הרועה>>> איור באילוס

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
upload_2018-12-9_13-43-47.png
upload_2018-12-9_13-44-7.png

ואלו הכבשים שלו-
שהגיעו לבד משאטרסטוק והסתובבו כצאן ללא רועה
אז את העיניים הוא לקח מהן קומפלט (אני מודה;))
וכל השאר הוא זרם עם הסגנון..
upload_2018-12-9_13-46-5.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צביעה מיוחדת ממש!

ים הצלחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מלא חן!
מצטרפת להערה על הפה, הפריע לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה לכולם!
הפה... אולי באמת היה כדאי כן לסגור אותו.. התלבטתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מתוק נורא.!!
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 57
    • ה
    מידע שימושי מלווה מלכה סיפורי הבעש"ט
  • הקרם והביסקוויט //
    • יש מנהג של חסידים לספר סיפורי מופת של הבעל שם טוב הקדוש נשמתו עדן
    באשכול הזה בעזר השם ת\יפרסמו סיפורי מופת על הבעש"ט
    שבוע טוב




    הנה סיפור שקראתי על הבעל שם טוב:

    פעם אחת נתבלה סידורו של רבי ישראל בעל שם טוב ויצא מכלל שימוש. הלכו חסידיו לחפש לו סידור אחר.

    עברו מבית אל בית, עד שבאו לביתו של רועה העיירה. שמח הרועה לביקורם של תלמידי החכמים בביתו,

    ושאל למטרת בואם. אמרו לו, כי מחפשים הם סידור עבור רבם, שסידורו הישן כבר אינו ראוי לשימוש.
    אמר להם הרועה, אמנם יש בידי סידור אחד, והוא ירושה לי מסבי זכרונו לברכה, שהיה מגיד חשוב באחת העיירות;

    ואף הוא קיבל את הסידור בירושה מאביו, שהיה רב קהילה ידוע, ואביו מאביו, עד לזקננו המהר”ם מינץ זצוק”ל,

    שאומרים עליו שכתב את הסידור במו ידיו. אבל אני, אני הרי אינני יודע להתפלל כלל…

    אמרו החסידים זה לזה, הלא יהודי זה אפילו קרוא וכתוב אינו יודע;

    והסידור שברשותו בוודאי שראוי שישמש את רבנו הבל שם טוב בתפילתו.

    עמדו ושכנעו את הרועה שיפקיד את הסידור בידיהם. שמחו החסידים על האוצר שנפל בחלקם,

    ומיהרו לבית רבם. לקחו את הסידור הישן מעל עמוד התפילה

    של הבעל שם טוב וגנזוהו, והניחו תחתיו את הסידור החדש.

    כשהגיעה שעת התפילה ניגש הבעל שם טוב אל עמוד התפילה שלו,

    וראה את הסידור החדש. התבונן בו שעה ארוכה. לבסוף הורה לשליח הציבור שיתחיל בתפילה.

    כשהגיע הבעל שם טוב לתפילת העמידה, ראו כל המתפללים שדבר מה קורה לרבם.

    בבת אחת נתכרכמו פניו, וכל מצחו נתמלא קמטים. פניו הלכו והלבינו, ורעד אחז בשפתיו.

    ככל שנתמשכה התפילה הלכו פניו ונתעוותו, והרעד פשט לכל גופו.

    זיעה קרה התחילה נוטפת ממצחו, וכמעט שנתעלף. נתייראו כל המתפללים, והמתינו באימה שיסיים הרב את תפילתו.

    מיד כשסיים הבעל שם טוב את התפילה, קרא בקול רם:

    תיכף ומיד החזירו לרועה בעל התפילה את סידורו! שאין תפילה נאה כתפילתו של הרועה בעל התפילה!
    נרעדו המתפללים כולם, ומיד נטלו את הסידור, רצו אל ביתו של הרועה,

    והחזירו לו את הסידור. תמהו המתפללים זה לזה על דבריו של רבם:

    מהי תפילתו של הרועה הפשוט, שכל כך שיבחה רבינו? נכנסו בשקט לביתו של הרועה והתחבאו בפינת הבית.
    כשהגיעה שעת התפילה, נכנס הרועה אל ביתו. לקח את הסידור,

    והניח אותו על עמוד תפילה שהיה שם. עטף הרועה את עצמו בטלית,

    חבש את תפיליו, וניגש אל עמוד התפילה. פתח את הסידור היכן שנפתח.

    עצם הרועה את עיניו, והתחיל מנענע את גופו קדימה ואחורה. ככל שארכה תפילתו הלכו תנועותיו והתחזקו,

    לפנים ולאחור, עד שהיה גופו כולו מיטלטל מצד אל צד. כך עמד הרועה שעה ארוכה,

    עיניו עצומות ופיו חתום, וגופו מתנועע בחוזקה. לכשסיים הרועה את מעשיו, סגר את הסידור, חלץ תפיליו, פשט את הטלית והלך לו.

    חייכו החסידים זה לזה: וכי זו היא תפילה? והרי לא הוציא הרועה מפיו ולוּ מילה אחת!

    ומיד חזרו ותמהו: ומדוע שיבח הבעל שם טוב מן “תפילה” שכזאת? שעה ארוכה עמדו נבוכים.

    כשגברה תמיהתם אמרו: נקרא לרועה ונשאלה את פיהו.
    אמר להם הרועה: אכן, אדם פשוט אני, רועה צאן ובקר, אבל מעלה אחת יודע אני שיש בי,

    שאני בן גדולים, וזוכר אני היטב את הפעמים שעוד הייתי נער והייתי הולך אחרי סבי עליו השלום לבית הכנסת.



    נדמה היה בעיניי אז כמלאך ממש, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, וסידורו בידו.

    זוכר אני כיצד הייתי ניצב מאחוריו כשהיה עומד בתפילתו, מביט בו ומשתאה.

    באיזו דביקות היה נושא את תפילתו למרומים! גופו היה מתנועע לפנים ולאחור,

    וחוט של חסד היה משוך על פניו ועל עיניו העצומות.

    רטט של קדושה היה עובר בי בשעה זו, ונדר נדרתי לעצמי, שכשאגדל אתפלל אף אני כמוהו!

    אלא שגורלי לא שפר עלי, ונעשיתי רועה פשוט. ואפילו את האותיות הכתובות בסידור היקר שקיבלתי מסבי

    בירושה אחר שהלך לבית עולמו אינני יודע לקרוא. אבל את אותן התפילות הקדושות עודני זוכר! אלא מה אני עושה?

    בשעה שהציבור כולו מתכנס בבתי הכנסיות ואני נשאר בביתי, אני לוקח את הסידור,

    ושם אותו על עמוד התפילה של סבי. אז אני עוצם את עיניי, וללא מילים אני מנענע את גופי כמו שראיתי את סבי בשעתו.

    בליבי אני פונה לריבון העולמים שיחשיב את מעשיי כתפילה שלימה.
    סיים הרועה את סיפורו, והחסידים חזרו לבית רבם. ראו שהיה הבעל שם טוב ממתין להם בפתח הבית ומחייך.

    אמר להם הבעל שם טוב: יודע אני שאתם תמהים על תפילתו של הרועה,

    שאין הוא יודע כלל להתפלל, ורק את תנועות התפילה הוא יודע;

    וכי מה ערך יש לתנועות התפילה בלא מילות התפילה עצמן?

    אבל אמרו לי באמת, האם יש אדם בעולם שיהין לומר על עצמו שיודע הוא להתפלל?!



    הוסיף הבעל שם טוב ואמר
    “ואנחנו לו נדע מה נעבוד את ה’ “.
    ואף על פי כן מובטח לנו, שאם נעשה אנחנו ככל יכולתנו,

    גם אם לא נצליח לבוא לידי שלימות, בכל זאת יבוא הקב”ה וישרה את שכינתו במעשי ידינו…
    • תודה
    • כועס
    • שכוייח!
    Reactions: השקעות R הון, טורונטיאני, רציני וענייני ועוד 2 משתמשים5 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הקרם והביסקוויט
    הנה עוד סיפור נפלא על הבעש"ט שקראתי באגרות קודש של הרבי הריי"צ מחב"ד על אחת הקהילות היהודיות היה...
  • 171
    • ד
    שיתוף - לביקורת "כן אבקר את צאני"
  • דיתי לינדר //
    • ונתנה תוקף-

    "פעם, פעם", כך מתחילות אגדות, שתי מילים שחוזרות על עצמם, יוצרות קסם במציאות, "בארץ רחוקה, רחוקה, חי עדר כבשים, כבשים רבות היו בעדר, מהן שחורות, מהן לבנות, מהן מנוקדות, גבוהות ונמוכות, שריריות ועדינות, כאלו עם גומה ותלתלים, וכאלו שתמיד ידעו איפה למצוא דשא", ככה מתחילים סיפורים טובים, כך נבזק בהם קסם, חותם על מילים כותרת: אגדה.

    אחר כך, בקול לוחש ממשיכות אגדות ב"פתאום". "פתאום" אומרת האחות התורנית לאח הקטן. "פתאום". אומר האב לבנו שלא מצליח להירדם, "פתאום". אומרים החיים בקול מקפיא דם, "פתאום בא זאב", מלחששת האגדה, "הוא הגיע לכיוון העדר, פער את פיו, שיניו נצצו לאור הירח", הילדון הקטן ששוכב במיטה עוצם עיניים בבעתה, הילדונת מצטרחת, והסיפור ממשיך, "הוא לקח שני כבשים מהעדר, אכל אותם, פצע שתי כבשות רועדות, זרע בלגן ובלבול, והלך, היה חושך", מייטיב האב לספר, הוא מתאר שמיים זרועים באלף כוכבים, והיסטרייה של פעיות רכות, מבוהלות, בליל של בכי, ולחישות שקטות, כאב אין אונים, סבל אינסופי, ואיפה הוא הרועה הגדול והחזק איפה?

    "ואז", כך ממשיכה כל אגדה, יש בה "אז", יש בה רועה שבה, עם חליל ומקל, רדף אחרי הזאב, חילץ מפיו כבשה, התיישב באמצע העדר שלו, והתחיל לספור את כבשותיו, הוא ספר את המבוהלות, את אלו שאיבדו נשימה, את אלו שהיה להן אח, את אלו הרועדות, הוא אסף אליו בחיבוק את אלו שברחו רחוק מידי, עצמו עיניים לא פתחו כדי לראות שזה הרואה, הוא ספר אותם, העביר אותן תחת המקל, אחת. אחת.

    "וכך הן חיו באושר", מסיימות האגדות ואחות מתמתחת, ילד נרדם, ילדונת צוהלת, "כך הן חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה".

    "פעם, פעם" לחשו לי החיים אגדה, ניסו לזרוע קסם בבלבול, "זה לא פעם" תיקנתי אותם בקפידה. "זה כל פעם" כך מתחילה אגדה של חיים. אין מרחק. אין קסם. אין פעם שניה.

    "בארץ אחת שאני מכירה היטב, יש עדר גדול, ממנו יש גבוהות ונמוכות, לבנות ושחורות, חזקות וחלשות, מתולתלות וחלקות, יש בו את אלו עם נעלי הטומס ויש בו את אלו שיודעות מה לענות למורה, עדר גדול מאד". כך נבזק קסם של חיים לתוך סיפורינו כותב כותרת נוקבת: חיים.

    חיים הם לא אגדה. אין איך לעצור פתאום. אי אפשר לעצום עיניים. להיצמד לשמיכה כשזאב נושף, ותמיד בחיים בא ה"פתאום", החיים לא הופכים ללוחשים, הטון לא יורד, כך בא פתאום של חיים, יודע הוא איפה למצוא ילדות, איך לסחוט מהן אוויר.

    "פתאום" כך צורחים החיים בקול יריות של פיגוע.

    "פתאום" כך צורחים החיים בקול חריקת תאונה מצמררת.

    "פתאום" הם לוחשים למול סידור לא רטוב

    "פתאום" הם שותקים למול דמעות בלי כמות.

    "פתאום" הם אומרים בקול מקפיא דם, זורעים בלבול וחושך, והיום עוד מאיר, שולח קרניים מסנוורות לעיניים שאיבדו כבר דמעות. ורק סימני שאלה עוד יש בהן ויש שמיים זרועים באלף כוכבים, והיסטרייה של בכיות רכות, מבוהלות, בליל של צעקות, ולחישות שקטות, כאב אין אונים, סבל אינסופי, ואיפה הוא הרועה הגדול והחזק איפה?

    "ואז" אומרים החיים בקול תרועה, וילדה עוצמת עיניים, "ואז הוא מגיע, ברחמים גדולים, יהיו שיתארו אותו סופר, מעביר פס, ויהיו שיתארו אותו רועה. יהיו שיתארו אותו רואה. רואה את עדרו אחרי שבא בו זאב, הוא סופר את המבוהלות, את אלו שאיבדו נשימה, את אלו שהיה להן אח, את אלו הרועדות, הוא אוסף אליו בחיבוק את אלו שבורחות רחוק מידי, עוצמות עיניים לא פותחות כדי לראות שזה הרואה, הוא סופר אותן, מעבירן תחת שבט. תחת חסד. מרפא להן. חובק אותן. מבקר.



    "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם-הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ-צֹאנוֹ, נִפְרָשׁוֹת--כֵּן, אֲבַקֵּר אֶת-צֹאנִי; וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם, מִכָּל-הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם, בְּיוֹם עָנָן, וַעֲרָפֶל וְהוֹצֵאתִים מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּים מִן-הָאֲרָצוֹת, וַהֲבִיאוֹתִים, אֶל-אַדְמָתָם; וּרְעִיתִים, אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאֲפִיקִים, וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בְּמִרְעֶה-טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם, וּבְהָרֵי מְרוֹם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם; שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב, וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אֶת-הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ, וְאֶת-הַנִּדַּחַת אָשִׁיב, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת-הַחוֹלָה אֲחַזֵּק; וְאֶת-הַשְּׁמֵנָה וְאֶת-הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד, אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט." (יחזקאל ל"ד)
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, plsql, חנה ש. ועוד 25 משתמשים28 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיתי לינדר
    איזה מחמאה שווה... (הראשונה..:)
  • 45
    • ח
    שיתוף - לביקורת העולם הזה....
  • .חיה פ //
    • אִם
    העולם הזה הוא מערת שדים,
    אפוף מפלצות ופחדים, מלא אשליות ושקרים,
    מערת שדים דרגה עשר?
    אפילו למה לי פחד?
    אבא צופה במצלמות למעלה
    הכל בשליטה
    אין שאללה'

    אם העולם הזה- לונה פארק אכזר.
    אפוף ריגושים ובחילות, צרחות אימה וסחרחורות,
    הפחד זה בדיוק הכיף, מי לא הבין?
    מה לך דואג ליבי העדין?
    העיקר לא תשתחרר מהחבל,
    והכל בשליטה...
    השאר? הבל!

    ואם העולם טיול ג'יפים מהסוג המפחיד.
    ואני נהגת די גרועה, אז גם זה לא מדאיג
    כי אמנם הרגל שלי על הפדל
    אבל ההגה לא אצלי...
    אז למה לי לדאוג אה?
    אבא לא יפשל...
    ויהי מה

    ןאם העולם מבוך מורכב בו שמונה מיליארד אנשים.
    כל אחד מפתה ללכת לכיוון שלו,
    אלה שהגיעו ליעד כבר לא פה,
    וכל מיני מסיטים בדרך ..
    אז...
    תהני מהנוף, ילדה,
    למה לך נלחצת?
    כי מה?
    יש לך מפת דרכים ברורה
    רק תקפידי ללכת בדיוק בה.

    ואם, בעולם הזה, אני רק שחקנית.
    בסרט הכי מגניב בעולם
    עם התסריאי הכי טוב שיש
    שבנה את התסריט לפרטי פרטים
    והבטיח גם תשלום הגון על משחק לפי הכללים,
    אז למה לי לצאת מהכלים מכל סצנה עצובה?
    בסוף הכל מתוכנת לטובה!!
    התסריטאי איתי בקשר רצוף
    ולא ייתן מכל גל לצוף.

    והבטחתי לשחק כל סצנה לפני שיצאתי לדרך...
    כך שאם לא אשחק אותה בזמן המבוקש, היא תצוץ מצומת אחרת,
    מהתסריט אי אפשר לזוז ולא לברוח
    מילה זו מילה, מה יש לעשות, מילה זה כוח.

    ובעצם, איך שלא יהיה העולם,
    מה שמוחלט זה שאני מובלת
    ולא מחליטה כלום
    בובה על חוט
    ולא אדם...
    אנא, אבא,
    שאפנים זאת לעולם...



    אשמח לביקורת, תודה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, חוה אייזן, אוראל סולטן ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מאיירים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה