וורוד זה לא רק צבע

[kiwi]

דודה שלי היא מהזן של הדור הקודם
היא מהווה עבורי מקור ענק להשראה, דווקא מתוך האהבה הגדולה שהיא אוהבת את... עצמה
יותר נכון היא הדודה של אימי. אשה שכמה שסובלת, מרגישה עם עצמה הכי טוב והכי מקסים שאפשר.
היא לא מדברת על לשים משקפים ורודות או להביט על חצי הכוס המלאה
כי מבחינתה אין חצי כוס ריקה ואין צורך לשים משקפיים ורודים, כי המציאות עצמה ורודה.
המראה החיצוני שלה לא וואו, אבל מבחינתה היא נראית הכי הכי, וכשהיא הלכה לבית חולים, היא שיבחה את העובדה שהיא לא צריכה לעבוד קשה, ושמשרתים אותה. כשדיברת איתה הבנת שהיא מרגישה בבית מלון.
כל דבר קטן ראוי להערכה. והקושי? לא קיים. ואם הוא קיים אז ממשיכים הלאה, במלוא העוצמה, בשמחה ועשיה.
כשהיא מתארת את הארוחות שהיא מכינה מרגישים כמה שהוא טעים רק מהתיאורים, היא מטלפנת ל-כ-ל המשפחה, גם לאלו שלא עונים או מתחמקים ולא מתייאשת להיות בקשר עם כו לם
אני שייכת לדור הזה. שמפונק, ומחפש כמה לא נוח לו... (לא כולם, בוודאי יש המון כמו הדודה הנ"ל, אני בכל מקרה צריכה את המשקפים הורודות תמיד אצלי בכיס) אבל כשאני נזכרת בה בדודה הזו, שכמה שאתאר אותה זה יהיה מעט מידי ולא ממצה, אני מרגישה את ההשראה שלה ממש שורה עלי.
מקווה שכעת גם עליכם.