ורוד, ולא רק לבנות ;)

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
סליחה שהעזתי לשבור כאן את שגרת הפורים;)
פשוט לא עמדתי בזה,
חזרנו הביתה מהגן.
והיער והרקפות קרצו
אלי..
.
IMG_7838[1].jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה עלה ממש לא חד.
כדאי לפתוח בכרטיסיה חדשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תמונה מתוקה! תאורה יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אלופה אחת
כל תמונה שלך יותר טובה מהשניה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    9
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    36
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

    • נעול
    246
    • ע
    בקשה "אני לא דרמטית — פשוט לא שותקת כשמציק לי"
  • עם ישראל חי!!! //
    • ---

    פגש אותי פעם מישהו

    לא שומר תורה.

    לא מקיים מצוות.

    עמד.

    הסתכל.

    שאל.

    הוא לא הבין למי אני עובדת,

    צחק על מה שאני מאמינה,

    חשב שאני מפספסת.

    ולא הסתיר.

    ואני עמדתי שם,

    קטנה, מבולבלת

    שמעתי,

    הכחשתי.

    היה לי קשה.

    אבל לא ויתרתי לו.

    לא התביישתי,

    עמדתי זקוף

    הסתכלתי לו בעיניים.

    ורציתי לצעוק לו,

    שלעולם,

    לעולם,

    הוא לא ירגיש את התחושה,

    את החיבוק.

    ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי

    שיש יותר מזה.

    כי תחושה של קירבה-

    זה משהו שאין לה מילים.

    ---

    המשכתי בחיים שלי,

    חשבתי שקטן עלי,

    אבל האיש חזר שוב.

    ושוב צחק.

    ושוב זלזל.

    והוא לא ידע מה הוא עושה לי.

    אני גם לא ידעתי.

    זה פשוט חזר אלי בכל פעם של חולשה.

    ואז,

    נמאס לי ממנו.

    החלטתי, שאם זה אמת,

    זה חזק מהכל.

    ואם זה לא-

    אז אולי נפלתי בפח.

    כן

    ככה הרגשתי.

    והלכתי לבדוק,

    והלכתי לשמוע.

    ולא הסתפקתי בשאלה,

    ולא בשתיים.

    הייתי מבולבלת מאד.

    מאד.

    לא הבנתי מה קורה לי,

    התמימות נצלה את ההזדמנות לברוח.

    ונשארתי לבד.

    רק אני

    והאיש.

    אם האיש הזה היה אדם מהרחוב.

    לא הייתי רוצה לצאת לרחוב.

    הוא הפחיד אותי.

    עשה אותי קטנה.

    וכשהייתי יוצאת,

    הייתי עושה הכל כדי לא לפגוש אותו.

    אבל-

    האיש הזה לא היה ברחוב.

    הוא היה בתוך הלב שלי.

    ואת הלב שלי אני לא יכולה לזרוק.

    אז המשכתי להתמודד.

    ולצעוק לו שיפסיק.

    וייתן לי לחיות בנחת,

    אבל הוא תמיד היה שם להזכיר לי

    שאני טיפשה

    מאמינה במה שאומרים לי

    אז רצתי יותר מהר,

    לחפש עוד תשובות, עוד.

    שלא יגיד לי שאני לא יודעת.

    כי אני יודעת.

    והיום,

    אני רוצה להודות לך,

    איש רע.

    כי היום אני לא מפחדת מאנשים כמוך.

    היום אני חזקה.

    ובזכותך אני עם האמת שלי.

    מבחירה!




    אני לא שואלת אם הזדהיתם. די ברור לי התשובה.
    לפעמים ההתמודדות הכי קשה מגיעה מהקול הפנימי, זה ששואל שם- מבפנים.
    שורות שכתבו את עצמן מתוך מסע של בירור ובחירה.
    שורות של מסר חד.
    שתמיד נזכור שיש לנו אמת, יש לנו מטרה, קיים בסיס חזק, יציב בואו נלך עם זה, נהייה גאים בזה.
    נדע את מי אנחנו ולמה אנחנו עובדים- גם בטירוף של הדור המבלבל הזה...
    יהיה לנו קל יותר.
    בהצלחה עם ישראל שלי!! :love:
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יעלחנן, קוונטים, מיקס& מקס ועוד 19 משתמשים22 //
    0 תגובות
  • 564
    • ק
    בקשה משלוח מנות איש לרעהו
  • קיש קוש //
    • רציתי שוב לשתף..
    לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

    בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
    השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
    זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
    הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
    כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
    כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
    לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
    זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
    הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
    גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
    לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
    וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
    אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
    לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
    ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
    מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
    אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

    אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
    וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
    קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
    יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
    ובכל זאת אני כותבת לכם
    כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

    עוד מעט פורים
    חג השמחה.
    מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
    השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
    אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

    היה גם ענין המשלוחי מנות.
    היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
    כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
    הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
    לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
    (כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

    היום ברוך השם אני במקום אחר.
    זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
    אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
    ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
    בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
    כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
    משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
    ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
    זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
    ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
    בהצלחה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: איכות, ביביסטית, מוטי אא ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כובע הנזיר
    תזכורת חשובה
    הצטרפות לקהילת צלמים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה