המשמעות הגאו-פוליטית ל"יום שאחרי" ניצחון המורדים (לכאורה), ולמה זה חדשות רעות לישראל. הקשרים החזקים של טורקיה לכוחות המורדים מצבא סוריה החופשי והתמיכה האחורית לארגון היאת תחריר א-שאם, מעלה שאלה לאן פני המשטר החדש, אם ויצליח לתפוס את השלטון?
השנאה העזה לרוסיה, לאיראן ולכוחות השיעים יעידו על שינוי ההלך הצבאי באדמת סוריה. הציר הבלתי קטוע בין איראן ולים התיכון ייעצר, חזבאללה יתקשה מאוד להבריח אמל"ח דרך סוריה להגדיל כוחו, ורוסיה תחשוש מהלאמת הנמל שלה בטרטוס ובכל לאבד נכס אסטרטגי מחוץ לים השחור.
התמיכה הגורפת של טורקיה, תוביל לדיכוי כל סממן של עצמאות כורדית. מה שיוביל לחיכוך עם הנוכחות האמריקאית שתרגיש מבולבלת איך להתייחס לכוחות האלה. (והחיכוך כבר התחיל ברוג'אבה).
ובראייה כוללנית יותר, אנחנו יכולים להיות עדים לכך שכוחות אסלאמיסטים ינצלו את הקשרים שלהם עם טורקיה לבנות מערך כוחות של "האחים המוסלמים". במקום ציר ההתנגדות בראשות איראן, היא תהיה חלק מציר האחים המוסלמים בראשות טורקיה וקטר. וזה חדשות רעות לישראל.
התפיסה הבינלאומית היא קשרים חזקים עם טורקיה וקטר. סוריה של ג'ולאני תהנה מאותם כספים בעקבות הקשרים החזקים האלה.ישראל תאוים מאותם קשרים עם טורקיה וקטר, שהרי הם יכולים לנצל את אדמת סוריה שתהווה כר פורה לתנועות להעברת כספים למפלגות "האחים המוסלמים" במדינות אחרות כמו ירדן ומצרים.
כך שבמקום ציר שיעי אסלאמיסטי, ישראל תקבל ציר סוני אסלאמיסטי מעבר לגדר.זה החשש האמיתי ל"יום שאחרי".על כן, ישראל תצטרך להשתמש בכל כלי שהיא יכולה למנוע מסוריה להפוך לבית הגידול הבא של תנועות כמו החמאס.
ב.מ.