כללי ווער קען שרייבן אויף יידיש?

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם זה מאויית נכון?

יעדן טאג קען מען פוילען

אני מעדיף אידיש אמריקאי - ואם יש ניסוח אחר לאותה משמעות גם טוב.

תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יעדן טאג קען מען פועל'ן
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר גם: פויל'ן- ק'מען יעדן טאג
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יהודי ירושלמי פגש פעם יהודי מחו"ל כשהטלית ותפילין בידיו והשם מאשקאוויטש[מושקביץ] רקום עליו, ושואל אותו לא הייית יכול להכניס עוד אל"ף בתוך השם.

יעדען טאג קען מען פויעלען
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה שאליהו פריד כתב, נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
איכות:
מה שכתבת לא נכון
אם כבר אז
פועל'ן- קען מען יעדן טאג ולא ק'מען
אפשר לומר מ'קען = מען קען
אבל לא בצורת המשפט הזה
אלא כך
מ'קען פועל'ן יעדן טאג
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
באידיש במקום גרש משתמשים עם ע
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י אלגנט;704166:
באידיש במקום ' משתמשים עם ע

במילה כמו קום עס כותבים קומען עסען
אבל במידה ומדובר במילה עברית לא מוסיפים את ה'ע'

כמו פועל'ן חלמ'ן
אבל אכן ראיתי כותבים פועל'ען חלמ'ען אבל זה לא נכון
כי אם יש מילה עברית לא כותבים אותה עם כללי הכתיבה של יידיש

ביידיש אין 'ח' רק 'כ'
אבל כותבים חמור ולא כֿאַמאָר ׁ(עם 'ח')

ביידיש אין 'ת' רק 'ט' - ואין 'ה' רק 'א'
אבל כותבים תורה ולא טאָראַ

ככלל, ברגע שהמילה מקורה בעברית מקפידים כמה שיותר על הכללים בעברית, וכמה שפחות כמו ביידיש
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה פשוט מאוד.
דוברי אידיש יבדילו בנקל מתי יש צורך בע' נוסף ומתי לא.
זה לא קשור למילים בעברית בכלל.
אין גיי נישט געבן קיין עקלערונג ווען טוט מען צולייגען אן ע' און ווען נישט.
דאס הערט זיך אהן אויפן קלאנג פון דעם ווארט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י ונתנו10;704183:
זה פשוט מאוד.
דוברי אידיש יבדילו בנקל מתי יש צורך בע' נוסף ומתי לא.
זה לא קשור למילים בעברית בכלל.
אין גיי נישט געבן קיין עקלערונג ווען טוט מען צולייגען אן ע' און ווען נישט.
דאס הערט זיך אהן אויפן קלאנג פון דעם ווארט.

"אין גיי נישט געבען קיין עקלערונג ווען טוט מען צולייגען אן ע' און ווען נישט.
דאס הערט זיך אן אויפ'ן קלאנג פון דעם ווארט"


ונתנו, וואס דו שרייבסט, איז נישט אין גאנצן גערעכט.
געבען, לייגט מען יא אן 'ע', אויכעט דאס ווארט 'לעבען' 'נעבען' שרייבט מען מיט אן 'ע' פאר דעם לאנגער נון, על אף די קלאנג פון ווארט איז אזוי ווי 'געבען'
אבער איך קען פארשטיין פארוואס דו מיינסט אז אינ'עם ווארט 'געבען' לייגט מען נישט קיין 'ע'.

'אן' שרייבט מען אן קיין 'ה', אין יידיש מען באניצט נישט קיין 'ה'.
אבער אין דויטשע אידיש, אדער ספרים וואס זיינען איבערגעזעצט פון דויטש פלעגט מען יא שרייבן מיט 'ה'.

אויף דעם = אויפ'ן
באופן הזה = אין דעם אופן

אין דעם ווארט 'גאנצן' לייגט מען נישט קיין 'ע' ווייל דאס ווארט 'גאנץ' איז נישט קיין ווערב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ביסט מיר געווארן א אידישיסט רח"ל? :)
דער אייבישטער זאל אפהיטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
עשיתי את זה לפני זמן רב
 

קבצים מצורפים

  • כללים אין ווערטער אויסלייג.jpg
    KB 210 · צפיות: 37
  • הוסף לסימניות
  • #13
>>ווען מען רעדט צו א מענטש'ן
מילה מקשרת גמו 'צו','מיט','פון' וכו' מוסיף 'ן'
כמו "דער מאמע'ן טוט וויי די הענט", רעדט מין משה'ן

>> די איז א לשון וואס מען נוצט ווען מען רעדט וועגען א חפץ
די זאך = נכון
אבל
דאס וואסער, די טיר, דאס זעקל, דאס בלאט, דאס ליכט, דאס בילד, דער קולער, דער צינדער, דער סקאלפעל, דער טעלער וכו'

די-דער-דאס.
די, לשון נקבה.
דער לשון זכר.
דאס, נייטראלי.

אבל יש חוקים די ברורים מתי אומרים כל דבר, הנה כמה חוקים.
די:
כל מילה שנגמרת ב'ע' כמו פוטשקע. אלא אם כן זה בא אחרי מילה בהקטנה כמו מיידאלע, פושקאלע שאלו הם 'דאס'
כל מילה שנגמרת ב'קייט','הייט','ונג' כמו שוואכקייט, דערציילונג.


דאס: כל מילה שבלשון יחיד נגמרת ב'ד' או 'ט' וברבים ב'ער' כל אלה תמיד דאס כמו
דאס ווארט, דאס פעלד, דאס בלאט וכו'
כל מילה שנגמרת ב'טום' כמו דאס יודענטום דאס קעניגטום.
פעלים, דאס גיין דאס עסן דאס רויטען וכו'
מילים שאין להם הטיה ברבים, כמו דאס וואסער דאס פייער.
מילים שהוטו בהקטנה כמו קנאך> דאס קנעכל, מויד> דאס מיידל, באנק > דאס בענקל וכו'
כל מילה שנגמרת ב'כץ'

יש עוד המון חוקים כאלו

הערך איז אצלך לא מדוייק
איז משתמשים בפועל עומד והאט בפועל יוצא
איך בין געגאנגען, ער איז געגאנגען, זיי אלע זענען געגאנגען
איך האב גנומען, ער האט גענומען, זיי האבן אלע גנומען.

ברעיון פועל עומד זה כשאי אפשר לפעול משהו, פועל יוצא כן אפשר לפעול משהו.
הואיל ואי אפשר ללכת "את" מזהו זה פועל עומד, אבל אפשר לקחת "את" משהו לכן זה פועל יוצא
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ר' אליהו, ווי האט איר געלערנט דאס אלעס? איר זענט אן אמעריקאנער?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זייער שיין און קלאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ר' אליהו, האם כבודו מצטט מספר כלשהו? אם כן, אודה לך אם תציין איזהו והיכן ניתן להשיגו. יישר כח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
עד כמה שידוע לי, אין ספר שמסביר בפרוטרוט את כללי הדקדוק היידי כמו בעברית, זו הסיבה שאנשים טוענים שאין כללים ביידיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
עס איז לעצטנס ארויסגעקומען א ביכל פון א גאר געלונגענעם שרייבערין מיטן נאמען א. ראטה, אונטערן נאמען "אידיש ווערטער אוצר".
עס איז א זאמלונג פון עטליכע טויזנט ווערטער.
עס איז יעצט ארויסגעקומען שוין צום צווייטן מאל, און יעצט האט זי אריינגעלייגט א לענגערע פרק פון כללים אין גראמאטיק און ווערטער אויסלייג.
עס פארפילט א טיפע לאך אין די אידישע שפראך
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כתיבה נכונה, בארץ ישראל אפשר להשיג את הספר הזה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה