זהו נגמר...

  • הוסף לסימניות
  • #1
דברים טובים נגמרים בסוף
כמה חבל:(
שהנרות הללו יאירו לכולנו כל השנה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יוווווווווווווווווווו
אני לא צלמת
אבל תשמעי בחיים שלי לא ראיתי כזו אומנות
עלי והצליחי
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מדהים !!
פשוט כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מדהים!!!

זה נייר עם חור בצורת סביבון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לגמרי אומנותי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מיוחד מויוחד!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ב"ה

כולם יודעים שבכל משחק, השאלה היא מי התחיל.
אבל השאלה היותר קריטית, היא מי ינצח.

בשלבים האחרונים של משחק, יש כלל לא כתוב:
אין יותר ניסיונות. אין מקום לטעויות.
הכול הופך לרגע אחד שיקבע אם אתה עובר שלב,
או שהמשחק נגמר.

הזמן, ברגעים האלה, הוא לא שולי. הוא הנשק האמיתי.
אם אנחנו תקפנו, האיראנים יכולים לבחור להוציא את כל הקלפים.
וכשמדובר בקלף עם ציור של פצצת גרעין,
זה כבר לא משחק.

אולי זה נראה כמו משחק דיגיטלי,
אבל ברקע, מתנהל שולחן אמיתי.
וכל צד שומר את הקלפים הכי מסוכנים שלו לסוף.

אנחנו מכירים את זה ממשחקי מחשב:
כשהחיים נגמרים, וכל המסך מתמלא באורות מהבהבים,
והכול רץ בקצב לא אנושי,
ואתה יודע, זהו. זה הסוף.
ובכל זאת, אתה נלחם עד הרגע האחרון.

ואז מופיע המשפט:
"Game Over" – המשחק נגמר.

אבל עכשיו, זה לא משחק מחשב.
זה שלב הסיום של העולם כמו שהוא.
מלחמה בין טוב לרע, בין אור לחושך.
כולם שולפים את כל הקלפים,
והשולחן כבר לא וירטואלי, הוא בוער.

וכשאתה רואה איזה קלף שלפו נגדך,
אתה לא מחכה.
לא מחשב מסלול מחדש.
לא עוצר לחשוב פעמיים.

כי אתה יודע:
תשע דקות, זה ההבדל בין פצצה שכבר עפה בשמיים,
לבין אחת שעצרה את מחול השדים לפני שהתחיל.

ולפעמים, זה לא קלף.
זה כפתור.
אדום. גדול. בוהק.
כזה שאם לוחצים עליו, אין דרך חזרה.
וברגעים כאלה, לא שואלים מי התחיל.
שואלים מי מספיק לעצור.

לקבל החלטה, ומהר, לעצור את הרוע,
זו לא רק החלטה קשה.
זו החלטה מהירה.
מהירה כמו הזמן שנשאר לך
לפני שהמסך מהבהב
ואתה רואה את המילים:
"Game Over" – המשחק נגמר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה