מידע שימושי ואז הוא עונה לי ביבושת: "אין לי ילדים"! פדיחה לא נעימה שקרתה לי, איך מונעים את זה?

[mmt3]

תודה על הרגישות.
אבל אין לי ילדים כבר למעלה מ3 שנים
ולא אני לא מרגישה בושה /עליבות בזה.
ומי שחושב שאני צריכה להיות בושה בזה-לא מי שממתין אלא מי שלא בניסיון-שיגדל יבין
אמן-וזה הכי מעצבן-מי שחושב שערך אדם תלוי במה שלא בשליטתו- אני מאמינה בכל ליבי
שה' נתן לכל אדם מסלול שונה משל חברו- וכל אחד והניסיונות שלו...- אבל מי שמתמודד ובכל
זאת ממשיך בשגרה עד כמה שניתן- ולא משנה באיזה נושא מתמודד- וממשיך על אף הקושי, חוסר הוודאות
כאבים/ טיפולים, להאיר פנים לשני ולנהל חיי שגרה ברוכים עד כמה שניתן- ראוי להערכה מהזולת ולא לרחמים
או עליונות...- ולכן אין סיבה שירגיש עליבות...
מה שכן הצפת הכאב -זה יכול להציף בהחלט (אבל הכאב קיים והוא ניתן באהבה מה'=ולכן אין לי אישית טענות על המציפים...)

נכון מאוד!
ועם זאת התחושה הרגעית עשויה להיות מאוד לא נעימה,
חוצמזה, לא כולם שלמים עם עצמם כ"כ וצריך רגישות.

 

[אינסופית]

ועל עבודה, אולי היהודי פוטר?
והורים? אולי הרגע אבא שלו נפטר?
ועל הילדים הנשואים? אולי אחד בתהליכי גירושין?
ודירה? אולי הפסידו אותה בהשקעות מפוקפקות?
ועל הרכב? בכלל לא שלו, כי את שלו הוא דפק בעץ... ועל הדרך פצע את השכן

למה דווקא על ילדים לא לשאול? מכירה מקרוב 2 שמחכות מאוד לילדים, והכי מעצבן אותן שלא מדברים לידם על ילדים בכלל.

אז אולי את השואל זה הציל ממבוכה, זה בכלל לא אומר שאת הנשאל זה הציל ממשהו.
לא אומרת שלא להיות רגישים כשמודעים מראש לסיטואציות, ואם אתה מודע לחבר שהבן שלו התגרש, אתה לא חייב להכריח אותו לראות תמונות מהחתונה של הבן שלך...

אבל מראש לא לנהל שום שיח עם אדם שלא מכירים באופן פרטי, כי יכול לעלות על יבלות כואבות בכל נושא שכן תבחרו לשוחח?


נראה לי לא טבעי, ולא הגיוני.

יש הבדל גדול בין להימנע מדיבורים על ילדים ליד חברה שאת חוששת שאין לה ילדים(לא יודעת על קיומם) לבין לשאול דוגרית יש לך ילדים..
אני חושבת שתמיד שאלה דוגרית זה סתם חפרנות ולא שיח טבעי אם את לא חברה שלה ברמה בסיסית כזאת שאת אפילו לא יודעת אם יש לה ילדים..

 

[ח.ג.ג'.]

תודה על הרגישות.
אבל אין לי ילדים כבר למעלה מ3 שנים
ולא אני לא מרגישה בושה /עליבות בזה.
ומי שחושב שאני צריכה להיות בושה בזה-לא מי שממתין אלא מי שלא בניסיון-שיגדל יבין
אמן-וזה הכי מעצבן-מי שחושב שערך אדם תלוי במה שלא בשליטתו- אני מאמינה בכל ליבי
שה' נתן לכל אדם מסלול שונה משל חברו- וכל אחד והניסיונות שלו...- אבל מי שמתמודד ובכל
זאת ממשיך בשגרה עד כמה שניתן- ולא משנה באיזה נושא מתמודד- וממשיך על אף הקושי, חוסר הוודאות
כאבים/ טיפולים, להאיר פנים לשני ולנהל חיי שגרה ברוכים עד כמה שניתן- ראוי להערכה מהזולת ולא לרחמים
או עליונות...- ולכן אין סיבה שירגיש עליבות...
מה שכן הצפת הכאב -זה יכול להציף בהחלט (אבל הכאב קיים והוא ניתן באהבה מה'=ולכן אין לי אישית טענות על המציפים...)

הנושא של ההצפה הוא הנקודה הכי בעייתית, לדעתי (לא רק דעתי האישית, אלא הרושם שקיבלתי מסביב).
הרבה פעמים דברים צפים מאליהם, זה נכון, אבל לפעמים הסביבה תורמת לזה באופן ישיר.
כמו האמירה האומללה של פותח השרשור (שכל הכבוד לו שקלט שזה לא היה במקום ובא ללמוד איך לא ליפול בדברים כאלו. זה בסדר לא לדעת מראש, באופן אישי. באופן כללי כדאי להעלות מודעות בחברה כדי שאנשים כן ידעו.)
הדברים שאת כותבת נכונים אבל מיועדים לדעתי למי שבצד שלך. לשאר העולם לא צריך להגיד איך לדון לכף זכות את הטעויות, אלא איך להימנע מהן.
בסופו של דבר יש הרבה כאלו שהדברים האלו מאד כואבים להם, וקשה להם לא לחוש את תחושת חוסר הערך והעליבות, למרות כל ההסברים הנכונים והצודקים, וקשה להם גם לא לחוש את הדקירה, גם אם הם יודעים שמאחורי האמירה אין כוונה רעה אלא רק חוסר מודעות או אולי אפילו כוונות טובות.

 

[. net]

לדעתי זה אינווידואלי


גם אם משהי אומרת שלה זה לא מפריע ששואלים אם יש לך ילדים ,אני לא אשאל אחרות שאני לא בטוחה שיש להן כי לדעתי זה מאוד יכול להכאיב

למרות שיש פה כאלו שכותבים שלהם זה לא מפריע וזה לא אשמתם

אבל הם לא כולם ויש כאלו שכנראה זה כן מציף להם את הכאב

 

[אינסופית]

השנקל שלי
אם זו שאלה ממש חשובה למקד אותה.
לדוג שוחחנו על חיידר וחברה התעניינה על מה השיחה שאלתי אותה יש לך בנים? והיא ענתה לא ,אין לי בנים. אח"כ התברר שאין בכלל.
אבל לדעתי השאלה בצורה כזו רגישה יותר.
אבל הדבר החשוב מכל הוא לדעת ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו ופחות לחטט והכי חשוב להקשיב.

חברה התעניינה על מה אתן מדברות למה לא לשתף אותה? אם אין לה בנים היא לא יכולה להשתתף בדיון?? מזה תנאי קבלה לדיון? היא תקלוט לבד שיהיה לה פחות רלוונטי הנושא ותבחר כהחלטה אם להשתתף בדיון או לא, אבל למה לגרום לה לפגיעה שאת לא רלוונטית לפה?

 

[שלוקר]

הדברים שאת כותבת נכונים אבל מיועדים לדעתי למי שבצד שלך. לשאר העולם לא צריך להגיד איך לדון לכף זכות את הטעויות, אלא איך להימנע מהן.

מסכימה-
ובהחלט כיוונתי לאיך להימנע (השתדלתי בהחלט לדון לכף זכות...)
אבל כתבתי לכל השאר שלא מתמודדים בזה- שרחמים ותחושת עליונות עלינו לא מועילים
וממש מציקים- אז לא להתנשא ולתת הרגשה שזה שיש לכם ילדים הופך אתכם ליותר מבינים
ומעלינו... _(וזה מגוחך שאדם מתפאר/מעריך ומתנשא במה שלא תלוי בו- תעריכו עבודת מידות
חשיבה על הזולת /לימוד תורה-עבודת מידות שהאדם עושה עם עצמו וכו'-לא מתנות שמיים שלא תלויות בכם...

 

[לא כמו כולם]

סליחה שאני אומרת, חטופים זה נושא כואב יותר מהאם מישהו קנה דירה.

ההשוואה שלי הייתה של נושא אישי מול נושא כללי ששייך לכל עמי"ש
לא של כואב יותר או פחות
כי גם מלחמה זה נושא שכואב לי מאד מאד! יותר מהדירה שאין לי.

אבל,
יכול להיות מישהו אחר שהנושא של דירה כואב לו ולמשפחתו ביומיום יותר מהידיעה ומהמחשבה שיש חטופים שסובלים עכשיו גיהנום עלי אדמות
כי גם לנדוד מדירה לדירה עם ילדים קטנים
ולחוות נזילות ועובש וכל מיני מרעין בישין של דירות שכורות לא מושקעות (המחיר אומר את דברו)
זה ניסיון לא פשוט.
וזה לא נושא לדיון או ויכוח
כאב של בנאדם זה אישי שלו !
לאף אחד בעולם אין זכות לשפוט או לבקר את זה.

 

[הקוטב הצפוני]

ועל עבודה, אולי היהודי פוטר?
והורים? אולי הרגע אבא שלו נפטר?
ועל הילדים הנשואים? אולי אחד בתהליכי גירושין?
ודירה? אולי הפסידו אותה בהשקעות מפוקפקות?
ועל הרכב? בכלל לא שלו, כי את שלו הוא דפק בעץ... ועל הדרך פצע את השכן

למה דווקא על ילדים לא לשאול? מכירה מקרוב 2 שמחכות מאוד לילדים, והכי מעצבן אותן שלא מדברים לידם על ילדים בכלל.

אז אולי את השואל זה הציל ממבוכה, זה בכלל לא אומר שאת הנשאל זה הציל ממשהו.
לא אומרת שלא להיות רגישים כשמודעים מראש לסיטואציות, ואם אתה מודע לחבר שהבן שלו התגרש, אתה לא חייב להכריח אותו לראות תמונות מהחתונה של הבן שלך...

אבל מראש לא לנהל שום שיח עם אדם שלא מכירים באופן פרטי, כי יכול לעלות על יבלות כואבות בכל נושא שכן תבחרו לשוחח?


נראה לי לא טבעי, ולא הגיוני.

אפשר לנהל שיח.
בלי לשאול שאלות על האדם מולך.
לא הכוונה לא לדבר על כל מיני נושאים.
פשוט לא לשאול את מי שמולך על החיים האישיים שלו .

 

[שלוקר]

זה. בדיוק זה!
מה משנה לאנשים זרים אם יש לי ילדים ואיפה אני עובדת ואם כבר קניתי דירה??
אנחנו מכירות בדיוק 5 דקות , למה שאכניס אותך לבית שלי ולחשבון הבנק שלי?

כמו שכבר אמרו - אפשר לדבר על דברים סתמיים כמו מזג האוויר, על גידול החסה בשטחים ועל יוקר המחיה
והיום בכלל...לצערנו יש כ"כ הרבה נושאים משותפים לכל עמי"ש
עם החטופים והמלחמה והמצב הבטחוני
למה לא ללכת על המקום הבטוח שמתאים לשיח של כולם??
למה לעלות על תבנית ביצים ואז להתלונן שקשה לא לדרוך עליהן??

דנה לכף זכות-ולדעתי זו המציאות...
אנשים לא רעים-הם פשוט מחפשים דרך לפתוח שיחה זורמת
עם חדשים- וב"ה שלרוב העולם אין בעיות פוריות ולמי שיש ילדים
בהחלט בד"כ ממש כיף לה (ובהחלט בצדק) ששואלים ומתעניינים עליהם
ולהשוויץ עליהם וככה מתרחשת שיחה זורמת....
אבל- מעולה שכתבו פה וחידדו את חובת הרגישות ופליז-אל תשאלו
שום אדם שאלה אישית לפני שמשתף בעצמו-ובשום תחום....

 

[רוקד ושר]

היום לאנשים אין בושה לחפור לך כמה אתה מרויח
כמה המשכנתא שלך כמה ההורים נתנו לדירה
נכנסים לך לתוך החשבון בנק
אנשים צריכים לדעת שלכל אחד יש את הפרטיות שלו

 

[lea.dev.top]

זה לא עניין של אשמה. לפחות לא באופן רציונלי.
באופן בלתי רציונלי, דווקא האשמה עצמית היא אחד הקשיים שהרבה פעמים מתלווים לזה...
זה פשוט משהו הרבה יותר עמוק בהוויה של האדם ובזהות שלו מאשר עבודה. (ולפעמים גם יותר מזוגיות)

את ממש בטוחה בעצמך
אבל לא לוקחת בחשבון שכך אחד חווה את הדברים אחרת.

מכרה שחכתה שנים לילדים(מעל 10), ותקופה ארוכה שגם לא היה לה עבודה.
ספרה לי שעם נושא העדר העבודה קשה לה פי כמה, כי נוטים להאשים אותה בזה.

כך שהעולם לא חד משמעי, וזה שאת חווית בצורה מסוימת לא מלמד על הכלל.

 

[ברור מאד]

חברה התעניינה על מה אתן מדברות למה לא לשתף אותה? אם אין לה בנים היא לא יכולה להשתתף בדיון?? מזה תנאי קבלה לדיון? היא תקלוט לבד שיהיה לה פחות רלוונטי הנושא ותבחר כהחלטה אם להשתתף בדיון או לא, אבל למה לגרום לה לפגיעה שאת לא רלוונטית לפה?​

אני מקווה שאת מניחה שציטטתי רק את החלק הרלונטי לנושא.
אם הייתי מפרטת את כל הדו שיח היית מדלגת על התגובה שלי...

 

[שרגא מ...]

רגישות
רגישות
רגישות
שימת לב
שימת לב
שימת לב

בלי הפסקה !!!

אם יש ספק - אין ספק
תמיד עדיף לא להיכנס לנישה כזו
אתה / את לא יכולים לדעת על איזה יבלת כאובת ספוגת צער ודמעות אתם דורכים באמצעות שאלה הכי תמימה ופשוטה.
וד"ל

לא חסרים נושאים אחרים לשאלות ולשיחות.

 

[אנד & דינו]

-

 

[לארג']

יש אנשים מסויימים שצריכים לדעת הכל הכל,איפה כתוב שכל דבר צריך לדעת
ולמה בכלל זה מעניין אותם? לא מבין.

השאלה היא מתבקשת

 

[אנד & דינו]

לדעתי השאלה מתבקשת ולא חטטנית והיית בסדר גמור
אבל- אולי כדאי להבא לשים לב יותר וכמו שכתב

אם יש ספק - אין ספק

אגב, בדיוק השבוע קרה לי סיפור דומה אם חברה ואח"כ סיפרה לי חברה משותפת שלנו שלמפרע אותה אחת נהנתה מאד שהתנהלתי מולה כל כך בטבעיות...אז אולי זה היה לטובה...

 

[lotr]

בירכתי אותו שיהיו לו ילדים בקרוב.

דבר ראשון לא לברך אותו, רק לעבור הלאה ולא להתייחס לזה כלל

 

[אנד & דינו]

דבר ראשון לא לברך אותו, רק לעבור הלאה ולא להתייחס לזה כלל

איך אפשר לומר כזה דבר?
לדעתי זה ממש לא טקטי לא להתייחס בכלל ולעבור הלאה כאילו לא נאמר פה כלום.-לא שזו דעתי דווקא אבל נניח.
זה עניין משתנה ורגיש וצריך מאד ברגישות מה מתאים למי שמולך אי אפשר לקבוע כלל כזה שרירותי.

 

[ח.ג.ג'.]

את ממש בטוחה בעצמך
אבל לא לוקחת בחשבון שכך אחד חווה את הדברים אחרת.

מכרה שחכתה שנים לילדים(מעל 10), ותקופה ארוכה שגם לא היה לה עבודה.
ספרה לי שעם נושא העדר העבודה קשה לה פי כמה, כי נוטים להאשים אותה בזה.

כך שהעולם לא חד משמעי, וזה שאת חווית בצורה מסוימת לא מלמד על הכלל.

תמיד יש יוצאי דופן. לרוב האנשים ילדים זה משהו הרבה יותר מהותי. (בחברה החרדית במיוחד זה הרבה יותר מרכז החיים של אשה מאשר העבודה, לא כך?)
תמיד יכולה להיות רגישות מיוחדת לנושא מיוחד לאדם שמולך.
אם שואלים מהן השאלות שלא כדאי לשאול אדם זר, אז ילדים זה מוקש רציני. עבודה בדרך כלל פחות.
גם בזה אפשר לשאול משהו כללי יותר כמו "מה את עושה בחיים" (התשובה לא חייבת להית עבודה) ולא "במה את עובדת". או לא לשאול שאלות אלא לנהל שיחה שהיא לא חקירה...

 

[DvoraVidman]

היום לאנשים אין בושה לחפור לך כמה אתה מרויח
כמה המשכנתא שלך כמה ההורים נתנו לדירה
נכנסים לך לתוך החשבון בנק
אנשים צריכים לדעת שלכל אחד יש את הפרטיות שלו

תמיד היו אנשים כאלה, ופעם כנראה יותר (בכל אופן אם לשפוט לפי תיאוריות העיירות...)
הבחירה שלנו מה לעשות עם זה.