שיתוף השיתוף הראשון שלי:)

  • הוסף לסימניות
  • #1
טוב, אז הגיע הזמן שגם אני אשתף במשהו...
ת'אמת כבר מזמן רציתי אבל תמיד הרגשתי קצת פחד קהל :)
מקווה שהשיתוף הראשון ייתן לי חשק לשתף עוד...
אז נתחיל.
נירית פלדמן, מנהלת מרכז אימון "אלופים" עם וותק של 17 שנה בתחום בריאות הנפש (MA בפסיכולוגיה) מכון "אלופים" כבר קיים בערך שנה אבל רק עכשיו החליטה נירית, שהיא רוצה לעלות על המפה ולמתג את עצמה...
היא פנתה אלי ורצתה מיתוג שכולל הכל- לוגו, ניירת, חתימת מייל, אתר, ברושור ומודעות פרסומת...
התחלנו עם בריף שהלך יופי כי היא ידעה בדיוק מה היא רוצה היה ממש זורם וכיפי...
אז ככה כמה מילים מהבריף בשביל שתבינו על מה מדובר...
נירית פלדמן, מאמנת אישית לילדי קשב וריכוז ומדריכת הורים.
נירית רצתה שהלוגו ישדר מקצועיות אבל בגובה העיניים ושידבר גם לילדים שבסופו של דבר הם חלק נכבד מקהל היעד שלה...
היה לה חשוב מאד שהלוגו ישדר אליפות ויהיה משולב בו כוכבים/ ילד אלוף/ גביע אליפות...
טוב, התחלנו בעבודה...
אספתי השראות...
השראות לוגו.jpg

התחלתי לבנות סקיצות...
האמת, בגלל שראיתי שהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה, החלטתי לשלוח לה 3 סקיצות ראשוניות לפני צבעוניות ולשמוע אם אני בכיוון... (היתה לי הרגשה שלא, כי גם אני לא התחברתי לאף אחד מהם...)
התחלתי עם 3 סקיצות ראשונות ושלחתי לה...

סקיצות ראשונות.jpg

מתברר שכמו שחשבתי, אף אחד:(
ומה עוד? היא חייבת לראות ילד בלוגו... הופה, זה היה מאתגר...
התחלתי דף חדש...
ומהתחלה...
שוב השראות וחיפושים ושיטוט ונאדה, כלום...
עזבתי את הילד ופניתי לעיסוקים חיכיתי שייפול משהו...
ופתאום, באמת הבריק משהו... וברגע הראשון, ידעתי שזהו זה. בדיוק זה...
לקחתי ילד רץ, הריצה מסמלת את הניצחון וההגעה לקו הגמר ושילבתי אותו ברווחים שבין האותיות מעל הילד הוספתי כוכבים שיתנו את התחושה של הניצחון והאליפות.
אחרי כמה סקיצות נוספות בשילוב הילד במקומות שונים בלוגו והתאמות צבע,
שלחתי שוב סקיצות, הפעם ידעתי מיד שהיא תאהב אז נתתי לה לבחור רק צבעוניות והפעם עם הדמיות...
3 סקיצות לוגו לאישור.jpg
2 סקיצות לוגו לאישור.jpg
סקיצות לוגו לאישור.jpg

ברוך ה' כמו שחשבתי היא מייד התלהבה
"בדיוק מה שחשבתי... ילד, כוכבים, אליפות... מדהים!"
התלבטה קצת בצבעוניות, מאד רציתי שתבחר את הכתום טורקיז הוא מעניין כזה ולא נדוש, אבל היא אהבה דווקא את הסגול ירוק מה לעשות?!
לא נורא, זורמים איתה, בכיף :)
אז הסתערתי עם כל החשק ופיתחתי שפה מלאה בכיף, בצבעוניות ילדותית ושמחה...
אחר כך הכל זרם הרבה יותר מהר ברוך ה'...
ניירת, פרסומת, ברושור ואתר, אבל רגע בהודעה הבאה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה לכל מי שהגיב, ולכל מי שהגיב רק בתודה:)
שמחתי לקרא כל תגובה!
@מירי ש
תודה.
התגברתי הרבה בזכות הפידבקים שמקבלים פה, ואני רואה שהיה שווה:)
@זווית @העויילם @boker tov
תודה. שמחתי לקרא
@נעמי- מעצבת גרפית
שמחתי לראות שמישהו נכנס לתיק עבודות:)
תודה
@רמה אחרת @לאלה @שרה בסר
תודה רבה!
@אפילו
שמחה שנכנסת לראות את האתר:)
ותודה על המחמאה!
@רחליתמשוש
תודה על המחמאות והפירוט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תהליך מרתק ותוצאה אלופה ממש!!!

אהבתי את ההשקעה הרבה בניירת
כל פריט עם טוויסט אחר...
הכרטיס ביקור מדהים!

ו... הצבעוניות שהלקוחה בחרה דווקא מצא חן בעיני :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

המרמור ליווה אותם תמיד כמו צל טורדני.
באופן קבוע הם נהגו לרטון הרבה, אבל אף אחד לא חלם שיום אחד הכול יתפוצץ.
הם לא ידעו מה מתרחש בגלקסיות הסמוכות, אבל באותו לילה שוב הם חשו שנמאס להם.
"איפה הצדק ביקום, איפה?" גנח צדק, "שנה אחרי שנה, אותו תפקיד, על אותה מסילה... אותה משמרת באותה מערכת... כמה אפשר?!"

נוגה השיב לו מבט נוגה, חולמני: "אני רק מקווה שאינך מבקש העלאה בדרגה, בפעם הקודמת שלבנה ניסתה את זה - העניין לא הסתיים טוב... היזהר שלא יהגו אותך מן המסילה".

חמה, שעד עתה ישב בשקט על מסילתו הסמוכה לשמש, התלהט בחמה שפוכה: "מי דיבר על העלאה? מה כבר ביקשנו?! מינימום יחס! הננסים שבכדור הארץ הזערורי, אינם מעריכים אותנו בגרם! בעבורם אנחנו סתם עוד נקודה בלתי נראית, אחת מתוך רבבות. בקושי יודעים לספר שאנו כוכבים ממערכת השמש, ואותה - הם כל כך מעריצים!"
חמה השתתק בחרון, מילותיו נותרו תלויות בחלל עוד זמן רב.

שמיכת הכוכבים שעטפה את השמים, התעטפה בשתיקה סמיכה.

פליטו היה הראשון שהפר אותה, פולט בלי מחשבה: "אז בואו נכבה, ודי!"
חבריו לגלקסיה בהו בו בתדהמה.

מאדים השתקן מצמץ בהלם, מצליח למלמל בקושי: "מה?! אתה... אנחנו..."
באותו רגע, נעץ בו שרביט את אישוני הבזלת שלו במבט מצמית. מאדים האדים כדם, פניו הסמוקות להטו מבושה, ואם רצה להגיב - הרי שלא הראה זאת. הצטנף לתוך סלעי שתיקתו, ודמם.

אף אחד לא העז להתעמת עם שרביט, שכוכבו דרך ברחבי הגלקסיה. הוא היה מטאור; עוצמתי, חזק וכריזמטי, והילה מלכותית זוהרת ליוותה אותו תמיד, מפזרת סביבו אבק כוכבים. אולי לכן הרגיז את הכוכב העולה, הכבוד שרוחשת האנושות לגורמים החשובים ממנו, הנמצאים בחלונות הגבוהים.

"שמעתם מי נפל..." זרק שרביט לחלל, כאילו באגביות. "חברנו המסכן...האנושות ניזונה עדיין מאורו, ואינה מעלה על דעתה שהוא כבר נפל חלל. חרף את נפשו למענה, ונפל במערכה... האנשים הקטנים שבכדור הארץ ודאי מביטים באדישות בקרן האור האחרונה ששלח עבורם במסירות נפש, וממשיכים לרטון על הלילה החשוך, נטול הירח".

שרביט עצר לרגע, ושאף נשימה ארוכה מהריק שסביבו. "הם יתלוננו שחשוך, בעוד אנחנו נזהר למענם במיליארדי אורות. הם ידליקו פנסים עלובים שינסו להתחרות בקרנינו העוצמתיות. יביטו בנו כעל עבדים נרצעים בממלכתו של הירח ירום הודו..." שרביט ירק בבוז קרן אור ארוכה, "אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש..."

חבריו בהו בו במבט חלול, נראים כמו לאחר מקלחת מטאורים צוננת.
המשפטים שנזרקו לחלל בלי מחשבה, הלכו וקרמו חול וסלעים.

צדק היה הראשון שהתעשת, "איזה כוכב אני!" גיחך, "איך לא חשבתי על כך קודם?! זה נכון כל כך. בשביל מה להתאמץ אם לא זוכים להערכה?! כנראה איננו חשובים כפי שחשבנו... איזה שכל חד יש בקדקודיכם! סוף סוף ישוב הצדק למסלולו!"

נוגה הנהן באיטיות. "נכון, מסתדרים היטב בלעדינו, ואנחנו סתם עובדים קשה במשך שנים!"
שבתאי הקיץ מנמנומו באחת, כוכבים נדלקו באישוניו: "כמה נפלא! לנוח ולא לעשות דבר... בדיוק התסריט שמככב בחלומותיי!"
מאדים התחפר בשקט במסילתו, ולא אמר דבר.
חמה צווח באושר: "וואו! שרביט, אתה תותח על חלל! אני באורות!" ונוגה הוסיף: יהיה לי הרבה חומר למחשבה בלילה הארוך שלפנינו..."
הכוכבים מסביב קרצו זה לזה באלפי קרניים מזדהות.

כוכב השמים מוליך את הקול, והשמועה עשתה לה קרניים במהירות האור, וסללה נתיבים אל שביל החלב, ומשם לגלקסיות הסמוכות, מציתה כוכבים נוספים.

לא הייתה הודעה מסודרת, ואף גורם רשמי מגרמי השמים לא נתן אור ירוק למהלך, אך העובדה קמה וגם ניצבה. כל כוכב עיבד את הנתונים בינו לבין חולותיו, והסיק את המסקנה לעצמו בדממה.
שביתה כללית החלה, שעת כיבוי אורות.

צבא הכוכבים השיב את קרניו לבסיסן, אוסף אליו את נגהו. רק האור שנשלח קודם - נותר, מתמוגג לאיטו עם השנים, כאשליה אופטית חולפת, עד שנגוז.

* * *

שנים רבות לאחר מכן, במרחק אלפי שנות אור משם, ישב ילד צעיר והתבונן בפתילות שצפו בשמן שבבזיכי חנוכיית כסף נוצצת.
אימו נכנסה לחדר כרוח. "דן, עדיין לא התארגנת? צריך להזדרז, אחרי הדלקת הנרות אנחנו יוצאים!" הילד בהה בפתילות, אינו משיב.
"דן!!"
הוא פלט נשיפה. "אני לא בא לערב הלביבות הזה".
אימו נעצה מבט מוטרד בגבו הקשוח, ואחר כך בשמים השחורים, ויצאה מהחדר באנחה.

דן בלע את רוקו. למה שהוא יבוא לשם בכלל?! בשנים שעברו התאמץ כל כך עבור התוכנית שבערב הלביבות, ומה יצא לו מכך?! אף אחד לא העריך את ההשקעה, ובני דודים רבים כל כך מסוגלים להפעיל את הקטנים... בשביל מה להתאמץ?! שיסתדרו בלעדיו.

בינתיים, השיבה אימו למקרר בתנועות עצבניות קופסת ריבה מלאה ושקית קמח מנופה, וטרקה ספר מתכונים בחבטה.
סופגניות... נו באמת! זה הכיבוד שהיא תכננה להכין לערב הלביבות המשפחתי?! רק זה מה שחסר לה. להעמיד אותן בערמה מבוישת בצילן של הפחזניות המושקעות ושל עוגות הפאר שגיסותיה מעצבות בכל שנה, ולזכות למחמאות מפוקפקות שינסו בלי הצלחה להצדיק את מאמץ הטיגון. היא הכניסה בחדות את השמן לארון, ויצאה מהמטבח.

דן המשיך לבהות בשמים הנקיים, האטומים, ואז הסב את מבטו, מבחין באביו שמשוחח בפלאפון בטון שקט.
"תגיד לרב שירדתי מהעניין, אני חושב שאין טעם להשקיע בזה כל כך. כמעט בטוח שהמאמץ יהיה לשווא".
האב ניתק את השיחה והשעין את מרפקיו על אדן החלון, מביט אף הוא בריכוז בשחור הליל. המצית לפות בידו, כבוי.

דן התנער. "אבא, למה... למה לא מדליקים? מאוחר!"
אביו נאנח, מביט בעיניים מכווצות בשעון הדוהר ואז בשמים האפלים, החלקים מדי.
אמא נעמדה מאחוריו, מאורגנת ליציאה, מעבירה את משקלה מרגל לרגל.

"אבא?" דן הביט בו בחוסר הבנה.
אביו נאנח בשנית, מבטו ממוקד בשמים השחורים. "אנחנו מחכים לצאת הכוכבים, ילד".

שום כוכב לא האיר בשמי אותו הלילה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה