שיר זִמְרַת הַרַעַם

  • הוסף לסימניות
  • #1
קוֹל-הָמוֹן וְקוֹל-גַּלִּים
וּמַבּוּעַ יְחַלְחֵל,
זֶה עַתָּה בֵּין נְחָלִים
תּוֹפֵס אַבְנִי וּמִטַּלְטֵל.

וְאֶשְׁמַע בֵּין הַטְּלָלִים
זִמְרַת-רַעַם מִסְתַּלְסֵל,
"הִנֵּה רְאוּ, הַסִילוֹנִים,
בָּהֶם זָפִיר לֹא יְהַתֵּל".

שָׁם טָסִים בֵּין עֲנָנִים
לְאַחֵינוּ בַּתֵּבֵל,
אֵין מָקוֹם לְמֶחְדָּלִים
וְאֵין אַף זְמַן לְהִתְאַבֵּל.

לָהֶם אֶפְצַח אָשִׁיר שִׁירִים
וּבְלִבִּי אֶגְמֹר הִלֵּל
-שֶׁיִּשְׁמְרֵם בֵּין הֶהָרִים-
בִּתְפִלָּתִי מְמַלְמֵל.

הַטַּיָּס וְהַנַּוָּט
אֶל מוּלָם אַךְ צוֹרְרִים,
וּבְכָל רַעַם שֶׁאֶשְׁמַע
בְּהַכְנָעָה יָדַי אָרִים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חח צודק. אבל צריכים להתרגל זה שירה..
למה?!
גם 'ללכת על המים' קביל?
השילוש הקדוש?
אל בורק?
אטלס?
להבנתי, לדתות ואמונות לא יהודיות אין מקום בשירה יהודית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
למה?!
גם 'ללכת על המים' קביל?
השילוש הקדוש?
אל בורק?
אטלס?
להבנתי, לדתות ואמונות לא יהודיות אין מקום בשירה יהודית.
וואי, לא הגעתי עד לשם (חידשת לי). צודק
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קוֹל-הָמוֹן וְקוֹל-גַּלִּים
וּמַבּוּעַ יְחַלְחֵל,
זֶה עַתָּה בֵּין נְחָלִים
תּוֹפֵס אַבְנִי וּמִטַּלְטֵל.

וְאֶשְׁמַע בֵּין הַטְּלָלִים
זִמְרַת-רַעַם מִסְתַּלְסֵל,
"הִנֵּה רְאוּ, הַסִילוֹנִים,
בָּהֶם זָפִיר לֹא יְהַתֵּל".

שָׁם טָסִים בֵּין עֲנָנִים
לְאַחֵינוּ בַּתֵּבֵל,
אֵין מָקוֹם לְמֶחְדָּלִים
וְאֵין אַף זְמַן לְהִתְאַבֵּל.

לָהֶם אֶפְצַח אָשִׁיר שִׁירִים
וּבְלִבִּי אֶגְמֹר הִלֵּל
-שֶׁיִּשְׁמְרֵם בֵּין הֶהָרִים-
בִּתְפִלָּתִי מְמַלְמֵל.

הַטַּיָּס וְהַנַּוָּט
אֶל מוּלָם אַךְ צוֹרְרִים,
וּבְכָל רַעַם שֶׁאֶשְׁמַע
בְּהַכְנָעָה יָדַי אָרִים...
באמת שיר יפה.

נראה שב הלל, צריך לתקן נקוד.

ובבתפלתי ממלמל, המשקל יצא קצת מאיזון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם מדובר על ההגדרה המילונית של זפיר, רוח קלה, לא רואה בעיה.
בלוג אוכל שיכתוב על השילוש הקדוש בין קוגל ירושלמי מרשמלו ואספרגוס יתפס ככופר?
צלם שיכתוב על טווס הונגרי שנראה הולך על המים הוא מסיונר מסוכן?
על אטלס אין מה לדבר בכלל.
כל עוד אין הכוונה לנפנף בביטוי כפי שהוא מושג דתי או בהקשר למושג הדתי, זה סתם עוד ביטוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם מדובר על ההגדרה המילונית של זפיר, רוח קלה, לא רואה בעיה.
לא הכרתי את זפיר, וכשבדקתי מה זה עלה שזהו אל מיתולוגי שמשיב רוח.

בלוג אוכל שיכתוב על השילוש הקדוש בין קוגל ירושלמי מרשמלו ואספרגוס יתפס ככופר?
לא. אבל הכותב יוכר כחסר את הרגישות הנפוצה כל כך בין יהודים יראי שמים.

צלם שיכתוב על טווס הונגרי שנראה הולך על המים הוא מסיונר מסוכן?
כסיפור או כביטוי?
ו'מסיונר מסוכן' זו כבר הגזמה והצגה של הנקודה שהעליתי באור לא נכון.
על אטלס אין מה לדבר בכלל.
לא התכוונתי לאטלס כמפת העולם, אלא כביטוי לאדם דואג ש'נושא את העולם על גבו', האם היית מוסיף שם 'כמו אטלס'?

כל עוד אין הכוונה לנפנף בביטוי כפי שהוא מושג דתי או בהקשר למושג הדתי, זה סתם עוד ביטוי
נכון חלקית. ואסביר -
אין קובלנה על אדם המאחל הצלחה שאומר 'אחזיק לך אצבעות', כי כאמור הוא בסך הכל משתמש בביטוי שחוק שאיכשהו חדר למחוזותינו.
אבל בכתיבת שירה, שכל מילה בה נמדדת ונהגית 'עם המילוי' - אין מקום לביטוי שמקורו לא טהור. כל משפט צריך להיבחן על משמעויותיו ורבדיו הנוספים, כי בדיוק לשם הוא מכוון.
בשירה בכלל, ובשירה אלגנטית ויפה כמו זו על אחת כמה וכמה.

*זפיר - זפיר בעברית עצמה היא מילה עם סיפור מעניין.
טשרניחובסקי כתב 'פתאום נעור זפיר' תוך פלגיאט מביאליק שכתב פתאום נעור הרוח.
בתגובה ביאליק המציא את המילה 'צפריר' במשמעות משולשת - רוח בוקר צפרא, צפיר שעיר על כל משמעויותיו הדמוניות, ובדמיון למילה זפיר.
לענייננו, כשטשרנחובסקי כתב זפיר בשירו, הוא היה הראשון שעשה בו שימוש, ולא כרוח קלילה אלא כאל מיתולוגי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא הכרתי את זפיר, וכשבדקתי מה זה עלה שזהו אל מיתולוגי שמשיב רוח.
שוב, אם הכוונה לאל מיתולוגי יש טעם לפגם, אבל כשהכוונה לביטוי בעל משמעות שונה גם אם הביטוי נשתלשל מאותו אל מיתולוגי אין בעיה לדעתי העניה.
אבל בכתיבת שירה, שכל מילה בה נמדדת ונהגית 'עם המילוי' - אין מקום לביטוי שמקורו לא טהור. כל משפט צריך להיבחן על משמעויותיו ורבדיו הנוספים, כי בדיוק לשם הוא מכוון.
בשירה בכלל, ובשירה אלגנטית ויפה כמו זו על אחת כמה וכמה.
אם אתה רואה שהמשורר בבירור לא התכוון לרובד המדובר, אתה יכול לבחון את השיר ולהוציא ממנו מה שאתה רוצה. הבעיה לא תהיה במה שהמשורר יצר אלא בפרשנות שלך כלפיו. אני בהחלט חושב שגם לביטוי החזקת אצבעות יש מקום בכוונה הראויה.
נסכים שלא להסכים, זה כבר ויכוח עקרוני לא רלוונטי.
לענייננו, כשטשרנחובסקי כתב זפיר בשירו, הוא היה הראשון שעשה בו שימוש, ולא כרוח קלילה אלא כאל מיתולוגי.
יתכן. למאי נפקא מינה? בפועל ההגדרה המילונית של זפיר שונה. אם משוררי העבר היו קובעים את העברית היום מצבנו היה רע ומר, ודל, וחדל אישים, ועצב פריון, ומזמג ומשרש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אגב מדוזה, מוזיקה, הרמוניה ועוד רבות המילים שמהם משתמשים ביום יום שמגיעות מהמיתולוגיה היוונית..

ובכלל. התכוונתי למילה אָמיר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה