הרמוניות..

[פופקו]

אני לא

 

[אפכא מסתברא]

אם לכולנו ברור ההסבר לעיל, אפשר להמשיך לשלב הבא- לזהות סולמות מינוריים שונים, מודוסים, לעבור לשימוש באקורדים מרובעים, וכל מיני טיפים שיהפכו את עבודת ההרמון לאתגר מרתק.
אתם איתי?

להערכתי, התשובה חיובית מצד מי שלמד נגינה (גם אם לא למד תיאוריה) באופן שיטתי. מי שלמד לנגן סולמות לפי סדר ומתוך כך מכיר את מעגל הקווינטות (גם בלי לקרוא לילד בשמו), מי שהמורה שלו שאל/ה אותו/ה לפני כל יצירה שניגן/ה באיזו סולם היא כתובה והיה צריך לדעת את התשובה לפי סימני ההתק (דיאזים, במולים), מי שניגן הרבה מוסיקה מגוונת קיבל מכך הרבה כלים להרמון.
אני, בכל אופן, איתך.

 

[נום]

להערכתי, התשובה חיובית מצד מי שלמד נגינה (גם אם לא למד תיאוריה) באופן שיטתי. מי שלמד לנגן סולמות לפי סדר ומתוך כך מכיר את מעגל הקווינטות (גם בלי לקרוא לילד בשמו), מי שהמורה שלו שאל/ה אותו/ה לפני כל יצירה שניגן/ה באיזו סולם היא כתובה והיה צריך לדעת את התשובה לפי סימני ההתק (דיאזים, במולים), מי שניגן הרבה מוסיקה מגוונת קיבל מכך הרבה כלים להרמון.
אני, בכל אופן, איתך.

חן חן על הלויאליות
בכל אופן, מי שזה מעניין אותו גם אם לא קבל את כל התנאים שציינת- יוכל להכנס לעניין. אשתדל לעשות את הכל באופן מובנה מהקל לכבד, ולהבהיר הכל עד כמה שניתן.
ודרך אגב, למזלך ראש הפקולטה למוזיקה אצלינו עשתה את התואר הראשון שלה בספרות אנגלית כך שהיא ממש היתה בעניין ויש מצב שתקבל תשובה מהר.

 

[אריאל וו]

האקורדים של לה מינור לעיל לא מתאימים למוסיקה על בסיס הרמוניה קלאסי. לפי התאוריה הקלאסית לסולם המינורי יש שלש צורות כידוע: הרמוני, מלודי עולה, ומולודי יורד (אני למדתי באנגלית, כך שיתכן מאוד שיש מונחים מקצועיים לזה בעברית שאיני מכיר. באנגלית: harmonic minor, melodic minor ascending, melodic minor descending).

למשל, בלה-מינור הרמוני:

לה, סי, דו, רה, מי, פה (בקאר), סול דיאז, ושוב לה.

לה מינור עולה:

לה, סי, דו, רה, מי, פה דיאז, סול דיאז, לה

לה מינור יורד:

לה סול בקאר, פה בקאר, מי, רה, דו, סי, לה

ההרמוניות הטיבעיות של הסולם נחשבות לפי המינור ההרמוני, כך שיש לנו:

Am, B dim, C, Dm, E, F, G#dim

אחד מהמאפיינים של מוסיקה בסגנון פופ (במובן הרחב ביותר של המילה) זה משתמשים כמה שפחות סול דיאז, ומעדיפים לרוב סול בקאר, דהיינו המעלה השביעית של סולם מינורי יהיה בקאר ולא דיאז. וזה נותן תחושה של מוסיקה על בסיס המודוסים (modes).

אריאל (BA, MA במוסיקה)

 

[נוי]

אחד מהמאפיינים של מוסיקה בסגנון פופ (במובן הרחב ביותר של המילה) זה משתמשים כמה שפחות סי דיאז, ומעדיפים לרוב סי בקאר, דהיינו המעלה השביעית של סולם מינורי יהיה בקאר ולא דיאז. וזה נותן תחושה של מוסיקה על בסיס המודוסים (modes).

