דרוש מידע השוק האפור החרדי

מצב
הנושא נעול.
לא רוצה להכליל כי לא יודע נתונים מדוייקים.

כלומר גרו שנים בשכירות, ותוך כדי כך הצליחו גם לחסוך לדירה, ואחר כך השיגו הלוואה טובה בנוסף למשכנתא גבוהה. וגם חוסכים לחתונה לכל ילד. האם מדובר גם בכוללניקים?
 
מי שמבטיח לתת - מתייחסים שיש לו. לא אמורים לחטט בחשבונות הבנק שלו וכספי ירושתו, ובכמה הסבתא משתתפת.
מגוחך ממש. כל אחד מבין שלמשפחה של עשרה ילדים, כשהאבא אברך והאמא מורה - אין בקושי כסף לגמור את החודש, לא כל שכן לחתן ילדים. והסבתא - כן, היא עדיין לא יצאה מהחובות של חתונות הילדים שלה...

האם בגלל זה לא דורשים מהם לתת חצי מיליון בשביל החתן הצדיק?
 
כמובן שהם יוצאים לעבוד בגיל מוקדם.
זו אחת הסיבות מדוע אי אפשר להשוות חסידים לליטאים.
מה הפיתרון לליטאים שלומדים? - אינני יודעת, וכבר טחנו עד דק ועד אינסוף את הצורה שקיימת היום.
השאלה מה כן.
 
זו אחת הסיבות מדוע אי אפשר להשוות חסידים לליטאים.
מה הפיתרון לליטאים שלומדים? - אינני יודעת, וכבר טחנו עד דק ועד אינסוף את הצורה שקיימת היום.
השאלה מה כן.
אאל"ט ממוצע השתכרות זוג ליטאי גדול יותר מזוג חסידי. יש אצלנו הרבה יותר הייטק
 
זו אחת הסיבות מדוע אי אפשר להשוות חסידים לליטאים.
מה הפיתרון לליטאים שלומדים? - אינני יודעת, וכבר טחנו עד דק ועד אינסוף את הצורה שקיימת היום.
השאלה מה כן.
השאלה מה לא.
לא לדרוש מההורים סכומים שאין להם, ובפרט כשהזוג מרוויח יותר מההורים שלו.

מה הזוג יעשה? שאלה טובה. אבל כמו שמבינים שבחיים השוטפים, גם אם זוג לא גומר את החודש, זה לא סיבה שההורים ישלימו לו את החסר, כך לגבי בעיית הדיור.
 
השאלה מה לא.
אפשר לשאול מה לא. וכבר שאלו את זה ודנו על זה בלי סוף (כבר עשרות שנים - ללא הגזמה, אף שהיו אז תנאים שונים).
כרגע רציתי לשאול מה כן. ובעקבות מישהו שהשווה לחסידים, רציתי להבין מה כן אצלם, והאם הכן הזה מתאים גם לליטאים.
ואם מגיעים בסוף לכך שחסידים עובדים בגיל צעיר יותר, וזה בעיקר הדבר, אז הכן שלהם לא מתאים לכן של הליטאים.
מה הזוג יעשה? שאלה טובה.
לעניות דעתי, זו השאלה שצריכה להישאל אם רוצים אי פעם להגיע לאיזשהו פיתרון והקלה.
 
לליטאים יש הרבה יותר אפשרויות למגורים, כשבכל עיר בפריפריה יש קהילה ליטאית, בעוד החסידים צריכים 'שטיבל' דווקא של החסידות שלהם
לכן הם עוברים כקהילה מגובשת. איך התחילו גור באשדוד למשל? - האדמו''ר אמר שיעברו לאשדוד לתקופה מסוימת (אינני יודעת אם רק הצעירים, או גם משפחות גדולות יותר), והם עברו ביחד (אל מול בית הקברות שם), ורק אחר זמן של ביסוס והתרחבות - חזרו חלק מהעוברים בתחילה - למקומות מגוריהם הקודמים, וכפי שנוהגים לומר - השאר היסטוריה.

למעשה גם הליטאים מחולקים להרבה סוגים וסגנונות, לא רק החסידויות השונות. אלא שזה לא קהילתי כמו אצל חסידים. עדיין זה לא אומר שליטאי יכול למצוא את עצמו בכל ריכוז של ליטאים, כי יכול להיות שוני בהחלט גדול.
 
נערך לאחרונה ב:
לכן הם עוברים כקהילה מגובשת. איך התחילו גור באשדוד למשל? - האדמו''ר אמר שיעברו לאשדוד לתקופה מסוימת (אינני יודעת אם רק הצעירים, או גם משפחות גדולות יותר), והם עברו ביחד (אל מול בית הקברות שם), ורק אחר זמן של ביסוס והתרחבות - חזרו חלק מהעוברים בתחילה - למקומות מגוריהם הקודמים, וכפי שנוהגים לומר - השאר היסטוריה.

למעשה גם הליטאים מחולקים להרבה סוגים וסגנונות, לא רק החסידויות השונות. אלא שזה לא קהילתי כמו אצל חסידים. עדיין זה לא אומר שליטאי יכול למצוא את עצמו בכל ריכוז של ליטאים, כי יכול להיות שוני בהחלט גדול.
ליטאי ממוצע - לא חזונישניק או עצניק או בריסקער - יכול למצוא את עצמו ברוב הקהילות שבפריפריה. יכול להיות שנראה לו שיותר מתאים לו כאן מאשר שם, אבל זה לא אומר שהוא לא יסתדר שם.

לתחושתי, לעצם העובדה שאדם יכול לבחור איפה הוא יגור, ולא מכתיבים לו מה לעשות - יש חשיבות רבה מאד.
 
כלומר גרו שנים בשכירות, ותוך כדי כך הצליחו גם לחסוך לדירה, ואחר כך השיגו הלוואה טובה בנוסף למשכנתא גבוהה. וגם חוסכים לחתונה לכל ילד. האם מדובר גם בכוללניקים?
ואם מגיעים בסוף לכך שחסידים עובדים בגיל צעיר יותר, וזה בעיקר הדבר, אז הכן שלהם לא מתאים לכן של הליטאים.
כן. מדובר באברכים.
והתשובה היא לא שעובדים בגיל צעיר יותר.
ואגב, מכיר הרבה יותר משפחות ליטאיות שהאישה יוצאת לעבוד מאשר אצל החסידים, יש המון שאצלם לצאת לעבוד זה ממש לא רגיל ואף חורג מהרבה מן החינוך שנתנו להם במוסדות החסידיים.
מה שלא יהיה, כל מה שכתבתי לא קשור לעבודה של האברכים אלא באלו שלומדים בכולל והאישה עובדת, ועם כל הנ"ל הצליחו לחסוך.
שוב, 'לגור בשכירות' - ברוב המקומות זה יותר זול ממשכנתא.
'ואח"כ השיגו הלוואה טובה' מה זה קשור להוצאות שוטפות? ההחזר החודשי אחרי כל זה כולל ההלוואות אמנם גבוה ב1000-2000 שח יותר במקרים הקיצוניים. אבל זה משהו שאפשר לחיות איתו (משא"כ התחושה מול ההורים וכו').
'וגם חוסכים לחתונה' - שוב, אם חתונה לא כוללת דירה (המצב האידיאלי שעליו מדברים כאן) זה בכלל לא הרבה בחודש.
מדובר גם בכוללניקים
 
אלו שמשפחתם מתגוררת במרכז יוכלו לבחור בין לקנות דירה זולה יותר בפריפריה, או לשלם מחיר מלא על דירה במרכז.
למה רק מי שמשפחתו מתגוררת בפריפריה יוכל לקנות דירה זולה מאד ליד המשפחה, ולא לשלם מחיר מלא, ורק זה שמתגורר במרכז יצטרך לשלם מחיר מלא?
ושוב, גם אם במרכז מדובר ברווח של מיליון - הרווח בעיקרו לא נגרע מאוצר המדינה, אלא מהונם של הקבלנים.
הפתרון למחירי הדיור יהיה רק, הגדלת היצע הדירות. שום פתרון אחר לא יתפוס ולא יעבוד, כל עוד שיעור הילודה בישראל גבוה כל כך, בפער עצום מכל מדינה מערבית אחרת.

הכלל אמור להיות פשוט:
בכל שנה יש לבנות דירות כמספר הילדים שנולדו במדינה לפני 20-25 שנה, חלקי שניים (בהנחה שבדרך כלל גרים זוגות יחד, או רווקים בדירות שותפים), בניכוי מספר הזקנים שנפטרו באותה שנה (ופינו את דירותיהם) חלקי שניים (כי זקן שנפטר לא מועיל לשוק הדירות כל עוד אלמנתו חיה שם.)

כל עוד לא יבנו בקצב הזה, מחירי הדיור יעלו ויזנקו. גם הקניה וגם השכירות. ופלסטרים מוזרים כמו מחיר למשתכן לא יעזרו לפתור את הבעיה.

לדוגמה:
בשנת 2000 נולדו 136,000 תינוקות בישראל.
בשנת 2021 נפטרו 51,000 איש בישראל.
זה אומר שהשנה יש לבנות בערך 42,500 יחידות דיור חדשות, כדי לענות על הביקוש. וזה עוד לפני שחישבנו את המחסור הקיים כרגע.
השאלה היא מי אומר שבאמת הבעיה היא מחסור בהיצע הדירות, ולא חלקם הגדול של המשקיעים בשוק הדיור.
מה יעזור שהמדינה תבנה כל שנה עשרות אלפי יחידות דיור, אם חצי מהקונים יהיו משקיעים?
 
איך החסידים מסתדרים?
יוצאים לעבוד בגיל צעיר?
מארגנים הרבה משפחות ביחד שמגיעות כקהילה לפריפריה?
מגבשים תכנית עם נדבנים לקהילה המסוימת שלהם?
ואולי יש עוד דרכים? - מעניין לשמוע.
והשאלה אם הדרכים הללו מתאימות לחיי הליטאים.
כי אם לא - אז ודאי שזה לא ילך...
משפחה חסידית שכולם אברכים שלומדים
ולכולם יש בס"ד דירה משלהם
ללא שקיבלו הרבה כסף אלא כמו שנהוג לתת אצל החסידים ..

הנוסחה פשוטה
כל אחד ראה כמה הכנסות יש לו ולפי זה ידע כמה יכל להתחייב וקנה דירה בהתאם
זה בהר יונה זה בצפת זה בבית שמש ובני ברק

הנוסחה פשוטה
דבר ראשון האשה עובדת בעבודה שמכניסה לא פחות מ8000 ש"ח מיד אחרי החתונה (כי מבינים שרק כך יכולים להתקדם עד לדירה)

אני מכיר הרבה מאוד אברכים שנשותיהם עובדות בהרבה פחות כסף מהנ"ל בגלל כל מיני סיבות.. שמי שלא מקבל מהשווער שלו כמה מאות אלפים לא מעיז אפי' לחשוב אליהם כמו לשלוח למעון ועוד ועוד..

ב200000 אלף ש"ח ועוד חסכונות שחוסכים מיד אחרי החתונה אפשרי לקנות דירה איפשהו בארץ מצפת עד אילת..
מכאן הדרך פתוחה כל אחד לפי מה שמתאים לו או לשאר לגור שם או
להשכיר ולשכור ובנתיים להמשיך לחסוך או להרוויח מעליית מחיר וכך מתקדמים לדירה משלהם בע"ה!!!

רוב האברכים החסידיים שאני מכיר שיושבים ולומדים זה אלו שיודעים שאם אין כסף לא קונים או שהולכים לפריפריה או שזכו במחיר למשתכן
או שהתנהלו כדלעיל..

וכל מי שאני יודע עליו שיש לו דירה במרכז זה רק בסיעתא דשמיא כל אחד והסיפור שלו ויש הרבה ...

ובכל מקרה ההורים נשארים רגועים ללא חובות מבהילים ויכולים לחיות את חייהם בשלווה
 
משפחה חסידית שכולם אברכים שלומדים
ולכולם יש בס"ד דירה משלהם
ללא שקיבלו הרבה כסף אלא כמו שנהוג לתת אצל החסידים ..

הנוסחה פשוטה
כל אחד ראה כמה הכנסות יש לו ולפי זה ידע כמה יכל להתחייב וקנה דירה בהתאם
זה בהר יונה זה בצפת זה בבית שמש ובני ברק

הנוסחה פשוטה
דבר ראשון האשה עובדת בעבודה שמכניסה לא פחות מ8000 ש"ח מיד אחרי החתונה (כי מבינים שרק כך יכולים להתקדם עד לדירה)

אני מכיר הרבה מאוד אברכים שנשותיהם עובדות בהרבה פחות כסף מהנ"ל בגלל כל מיני סיבות.. שמי שלא מקבל מהשווער שלו כמה מאות אלפים לא מעיז אפי' לחשוב אליהם כמו לשלוח למעון ועוד ועוד..

ב200000 אלף ש"ח ועוד חסכונות שחוסכים מיד אחרי החתונה אפשרי לקנות דירה איפשהו בארץ מצפת עד אילת..
מכאן הדרך פתוחה כל אחד לפי מה שמתאים לו או לשאר לגור שם או
להשכיר ולשכור ובנתיים להמשיך לחסוך או להרוויח מעליית מחיר וכך מתקדמים לדירה משלהם בע"ה!!!

רוב האברכים החסידיים שאני מכיר שיושבים ולומדים זה אלו שיודעים שאם אין כסף לא קונים או שהולכים לפריפריה או שזכו במחיר למשתכן
או שהתנהלו כדלעיל..

וכל מי שאני יודע עליו שיש לו דירה במרכז זה רק בסיעתא דשמיא כל אחד והסיפור שלו ויש הרבה ...

ובכל מקרה ההורים נשארים רגועים ללא חובות מבהילים ויכולים לחיות את חייהם בשלווה
השאלה היא באחוזים,
כמה מאלו שיש להם דירה בצפת, שעלתה 800K לפחות
-שזה אומר אם נתנו 200K , יש לזוג 600K משכנתא...
+ הכנסה של אשה שגרה בצפת - בדכ היא הכנסה של מקסימום 8-10K ולא יותר.....

ולהם יש 8 ילדים (לדוג')
לכל אחד ההורים יצטרכו לתת נגיד 150K - שזה אומר לחסוך עוד 1.2M!!(ובדכ הסכום הוא קצת יותר גבוה..)
- המסקנה היא במוקדם או במאוחר הבעל יצא לעבוד,
רק מה אצל הרבה חסידים יש עבודות שעדיין העובד בהם מוגדר אברך,
אבל אברך ליטאי הוא זה שר-ק יושב ולומד ולא מכניס עוד הכנסה מהצד...
ואלו האברכים החסידיים שבאמת נשארים ללמוד עד גיל מאוחר - הם האברכים ששפר חלקם והם באמת יותר מסודרים...
או שהאשה שם באמת הלכה ללמוד מקצוע רציני אחרי החתונה ומרוויחה סכום - יפה...
(להוציא אי אלו מקרים בודדים - שהם לא דוגמא על הכלל.)

חבל להתכחש אבל זה הנתונים, זה לא שמועה , או הכללה, אבל רוב רובם של החסידים יוצאים לעבוד...
 
נערך לאחרונה ב:
כלומר גרו שנים בשכירות, ותוך כדי כך הצליחו גם לחסוך לדירה, ואחר כך השיגו הלוואה טובה בנוסף למשכנתא גבוהה. וגם חוסכים לחתונה לכל ילד. האם מדובר גם בכוללניקים?
למה זה יותר מופקע מזוג ליטאי,
קיבל מליון ההורים (שזה הרף העליון. המון מקבלים 500 אלף ויש להם משכנתא של מליון)+ לקח ע"ע לפחות חצי מליון (בהלוואה מן הסתם כי ההורים כבר מיצו את המשכנתא)
וצריך להתחיל עוד 20 שנה להביא כל שנה 580 אלף שקל מינימום
 
למה זה יותר מופקע מזוג ליטאי,
קיבל מליון ההורים (שזה הרף העליון. המון מקבלים 500 אלף ויש להם משכנתא של מליון)+ לקח ע"ע לפחות חצי מליון (בהלוואה מן הסתם כי ההורים כבר מיצו את המשכנתא)
וצריך להתחיל עוד 20 שנה להביא כל שנה 580 אלף שקל מינימום
כי הזוג הליטאי,
קנה את הדירה מיד אחרי החתונה..
אז הוא התחיל את המשכנתא בשנה הראשונה לנישואיו,
ומהלחץ איך לחתן את ילדיו , עוד בעודם תינוקים קטנים,
הוא יעשה משהו עם הנכס שכבר כתוב על שמו (לא נכנסת כאן , לכמה זה דורש מהזוג.. וכמה אברך יכול לחיות ככה, אבל זו המציאות - מוזמנים לבדוק בכולל ממוצע...)
כך שכך הוא מתחיל לחתן את ילדיו הגדולים,
ובהמשך - שם כבר נגמר הכסף..
הוא עושה זאת מההכרח!
הוא רוצה שבתו תתחתן, ואין לו הרבה מידי ברירה...
(הבחורה החסידית תתחתן יפה עם שידות נורמלי גם אם האבא שלה יתחייב רק על 100K...)

ונכון שהמסקנה היא שבשתי המקרים, מרגע החתונה, או מהרגע שנוסף ילד למשפחה,
2 הזוגות הליטאי והחסידי נמצאים באותה מצוקה,
החסידים על ביתם , והליטאים על בית ילדיהם..ודנו על כך רבות הן בפורפ הזה והן בפורום אחר,
ולא נמצא פתרון,
בעיה זו היא מקדמת דנן....
 
ואגב, מכיר הרבה יותר משפחות ליטאיות שהאישה יוצאת לעבוד מאשר אצל החסידים, יש המון שאצלם לצאת לעבוד זה ממש לא רגיל ואף חורג מהרבה מן החינוך שנתנו להם במוסדות החסידיים.
הולך ומשתנה בשנים האחרונות....

(מלבד אי אלו חסידיות)
אבל עדיין החינוך לעבוד משרה מלאה.. פחות רווח (אבל קיים בהחלט...)
בית המורה מפוצץ בבנות חסדיות שהולכות לממוד מקצוע לאחר החתונה...
-אבל אין מה להשוות בלימודי מקצוע של אשה נשואה עם ילד או יותר,
לעומת רווקה....
 
הולך ומשתנה בשנים האחרונות....

(מלבד אי אלו חסידיות)
אבל עדיין החינוך לעבוד משרה מלאה.. פחות רווח (אבל קיים בהחלט...)
בית המורה מפוצץ בבנות חסדיות שהולכות ללמוד מקצוע לאחר החתונה...
הייטק?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה