הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
השמיים היו שחורים, אטומים.
עשרות כוכבים נצצו עליהם, נקודות של כסף.
הגבעה הייתה חשוכה וסחופת רוחות. ללכת בה בשעות הלילה לא היה קל.
על סלע אבן גדול בקצה העליון של הגבעה ישבה דמות עטופה במעיל.
ידיה היו נתונות בכיסיו, וראשה כוסה בכובעו. רק מעט קצוות שיער ארוכות ובהירות ברחו מן הכובע, התעופפו ברוח אנה ואנה.
מרחוק ילל תן, ויללתו התמזגה ביללת הרוח הגוברת.
כוכב נפל אי שם בשמיים.
הדמות ניערה את ראשה בתוך הרוח. "ואם כל הכוכבים ייפלו?".
הרוח נשבה למולה, התחזקה ונטלה את אותיות השאלה, הותירה רק סימן שאלה אחד גדול.
ענן כהה מקצה השמיים החל להסתיר על הכוכבים, הם ניסו לנצנץ מבעדו וכשלו.
הדמות נעמדה על רגליה.
שריקת הרוח הייתה מחרידה, החרישה את האוזניים. העננים כיסו את רוב רובם של הכוכבים.
'זה מה שיקרה' לחשה הרוח אל מול הדמות, ובבת אחת הותירה אותה שם לבד.
שקט שרר על הגבעה, החושך עטף אותו אליו בקור.
כשקרן שמש הגיחה מן המזרח, נגעה בגבעה חלושות כבודקת את שיקרה, הייתה הגבעה ריקה.
בין השיחים היה תקוע צעיף חום בודד.
הקטע נכתב בבת אחת ובלי שום הקשר כלשהו. הייתה לי התלבטות אם להעלות אותו באשכול 'קשקשתי את זה פעם' אבל מכיוון שלא קשקשתי את זה כל כך פעם, החלטתי להעלות בנפרד.
התלבטתי גם אם לערוך אותו קצת, והחלטתי שיש יופי בקטע כפי שהוא, גם אם אפשר להשתמש במילים מדוייקות יותר ובניסוחים יותר טובים.
מעניין אותי מה דעתכם בנוא, האם יש יופי בקטעים לא ערוכים בכלל שנכתבים בפרץ של השראה, או שכל קטע ספרותי צריך לעבור עריכה מינימלית כדי להיות קצת יותר מסודר?
עשרות כוכבים נצצו עליהם, נקודות של כסף.
הגבעה הייתה חשוכה וסחופת רוחות. ללכת בה בשעות הלילה לא היה קל.
על סלע אבן גדול בקצה העליון של הגבעה ישבה דמות עטופה במעיל.
ידיה היו נתונות בכיסיו, וראשה כוסה בכובעו. רק מעט קצוות שיער ארוכות ובהירות ברחו מן הכובע, התעופפו ברוח אנה ואנה.
מרחוק ילל תן, ויללתו התמזגה ביללת הרוח הגוברת.
כוכב נפל אי שם בשמיים.
הדמות ניערה את ראשה בתוך הרוח. "ואם כל הכוכבים ייפלו?".
הרוח נשבה למולה, התחזקה ונטלה את אותיות השאלה, הותירה רק סימן שאלה אחד גדול.
ענן כהה מקצה השמיים החל להסתיר על הכוכבים, הם ניסו לנצנץ מבעדו וכשלו.
הדמות נעמדה על רגליה.
שריקת הרוח הייתה מחרידה, החרישה את האוזניים. העננים כיסו את רוב רובם של הכוכבים.
'זה מה שיקרה' לחשה הרוח אל מול הדמות, ובבת אחת הותירה אותה שם לבד.
שקט שרר על הגבעה, החושך עטף אותו אליו בקור.
כשקרן שמש הגיחה מן המזרח, נגעה בגבעה חלושות כבודקת את שיקרה, הייתה הגבעה ריקה.
בין השיחים היה תקוע צעיף חום בודד.
הקטע נכתב בבת אחת ובלי שום הקשר כלשהו. הייתה לי התלבטות אם להעלות אותו באשכול 'קשקשתי את זה פעם' אבל מכיוון שלא קשקשתי את זה כל כך פעם, החלטתי להעלות בנפרד.
התלבטתי גם אם לערוך אותו קצת, והחלטתי שיש יופי בקטע כפי שהוא, גם אם אפשר להשתמש במילים מדוייקות יותר ובניסוחים יותר טובים.
מעניין אותי מה דעתכם בנוא, האם יש יופי בקטעים לא ערוכים בכלל שנכתבים בפרץ של השראה, או שכל קטע ספרותי צריך לעבור עריכה מינימלית כדי להיות קצת יותר מסודר?
