והחי יתן אל לבו...

  • הוסף לסימניות
  • #61
פרושו של הפסוק 'למה יאמרו הגויים', הרי שונה לחלוטין מזה שהוזכר כאן. האופן שצוטט כאן, נאמר, כמובן, דרך צחות.
בכל אופן, שאלות שמתעוררות אינן דבר שלילי, ואדרבה, הרמב"ן מאריך לבאר בספור "שער הגמול" שמצוה עלינו לנסות להבין ככל יכולתנו את דרכי השם. הגם שלא נוכל לעולם להבין הכל, אבל מה שיש ביכולתנו כן להבין, בכוחו להגביר אצלנו את אהבת השם.
הרמב"ן עצמו מעלה שאלות, ומסביר אותן.
נקל להניח שיש המעדיפים להמנע משאלות, אך כדאי להזהר לא להציג זאת בצורה כאילו זו הדרך הנכונה היחידה. כך שמי שמתעוררות אצלו שאלות, לא יטעה לחשוב שזה אסור או לא ראוי, בשעה שלפי דברי הרמב"ן (וגם הרמב"ם) זה לא רק מותר, אלא רצוי. השאלות מגיעות מכח זה שאדם ניחן בכח המחשבה, וחפוש התשובות, בכוחו להביא לדרגה גבוהה יותר בעבודת השם, ולא להיפך, חלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אולי הפכנו עיקר לטפל ..

אני אומרת את דעתי- אני מהרהרת על כך הרבה לאחרונה ומשתפת:
אולי מה שאנחנו צריכים לחזור בתשובה הוא על כך שבפסח במיוחד שכחנו את העיקר והתמקדנו בטפל.המצוה היא לנקות חמץ מהבית ומהלב. ואנחנו הפכנו את החג ל"ניקיון השנה" "חידוש הבית" "שיפוץ המטבח" מרתון קניות מטורף.
מילא שהפכנו את חג החרות לחג הניקיון שבכך ממש הורדנו את רמת המצווה לדעתי. כי לא זו המטרה.
אבל יותר גרוע בחג חייבים לקנות הכל! שהכל יהיה חדש החל מהנעל ועד המטפחת.. החל מהתינוק בן חודש שיהיה לו בגד לחג +נעליים תואמות+ בגד גוף תואם וכו וכו ועד לגדול הילדים \המבוגרים שגם להם "צריכים" שיהיה הכל חדש לחג .
למה?! ? זו מצות החג? אני שואלת את עצמי גם...
למה נכנסנו לזה? במיוחד שהמון פעמים הטרוף הזה של הניקיונות השיפוצים והקניות בא על חשבון דברים חשובים כמו : "לזרוק "(ותסלחו לי על המילה ) את הילדים לשמרטפית בת 10 שבקושי יודעת לעבור כביש בעצמה , במקרה הגרוע ילדה בת 5 שומרת על תאומים בעגלה בני שנה , שאפילו אני כאמא מתקשה לרוץ אחריהם בגינה... ואז מתעוררים כשח"ו קורה משהו..

אני לא מקטרגת ח"ו רק מעירה לתשומת ליבי וליבכן אולי פה צריך לתקן משהו
לחזור לפרופורציות, לחשוב על מהות החג הזה . מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, על מה אפשר לוותר ועל מה להקפיד.
כל זה לעניות דעתי.. מי שאינה מסכימה זה בסדר גמור.
מעניין אותי מי מזדהה עם מה שאמרתי..
בכל אופן זה התיקון שאני מקבלת על עצמי השנה.בעז"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
תודה שעוררת את הנושא של רדיפת הקניות שלפעמים מקבלים בחג שמשכיחה את העיקר, בגלל זה בכל פסח אני מזכירה לעצמי שברוך ה' יש לי ולילדים בגדים יפים ומכובדים ולא חייבים שהכל יהיה חדש בכלל, אני משתדלת שיהיה משהו אחד יפה חדש לכל אחד שישמח את הלב בחג ונעליים חדשות טובות שילכו כבר לכל העונה וברוך ה' הילדים שלי שמחים בזה עד לב השמיים. היתה שנה שרדפתי בטירוף אחרי קניות ודברים חדשים ובליל הסדר התרכזתי יותר בשאלה אם הכתמים מהבגדים של הילדים ירדו עם האוקסיג'ן מאשר באווירת החג והמשמעות הרוחנית שלו, מאז לא עשיתי את זה וברוך ה' חווית החג מדהימה תמיד.

שנזכה לקבל את החג באווירה של שמחה אמיתית ונזכה להגאל השנה בשלמות הגאולה, זה מה שכולנו באמת צריכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
נכתב ע"י רותי12;748561:
אני אומרת את דעתי- אני מהרהרת על כך הרבה לאחרונה ומשתפת:
אולי מה שאנחנו צריכים לחזור בתשובה הוא על כך שבפסח במיוחד שכחנו את העיקר והתמקדנו בטפל.המצוה היא לנקות חמץ מהבית ומהלב. ואנחנו הפכנו את החג ל"ניקיון השנה" "חידוש הבית" "שיפוץ המטבח" מרתון קניות מטורף.
מילא שהפכנו את חג החרות לחג הניקיון שבכך ממש הורדנו את רמת המצווה לדעתי. כי לא זו המטרה.
אבל יותר גרוע בחג חייבים לקנות הכל! שהכל יהיה חדש החל מהנעל ועד המטפחת.. החל מהתינוק בן חודש שיהיה לו בגד לחג +נעליים תואמות+ בגד גוף תואם וכו וכו ועד לגדול הילדים \המבוגרים שגם להם "צריכים" שיהיה הכל חדש לחג .
למה?! ? זו מצות החג? אני שואלת את עצמי גם...
למה נכנסנו לזה? במיוחד שהמון פעמים הטרוף הזה של הניקיונות השיפוצים והקניות בא על חשבון דברים חשובים כמו : "לזרוק "(ותסלחו לי על המילה ) את הילדים לשמרטפית בת 10 שבקושי יודעת לעבור כביש בעצמה , במקרה הגרוע ילדה בת 5 שומרת על תאומים בעגלה בני שנה , שאפילו אני כאמא מתקשה לרוץ אחריהם בגינה... ואז מתעוררים כשח"ו קורה משהו..

אני לא מקטרגת ח"ו רק מעירה לתשומת ליבי וליבכן אולי פה צריך לתקן משהו
לחזור לפרופורציות, לחשוב על מהות החג הזה . מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, על מה אפשר לוותר ועל מה להקפיד.
כל זה לעניות דעתי.. מי שאינה מסכימה זה בסדר גמור.
מעניין אותי מי מזדהה עם מה שאמרתי..
בכל אופן זה התיקון שאני מקבלת על עצמי השנה.בעז"ה

מזדהה עם כל מילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
יש בשביל מה לחיות!!!

נכתב ע"י יונה יונה;747687:
הספר הזה (בגן האמונה) נותן את הרצון האמיתי לחיות, גם כשמסביב הכל כ"כ מזעזע. הוא מכוון למחשבות ולרגשות הנכונות ביותר בכל מצב, הן במישור הפרטי וגם במישור הכלל עולמי. (ואני לא ברסלבית...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
קניות לשם שמים - יש כזה דבר! כנסו.

נכתב ע"י רותי12;748561:
אני אומרת את דעתי- אני מהרהרת על כך הרבה לאחרונה ומשתפת:
אולי מה שאנחנו צריכים לחזור בתשובה הוא על כך שבפסח במיוחד שכחנו את העיקר והתמקדנו בטפל.המצוה היא לנקות חמץ מהבית ומהלב. ואנחנו הפכנו את החג ל"ניקיון השנה" "חידוש הבית" "שיפוץ המטבח" מרתון קניות מטורף.
מילא שהפכנו את חג החרות לחג הניקיון שבכך ממש הורדנו את רמת המצווה לדעתי. כי לא זו המטרה.
אבל יותר גרוע בחג חייבים לקנות הכל! שהכל יהיה חדש החל מהנעל ועד המטפחת.. החל מהתינוק בן חודש שיהיה לו בגד לחג +נעליים תואמות+ בגד גוף תואם וכו וכו ועד לגדול הילדים \המבוגרים שגם להם "צריכים" שיהיה הכל חדש לחג .
למה?! ? זו מצות החג? אני שואלת את עצמי גם...

הדבר הנ"ל נכון מאד! הגורם העיקרי זה התקשורת הפרסומות והלחץ החברתי מה יגידו...
היום מחמת הקושי הרבה הבינו את זה ושינו רף...

יצוין שהמקובל הגאון ר חיים פלאגי כותב שבליל הסדר בשונה מכל לילות השנה ( אפילו שבת) הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד עם הפמליא שלו לבתי ישראל ( לכן הלילה הזה משומר מהמזיקים כי כולם בורחים מהשכינה הקדושה! מבהיל עומק הרעיון של הלילה הזה.) העושים את הסדר כמו שצריך ומספרים את ההגדה כאילו הם עצמם יצאו ממצרים, ומתארים באמונה שלמה אך תראה הגאולה העתידה הקרובה מאד. ולכן
א. מכיוון שאין ענייות במקום מלכות חובה להדר את השולחן במה שיותר!
המהרי"ל היה לו כלים מפוארים של גויים שהפקידו אצלו בתור ערבון, והא לא היה נוגע בהם כל השנה חוץ מפסח שהיה שם אותם על השלחן! משנה ברורה.
ב. וכן צריך להדר בבגדים הכי יפים שאפשר ( לפי היכולת כמובן ) אפילו לילד הקטן, עד האוכל, לאחר מכן ניתן להורידם ( כך טוען הרב מוצפי שליט"א).
ג. ולכן גם צריך לחזור בתשובה לפני פסח כדי שנתראה לפניו נקיים כמה שיותר, וכך נזכה ליותר. האריז"ל הסמיך ע"ז את ההלכה שכשיבוא מבית הכנסת יהיה שולחנו כבר ערוך, שמעשיו יהיו סדורים לפניו ומתוקנים שחזר בתשובה על כל הנצרך, ובא נקי לפני הקב"ה!

המקובל ר שמעון לביא זצוק"ל ( גאון אדיר בחכמת הנסתר, חי לפני למעלה מאלף שנים..) כותב שבגמר כל ההגדה בעם ישראל, הקב"ה ופמליא של מעלה יושבים ומסכמים את הערב... וגוזרים מי יזכה לגאולה הקרובה.. והכל לפי האמונה הפשוטה ביותר ולחיות את הדבר הפשוט הזה ( לכאורה) "כאילו אנחנו יצאנו ממצרים" ולחיות את ההרגשה של ה"גאולה הקרובה", ביאת המשיח... הסעודה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם בהיסטוריה שתשביע את האדם לנצח נצחים! וזוהי סעודת עורו של לוויתן! שנזכה בקרוב.
ולכן זה נקרא "ליל שימורים" שהקב"ה שומר ומצפה מתי יבוא לילה כזה בו עם ישראל יאמין בצורה כזאת שתגרום שהוא יבא מיד! ולכן בסוף ההגדה פותחים את הדלת שיבוא מיד! כי אנחנו מאמינים שזה קורא!

בנוסף שמעתי שכתוב בזוהר הקדוש שכל הוצאות שאדם מוציא לכבוד המועד ( לא לכבוד עצמו, לא מותגים, אלא מה שיפה באמת) הקב"ה מחזיר לו מיד וכפול!!
והרמז לזה "מ-ועד" מ = 40, ז"א תוציא 40 הקב"ה יחזיר לך "ועד = 80 " !
לכן גם למנהג זה יש שורש אבל בגבול ובמדה ולשם שמים!

הפעם בלילה הזה בע"ה אנחנו לא מוותרים כולם פותחים את הדלת למשיח שיבוא באותו רגע, אמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
יישר כוחכם על המילים המיוחדות (inspiring - לא מצאתי מילה מתאימה בעברית:eek:)
ממש נותן כח וחשק להתכונן לחג הקדוש ביתר שאת ובהתרגשות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
שמעתי קודם חלק מהרצאה ברדיו קול חי (אני לא יודע של איזה רב): שהרי הקב"ה שאל מי יהיה ערב לכך שנלמד תורה וענו כולם שבנינו יהיו ערבים בעדינו, ועכשיו כשכ"כ הרבה ילדים וצדיקי הדור נלקחים בחטף יש להרהר בתשובה, מדוע נתבעים הערבים...
מפחיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י רותי12;748561:
אני אומרת את דעתי- אני מהרהרת על כך הרבה לאחרונה ומשתפת:
אולי מה שאנחנו צריכים לחזור בתשובה הוא על כך שבפסח במיוחד שכחנו את העיקר והתמקדנו בטפל.המצוה היא לנקות חמץ מהבית ומהלב. ואנחנו הפכנו את החג ל"ניקיון השנה" "חידוש הבית" "שיפוץ המטבח" מרתון קניות מטורף.
מילא שהפכנו את חג החרות לחג הניקיון שבכך ממש הורדנו את רמת המצווה לדעתי. כי לא זו המטרה.
אבל יותר גרוע בחג חייבים לקנות הכל! שהכל יהיה חדש החל מהנעל ועד המטפחת.. החל מהתינוק בן חודש שיהיה לו בגד לחג +נעליים תואמות+ בגד גוף תואם וכו וכו ועד לגדול הילדים \המבוגרים שגם להם "צריכים" שיהיה הכל חדש לחג .
למה?! ? זו מצות החג? אני שואלת את עצמי גם...
למה נכנסנו לזה? במיוחד שהמון פעמים הטרוף הזה של הניקיונות השיפוצים והקניות בא על חשבון דברים חשובים כמו : "לזרוק "(ותסלחו לי על המילה ) את הילדים לשמרטפית בת 10 שבקושי יודעת לעבור כביש בעצמה , במקרה הגרוע ילדה בת 5 שומרת על תאומים בעגלה בני שנה , שאפילו אני כאמא מתקשה לרוץ אחריהם בגינה... ואז מתעוררים כשח"ו קורה משהו..

אני לא מקטרגת ח"ו רק מעירה לתשומת ליבי וליבכן אולי פה צריך לתקן משהו
לחזור לפרופורציות, לחשוב על מהות החג הזה . מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, על מה אפשר לוותר ועל מה להקפיד.
כל זה לעניות דעתי.. מי שאינה מסכימה זה בסדר גמור.
מעניין אותי מי מזדהה עם מה שאמרתי..
בכל אופן זה התיקון שאני מקבלת על עצמי השנה.בעז"ה

ואם כבר כן צריך לקנות בגדים לחג, האם אנו באמת מתכוונים 'לכבוד יו"ט'? או שזה נטו בשביל להשוויץ איתם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
נכתב ע"י צמרת;747984:
הלואי, הלואי, הלואי שכל המוכרים היו שמים את אחיות שלהם למכור איתם וכל המוכרים היו מוכרים סיגריות וכיפות, הבעיה שזה לא כך
אני לא באה לקטרג ח"ו, אבל השטן מקטרג והקב"ה מעורר אותנו ואי אפשר להשאר אדישים
שמעתי רב שאומר שהיום השטן נלחם בנו פנים אל פנים עם כל האינטרנט , איפון ולא נמשיך
בעקרון האסונות הכי נוראים של עמ"י יותר ממיתות משונות, זה מוות רוחני ולצערנו התרגלנו לזה וזה לא מזעזע אותנו, צריך להתפלל לה' על כל הנשמות הטועות, אחינו החילונים המסכנים והמודרנים האומללים, ה' ישלח רפואה שלימה לכל עמ"י, רפואת הנשמה ורפואת הגוף

לקטרג? חס וחלילה
לחשוב אולי היינו יכולים להעיר/ למנוע צריך ואפשר
רק אם נחשוב מה עדיף על מה כבוד עצמינו או כבוד שמים
'איך לב יהודי לא מתפוצץ מהחד של ושב מאחריך' זעק מרן החפץ חיים בדם לבו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה