הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בעזרת ה' לאחר פסח, אני עומד להוציא ספר על הנביא שמואל. קיימים ספרים רבים על שמואל, אך ספר זה בא לענות על בעיה ספציפית איתה נפגשתי בעצמי כאשר התחלתי ללמוד את ספרי הנ"ך באופן סדיר. מטרת הספר בקצרה - לתת ללומד תחושה שהוא נמצא בבית מדרש שעוסק בלימוד הנביא, עם כל הברע'ן והעוצמה שאנו מכירים בלימוד סוגיא בגמ'.
אני מתלבט כרגע כיצד לעצב את הכריכה, וההתלבטות תובן יותר כשאספר את מסעי האישי בלימוד נביא.
לפני כ15 שנה התחלתי ללמוד בכל יום פרק בנביאים, מחזור לימוד של שנה, מתוך מטרה להכיר וללמוד חלק זה בתורה. באותו לימוד לא ביקשתי להעמיק בנביאים, אלא פשוט ללמוד במהירות, לגלגל את המילים על הלשון ולפחות לקרוא פעם אחת ברצף את כל ספרי הנביאים. ואכן הסיבוב הראשון היה מלמד ומחכים, הכרתי המון פרקים שלא ידעתי על קיומם קודם לכן, נבואות רבות וסיפורים שפחות נזכרים בספרי חז"ל, וממילא הם לא ידועים לאדם הרגיל.
בסיבוב השני, הרגשתי כבר בטוח יותר בקריאה. הסיפורים היו ידועים לי והלשון מוכרת, אך דווקא כעת הציקו לי הרבה שאלות. סתירות שבין פסוקים הפכו לבולטות יותר, קטעים שבמבט ראשון נראים כמיותרים, מילים קשות, ועוד הרבה קשיים המזדקרים לפני הלומד.
וכאן גיליתי, שלמרות שנכתבו כמה וכמה פירושים על הנביא, בכל זאת קיים פער עצום בין השפע אליו הורגלתי בלימוד סוגיות בגמ', לבין ההיצע הקטן מאוד של ספרים על הנביא.
לומד הגמ' נמצא בדרך כלל בחבורת לומדים, פותח טור-בית יוסף ושולחן ערוך, מראי מקומות של 'אוהל תורה' או 'רזא דשבתי', רמב"ם פרנקל עם ספר המפתח, מתיבתא עם קובץ עיונים וביאורים ועוד שפע עצום של ספרים שמבטיח כי הלומד לא יהיה בודד בלימודו. לעומת זאת לומד הנביא, מן הסתם יושב לבדו, ומלבד הפירושים שהודפסו במקראות גדולות, כמעט ולא קיימים ספרים שיסייעו וילוו אותו.
כנסיון לפתור את הקושי האישי שלי, ארגנתי לפני 8 שנים חבורת לימוד, שהתכנסה מידי חודש ובכל פעם עסקה בכמה פרקים בנביא. כשבועיים לפני הלימוד נשלחו לכל לומד הערות ושאלות שנועדו לפתוח את העיון בפסוקים, ובכינוסי הלימוד החודשיים, דיבר כל אחד מבני החבורה על סוגיה מסוימת בפרקים הנלמדים.
לאחר שלימוד זה הצליח מאוד, עלתה המחשבה להעתיק את בית המדרש שהתקיים בפועל, ולשמר אותו על גבי ספר. לערוך את ההערות הקצרות בצורה נאותה, וכך ביחד עם השיעורים המעמיקים יתאפשר לכל מי שניגש ללמוד את ספר שמואל, להיות בבית מדרש עם לומדים נוספים, למצוא את שאלותיו שלו, ולגלות עומקים נוספים בדברי הנביא.
בכתיבת הספר לקחתי בחשבון כי ספר שמואל נלמד בכל החיידרים ובתי הספר, ולכן שמתי דגש על לשון בהירה וקלה, שתהיה מובנת גם למי שפחות מצוי בשפת בית המדרש.
כך הוא יוכל להועיל בין לתלמידי חכמים המבקשים להעמיק בחלק זה שבתורה, ובין למורה המלמדת את ספר שמואל בבית הספר, אך רוצה להבין טוב יותר את דברי הנביא אותו היא מלמדת.
ברוך ה', הספר כבר נכתב, ערוך ומעומד, ועכשיו הדילמה היא כיצד לקחת את הטקסט הארוך הזה, ולבטא אותו במילים הבודדות המודפסות על גבי הכריכה?
(המשך, בהודעה הבאה)
אני מתלבט כרגע כיצד לעצב את הכריכה, וההתלבטות תובן יותר כשאספר את מסעי האישי בלימוד נביא.
לפני כ15 שנה התחלתי ללמוד בכל יום פרק בנביאים, מחזור לימוד של שנה, מתוך מטרה להכיר וללמוד חלק זה בתורה. באותו לימוד לא ביקשתי להעמיק בנביאים, אלא פשוט ללמוד במהירות, לגלגל את המילים על הלשון ולפחות לקרוא פעם אחת ברצף את כל ספרי הנביאים. ואכן הסיבוב הראשון היה מלמד ומחכים, הכרתי המון פרקים שלא ידעתי על קיומם קודם לכן, נבואות רבות וסיפורים שפחות נזכרים בספרי חז"ל, וממילא הם לא ידועים לאדם הרגיל.
בסיבוב השני, הרגשתי כבר בטוח יותר בקריאה. הסיפורים היו ידועים לי והלשון מוכרת, אך דווקא כעת הציקו לי הרבה שאלות. סתירות שבין פסוקים הפכו לבולטות יותר, קטעים שבמבט ראשון נראים כמיותרים, מילים קשות, ועוד הרבה קשיים המזדקרים לפני הלומד.
וכאן גיליתי, שלמרות שנכתבו כמה וכמה פירושים על הנביא, בכל זאת קיים פער עצום בין השפע אליו הורגלתי בלימוד סוגיות בגמ', לבין ההיצע הקטן מאוד של ספרים על הנביא.
לומד הגמ' נמצא בדרך כלל בחבורת לומדים, פותח טור-בית יוסף ושולחן ערוך, מראי מקומות של 'אוהל תורה' או 'רזא דשבתי', רמב"ם פרנקל עם ספר המפתח, מתיבתא עם קובץ עיונים וביאורים ועוד שפע עצום של ספרים שמבטיח כי הלומד לא יהיה בודד בלימודו. לעומת זאת לומד הנביא, מן הסתם יושב לבדו, ומלבד הפירושים שהודפסו במקראות גדולות, כמעט ולא קיימים ספרים שיסייעו וילוו אותו.
כנסיון לפתור את הקושי האישי שלי, ארגנתי לפני 8 שנים חבורת לימוד, שהתכנסה מידי חודש ובכל פעם עסקה בכמה פרקים בנביא. כשבועיים לפני הלימוד נשלחו לכל לומד הערות ושאלות שנועדו לפתוח את העיון בפסוקים, ובכינוסי הלימוד החודשיים, דיבר כל אחד מבני החבורה על סוגיה מסוימת בפרקים הנלמדים.
לאחר שלימוד זה הצליח מאוד, עלתה המחשבה להעתיק את בית המדרש שהתקיים בפועל, ולשמר אותו על גבי ספר. לערוך את ההערות הקצרות בצורה נאותה, וכך ביחד עם השיעורים המעמיקים יתאפשר לכל מי שניגש ללמוד את ספר שמואל, להיות בבית מדרש עם לומדים נוספים, למצוא את שאלותיו שלו, ולגלות עומקים נוספים בדברי הנביא.
בכתיבת הספר לקחתי בחשבון כי ספר שמואל נלמד בכל החיידרים ובתי הספר, ולכן שמתי דגש על לשון בהירה וקלה, שתהיה מובנת גם למי שפחות מצוי בשפת בית המדרש.
כך הוא יוכל להועיל בין לתלמידי חכמים המבקשים להעמיק בחלק זה שבתורה, ובין למורה המלמדת את ספר שמואל בבית הספר, אך רוצה להבין טוב יותר את דברי הנביא אותו היא מלמדת.
ברוך ה', הספר כבר נכתב, ערוך ומעומד, ועכשיו הדילמה היא כיצד לקחת את הטקסט הארוך הזה, ולבטא אותו במילים הבודדות המודפסות על גבי הכריכה?
(המשך, בהודעה הבאה)
נערך לאחרונה ב:
Reactions: טורונטיאני ו-ליטאי פשוט2 //