הריח חוזר???

[שמחה כ]

אצלי קורה משהו מוזר ...שלא תחשבו שהשתגעתי חחח
אני מריחה, אך כל פעם שאופים משהו בבית אני מריחה ריח שדוחה אותי ממש וכך גם הטעם ל הדברים האפויים
מישהו נתקל בתופעה כזאת???

 

[חזקי חדד]

אצלי קורה משהו מוזר ...שלא תחשבו שהשתגעתי חחח
אני מריחה, אך כל פעם שאופים משהו בבית אני מריחה ריח שדוחה אותי ממש וכך גם הטעם ל הדברים האפויים
מישהו נתקל בתופעה כזאת???

שמעתי על תופעות שהטעם משתבש

 

[לאה AI]

הבת שלי ככה
לכל המאכלים יש ריח דוחה
אפילו לבושם האהוב עלי

 

[זכריה התימני]

מקפיץ.
אולי עם הזמן באו גם הפתרונות...

 

[השם גדול!]

הריח חזר לי רגיל
זה חוזר עם הזמן ..
אפשר לאכול שום עוזר

 

[מליון דולר$$$]

להלן פרסום של בית החולים שיבא שהתפרסם בציבור:

מחקרים שונים ניסו להסביר את פשר תופעת אובדן חוש הטעם והריח האופיינית בחולי קורונה. לאחרונה ציינו חוקרים בבלגיה ובצרפת כי אובדן חוש הריח עשוי לשמש כמנבא לחומרת מחלת הקורונה. מתצפית שלהם ב-1,300 חולים עלה, כי אלה שסבלו מהסימפטום, לקו בנגיף בצורה קלה עד בינונית.



מחקרים קודמים הראו כי הנגיף יכול להדביק תאים באזור הריח באף, והדלקת שנוצרת חוסמת את העצבים מלחוש בניחוחות. התסמין חולף, וחוש הריח חוזר בתוך כמה שבועות לאחר ההחלמה. החוקרים לא יודעים עדיין להסביר מדוע אובדן חוש הריח מעיד על פרוגנוזה טובה בקרב חולי הקורונה. אחת ההשערות היא שאובדן הריח פירושו שהנגיף מגיע לא רק לאף אלא גם למערכת העצבים, שמשפיעה בדרך כלשהי על מערכת החיסון, ומונעת את הידרדרות המחלה.



מדוע נפגע חוש הריח אצל חולי הקורונה? על כך ניסו להשיב לפני מספר חודשים חוקרים שביצעו סריקות CT באף ובסינוסים של חולי קורונה. הסריקות הראו כי האזורים באף שאחראיים על תחושת הריח חסומים בנפיחות ובריר, בעוד ששאר חלקי האף והסינוסים נראים תקינים, ולמטופלים אין כל בעיה לנשום דרך האף.

כבר כמה חודשים שידוע כי הדרך בה נגיף הקורונה מתפשט בגוף היא באמצעות חיבור לקולטנים בשם ACE2, הנמצאים על פני תאי מערכת הנשימה העליונות. הם עושים זאת בסיועו של החלבון TMPRSS2, שמסייע לנגיף לפלוש לתא לאחר שנצמד אליו. הנגיף חודר אל התא עצמו וגורר תגובה סוערת ביותר של המערכת החיסונית, הנקראת "סערת ציטוקינים".

תחילה סברו המדענים כי הנגיף מדביק ומשמיד את הנוירונים הקשורים לחוש הריח. נוירונים אלה מעבירים את האותות ממולקולות הריח לאזור במוח בו הם מתפרשים כ"ריח". כעת מחקרים שונים מגלים כי קולטני ACE2 שהנגיף זקוק להם כדי לפלוש לתאים, אינם נמצאים על עצבי הריח אלא על תאים שכנים הקרויים sustentacular - שתומכים בפעילות תאי עצב הריח.



מדענים סבורים כעת שתאי התמיכה הללו הם אלה שנפגעים על ידי הנגיף. התגובה החיסונית הסוערת מובילה לנפיחות באזור, אך משאירה את סיבי העצבים בחוש הריח שלמים. ככל שהדלקת הסוערת בגוף שוככת, כך חוש הריח הולך וחוזר לפעילות תקינה.

מדוע חלק מהחולים המתלוננים על אובדן חוש הריח למשך חודשים ארוכים? אצל החולים הללו, ככל הנראה, הסערה החיסונית בגוף הובילה להרס של חלק מהרקמות באף, ואצלם ההתאוששות איטית הרבה יותר.



להחזיר את החושים לפעולה: שיטת "אימון הרחה"

החדשות הטובות הן שבסופו של דבר חוש הריח מתחדש, אבל עד שהוא חוזר, יכולים לחלוף שבועות ואף חודשים ללא חוש הטעם והריח. איך אם כן תוכלו לזרז את חזרתם של החושים החשובים הללו? ישנן הוכחות לכך שטיפול שיקומי בחשיפה חוזרת ומתמשכת לסוגי ריחות שונים מדי יום, מוביל את מערכת חישת הריח לחדש את התאים ולשוב לפעילות תקינה.

על המטופל להריח ארבעה ניחוחות מוכרים פעמיים ביממה, כל ריח למשך 10 שניות. כך במשך 12 שבועות

20 מומחים לרפואת אף אוזן גרון פרסמו בכתב העת לאלרגיה ואימונולוגיה המלצה על שיטת אימון ההרחה. על פי השיטה הזו, על המטופל להריח ארבעה ניחוחות מוכרים פעמיים ביממה – בבוקר ובערב, כל ריח למשך 10 שניות. כך במשך 12 שבועות, שלאחריהם יש להחליף את ארבעת הניחוחות באחרים.



לדברי המומחים, אימון ההרחה מגרה את תאי העצב המעורבים בהרחה, ומסייע להשיב את תפקוד הריח. המומחים מתבססים על מחקרים קודמים שהראו שהשיטה עובדת כחלק משיקום חולים נוירולוגיים אצלם נפגעה יכולת ההרחה.

"אימון החושים גורם לשינויים בקישוריות המוחית", מסביר ד"ר ליאור אונגר, מומחה לנוירוכירורגיה מהמרכז הרפואי שיבא, "זה קורה בראייה, בשמיעה וכך גם בחוש הריח. יש עבודות שמראות על שינויים בכמות תאי החישה, באנטומיה שלהם ואפילו בקישוריות ובארגון באותם אזורים שאחראיים על הרחה בקליפת המוח. בקורונה מאבדים את חוש הריח בגלל שינויים בתאי התמך ולכן ייתכן שאימון ההרחה מצליח לחדש את אותם אזורים שהתנוונו".

 

[בינה אנושית :)]

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.
המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. 3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,400 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה. החוקרים מצאו כי בין 2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה.
ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.
פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.
ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.
בחדרי חרדים