הרעיף תודות או העריף שבחים? למתקדמים ולחובבים

  • הוסף לסימניות
  • #1
זאת שאלה לחוקרי עברית.
לעיני המתבונן ההדיוט - העריף זאת סתם טעות. לעיני הכותב המתוחכם - העריף הוא משלב גבוה של כתיבה.
האם יש הבדל בינהם? האם אחד מהם הוא המצאה של בן יהודה?
מסתבר שממש לא. זאת ממש אותה כוונה. ושתי האפשרויות מקורן בתורתנו הקדושה.
רמז: ישעיהו מה ח ולעומתו דברים לב ב.
מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לעיני המתבונן ההדיוט - העריף זאת סתם טעות. לעיני הכותב המתוחכם - העריף הוא משלב גבוה של כתיבה.
פעמיים הוחלף 'הרעיף' ב'העריף'...

לגבי עצם הדיון, תלוי בקונטקסט (ההקשר).
אבל "הרעיף שבחים" נשמע לי טוב יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פעמיים הוחלף 'הרעיף' ב'העריף'...

לגבי עצם הדיון, תלוי בקונטקסט (ההקשר).
אבל "הרעיף שבחים" נשמע לי טוב יותר.
ההשוואה היתה בין זה:
הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק

לזה:

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי

והתגובה היא ההוכחה שרוב העולם חושב שזאת טעות הקלדה, אז למה להשתמש במילה היפה הזאת לחינם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ההשוואה היתה בין זה:
הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק

לזה:

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי

והתגובה היא ההוכחה שרוב העולם חושב שזאת טעות הקלדה, אז למה להשתמש במילה היפה הזאת לחינם...
סליחה. לא שמתי לב לשינוי בעצם השאלה.

ולעצם הנידון, בכללי התחביר של היום המילה השימושית והמקובלת היא "הרעיפו" ולא "העריפו".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
משורש 'רעף' יש לנו 5 בתנ"ך:
תהלים סה, יג: יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר
משלי ג, כ: וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל
איוב לו, כח: אֲשֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב
תהלים סה, יב: וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן
ישעיהו מה, ח: הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל

משורש 'ערף' באותה משמעות יש 2 בלבד בסוף חומש דברים:
דברים לב, ב: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי
דברים לג, כח: אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יתכן שמכיוון שלשורש 'ערף' יש גם קונוטציה שלילית של 'עריפה', לכן ההעדפה היא לכתוב בשורש 'רעף".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפי המילון משמע שזה שני משמעויות שונות
לעומת זאת בתורה הכוונה לאותו דבר

1734606557369.png1734606580554.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זאת שאלה לחוקרי עברית.
לעיני המתבונן ההדיוט - העריף זאת סתם טעות. לעיני הכותב המתוחכם - העריף הוא משלב גבוה של כתיבה.
האם יש הבדל בינהם? האם אחד מהם הוא המצאה של בן יהודה?
מסתבר שממש לא. זאת ממש אותה כוונה. ושתי האפשרויות מקורן בתורתנו הקדושה.
רמז: ישעיהו מה ח ולעומתו דברים לב ב.
מה דעתכם?
לא נכון.
יערף ויערפו שהביאו כאן ציטוטים שלהם מהתורה, הם בבניין קל ואילו "העריף" הוא בבניין הפעיל, ולכן זאת אכן טעות לומר: העריף שבחים.
אם רוצים לדבר בלשון המקרא יש לומר: ערף שבחים, וזה כמובן לא מקובל בימינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא נכון.
יערף ויערפו שהביאו כאן ציטוטים שלהם מהתורה, הם בבניין קל ואילו "העריף" הוא בבניין הפעיל, ולכן זאת אכן טעות לומר: העריף שבחים.
אם רוצים לדבר בלשון המקרא יש לומר: ערף שבחים, וזה כמובן לא מקובל בימינו.
הערה מעניינת.
ויש לומר שזאת ההבחנה שחיפשתי, ועל כך תודה.
זה קצת דומה לזה שאין אפשרות בעברית לתרגם SNOWING RAINING....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא נכון.
יערף ויערפו שהביאו כאן ציטוטים שלהם מהתורה, הם בבניין קל ואילו "העריף" הוא בבניין הפעיל, ולכן זאת אכן טעות לומר: העריף שבחים.
אם רוצים לדבר בלשון המקרא יש לומר: ערף שבחים, וזה כמובן לא מקובל בימינו.
מקור המילה הוא מהמקרא מה שקרוי התוה"ק;)
והפסוקים הבאים מדברים על אותה פעולה
משלי ג, כ: וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל
דברים לג, כח: אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל
וגם במילון על שניהם כתוב שזה בנין הפעיל
וא"כ מה ההבדל
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מקור המילה הוא מהמקרא מה שקרוי התוה"ק;)
זה ברור
והפסוקים הבאים מדברים על אותה פעולה
משלי ג, כ: וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל
דברים לג, כח: אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל
2 הפעלים שבפסוקים האלו הם בבניין קל.
ואילו "הרעיף" (או "העריף") זה בבניין הפעיל (כמו שהבאתם מהמילון).
לכן זה לא מוכיח כלום.
זה מה שאמרתי

אבל אפשר לקחת את הפסוק הזה:
הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל
כהוכחה ל"הרעיף", כי כאן אכן מדובר בבניין הפעיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בלא מעט שרשים בלה"ק מצויה התופעה של 'שיכול אותיות', והמשמעות נשארת דומה/זהה. בכל אופן, לא נראה שיש הבדל במשלב הלשוני של השרשים ערף/רעף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בלא מעט שרשים בלה"ק מצויה התופעה של 'שיכול אותיות', והמשמעות נשארת דומה/זהה. בכל אופן, לא נראה שיש הבדל במשלב הלשוני של השרשים ערף/רעף.
באותו ענין, הנה ציטוט מרש"י מסכת תענית דף ז עמוד א:
יערף [כמטר לקחי] - כמו אף שמיו יערפו טל (דברים לג) ושחקים ירעפו טל (משלי ג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ובהמשך:
ערפיהו כמטר. הרגהו
וזה המקום לדיון יותר מעניין
במה ירידת המטר דומה לעריפה? והאם יש לזה אסמכתאות נוספות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ובהמשך:
ערפיהו כמטר. הרגהו
וזה המקום לדיון יותר מעניין
במה ירידת המטר דומה לעריפה? והאם יש לזה אסמכתאות נוספות?
אולי כי הכי מרגישים את הגשם בעורף? ועריפת חמור היא מהעורף דוקא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה