דרוש מידע השוק האפור החרדי

מצב
הנושא נעול.
זה בדיוק אחד על אחד מה שרשמתי
אם תסתכלי בהודעות שלי ממש צרם לי מניקים אחרים שכותבים בעניין ההתחייבות כביכול מדובר בעבד שחייב לרצות את אדונו ( ההורים את הילדים)
וחבל, כי בסוף גם אותם ילדים הופכים ב"ה ברבות השנים להיות הורים בעצמם ומקיזים מדמם להתחייב!
וחבל שדווקא השנים שהיו צריכות להיות שנים של לרוות נחת ברוגע, כי הגיל כבר עושה את שלו...הופכות להיות שנים קשות מנשוא, גלגגולים שאין להם התחלה ולא סוף, לילות לבנים בחישובים מאיפה עוד ניתן לקחת ומה למשכן עוד כדי להתחייב עבור הבת השמינית שיש עוד כמה מאחוריה
ל"ע יש כאלה שגם נאלצים להגיע בסוף להתקף לב ועוד מחלות קשות.

היגיע הזמן שמשהוא אחראי יעצור את הדבר ההזוי והמטורף הזה!!!!!

ושבאמת כל זוג יתמודד עם קניית דירה אחת ולא עם 10-12 ומעלה...
בציבור החסידי זה כבר מזמן פסק
מקווה שיגיע גם לציבור הליטאי
(אם כי אני מאוד פאסימי)
 
הזוג אינו גוף אחד.
ובמיוחד לפני החתונה.

ושני הצדדים, ההורים/המחותנים הם בוודאי אנשים שונים עם אינטרסים שונים.
הורי בחור טוב שמעוניין ללמוד ולהמשיך במרכז הארץ.
לבחור טוב יכול להיות כל יום הצעה חדשה.
לא יודעים במה להתחיל...

אז מגיע מישהו שיש לו כסף ומציע ובכך מאפשר לבחור לגור במרכז.
למה שהבחור והוריו לא יקחו ?
הציעו להם ואפילו התחננו שהם ייגשו להצעה...

הורי הבחור [ואולי גם הבחור עצמו] פונים קודם להצעה שתאפשר להם לקנות דירה.
הרי יש אנשים [מעטים] שיש להם כסף בשביל לתת דירה.

לדוגמא
מי שיש לו בת יחידה מוכן ויכול לשלם עליה דירה שלמה.

והבחור כלל אינו 'דורש', אלא הולך להצעה שנותנת לו אפשרות לסידור מלא.

לכן נאלצים גם אלו שאין להם, להבטיח סכום גדול.

זה המציאות.

ולא שייך להילחם בזה.

אני חוזר אם כן לשאלתי הראשונה :

אם המדינה היתה נותנת לכל זוג דירה, האם היו לוקחים עוד דירה מהורים שאין להם סתם כך בגלל כוחות שוק?
 
נערך לאחרונה ב:
ממש צרם לי מניקים אחרים שכותבים בעניין ההתחייבות כביכול מדובר בעבד שחייב לרצות את אדונו
לא זכור לי הודעות בסגנון הזה, ולא כך ההתייחסות. חבל להקצין דברים, זה לא תורם ולא מועיל לשום דבר.
כן הזכירו, שלהתחייב ולא לקיים, זו בעיה. ומי שמתחייב כשלא חושב לקיים, אפשר לדון לכף זכות בגלל הניסיון הגדול שלו שמביאו לידי כך, אך אי אפשר להצדיק, כי זה שקר והונאה כלפי ההורים של הצד השני ובנם/בתם, שלקחו בשכלול הנתונים לפני הוורט גם את ההבטחה הזו.
 
נערך לאחרונה ב:
זה ממש לא נכון.
חלק משוק הדיור הוא שוק השכירות.
הוצאת המשקיעים משוק הדיור גורמת לחסר בדיור להשכרה.
אמנם שוק השכירות אינו במדויק כמו השוק לקניה.

שוק השכירות ושוק הקניה הם 2 שווקים נפרדים,
תארי לעצמך שכמה טייקונים יחליטו לקנות את כל מפעלי הבגדים ולהשכיר את הבגדים לאנשים על בסיס יומי.... בטענה שהם בסך הכל מתווכי שירותי הלבשה, וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.

שוק המשקעים הגלויים עומד על כ25 אחוז, והם גם מייקרים את השוק יותר מהיחס הזה בגלל יכולות המימון הגבוהות שלהם

יציאתם של המשקיעים תוסיף דירות רבות לחסרי הדיור, וכתוצאה ירד הביקוש בשוק השכירות, וזה מה שיוריד את מחירי השכירות
לעומת זאת השקעות ממונפות עלולות להצמיד את מדד מחירי השכירות למדד הרבית (בניגוד לשאר מדדי המחירים שיורדים ביחס הפוך)
להמחשה: בהנחה שיש לדוגמא 1000 דירות בשוק, ו1100 חסרי דיור, אם לא יהיו משקיעים, 1000 חסרי דיור קונים את הדירות, ונשארו רק 100 בשכירות
אבל ברגע שנכנסים לשוק עוד 1000 משקיעים - הדירות יתחלקו סטטיסטית בין המשקיעים וחסרי הדיור, כך שרק 500 חסרי דירה יקנו דירה, ו-600 ישארו בשכירות
 
בציבור החסידי זה כבר מזמן פסק
מקווה שיגיע גם לציבור הליטאי
(אם כי אני מאוד פאסימי)
איך החסידים מסתדרים?
יוצאים לעבוד בגיל צעיר?
מארגנים הרבה משפחות ביחד שמגיעות כקהילה לפריפריה?
מגבשים תכנית עם נדבנים לקהילה המסוימת שלהם?
ואולי יש עוד דרכים? - מעניין לשמוע.
והשאלה אם הדרכים הללו מתאימות לחיי הליטאים.
כי אם לא - אז ודאי שזה לא ילך...
 
מצוין גם בנוסח אשכנז, למה לא
לא כל מה שחסידים מצליחים לארגן, גם ליטאים מצליחים...
יש דברים שבשבילם צריך מראש חיים יותר קהילתיים, עם הרבה קהילות נפרדות, שבראש כל אחת מהן עומד אדמו''ר...
 
אני חושב שכולם מסכים שאם המדינה היתה נותנת לכל זוג דירה לא היה הגיון לקחת עוד דירה מההורים סתם כך בגלל כוחות שוק,
זה הנקודה.
שהורי הבחור במצוקה גדולה.
הם רוצים 'לסדר' אותו עם דירה בלי להתגלגל בשכירות.
לכן הם פונים למי שיכול לתת לו דירה.

הם לא סתם רודפים אחרי הכסף.
אין להם ברירה
הם רוצים שיהיה לו דירה.

מה מרגיש בחור שבאמת הציעו לו דירה.
ובסוף אבי הבת לא עמד בהתחייבות.
הבחור מרגיש הרי היה אחרים שיכלו ורצו לתת לי דירה.

לכל מטבע יש שני צדדים ...

לכן צריכים להסתכל בשולחן ערוך.
ולא ללכת עם סברות בטן ורגש שכל אחד מרגיש אחרת.

ומה כתוב בשלחן ערוך אבן-העזר פרק ב

ומי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהם לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר וכל העושה כן מקרי נושא אשה לשם ממון אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליח (ב"י בשם א"ח)

זאת אומרת שמותר לכתחילה לבחור לקחת כסף.
אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליח.
 
זה הנקודה.
שהורי הבחור במצוקה גדולה.
הם רוצים 'לסדר' אותו עם דירה בלי להתגלגל בשכירות.
לכן הם פונים למי שיכול לתת לו דירה.

הם לא סתם רודפים אחרי הכסף.
אין להם ברירה
הם רוצים שיהיה לו דירה.
בסדר אז שיקחו ממי שיש לו
 
אולי עכשיו זה זמן טוב לעורר את דגל התורה לענין הזה
אני חושב שהם יודעים איך לעשות כאלו דברים
הוספתי בהודעה הקודמת
יש דברים שבשבילם צריך מראש חיים יותר קהילתיים, עם הרבה קהילות נפרדות, שבראש כל אחת מהן עומד אדמו''ר...
כולל התארגנות קהילתית להקמת קהילה בפריפריה, כולל נדבנים לקהילה.
ועניין היציאה לעבודה - ודאי לא רוצים לשנות כציבור שזו דרכו.
 
איך החסידים מסתדרים?
יוצאים לעבוד בגיל צעיר?
מארגנים הרבה משפחות ביחד שמגיעות כקהילה לפריפריה?
מגבשים תכנית עם נדבנים לקהילה המסוימת שלהם?
ואולי יש עוד דרכים? - מעניין לשמוע.
והשאלה אם הדרכים הללו מתאימות לחיי הליטאים.
כי אם לא - אז ודאי שזה לא ילך...
א. יש כבר מקומות בפירפריה עם ריכוזים ליטאיים.
ב. את אותה שאלה 'איך מסתדרים' אפשר לשאול כפול שלוש על כל אברך כולל, גם ליטאי שקיבל דירה.
ובמיוחד שבאמת רוב האברכים בסוף כן יש להם איזשהי משכנתא, והרבה פעמים לא קטנה בכלל, והרבה זוגות מהשנה השנייה כבר לחוצים לחסוך לילדים בצורה כזו או אחרת. כך ש'מאיפה הכסף' אפשר לשאול לכל כיוון. השאלה מי משלם בפעם אחת כמה מאות אלפי שקלים, וזה אם חוסכים מההורים את השיגעון הזה בוודאי שהקב"ה יסייע לזוג שיגיעו לדירה טובה.
בפועל מכיר הרבה 'חסידים' שהצליחו לקנות דירה, וחלקם ללא שקל מההורים. אשריהם!
ומצד שני כשקבילתי נוסח טאבו של הדירה שלי ו(כן, זה משעשע!!)רואים שם את כל המשנתאות של כל הדירות בגוש.. כ-ו-ל-ם עם משנתא, חסידים וליטאים. ההבדל ביניהם היה של (בחישוב ל30 שנה) מקסימום אלף ש"ח בחודש...
מה שבטוח - ה'עוד דרכים' להשיג דירה, לא על חשבון החיים של ההורים. וכבר טחנו זאת רבות בכל מיני במות, וכבר עובדים חזק כשנתיים בתוך הציבור הליטאי לבטל את המנהג. והלוואי ויצליח.
 
א. יש כבר מקומות בפירפריה עם ריכוזים ליטאיים.
ב. את אותה שאלה 'איך מסתדרים' אפשר לשאול כפול שלוש על כל אברך כולל, גם ליטאי שקיבל דירה.
ובמיוחד שבאמת רוב האברכים בסוף כן יש להם איזשהי משכנתא, והרבה פעמים לא קטנה בכלל, והרבה זוגות מהשנה השנייה כבר לחוצים לחסוך לילדים בצורה כזו או אחרת. כך ש'מאיפה הכסף' אפשר לשאול לכל כיוון. השאלה מי משלם בפעם אחת כמה מאות אלפי שקלים, וזה אם חוסכים מההורים את השיגעון הזה בוודאי שהקב"ה יסייע לזוג שיגיעו לדירה טובה.
בפועל מכיר הרבה 'חסידים' שהצליחו לקנות דירה, וחלקם ללא שקל מההורים. אשריהם!
ומצד שני כשקבילתי נוסח טאבו של הדירה שלי ו(כן, זה משעשע!!)רואים שם את כל המשנתאות של כל הדירות בגוש.. כ-ו-ל-ם עם משנתא, חסידים וליטאים. ההבדל ביניהם היה של (בחישוב ל30 שנה) מקסימום אלף ש"ח בחודש...
מה שבטוח - ה'עוד דרכים' להשיג דירה, לא על חשבון החיים של ההורים. וכבר טחנו זאת רבות בכל מיני במות, וכבר עובדים חזק כשנתיים בתוך הציבור הליטאי לבטל את המנהג. והלוואי ויצליח.
אני שואלת מה כן... לא מה לא. את זה שמענו די והותר...
אם לחסידים יש בערך אותה משכנתא באותו גוש, וההורים לא נתנו הרבה או אפילו לא שקל - איך ומי שילם את ההון העצמי? הבחור בן ה 18?
והאם החסידים שהצליחו לקנות דירה ללא שקל מההורים - לומדים בכולל?
 
נערך לאחרונה ב:
אני שואלת מה כן... לא מה לא. את זה שמענו די והותר...
אם לחסידים יש בערך אותה משכנתא באותו גוש, וההורים לא נתנו הרבה או אפילו לא שקל - איך ומי שילם את ההון העצמי?
לא רוצה להכליל כי לא יודע נתונים מדוייקים.
ממה שכן מכיר: פשוט קנו בשלב קצת יותר מאוחר בחיים, אחרי שהצליחו לחסוך ולחסוך, להשיג הלוואה טובה ומשתלמת (לדוגמא - 100K בפריסה לעשר שנים עם 0.6 ריבית. יש דבר כזה! בנק מסד לעובדי הוראה, וזה יורד אוטומטית מהתלוש ולא מרגישים את זה כהוצאה מכבידה).
ובהרבה מקרים - להשיג עוד כמה בני משפחה טובים שמעניקים סכומים. סבתא, דוד, אח. ואם ההורים יכולים (ורוצים, בשמחה. לא בלחץ וללא מחיר אישי כבד) נותנים את מה שמתאפשר להם ג"כ.
טוב, אין כאן נוסחת פלא שעובדת.. זה מה שקורה הרבה פעמים, ולעיתים בדרכים אחרות ובסוף מי שרוצה באמת לקנות דירה מצליח. אז אולי לא ברגע הראשון של הנישואין, ולא במרכז בני ברק.
אבל הוא יודע שהוא לא דורך על רצפה שמישהו שילם מחיר כבד מדאי עליה, והוא יודע שבעוד עשרים שנה הוא יצטרך לשלם 70-110 אלף ש"ח לחתן את הילד (ובהשקעה נכונה בחסכון לכל ילד הוא מגיע לא רחוק מזה..! וכ"ש אם משקיע עוד 100 ש"ח בקופה טובה בחודש לכל ילד).
וזהו.
אם יהיה לו עוד, הוא יתן. לא - לא.
 
זה הנקודה.
שהורי הבחור במצוקה גדולה.
הם רוצים 'לסדר' אותו עם דירה בלי להתגלגל בשכירות.
לכן הם פונים למי שיכול לתת לו דירה.

הם לא סתם רודפים אחרי הכסף.
אין להם ברירה
הם רוצים שיהיה לו דירה.

מה מרגיש בחור שבאמת הציעו לו דירה.
ובסוף אבי הבת לא עמד בהתחייבות.
הבחור מרגיש הרי היה אחרים שיכלו ורצו לתת לי דירה.

לכל מטבע יש שני צדדים ...

לכן צריכים להסתכל בשולחן ערוך.
ולא ללכת עם סברות בטן ורגש שכל אחד מרגיש אחרת.

ומה כתוב בשלחן ערוך אבן-העזר פרק ב

ומי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהם לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר וכל העושה כן מקרי נושא אשה לשם ממון אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליח (ב"י בשם א"ח)

זאת אומרת שמותר לכתחילה לבחור לקחת כסף.
אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליח.
העובדה היא שלתשעים אחוז מההורים אין את הסכומים האלו בשום צורה ואופן, והסיבה היחידה שהם מסכימים להתחייב עליהם, היא כי אחרת ביתם תשב בבית עד שתלבין שערה.
אז אם מדובר ב'שפיץ של חברון', שבאמת היה יכול למצוא גביר שיתן לו דירה - זכותו לכעוס כאשר אברך סטנדרטי הבטיח לו דירה, ובסוף לא עמד בהתחייבות.
אבל כשמדובר בבחור סטנדרטי, שהבחירה שלו היתה האם לגרום לאברך א' להיקרע, או לאברך ב' להיקרע - אין לו שום זכות לכעוס עליו, כשהוא יודע שחותנו לא הרוויח שקל אחד בזה שהוא לקח אותו, והוא הבטיח סכומים הזויים רק מתוך רחמים על הבת שלו.
 
איך החסידים מסתדרים?
יוצאים לעבוד בגיל צעיר?
מארגנים הרבה משפחות ביחד שמגיעות כקהילה לפריפריה?
מגבשים תכנית עם נדבנים לקהילה המסוימת שלהם?
ואולי יש עוד דרכים? - מעניין לשמוע.
והשאלה אם הדרכים הללו מתאימות לחיי הליטאים.
כי אם לא - אז ודאי שזה לא ילך...
מי אמר שהחסידים מסתדרים?
הם חיים בשכירות עד גיל מאוחר, ולפעמים קונים דירה בפריפריה כדי שתכסה את השכירות, וכמובן שהם יוצאים לעבוד בגיל מוקדם.

לליטאים יש הרבה יותר אפשרויות למגורים, כשבכל עיר בפריפריה יש קהילה ליטאית, בעוד החסידים צריכים 'שטיבל' דווקא של החסידות שלהם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה