הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האמת-
באפיה ללא גלוטן אני די...די....די וזהו.
למעט כמובן פטיפורים, שוקולדים, "עוגות" פצפוצים וכיוצ"ב.
אבל-
השבוע היו לנו אורחים לשבת
אורחים של פעמיים בשנה.
בד"כ.
אבל כשהעולם במתכונת קורונה, אז האורחים האלו לא היו אצלינו כבר שנתיים.
לא. לא כי חששנו מפניהם.
ולא כי חששנו מקורונה אצלם.
מדינתנו הקטנה לא אבתה לקבלם מזה תקופה ארוכה.
או הסכימה בכפוף לבידוד של כבר לא זוכרת כמה זמן, אבל לו היו באים היו נאלצים להיות בבידוד רוב הזמן.
אז הם לא באו.
וזה לא היה קל. להם.
אבל גם לנו.
כי הם סבא וסבתא של הילדים שלנו. וההורים של...והחם והחמות של....
הם התגעגעו מאוד.
ותכננו כבר כמה פעמים לבוא כשהיו הקלות באישורי הכניסה לארץ, ואז שוב הוטלו הגבלות והמחשבה לבוא, הלכה למקום שהולכים אליו הרבה מחשבות טובות.
אבל עכשיו, סוף סוף, לאחר שחוסנו ב 3 מנות חיסון, אושר להם להיכנס לארץ, בכפוף לבדיקת קורונה בכניסה לארץ ובידוד עד לקבלת התשובה.
אז הם באו.
ועד שלא קיבלו תשובה שלילית ביום שישי בבוקר, היה האירוח שלהם בשבת מוטל בספק.
אבל מה?
ספק לא פוטר מהכנה כי אולי וכנראה והלוואי ויתכן ורוב הסיכויים שהם כן יבואו.
בתחילת השבוע הכנתי קינוח.
הרגשתי ממש כלה טובה.
פאי תפוחים, אישי. אין שבת אצל חמי בלי הפאי הזה. אצלינו אין שבת איתו למעט כשהם באים. סתם כי אני מתעצלת להכין.
בנוסף, הכנתי את אלו, שראיתם במאמר הקרמל המלוח:
ואפיתי עוגות.
ועוגיות.
והייתי הכי גאה בעצמי שבעולם.
כלה טובה.
מתארגנת מוקדם.
מכינה משהו בכל יום ולוחשת "לכבוד שבת קודש".
הרגשתי נפלא.
עד ש...
עד שנזכרתי שחמותי הפסיקה לאכול גלוטן לפני מספר שנים.
א- ברוך.
הקב"ה שוב הראה לי מי מנהל את העולם.
"נראה אותך עכשיו, עם אפס ידע במאפים ללא גלוטן, מראה אותך מכינה משהו טוב"
נראה אותך.
אז ביום חמישי בעודי מחכה לאוטובוס שיחזיר אותי מירושלים לעירי, ולאחר שאני מבינה שהאוטובוס שלי יבוא רק עוד 20 דקות, אני נכנסת לחנות טבע לא רחוקה מהתחנה שלי.
נכנסת. ניגשת לאזור ללא גלוטן ולא ממש יודעת מאיפה להתחיל.
דבר ראשון מורידה מהמדף, 2 חבילות ביסקויטים, חבילת גליליות וחבילת וופלים ללא גלוטן. שיהיה. מה שנקרא ללכת על הבטוח.
ואז ניגשת למדף הקמחים.
ולא יודעת מה לקחת.
נזכרתי ב @Ruty Kepler שהעלתה מתכון של לחמניות מקמח מולינו. לוקחת שקית כזו מהמדף.
לוקחת גם שקית קמח אורז ושקית קמח חומוס [שמקסימום אכין ממנו קרקרים על בסיס קמח חומוס, לעצמי]
משלמת. דוחפת את החשבונית עמוק לתיק. ומנסה לשכוח מהר מה רשום בה. הסכום. כן, אני לוקחת סיכון גדול שאכין דברים עם הקמחים האלו הם ילכו ישר מהתנור ל-----פח.
אבל אני חייבת לנסות.
מגיעה הביתה.
מעמידה בצק ללחמניות מקמח מולינו.
עומדת מול המיקסר ובוהה בו כשהוא מנסה לערבל את הבצק. מסתכלת על התערובת הזו שבמקיסר שנראית כאילו נדבקת למיקסר ולא יצא ממנה כלום. לשה, חמש, שש, שבע...עשר דקות.
מכבה את המיקסר. נוגעת במה שאמור להיות בצק ללחמניות.
נושאת תפילה קטנה. "בבקשה ה' שיצליח".
מעבירה לקערה. מכסה ושולחת להתפחה.
בינתיים מחליטה להכין עוגה מקמח אורז.
עכשיו תבאנה כל מומחיות הצליאק ותגדנה לי "לעוגה יהיה מרקם קצת גרגירי..."
טוב. לא ידעתי.
מחליטה להכין עוגת שיש שוקולית.
חלק אני מכינה כמאפינס שוקולית.
שולחת לתנור. ושוב לוחשת תפילה. מכה קלות על התבניות ולוחשת "גדלו".
רבע שעה חולף וריח נהדר מתפשט במטבח.
כשהעוגה יוצאת מהתנור אני מחליטה למרוח עליה סירופ כדי שתהיה עסיסית...
"אולי תפסיקי כבר לקשקש כל הרבה ותגיעי לתכל'ס?"
טוב. טוב.
הנה התכל'ס:
האמת-
אני לא טעמתי.
אבל היו כאן שטעמו.
לפני שבת.
כדי שאדע אם יש בכלל סיבה טובה מספיק להגיש את העוגה הזו או שעדיף....עדיף שלא.
וזהו!
"דווקא ממש נחמד. לא כמו עוגה רגילה אבל טעימה. אפשר עוד קצת?"
"יואו איזה גובה יש לעוגה. והיא רכה ועסיסית".
ב"ה.
ולכל האימהות המומחיות למתכונים ללא גלוטן:
מאמינה שאתן אלופות בזה הרבה יותר ממני.
אז קחו את המתכון ועשו איתו מה שאתן רוצות כדי שיהיה מושלם.
2 תבניות אינגליש:
4 ביצים
1.5 כוסות סוכר
1 כוס שמן
4 כוסות קמח אורז [יצא לי בדיוק השקית שקניתי]
1 כוס מים/חלב סויה/מיץ
1 אבקת אפיה
1/2 כוס שוקולית + 2 כפות מים
סירופ:
1/2 כוס מים
1 כוס אבקת סוכר
1 כף מיץ לימון
מקציפים ביצים שלימות עם סוכר בוו של עוגות בחושות לכחמש דקות עד שמתקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
מוסיפים שמן בקילוח דק.
מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים נוזלים לסירוגין עם הקמח ואבקת האפיה.
מערבלים עד שהתערובת אחידה והקמח נבלע היטב בתערובת ואין גושי קמח. חשוב להקפיד שלא יהיו גושי קמח. ממה שראיתי, נוצרו מעט גושי קמח בבלילה. שברת אותם בעזרת מרית. וערבבתי עד שנעלמו.
יוצקים 3/4 ל-2 תבניות אינגליש.
לרבע הנוסף מוסיפים אבקת שוקולית ומים.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים בפס לאורך העוגה במרכז.
אפשר לעבור בסכין וליצור מראה שיש או להשאיר כמו שהוא.
180 מעלות
כ-45 דקות עד שהעודה יבשה וקפיצית למגע.
מכינים סירופ:
ממיסים יחד את רכיבי הסירופ ומורחים על העוגה בעודה חמה.
פורסים ושומרים בהקפאה.
למאפינס שוקולית:
מתכון כנ"ל בשינויים הבאים:
מוסיפים 1 כוס שוקולית+1/3 כוס מים לבלילה
יוצקים לתבניות מאפינס לגובה 3/4.
אופים ב 180 מעלו כ-3ם דקות עד שמאפינס יבשים וקפיציים למגע
אפשר למרוח סירופ או לצקת גנאש מעל למאפינס.
והלחמניות, מה איתן?
יפה שזכרתם.
יצאו מעולות.
ההתעסקות עם הבצק היתה חוויה מעניינת כי לא היה בבצק את האלסטיות שהגלוטן יוצר בבצק שמרים רגיל. אבל הלחמניות, שהכנתי ממתכון שעל הקשית בשינויים שלי,הפתיעו לטובה.
רכות
עסיסיות.
חמותי טעמה הרבה סוגי לחם ללא גלוטן העידה שאלו הכי טובות.
אבל מה?
נ"נו", אתן בטח אומרות לעצמכן, "מה היא גיד שלא מוצלח?
אז היא ביקשה במוצ"ש לקחת איתה ממה שנשאר [יצאה כמות] איתה למלון כדי שיהיה לה לארוחות צהריים..."
אז כנראה שהיה טעים.
והאמת- טעמתי גם אני. מעט.
"אה, ואפשר את המתכון לפאי תפוחים?"
בוודאיץ
באשכול אחר.
באפיה ללא גלוטן אני די...די....די וזהו.
למעט כמובן פטיפורים, שוקולדים, "עוגות" פצפוצים וכיוצ"ב.
אבל-
השבוע היו לנו אורחים לשבת
אורחים של פעמיים בשנה.
בד"כ.
אבל כשהעולם במתכונת קורונה, אז האורחים האלו לא היו אצלינו כבר שנתיים.
לא. לא כי חששנו מפניהם.
ולא כי חששנו מקורונה אצלם.
מדינתנו הקטנה לא אבתה לקבלם מזה תקופה ארוכה.
או הסכימה בכפוף לבידוד של כבר לא זוכרת כמה זמן, אבל לו היו באים היו נאלצים להיות בבידוד רוב הזמן.
אז הם לא באו.
וזה לא היה קל. להם.
אבל גם לנו.
כי הם סבא וסבתא של הילדים שלנו. וההורים של...והחם והחמות של....
הם התגעגעו מאוד.
ותכננו כבר כמה פעמים לבוא כשהיו הקלות באישורי הכניסה לארץ, ואז שוב הוטלו הגבלות והמחשבה לבוא, הלכה למקום שהולכים אליו הרבה מחשבות טובות.
אבל עכשיו, סוף סוף, לאחר שחוסנו ב 3 מנות חיסון, אושר להם להיכנס לארץ, בכפוף לבדיקת קורונה בכניסה לארץ ובידוד עד לקבלת התשובה.
אז הם באו.
ועד שלא קיבלו תשובה שלילית ביום שישי בבוקר, היה האירוח שלהם בשבת מוטל בספק.
אבל מה?
ספק לא פוטר מהכנה כי אולי וכנראה והלוואי ויתכן ורוב הסיכויים שהם כן יבואו.
בתחילת השבוע הכנתי קינוח.
הרגשתי ממש כלה טובה.
פאי תפוחים, אישי. אין שבת אצל חמי בלי הפאי הזה. אצלינו אין שבת איתו למעט כשהם באים. סתם כי אני מתעצלת להכין.
בנוסף, הכנתי את אלו, שראיתם במאמר הקרמל המלוח:
ואפיתי עוגות.
ועוגיות.
והייתי הכי גאה בעצמי שבעולם.
כלה טובה.
מתארגנת מוקדם.
מכינה משהו בכל יום ולוחשת "לכבוד שבת קודש".
הרגשתי נפלא.
עד ש...
עד שנזכרתי שחמותי הפסיקה לאכול גלוטן לפני מספר שנים.
א- ברוך.
הקב"ה שוב הראה לי מי מנהל את העולם.
"נראה אותך עכשיו, עם אפס ידע במאפים ללא גלוטן, מראה אותך מכינה משהו טוב"
נראה אותך.
אז ביום חמישי בעודי מחכה לאוטובוס שיחזיר אותי מירושלים לעירי, ולאחר שאני מבינה שהאוטובוס שלי יבוא רק עוד 20 דקות, אני נכנסת לחנות טבע לא רחוקה מהתחנה שלי.
נכנסת. ניגשת לאזור ללא גלוטן ולא ממש יודעת מאיפה להתחיל.
דבר ראשון מורידה מהמדף, 2 חבילות ביסקויטים, חבילת גליליות וחבילת וופלים ללא גלוטן. שיהיה. מה שנקרא ללכת על הבטוח.
ואז ניגשת למדף הקמחים.
ולא יודעת מה לקחת.
נזכרתי ב @Ruty Kepler שהעלתה מתכון של לחמניות מקמח מולינו. לוקחת שקית כזו מהמדף.
לוקחת גם שקית קמח אורז ושקית קמח חומוס [שמקסימום אכין ממנו קרקרים על בסיס קמח חומוס, לעצמי]
משלמת. דוחפת את החשבונית עמוק לתיק. ומנסה לשכוח מהר מה רשום בה. הסכום. כן, אני לוקחת סיכון גדול שאכין דברים עם הקמחים האלו הם ילכו ישר מהתנור ל-----פח.
אבל אני חייבת לנסות.
מגיעה הביתה.
מעמידה בצק ללחמניות מקמח מולינו.
עומדת מול המיקסר ובוהה בו כשהוא מנסה לערבל את הבצק. מסתכלת על התערובת הזו שבמקיסר שנראית כאילו נדבקת למיקסר ולא יצא ממנה כלום. לשה, חמש, שש, שבע...עשר דקות.
מכבה את המיקסר. נוגעת במה שאמור להיות בצק ללחמניות.
נושאת תפילה קטנה. "בבקשה ה' שיצליח".
מעבירה לקערה. מכסה ושולחת להתפחה.
בינתיים מחליטה להכין עוגה מקמח אורז.
עכשיו תבאנה כל מומחיות הצליאק ותגדנה לי "לעוגה יהיה מרקם קצת גרגירי..."
טוב. לא ידעתי.
מחליטה להכין עוגת שיש שוקולית.
חלק אני מכינה כמאפינס שוקולית.
שולחת לתנור. ושוב לוחשת תפילה. מכה קלות על התבניות ולוחשת "גדלו".
רבע שעה חולף וריח נהדר מתפשט במטבח.
כשהעוגה יוצאת מהתנור אני מחליטה למרוח עליה סירופ כדי שתהיה עסיסית...
"אולי תפסיקי כבר לקשקש כל הרבה ותגיעי לתכל'ס?"
טוב. טוב.
הנה התכל'ס:
האמת-
אני לא טעמתי.
אבל היו כאן שטעמו.
לפני שבת.
כדי שאדע אם יש בכלל סיבה טובה מספיק להגיש את העוגה הזו או שעדיף....עדיף שלא.
וזהו!
"דווקא ממש נחמד. לא כמו עוגה רגילה אבל טעימה. אפשר עוד קצת?"
"יואו איזה גובה יש לעוגה. והיא רכה ועסיסית".
ב"ה.
ולכל האימהות המומחיות למתכונים ללא גלוטן:
מאמינה שאתן אלופות בזה הרבה יותר ממני.
אז קחו את המתכון ועשו איתו מה שאתן רוצות כדי שיהיה מושלם.
2 תבניות אינגליש:
4 ביצים
1.5 כוסות סוכר
1 כוס שמן
4 כוסות קמח אורז [יצא לי בדיוק השקית שקניתי]
1 כוס מים/חלב סויה/מיץ
1 אבקת אפיה
1/2 כוס שוקולית + 2 כפות מים
סירופ:
1/2 כוס מים
1 כוס אבקת סוכר
1 כף מיץ לימון
מקציפים ביצים שלימות עם סוכר בוו של עוגות בחושות לכחמש דקות עד שמתקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
מוסיפים שמן בקילוח דק.
מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים נוזלים לסירוגין עם הקמח ואבקת האפיה.
מערבלים עד שהתערובת אחידה והקמח נבלע היטב בתערובת ואין גושי קמח. חשוב להקפיד שלא יהיו גושי קמח. ממה שראיתי, נוצרו מעט גושי קמח בבלילה. שברת אותם בעזרת מרית. וערבבתי עד שנעלמו.
יוצקים 3/4 ל-2 תבניות אינגליש.
לרבע הנוסף מוסיפים אבקת שוקולית ומים.
מעבירים לשקית זילוף ומזלפים בפס לאורך העוגה במרכז.
אפשר לעבור בסכין וליצור מראה שיש או להשאיר כמו שהוא.
180 מעלות
כ-45 דקות עד שהעודה יבשה וקפיצית למגע.
מכינים סירופ:
ממיסים יחד את רכיבי הסירופ ומורחים על העוגה בעודה חמה.
פורסים ושומרים בהקפאה.
למאפינס שוקולית:
מתכון כנ"ל בשינויים הבאים:
מוסיפים 1 כוס שוקולית+1/3 כוס מים לבלילה
יוצקים לתבניות מאפינס לגובה 3/4.
אופים ב 180 מעלו כ-3ם דקות עד שמאפינס יבשים וקפיציים למגע
אפשר למרוח סירופ או לצקת גנאש מעל למאפינס.
והלחמניות, מה איתן?
יפה שזכרתם.
יצאו מעולות.
ההתעסקות עם הבצק היתה חוויה מעניינת כי לא היה בבצק את האלסטיות שהגלוטן יוצר בבצק שמרים רגיל. אבל הלחמניות, שהכנתי ממתכון שעל הקשית בשינויים שלי,הפתיעו לטובה.
רכות
עסיסיות.
חמותי טעמה הרבה סוגי לחם ללא גלוטן העידה שאלו הכי טובות.
אבל מה?
נ"נו", אתן בטח אומרות לעצמכן, "מה היא גיד שלא מוצלח?
אז היא ביקשה במוצ"ש לקחת איתה ממה שנשאר [יצאה כמות] איתה למלון כדי שיהיה לה לארוחות צהריים..."
אז כנראה שהיה טעים.
והאמת- טעמתי גם אני. מעט.
"אה, ואפשר את המתכון לפאי תפוחים?"
בוודאיץ
באשכול אחר.
נערך לאחרונה ב:
