שיתוף - לביקורת וְעָלִים שֶׁנּוֹשְׁרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, בַּסְּתָיו.

[תילה.]

אוּלַי מוּטָב שֶׁנַּפְסִיק לְדַבֵּר עַל רְצוֹנוֹת.
אוּלַי מוּטָב שֶׁתַּפְסִיקוּ לְהַגְדִּיר,
לִמְדֹּד לִי אֶת כֹּחַ הָרָצוֹן.
אוּלַי מוּטָב שֶׁנַּפְסִיק כְּבָר לְדַבֵּר עַל זֶה.
הָאַשְׁמָה מִמֵּילָא לֹא מוֹבִילָה לְשׁוּמָקוֹם.

תֹּאמְרוּ לִי אֵיךְ זֶה
שֶׁמַּחֲלָה שֶׁבִּי גּוֹרֶמֶת לָעֵינַיִם לִרְאוֹת,
רָצוֹן.
בְּחִירָה בְּרַע
וּרְדִיפָה אַחַר כָּבוֹד.

אֵיךְ זֶה.

שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי עַל רְצוֹנוֹת כִּי
מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלִּי,
עָלִים שֶׁהֵשַׂרְתִּי מִבְּעוֹד מוֹעֵד וְהֵם
טֶרֶם יָבְשׁוּ.
עוֹד לֹא הִגִּיעַ סְתָו.
וְקַיִץ בַּחוּץ.

עָלִים
עָלִים שֶׁעוֹד לֹא נָשְׁרוּ וְהֵשַׂרְתִּי
אוֹתָם בְּכַפּוֹתִי.

וְאִם תַּדְבִּיקוּ חֲזָרָה עָלִים לָעֵץ,
סַפְּרוּ לִי.
וְאֶלְמַד עַל כֹּחַ הָרָצוֹן.
אֶלְמַד וְלֹא אֶרְפֶּה וְלֹא
אַפְסִיק.

כִּי אֵיךְ זֶה מַחֲלָה שֶׁ
בָּאָה בְּכֹחַ הָרָצוֹן.

וְעָלִים
שֶׁנּוֹשְׁרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,
בַּסְּתָו.

תילה.


אשמח לביקורת. חשוב לי לדעת האם הקטע מספיק מובן.

 

[תילה.]

אשמח לביקורת. חשוב לי לדעת האם הקטע מספיק מובן.

 

[דודה]

התענגתי על הכתיבה היפהפיה,
אבל להבין- לא הבנתי, צר לי...

אוּלַי מוּטָב שֶׁנַּפְסִיק לְדַבֵּר עַל רְצוֹנוֹת.

אוּלַי מוּטָב שֶׁנַּפְסִיק כְּבָר לְדַבֵּר עַל זֶה.

קצת כפילות

 

[תילה.]

התענגתי על הכתיבה היפהפיה,

תודה דודה.

אבל להבין- לא הבנתי, צר לי...

אוף.
זה ממש מתסכל.
אולי מישו כן?

 

[צביה ר.]

הכתיבה והסגנון ממש יפים.
נשמע שיש כאן רעיון עמוק,
אבל גם אני לצערי לא כ"כ הבנתי...

 

[תילה.]

טוב
בעיקרון אני שונאת לתת פרשנויות לשירים שלי,
אבל הפעם בוחרת שכן.
האם זה בבחירה של עלי השלכת לנשור?
האם הם בוחרים בלרדת מהעץ?
לא.
זה אילוץ, תכונות טבע שבעץ.

לכן אמרתי
עלים שעוד לא נשרו והשרתי אותם בכפותי. כי זה נעשה בידי כח אחר, למרות שעוד לא בא הסתיו.
האם זה לא מובן שהעלים הם מטאפורה לסיטואציה כלשהי?
בה מאשימים אדם במחלה שלו, טוענים שהוא הביא אותה לעצמו, השיר את עצמו מהעץ עוד בטרם בא זמנו...

ואם תראו אי פעם עלים נושרים כלפי מעלה, לעץ. חזרה
ספרו לי על זה
כדי שאדע גם אני איך יכול אדם לשלוט במחלה שלו, להחזיר את המצב לקדמותו.
ב"כח הרצון".

 

[צביה ר.]

תודה שהבאת את הפרשנות.
זה מיוחד ועמוק, ועכשיו הרבה יותר מובן.

גּוֹרֶמֶת לָעֵינַיִם לִרְאוֹת,

אולי- גורמת לעיניים שלכם לראות,
כך זה קצת יותר ברור. כי בתחילה היה נראה שמדובר על העיניים שלך.

אֶלְמַד וְלֹא אֶרְפֶּה וְלֹא
אַפְסִיק.

אולי להמשיך: עד שארפא.
נראה לי שהתוספות הקטנות האלה פה ושם היו יכולות קצת יותר להסביר את המשמעות.

 

[תילה.]

תודה שהבאת את הפרשנות.
זה מיוחד ועמוק, ועכשיו הרבה יותר מובן.

תודה צביה. שקראת שוב.

אולי- גורמת לעיניים שלכם לראות,
כך זה קצת יותר ברור. כי בתחילה היה נראה שמדובר על העיניים שלך.

צודקת.
מה אומרת על זה עכשיו?

אולי מוטב שנפסיק לדבר על רצונות.
אולי מוטב שתפסיקו להגדיר,
למדוד לי את כח הרצון.
לשקול אותו בפלס.
ולקבוע.

אולי מוטב שנפסיק כבר לדבר על זה.
האשמה,
ממילא לא מובילה לשומקום.

תאמרו לי איך זה
שעינכם היודעת כבר סבל,
רואה במחלה,
רצון.
בחירה ברע
ורדיפה אחר כבוד.

איך זה.

שדיברתם בי על רצונות כי
מתחת לכרית שלי,
עלים שהשרתי מבעוד מועד והם
טרם יבשו.
עוד לא הגיע סתיו.
וקיץ בחוץ.

עלים
עלים שעוד לא נשרו והשרתי
אותם בכפותי.

ואם תדביקו חזרה עלים לעץ,
ספרו לי.
ואלמד על כח הרצון.
אלמד ולא ארפה ולא
אפסיק.
עד שאחזור גם אני אל עץ,
ואלמד, ולא ארפה
עד שאבריא.

ואם תדביקו אז,
אדביק גם אני.
כי איך זה מחלה ש
באה בכח הרצון.

ועלים
שנושרים כלפי מעלה,
בסתיו.

 

[צביה ר.]

ככה בהחלט יותר מובן.
יפה מאד.

רק:

רואה במחלה,
רצון.

במקום פסיק - מקף יעשה את העבודה.

ואלמד, ולא ארפה

השורה הזאת קצת חוזרת על עצמה.
נראה לי שאפשר לוותר עליה.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

מה יש בשירים שלך, שמאבדים את מילותיי פעם אחר פעם?
אהבתי כ"כ! נוגע ללב, והאוקסימורון החותם וואו!

 

[tmr]

זה יפה מאד
ועצוב וכאוב וחסר אונים קצת
ומלא אכזבה

זה במיוחד

שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי עַל רְצוֹנוֹת כִּי
מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלִּי,
עָלִים שֶׁהֵשַׂרְתִּי מִבְּעוֹד מוֹעֵד וְהֵם
טֶרֶם יָבְשׁוּ.
עוֹד לֹא הִגִּיעַ סְתָו.
וְקַיִץ בַּחוּץ.

אני הבנתי את הטקסט המקורי (פחות כל מה שפרטת על מחלה אבל בכללי)
ופחות התחברתי למה שהעלית המפורט אחכ

לדעתי הוא מדיי מתאמץ לפשט משהו שצריך להיות עמום

כמה דברים בקטנה- שימי לב שלדוג בקטע הראשון כתוב רצונות ואחכ רצון, תשתדלי כמה שפחות לחזור על אותו שורש בהטיות שונות, אאכ זה מושג שצריך לחזור על עצמו במהלך השיר (כח הרצון לדוג)
דבר נוסף- תעברי על ניקוד כי זה תוקע את הרצף כשאת קוראת מילה ומתעכבת עליה כי הניקוד הוא שונה

 

[תילה.]

מה יש בשירים שלך, שמאבדים את מילותיי פעם אחר פעם?
אהבתי כ"כ! נוגע ללב, והאוקסימורון החותם וואו!

וואו תודה רבה.

זה יפה מאד
ועצוב וכאוב וחסר אונים קצת
ומלא אכזבה

זה במיוחד

ישש. זה נדיר לי לשמוע את זה ממך, מתרגשת לקבל משוב ממישהו שכולו השראה בשבילי.
תודה.

אני הבנתי את הטקסט המקורי (פחות כל מה שפרטת על מחלה אבל בכללי)
ופחות התחברתי למה שהעלית המפורט אחכ

לדעתי הוא מדיי מתאמץ לפשט משהו שצריך להיות עמום

יש בזה.
אני מרגישה לא יציבה בכתיבה שלי, לא מאמינה בה מספיק שהיא מבטאה רגש שלי.
לכן אני עושה משהו ושואלת, משנה. אחר כך שומעת למישהו אחר.
הלוואי כמוך הייתי יודעת לכתוב כנה ואמיתי.

 

[פיקולו]

מדהים ויפה,
מבטא מאוד.

אולי לא מבינה את הסיטואציה המדויקת (ADHD? אתגר רגשי/נפשי/ מחלה גופנית? משהו אחר?),
אבל לא נראה לי שזה מה שרצית שיובן,

רצית שהחויה והחוסר אונים,
וההרגשה של-
'תבינו שלא כל מה שאתם רואים אומר על מה שאני חווה ומתאמצת'

וההסבר היפה של "כח רצון"- זה לא מה שאתם קוראים לזה כח רצון,

זה מה שבשבילי הוא כח רצון,

ואל תמדדו כל כח רצון במידות כח הרצון שלכם.

מקווה שהבנתי וכיוונתי נכון למה שרצית לבטא,

לי זה עשה את זה.
תודה על התובנה!

 

[תילה.]

מדהים ויפה,
מבטא מאוד.

אולי לא מבינה את הסיטואציה המדויקת (ADHD? אתגר רגשי/נפשי/ מחלה גופנית? משהו אחר?),
אבל לא נראה לי שזה מה שרצית שיובן,

רצית שהחויה והחוסר אונים,
וההרגשה של-
'תבינו שלא כל מה שאתם רואים אומר על מה שאני חווה ומתאמצת'

וההסבר היפה של "כח רצון"- זה לא מה שאתם קוראים לזה כח רצון,

זה מה שבשבילי הוא כח רצון,

ואל תמדדו כל כח רצון במידות כח הרצון שלכם.

מקווה שהבנתי וכיוונתי נכון למה שרצית לבטא,

לי זה עשה את זה.
תודה על התובנה!

@פיקולו תודה. ממש טוב לשמוע ממך.
ניתוח של קוראים זה אחד הדברים שגורמים לי להתרגש, זה מדהים בעיני לראות איך דברים מתפרשים אצל אנשים.
אז ממש תודה.

רציתי בעיקר שידעו שלפעמים רצון לא שייך בכלל.
ואולי החוסר ממנו הוא חלק מהמחלה.
אז די לדרוש.
אני עלה שנתלש עוד קודם הסתיו.
בלי רצוני.