אריאל (BA, MA במוסיקה)

לא הבנתי את הפיסקה האחרונה: סי דיאז בסולם לה מינור? מה?! על מה ולמה, ומה הקשר שלו לענין.
אהההה התכוונת לסול... תפסתי תוך כדי כתיבה, כדאי לתקן את ההודעה.
בהרמון שירים חסידיים אגב, לא בהכרח ישתמשו בדרגה שביעית מוגבהת בחצי טון, זה מאוד תלוי בתוכן השיר, ובכלל בשביל אווירה מסוימת אבחר לפעמים להשתמש בחמישית מינורית, מה שנקרא:Em

 

[אריאל וו]

סליחה, סול כדברייך. תוקן....

 

[נום]

האקורדים של לה מינור לעיל לא מתאימים למוסיקה על בסיס הרמוניה קלאסי. לפי התאוריה הקלאסית לסולם המינורי יש שלש צורות כידוע: הרמוני, מלודי עולה, ומולודי יורד (אני למדתי באנגלית, כך שיתכן מאוד שיש מונחים מקצועיים לזה בעברית שאיני מכיר. באנגלית: harmonic minor, melodic minor ascending, melodic minor descending).

למשל, בלה-מינור הרמוני:

לה, סי, דו, רה, מי, פה (בקאר), סול דיאז, ושוב לה.

לה מינור עולה:

לה, סי, דו, רה, מי, פה דיאז, סול דיאז, לה

לה מינור יורד:

לה סול בקאר, פה בקאר, מי, רה, דו, סי, לה

ההרמוניות הטיבעיות של הסולם נחשבות לפי המינור ההרמוני, כך שיש לנו:

Am, B dim, C, Dm, E, F, G#dim

אחד מהמאפיינים של מוסיקה בסגנון פופ (במובן הרחב ביותר של המילה) זה משתמשים כמה שפחות סול דיאז, ומעדיפים לרוב סול בקאר, דהיינו המעלה השביעית של סולם מינורי יהיה בקאר ולא דיאז. וזה נותן תחושה של מוסיקה על בסיס המודוסים (modes).

אריאל (BA, MA במוסיקה)

הידע האקדמאי שלך ראוי לכל הערכה. ברשותך הייתי מתקנת אותך בהגדרות מסויימות.
ישנם שלשה סוגי סולם מינורי:
מינורי טבעי [ללא במולים ודיאזים כלל]
מינור הרמוני [המסורתי, לא "הקלאסי". המילה "קלאסי" מתייחסת בז'רגון המוסיקאלי לז'אנר מאוד מסויים: מוסיקה קלאסית] המכיל את הסול דיאז גם בעלייה וגם בירידה.
מינור מלודי, שמאפייניו בעליה ובירידה שונים, כמו שציינת. [הסול והפה דיאזים בעלייה ובקרים בירידה]. ולכן גם לא נכון יהיה לומר שהדרגות לעיל הן "טבעיות", משום שבמינור הטבעי הסול הוא בקר ולא דיאז.
זה מפי הפרופ' שרה מנדל, שהיא מורה לתיאוריה מוסיקאלית גם בבר אילן.
פרט נוסף הייתי מציינת, שלא רק הפופ משתמש במינור הטבעי, אלא כל ז'אנר הרוק לסוגיו [לא רוקנרול, אלא רוק עכשוי וגם חסידי. כמו "מה מה מה" של שוואקי] משחק בד"כ על השביעית הבקרית. [אקורד G מוביל לAm במקום שE יוביל לAm ]

חשוב לי לדעת מי שולט בכל מה שנאמר עד עכשיו משום שמכאן אפשר להגיע רחוק מאוד וזה עלול [לכו תדעו] להיות כיף גדול.
סוו..

 

[נום]

לכן בסולם לה מינור האקורדים הבסיסיים יהיו AM BM C DM EM E F G כשה BM הוא מוקטן

אין לי ברירה אלא לתקן אותך
חובה להדגיש שEm מגיע כחמישית במינור טבעי, שבו השביעית מונמכת בחצי טון.
שנית, Bm אינו יכול להיות גם מוקטן בו זמנית. מוקטן פרושו שהוא אינו מאז'ורי ואינו מינורי.
ובהקשר של דרגה שניה בסולם מינורי, היא באופן בסיסי חצי מוקטנת עם ה7 שלה.

 

[Srool]

וואו! לאיזה רמות של תיאוריה הגעתם.... הלוואי עליי.
בשלב מסוים איבדתי את הצפון.

 

[נוי]

אנכי שלטתי טוב בהרמוניה. היום אני לא מתעסקת בזה באופן יומיומי, מחמת הטף שתמיד צריכים לעזור לי לנגן. (מעשה אבות סימן לבנים- גם אני הייתי מתערבת לאימי בילדותי בביצועי הפסנתר שלה ולא הבנתי מה כל כך מפריע...)לכו תהרמנו משהו ככה, כשדופקים לכם מימין. שלא נדבר על האילתורים שהם מוסיפים לי בבס כשאני מנסה לנגן לי איזה מוצרט קטן בשעת בין ערביים.
אבל נראה לי שהרמוניה היא כמו קריאה, אם למדת ,לא תוכל לשכוח. כשאני מאזינה בדרך למוסיקה ויש עיבוד טוב, נשימתי נעתקת למשמע מהלך הרמוני נפלא.

 

[אריאל וו]

הידע האקדמאי שלך ראוי לכל הערכה. ברשותך הייתי מתקנת אותך בהגדרות מסויימות.
ישנם שלשה סוגי סולם מינורי:
מינורי טבעי [ללא במולים ודיאזים כלל]
מינור הרמוני [המסורתי, לא "הקלאסי". המילה "קלאסי" מתייחסת בז'רגון המוסיקאלי לז'אנר מאוד מסויים: מוסיקה קלאסית] המכיל את הסול דיאז גם בעלייה וגם בירידה.
מינור מלודי, שמאפייניו בעליה ובירידה שונים, כמו שציינת. [הסול והפה דיאזים בעלייה ובקרים בירידה]. ולכן גם לא נכון יהיה לומר שהדרגות לעיל הן "טבעיות", משום שבמינור הטבעי הסול הוא בקר ולא דיאז.
סוו..

המינורי הטבעי זה מה שנקרא aeolian mode (מודוס האאוליאני? אשמח לקבל את המונח העיברי הנכון).

אני לא כללתי אותו כי הוא אחד מהמודוסים העתיקים (שהתמשו בהם במוסיקה דתית של הכנסיות). מהמאה ה-16 כבר הפסיקו להשתמש בו (חוץ ממוסיקה כנסייתית בסגנון העתיק).

אין לו מקום בתיאורית המוסיקה המסורתית. זה שייך לימי הביניים והרנסנס.

אבל שוב, במוסיקה פופולרית של היום מכל הג'נרים, משתמשים במוסוים האלו בצורה חפשית. שזה אחד מהסיבות שאני אישית לא נהנה ממוסיקה "עכשוית"...

 

[dizi]

לדעתי זה יותר עניין של שמיעה טובה וחוש

מאשר של ידע תאורטי.
אם זו היתה שאלת סקר - אז אני יודעת "להרמן", אבל היה לי קשה לעקוב אחר ההסברים שהועלו פה, אני בדרך כלל לא סופרת כמה חצאי טונים אני מנגנת.
ואני מכירה גם כאלה שלמדו הרבה שנים ויודעים מצויין לספור חצאי טונים ולקרוא לסולמות בשמם, אבל לא יודעים לנגן הרמוניה בצורה ספונטנית, ואפילו לא צורם להם כשזה נשמע זוועה.

 

[נוי]

מאשר של ידע תאורטי.
אם זו היתה שאלת סקר - אז אני יודעת "להרמן", אבל היה לי קשה לעקוב אחר ההסברים שהועלו פה, אני בדרך כלל לא סופרת כמה חצאי טונים אני מנגנת.
ואני מכירה גם כאלה שלמדו הרבה שנים ויודעים מצויין לספור חצאי טונים ולקרוא לסולמות בשמם, אבל לא יודעים לנגן הרמוניה בצורה ספונטנית, ואפילו לא צורם להם כשזה נשמע זוועה.

מי שניחן בשמיעה הרמונית משובחת "מתפלקים" לו אקורדים יפים והוא אפילו לא יוכל להסביר מה הוא עשה ולמה.
מי שהשמיעה ההרמונית שלו טובה בבסיסה והוא פיתח אותה בידע תיאורטי מעמיק, יוכל לבצע מהלכים הרמונים חזקים ונכונים, ויוסיף כמידת היצירתיות המוסיקאלית שלו כמה אקורדים חזקים במינון נכון ליצירת אווירה מתאימה, ובהתאם לקו המלודיה. (מה שהמוכשר, הלא מלומד יעשה בערך- ההבדל בין חובבני חביב, למקצועי)
אלה שלמדו תיאוריה הרבה שנים ויודעים את שמות הסולמות? קודם כל השאלה היא איך וכמה. (לפי מה שפרטת מדובר בידע בסיסי בלבד. זה כמו אחד שלמד רק את שמות האותיות בלי ללמוד את התנועות-נו, הוא יודע לקרוא?) כמו"כ יש כאלה שהשמיעה המלודית שלהם חזקה יותר,ולכן לא ידהימו בהרמוניה.

 

[dizi]

מסכימה איתך שהשילוב המוצלח ביותר הוא כמובן מי שגם ניחן בשמיעה הרמונית טובה וגם רכש ידע תאורטי ברמה גבוהה.
אין בכך כל ספק.
מה שרציתי לציין זה שמי שאין לו שמיעה הרמונית טבעית - לא יעזרו לו כל הסברים, מפורטים ככל שיהיו. נראה לי מוזר שאפשר להתאים אקורדים למלודיה כפי שפותרים תרגילים בחשבון. פשוט לא הגיוני בעיני!
באמת יש דבר כזה?

 

[נוי]

מסכימה איתך שהשילוב המוצלח ביותר הוא כמובן מי שגם ניחן בשמיעה הרמונית טובה וגם רכש ידע תאורטי ברמה גבוהה.
אין בכך כל ספק.
מה שרציתי לציין זה שמי שאין לו שמיעה הרמונית טבעית - לא יעזרו לו כל הסברים, מפורטים ככל שיהיו. נראה לי מוזר שאפשר להתאים אקורדים למלודיה כפי שפותרים תרגילים בחשבון. פשוט לא הגיוני בעיני!
באמת יש דבר כזה?

כן, יש דבר כזה. במיוחד אם רוצים לתת מהלך טוב בבס ושתהיה הרמוניה עם תנועות חזקות ולא חלשות. -תרגיל במתמטיקה קטן על זה. כאן לפחות מקבלים לא דף מקוקש בחשבונות אלא תוצאה נפלאה ועריבה לאוזן.
את ההרמוניה לומדים במסגרת שיעורי:"פיתוח שמיעה" ולא תיאוריה.
(אני מדברת על לימודים גבוהים ברמה אקדמית)
אפשר לפתח בהחלט, זו עבודה קשה בכל מקרה, גם למוכשרים.
במו עיני ראיתי תלמידות שחרקו עפרונותיהם בייאוש בתחילתה של שנה, ולא הבינו איך זו שפחות טועה "מרגישה" את האקורדים, עד שאחר אימונים עקשניים הרגישו בעצמן.
אני עצמי ישבתי מבוהלת בקבוצה יותר מתקדמת עקב בעיות שיבוץ טכניות. אחרי עידוד ועמל מייגע של חודש חדשיים, הגעתי לרמה הממוצעת בקבוצה, ואני לא הכשרון הכי "מפוצץ" ברדיוס.