אווירת של "שמחה פורצת גדר" היתה ב'ישיבה יוניברסיטי' שבאמריקה. תלמידי הישיבה שרו רקדו בהתלהבות רבה, כשחלקם מחופשים כיאות. הן פורים היום ומצווה לשמוח עד דלא ידע.
ראש הישבה, הרב סולובצ'יק, היה שותף גם הוא לשמחה ולריקודים. בין כוס משקה לרעותה, החליט להעניק להם 'דמי פורים' בדמות סיפור נפלא על הרבי, לו הוא עצמו היה שותף.
"היה זה בתקופה בה למדתי עם הרבי באוניברסיטת סורבון שבצרפת", אמר הרב סולובצ'יק. הוא נעץ מבטו בנקודה עלומה בחדר, נכיר היה שגלגלי מוחו מחזירים אותו שנים רבות אחורנית, אל אותה תקופה אחרת.
התלמידים השתתקו והקשיבו בדממה לסיפור הנפלא.
:***
פורים. פריז, צרפת.
הרחוב הפריזאי, לא היה פורימי כלל. החנויות פתוחות, הכבישים סואנים, אנשים מהלכים במהירות לדרכם. עוד יום שבשגרה.
בין ההולכים ברחוב, יהודים רבים, שאינם יודעים איזה יום גדול היום לעם ישראל: פורים. יום בו ניצל עם ישראל מגזרתו הנוראה של המן הרשע. יום שמזכיר לכל יהודי ויהודי כי בכל דור ודור יש רשעים שרוצים להשמיד את עם ישראל, אך הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
ואולם, היה מי שזכר את אותם יהודים אבודים. ראש בני ישראל.
היה זה בתקופה בה הרבי היה אברך צעיר ולמד באוניברסיטה בפריז שבצרפת. רבים לא הכירו בגדולתו של הרבי, כי היה שקט וצנוע מאוד.
בבוקרו של יום הפורים, אחרי שקיים את מצוות קריאת המגילה, שתה הרבי משקה "עד דלא ידע".
כטוב ליבו ביין, יצא הרבי לעשות 'מבצעים' ברחובות העיר. בחוץ היה קר, אך בליבו של הרבי חם, חמימות יהודית טהורה.
הרבי צעד לעבר רחוב מרכזי, ואז, קפץ על רכב חונה והחל מדבר בהתלהבות רבה על מצוות הפורים.
לא היה זה מחזה רגיל, לראות אדם הדור פנים, בלבוש יהודי: כובע לראשו, זקן מעטר את פניו, עומד על גג רכב ומדבר בקול רם. העוברים ושבים הביטו ודווקא גילו התעניינות. היהודים שביניהם התקרבו אל הרבי, הטו אוזניהם והקשיבו בשקיקה למילים החמות, הנוגעות ללב ולנשמה. קבוצת המאזינים הלכה וגדלה. כך, בלחץ של בוקר, בדרך לעבודה, הצליחו לעצור ממרוץ החיים, ולפנות כמה דקות מזמנם כדי לשמוע מה השם רוצה מהם היום.
לפתע, הצטרף עוד מישהו, שהדבר לא מצא חן בעיניו כלל וכלל: שוטר צרפתי קשוח.
"מה קורה כאן? מי מארגן הפגנה לא חוקית ברחוב? זהו איסור על פי חוק!"
האנשים מיהרו לזוז, לא חפצו להסתבך עם השוטר.
"ואתה", פנה השוטר אל הרבי העומד על גג המכונית, "רד ובו איתי".
הרבי ירד והשוטר הכניסו אל הניידת המשטרתית. "התקהלות ללא אישור אסורה על פי חוק", אמר השוטר קצרות, "היה עליך לתאם זאת מראש עם המשטרה".
הניידת נעצרה. הרבי הובל לתחנת המשטרה.
***
מרחק לא רב מבית המעצר, התגורר הרב סולובצ'יק, שהיה ידיד קרוב של הרבי.
את קריאת המגילה שמע הרב בבוקר, ואחר כך, הלך לישון כדי לקיים את הכתוב 'עד דלא ידע'. בספר 'משנה ברורה' מופיע, שמי שלא יכול לשתות משקה ולהשתכר בפורים, ילך לישון. הרב אימץ את העצה הזאת, כי לשתות כל כך הרבה, לא יכול היה.
שנתו ערבה עליו, אך נקטעה מהר מידי.
צלצול טלפון.
בקול מנומנם הרב קרא אל הפומית: "הלו.."
"שלום", נשמע קול צרפתי קר, "כאן מפקד בית המעצר המקומי. הרב שניאורסון נמצא אצלנו".
הרב סולובצ'יק היה בטוח שכנראה הרבי הלך לבקר מישהו. הוא לא העלה בדעתו, שהרבי עצמו עצור... כמעט ניתק את השיחה, אלא שאז אמר המפקד באופן ברור:
"שניאורסון עצור אלנו. איננו מכירים אותו. האם תוכל לבוא ולהעיד עליו?"
הרב זינק ממיטתו. הרב שניאוסהון עצור? על מה ולמה? מה קרה?
בתוך כמה דקות כבר היה בחוץ, לבוש בגדי חורף עבים, נאבק ברוח ובגשם ששטף את הרחוב. ואולם, מזג האוויר לא הטריד את מנוחתו כלל. רק דבר אחד העסיק את ראשו: הרבי עצור! איך קרה הדבר?
משהגיע לתחנת המשטרה, נודע לו על ה"חטא" של הרבי. 'מבצעים' ברחוב, מבלי לבקש רשות...
"אני מכיר אותו אישית. אין לך מה לחשוש ממנו", חייך הרב סולובצ'יק, "הוא אדם מיוחד, מורם מעם, אישיות נעלית".
"אם כך, תחתום כאן שאתה לוקח עליו ערבות והוא משוחרר".
הרב סולובצי'ק חתם בשמחה והרבי שוחרר לדרכו.
משיצא הרבי מבית העצורים, התקשר תחילה לרבנית חיה מושקא, כדי לספר לה איזו חוויה עברה עליו בעיצומו של יום הפורים.
אחר כך, פנה לביתו של הרב סולובצי'יק, שבזכותו שוחרר.
הרב סולובצי'יק קיבל את הרבי במאור פנים. השניים ישבו בסלון הבית, הרב הציע לרבי כוס קפה, להרגיעו מן המאורע הלא נעים שארע לו.
ואולם, הרבי לא גילה סימני התפעלות ממה שהיה. חיש מהר עברה השיחה לענייני תורה וחסידות, עניני היום – יום הפורים. הרב סולוביצ'יק התענג לשוחח עם הרבי שיחה מעמיקה ומרוממת, שנמשכה שעות ארוכות. היתה זו מתנת פורים אמיתית!
השמים השחורים, של אישון ליל, כמעט כבר החלו להיצבע בצבעי הארגמן, המעידים על הבוקר שעומד להפציע, בוקרו של שושן פורים.
רק אז הרבי קם ממקומו ופנה ללכת לדרכו.
לפני שנפרדו, שח הרב סולובצ'יק בחמימות לידידו הרבי: "כל אדמו"רי חב"ד נאסרו בגלל שהפיצו יהדות. האדמו"ר הזקן, את שחרורו אנו חוגגים בי"ט כסלו, האדמו"ר האמצעי, האדמו"ר הקודם... כעת, גם אתה זכית להיות במעצר בגלל שהפצת יהדות. אם כן, הרי אתה כבר ראוי להיות גם כן רבי..."
