במחילה, למה קופות הצדקה המיועדות למקרי קצה, אמורות לממן לחם וחלב לאברכים צעירים שיכולים וכשירים למצוא לעצמם בעצמם מקורות פרנסה? שיצאו כפי שכתבה
@shira bira לקטיף תפוזים, שטיפת חדרי מדרגות, וכל עבודה המכבדת את בעליה- תמורת מימון לחם וחלב לילדיהם שלהם ונשותיהם שהם התחייבו לפרנסם ולזון. בעיני קופת הצדקה מיועדת למי שנמצא חלילה במצב של חולי או לאנשים שזקוקים לעזרה הזו מסיבות אחרות. בעודי אברכית צעירה יצאנו לשטוף כלים מידי לילה בגמח להשכרת כלים. זו העבודה שהיתה אופציונלית, לא הפריעה בסדרי הלימוד, והגדילה את ההכנסות.
אחד מהרעות החולות של הדור שלנו זה שיש מקורות הכנסה של גמחים- כלומר כל צוציקון יודע שיוכל לגשת לגמח בשטיבל או בית הכנסת השכונתי וללוות אז למה להתאמץ ולמה לנסות להגדיל את ההכנסה אם יש מישהו שיתן כסף?
אני כותבת את זה בכאב גדול, ליוותי משפחה שאב המשפחה הפיל את משפחתו בהשקעה וכנראה קצת הימורים- עוד רעה חולה שנותנת פנטזיה לגמור עם החובות במחי יד- שוחחתי עם מנהל הגמח שהלווה לו כסף ללא שאלה ותהיה. לא היה לו מושג איך להתמודד עם השאלה האם ולמה הוא לא מבקש רשות ואישור משני בני הזוג, באופן כללי לגבי כל הלוואה.
רב הלווים הינם אברכים, נשותיהם עובדות ובכספן הן אמורה ההלוואה להיות מוחזרת, במקרה דנן האישה לא היתה מודעת לגודל וכמות החובות שצבר בעלה בעודו מלווה כספים שהיא עמלה להחזירם.
נושא שני- האם בודקים עם האברכים הצעירים- בדגש הצעירים ולא אלו המחתנים ילדים- מהי מטרת ההלוואה ואיך בדיוק יחזירו אותה. הרי אברך שאין לו די הכנסה ואין איך לגמור את החודש, מאין ימציא עוד 500 שח נוספים להחזר החודשי?
הנושאים החמים
