לכל גולשי פרוג, כאתר שבו נולדה יוזמת נטפרי, אין צורך להסביר מה זה רשת חברתית ומדוע הציבור החרדי הדיר את רגליו משם.
אני מדבר על הציבור החרדי, אלו שמשתמשים בסינון אינטרנט רציני, כדוגמת נטפרי, נתיב, הדרן וכו'.
הפייסבוק על כל חולאיו פסח עלינו, וגם מי שפתח שם חשבון לצורך מקצועי (פרסום ממומן או משהו אחר, ושאפו להדרן על פיתוח אפליקציה מתאימה שמאפשרת העלאה לדף העסקי בלבד, ללא כל תקשורת של דף אישי), זה נשאר בעיקר חשבון שמם, בעיקר בגלל שפשוט לא היה עם מי לדבר.
GOOGLE+ (למי שזוכר...) לא תפס בכלל, הגם שלכולנו היו חשבונות ג'ימייל, במקרה הזה ניתן להודות גם לגוגל עצמם, על פיתוח מוצר שלא היה מספיק אטרקטיבי, לקח להם קצת זמן, אבל בסוף זה קרה - וגוגל הורידה אותו מהמדף הוירטואלי.
טוויטר, אינסטגרם ולינקדאין - לשמחתי איני מכיר, וגם לא ידוע לי שאחד הסינונים הנ"ל מאפשר גישה. הגם שלינקדאין מהווה פלטפורמה מקצועית הרבה יותר מפייסבוק, (זו רשת חברתית על בסיס מקצועי, בשונה מפייסבוק בו כל זב חוטם פותח פרופיל, ורמת השיח בהתאם ולצורך הגשת קורות חיים צריך בהרבה מקרים להחזיק שם פרופיל) - להדרן אין עדיין פלטרפורמה מותאמת לפרסום שם, בעיקר עקב חוסר ביקוש.
טלגרם - גם כאן הדרן פיתחו אפליקציה נחמדה, בה ניתן לתקשר באופן אישי בלבד, עם פלטפורמה שדי דומה לווצאפ. ובנוסף, לא ניתן להוריד תכני וידאו כלל, גם לא כאלו שנשלחים באופן אישי, זאת כדי למנוע פרצה רחבה. שוב, שאפו. ביצוע נקי תרתי משמע, גם שמירה על חווית משתמש תואמת, וגם שמירה מלאה על האינטרס הרוחני של המשתמש בצורה מושכלת.
וכאן אנחנו מגיעים לווצאפ, שאני מניח שאין צורך להסביר במה מדובר.
האפליקציה הציעה תקשורת בנוחות מדהימה, בשונה ממייל:
1. זמינות מיידית.
2. אפשרות הקלטה לעצלנים, צירוף תמונה או קובץ בקלות רבה. שני הנ"ל בקידוד קל, שמאפשר שליחה מהירה מאוד. לאחרונה אפילו ניתן להגביר את קצב שמיעת ההקלטה, זאת למקרה שסבתא שלחה הודעה ואין לנו, אנשי ה"טיים איז מאני" (ואני אבזבז זמן רק על מה שמעניין אותי), סבלנות לשמוע אותה בקצב המקורי...
3. אפשר לראות האם הצד השני קיבל את ההודעה, ואם כבר קרא אותה. וכן באופן כללי - האם הוא מחובר כעת, או מתי נצפה לאחרונה.
4. אין כתובת מייל קשה, מספר הפלאפון הוא מספר החשבון. זהו, לא שטרודל ולא אותיות באנגלית שצריך לוודא ששמעתי טוב. (D כמו דודי B כמו במבה, בטח מכירים....)
וכך, במחזוריות הביצה והתרנגולת, מעגל המשתמשים הלך והתרחב, עד שביסס לעצמו אחיזה משמעותית גם במיינסטרים החרדי.
זה הפך לסיבה חמישית להשתמש - כולם שם.
וכאן הגיעו הסטטוסים.
בהתחלה, כשפתחתי חשבון לפני 4 שנים, לא שמתי לב ללשונית האמצעית הזו. וגם כשנכנסתי לשם - לא היה מה לראות.
גם כשבקורס שיווק התוודעתי לעניין, והתחלתי להשתמש בעצמי לקידום העסק. מעלה פרסום פה, פרסום שם, זה היה בסדר. בדיוק כמו שאני לא משתף את החיים האישיים שלי, כך גם אנשי הקשר שלי.
ואז הגעתי לקבוצה שבה משתפים קבצי אנשי קשר כדי שכולם ישמרו את כולם, וכך יוסיפו לעצמם אפיק פרסום חינמי, ושם הכל התחיל להשתבש.
אנשים התחילו לפרסם דברים מעניינים כדי למשוך אליהם צפיות, וחבר מביא חבר.
זה נהיה פשוט ערוצים, חלק מוכרים בערוץ שלהם תוכן מקצועי נטו, וזה מה שמושך את הקהל.
וחלק מפרסמים תוכן מעניין/מבדר (לא יאומן, אבל יש אנשים שמפרסמים את החיים שלהם, מה אכלתי מה עשיתי ואיזה צחוקים היה היום, וזה מושך קהל... המונים) וזאת כדי להגיע למעגל צופים רחב, ואז לפרסם פרסומות בתשלום.
כיום יש ידועני/ות ווצאפ חרדים / "חרדיים" רבים, אצל חלק מספר העוקבים מגיע לעשרות אלפים!!! ומפרסומים אחד על השני/ה זה הולך וגדל.
ואני רק שאלה -
מתי נתעורר ?
נכון שזה נכנס מהדלת האחורית
ונכון שזה עמוק וטיפול בזה יהיה בעצם ניתוח, עד כדי שיהיו לקוחות שיעזבו אם זה יחסם
אבל זו בדיוק המטרה שלשמה הסינונים קמו...
הנושאים החמים
