"ועשית ככל אשר יורוך"..מה המקור.?

[מרחב]

"ועשית ככל אשר יורוך"..מה המקור.?
ואם יש לכם עוד פסוקים של אמונת חכמים אודה מאד,דחוף ללילה...

 

[משמשמ]

אין לך גוגל?

עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. שופטים יז,יא

 

[משמשמ]

יז,י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יי; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. גם זה שם

 

[מר נחמיאס]

לא שופטים, דברים.

 

[משמשמ]

לא שופטים, דברים.

פרשת שופטים

 

[מר נחמיאס]

זה נכון.
אבל אם אתה מציין פרק ופסוק, המילה לפני כן תתייחס לספר. ככה כותבים מקור לא אני המצאתי.

 

[נחליאלי]

דברים פרק-יז
{י} וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יי וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: {יא} עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לא תסור מן הדבר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

 

[טוליפ]

זה שמצטטים את זה כ"אמונת חכמים" לא אומר שזה בדיוק הפירוש לפסוק, אז כמו שאת מבררת את המקור תבררי גם את הפירוש. (שימי לב "ועשית ככל אשר יורוך" לא מופיע כי אם המילים אחרות והמשמעות קצת שונה)

 

[לשם שינוי]

זה שמצטטים את זה כ"אמונת חכמים" לא אומר שזה בדיוק הפירוש לפסוק, אז כמו שאת מבררת את המקור תבררי גם את הפירוש. (שימי לב "ועשית ככל אשר יורוך" לא מופיע כי אם המילים אחרות והמשמעות קצת שונה)

לא יודעת על מה את מדברת, אין לי חומש לידי אבל היות שאת חומש דברים+ רש"י למדנו ע"פ בימות הסמינר אני זוכרת די בבירור שרש"י במקום אומר על לא תסור ימין ושמאל אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל. והכוונה שם היא לחכם שבדורך.

אם את מכירה פירוש פשט אחר אשמח להחכים (באמת, לא בציניות).

 

[עמוד ועימוד]

תוכנת תורת אמת מביאה מיד את המקור + פירוש רש"י

 

[Yisrael]

לא יודעת על מה את מדברת, אין לי חומש לידי אבל היות שאת חומש דברים+ רש"י למדנו ע"פ בימות הסמינר אני זוכרת די בבירור שרש"י במקום אומר על לא תסור ימין ושמאל אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל. והכוונה שם היא לחכם שבדורך.

אם את מכירה פירוש פשט אחר אשמח להחכים (באמת, לא בציניות).

הפרשה שם מדברת על בית דין הגדול שבירושלים. על זה כתב רש"י מה שכתב.

ד"א, גם לגבי בית-דין: מקורו של רש"י הוא מדברי הספרי, בירושלמי (הוריות פ"א ה"א) כתוב להפך.
הפירוש הפשוט הוא (על פי האמור בבבלי הוריות דף ב עמוד ב) שיש הבדל בין מי שהגיע להוראה ("אפילו תלמיד היושב לפניהם") למי שלא.

 

[טוליפ]

הפרשה שם מדברת על בית דין הגדול שבירושלים. על זה כתב רש"י מה שכתב.

ד"א, גם לגבי בית-דין: מקורו של רש"י הוא מדברי הספרי, בירושלמי (הוריות פ"א ה"א) כתוב להפך.
הפירוש הפשוט הוא (על פי האמור בבבלי הוריות דף ב עמוד ב) שיש הבדל בין מי שהגיע להוראה ("אפילו תלמיד היושב לפניהם") למי שלא.

הקדמת אותי, לזה התכוונתי

 

[esw]

עוד פסוק על אמונת חכמים:

"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ'' (שמות יד, לא) - אם במשה האמינו קל וחומר בה' ומה תלמוד לומר בה', ללמדך שכל המאמין ברועה ישראל כאלו מאמין במי שאמר והיה העולם. (ילקוט שמעוני)

 

[מוישה]

לעצם השאלה,
בסנהדרין ט״ז כתוב גבי מלחמה שיועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין {חוץ מהאורים ותומים},
בויקרא רבה פ' יא פ״ח נמשלו ישראל לעוף מה עוף אינו פורח בלי כנפים, כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם,
עוד כתוב סתירת זקנים בנין כמובא במגילה ל״א:

[מתוך לדופקי בתשובה]