וירוס מעל שבוע- נורמלי??

  • הוסף לסימניות
  • #1
התינוק שלי עם וירוס של שלשולים משבת, עשה לו אדמומיות מטורפת, שהטיפול הזה עדיין לא הסתיים.
אבל האם השלשולים כבר מוגזמים? מה יכול להיות ? או פשוט לחכות שייגמר:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני הייתי הולכת שוב לרופא למרות שזה נראה נורמלי מאד. סתם כדי להירגע.
דבר שני- כל לילה תפזרי על המקום טונות טלק. דווקא בלילה. זה עוזר פלאים. הוא מייבש את המקום כשהוא נקי, וגם מרפא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
רופא ילדים אמר לי שלא לשים טלק!!!
איזו דילמה:confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י חמישיה;1413035:
רופא ילדים אמר לי שלא לשים טלק!!!
איזו דילמה:confused:

תציעי לו לסבול לבד בעצמו.
טלק עוזר ומרפה וזו הקלה מדהימה.
יש כאלו שמתנגדים כי אולי זה נכנס לדרכי הנשימה או לא יודעת מה.
כשיש אדום זה כאבים בלתי נסבלים כמו כוויה ורחמנות על התינוק.
אני שמה בלילה ובבוקר הוא קם כש90% ויותר מהאדמומיות חלפה.
(ואני כותבת 90% למרות שבד"כ זה 99%).
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
טלק לא מומלץ.
אני שמה קורנפלור או קמח תפו"א.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קמח תפו"א, עוזר מיידית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אפשר להושיב אותו באמבטיה עם מים ולפזר קמח תפו"א ל10-15 דקות.
גם עוזר פלאים
ולמרוח עדינול
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תבדקי אם הוא מוציא שיניים, ואם כן זה בד"כ מגיע ביחד- השלשולים והפריחה.
יש משחה טבעית אולי קצת יקרה אבל שווה. קוראים לזה "קלנדולה". לבן שלי כלום לא עזר, רק זה.
לשטוף אחרי כל החלפה, ולמרוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפעמים הוירוס עובר, והמעיים עדיין לא חוזרות לעצמן מכל מיני סיבות.
לפעמים דווקא בגלל שממשיכים לתת רק אורז וגזר מבושל, למשל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הבן שלי סובל הרבה גם מאדמומיות,
קמח תפו"א בלילה- נפלא ועוזר מאוד.
הבעיה שהוא לא מוכן להתיישב באמבטיה מרוב כאב, אז אני שמה לו על המקום האדום שמן תינוקות בזליפה, ולאט לאט הוא מתיישב וזה עוזר לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא להשתמש במגבונים. בכלל. רק שטיפה במים, וניגוב בהספגה עדינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בדיוק מישהי סיפרה לי שהיה לבן שלה חודש וירוס, עד שהרופא נתן אנטיביוטיקה וזה עבר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י יעל;1413173:
ולמרוח עדינול

אינוטיול, איונוטיול, אינוטיול
משחת פלאים
רוצי לבית מרקחת ותקני
רחמים על התינוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
צריך לבדוק את השימוש בטלק, במיוחד במקום הזה.
טוענים שהוא גורם לסרטן באיברים פנימיים באיזור (...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא כתבת באיזה גיל התינוק
אולי הוא מוציא שיניים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הרופא שלי טוען שוירוס יכול להיות בין יום אחד לשבועיים ימים. אחרי שבועיים מתחילים בדיקות, וכדו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כדי לא להגיע למצבים כאלה, פשוט למרוח ביבי פסטה, אחרי כל החתלה!! זה פשוט מגן על העור מהחומציות של היציאות, ולא מגיע למצבים של כוויה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה לכולן!! הוא בן 10 חודשים והוציא שן, הכל הגיע יחד למסכן הקטן
המקום עם כוויות עמוקות שכל יום מתרפא קצת, כבר שבוע בבית....
אבל השתגעתי מהשלשול שלא ניגמר ולא נותן למקום להתרפא.
שמתי טבע קוטן (מי שמכירה) הוא עם אסטרואידים, אסור לשים יותר מפעמיים ביום
ובין לבין בהחלפות שכבות עבות של בייבי פסטה, שיהיה בידוד לטיטול.
זאת המלצתי למי שיש בעיות כאלה גם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם היית שמה טלק זה האדמימות היתה עוברת מהר יותר.
מניסיון עם כל המשחות האחרות.

מי שחוששת מטלק יש תחליפים שכבר מנו פה, כמו קמח תפו"א וכו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
תבדקי אם זה בטוח וירוס.
אני זוכרת שלבת שלי היה שלשול ממושך, ובסוף גילינו שזה היה בגלל חיידק.

בד"כ שלשול חיידקי הוא רירי יותר (סליחה על התיאור...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה