זה נראה לכם נורמלי?

[דריבלית]

אין לי מושג...

אם כן זה הזוי
ולא סתם שמים על 5 ילדים מטפלת

לא משנה אם טובה או לא... בטיחות חייבת להיות

 

[מסלול]

לרוב איני מגיבה במלל ארוך אבל אני חייבת

אמהות פליז!!!
תאזינו באמצע היום מאחורי הדלת

כאחת שבמקרה גרה בשכונה הזו
ועובדת מהבית
אין יום שאיני מתפללת על אותם ילדים חסרי אונים שצורחים עד חצי שעה לפני שהאמא באה לקחתם...
רחמי עליהם
ואז רגע לפני שהם באים דואגים להרגיע אותם

רק אמא שתבוא באמצע הבוקר ותאזין לפחות 10 דק' מאחורי הדלת תוכל לדעת מה קורה
אין אופציה אחרת!!
מבטיחה שתופתעו----

זה שהילד יוצא רגוע לא אומר כלום כי בסוף הוא מקבל את הטיפול

 

[פרוגיוזרית]

כבר מתחילה להבין למה היא לא פותחת את הדלת.
סלון של נניח 20 מטר.
חצי ממנו שולחן כסאות ספה.
מה נשאר? במקרה הטוב עשר מטר.
בעשרת המטרים האלו 30 ילדים.
כלומר 3 ילדים על כל מטר רבוע.
לכל ילד יש 3 וקצת מרצפות מרווחות של שלושים על שלושים.
אני גם לא הייתי מכניסה את ההורים אלי הביתה במקרה דנן.

בהנחה שמספר הילדים מוגזם (מקווה מעומק הלב), הייתי ממליצה לבוא יום אחד בהפתעה באמצע הבוקר, נניח ב11, ולאסוף את הילדה. יכול לתת אינדיקציה טובה.

 

[gilafr40]

לרוב איני מגיבה במלל ארוך אבל אני חייבת

אמהות פליז!!!
תאזינו באמצע היום מאחורי הדלת

כאחת שבמקרה גרה בשכונה הזו
ועובדת מהבית
אין יום שאיני מתפללת על אותם ילדים חסרי אונים שצורחים עד חצי שעה לפני שהאמא באה לקחתם...
רחמי עליהם
ואז רגע לפני שהם באים דואגים להרגיע אותם

רק אמא שתבוא באמצע הבוקר ותאזין לפחות 10 דק' מאחורי הדלת תוכל לדעת מה קורה
אין אופציה אחרת!!
מבטיחה שתופתעו----

זה שהילד יוצא רגוע לא אומר כלום כי בסוף הוא מקבל את הטיפול

את מדברת מידיעה על המטפלת הספציפית הזו?
או כללית?

כי אם כללית, תבהיריזאת שלא יחשבו שמדובר אכן בה!
אלא אם כן- כן...

 

[userit]

משהו קצת לא ברור לי בתיאור שלך...
כשבאת לשם בפעם הראשונה- היא לא הכניסה אותך לבית? היית צריכה לשמוע מאמהות אחרות שגם אותן היא לא מכניסה, כדי להבין שזה חריג?
כשבאים לבדוק מקום לפני שקובעים עם מטפלת, רואים את הבית.
פרטיות ממש אינה ממין העניין. מי שחרד לפרטיותו- יתכבד ולא יעבוד בבית.
כל מקום שבו הילד שלך נמצא- הסלון, חדר השינה, המרפסת- אלו מקומות שמחובתך וזכותך לראות. הפרטיות והררי הכביסה אינם רלוונטיים כלל ועיקר.
מטפלת שלא מבינה את החשיבות של מצב הבית ומראהו עבור ההורים, לדעתי גם לא תהיה מטפלת מסורה ודואגת.
המטפלת של הילד שלי- מתנהגת איתי בדיוק כמו שהיתה רוצה שהמטפלת של הילד שלה, תנהג בה.
הכל פתוח, אמיתי וכן. ואם הילד שלי נדנד היום בעייפות והיא היתה באמצע להרגיע עוד כמה צורחים ועד שהגיעה אליו הוא כבר לא רצה לישון- היא מספרת לי את זה. שתינו יודעות שהיא לא מלאך, מה גם שאני לא מצפה ממטפלת של חמישה להספיק את מה שלפעמים אני- האם והמטפלת באחד, לא מצליחה ומספיקה.
מוות בעריסה- שימי את הנקודה הזו בצד. המקרים האלו בהכרח דווחו למשטרה (אחרת את גרה באחת מכמה נקודות מסויימות בארץ) ונחקרו. אם מותר לה להמשיך לטפל, אז זה פחות עניינך. הקב״ה גלגל על ידה, ה׳ ירחם.
מספר הילדים ---- מה פרוש האמירה שמישהי העיזה לשאול והיא טרקה בפניה את הדלת ? מי עובד אצל מי- אלוקים אדירים!
כשמתקשרים למטפלת ושואלים ׳שלום, זו חנה? קוראים לי שושי, רציתי לדעת אם יש לך מקום לתינוק בן 4 חודשים...׳ שואלים ׳כמה ילדים יש במשפחתון? ׳ ׳בני כמה הילדים׳? - לא שאלת אם היא מכבסת בזמן העבודה ולא כמה ילדים יש לה עצמה. שאלת שאלה הנוגעת באופן ישיר לאוצרך ולטיב העבודה שתקבלי .
אם יש חשד סביר שישנם 10 ילדים- הופ, קחי לך את הילדה ואמרי שלום.

 

[שירי כהן]

30?... ילדים?.... במשפחתון?.....
תינוקות?.. זה אמיתי?

 

[userit]

אני פשוט המומה.
לא מצליחה להבין איך אחרי מה שקרה אצלה היא יכולה להמשיך להיות מטפלת, ועוד עם 30 ילדים.
קטונתי

ואחר כך אמהות מדברות על כן או לא להשאיר תינוק בתינוקייה...
מורה בקושי יכולה להשתלט על 30 תלמידות, אז מטפלת על 30 תינוקות?
סליחה על הנחרצות אבל אני מאמינה בלב שלם שהיא לא יכולה לתת לילדים יחס בסיסי. לא מדברת על חם , אוהב, אישי, הקניית מיומנויות וכו׳-- אלא יחס בסיסי.
כולנו בנויות אותו דבר, אחת יותר כך , השניה פחות כך. אף בן אנוש יחיד לא יכול לשמור על 30 תינוקות.
והנחות לאברכים לא הופכות אף אחד לצדיק או נאמן. צר לי.

 

[bbr]

נתון אחד נשמע לי מוזר. כאלו סימנים מחשידים, ועדיין יש לה 15 ילדים? היא נותנת מחיר באדמה או מה? ארוחות מלאות און דה האוס?
לכן אני מרשה לעצמי להעריך שחלק מהנתונים שהוצגו לא בדיוק מדוייקים בדיוק מדוייק. אם הייתם ותיקים אצלה ואז נוכחים לראות בעיניים את כל התופעות הנ"ל ניחא, אבל זה זמני, ולכן בהכרח שרוב הנתונים הנ"ל הם משמיעה, נו....
בכל אופן זה ודאי דבר שמצריך בירור מעמיק ביותר.
ואגב, אצלנו בשכונה, המטפלת הכי מבוקשת היא זו שיש לה 13 ילדים (חוץ מה-13 הפרטיים שלה...), שלחנו אליה כמה ובעז"ה נשלח אליה גם בהמשך. וכמדומני שגם אליה אין כניסה חופשית לבית (לא הבית הכי מטופח ומסודר בעולם).

לי דווקא ברור למה יש לה 15 ילדים במשפחתון!
כי מטפלת נורמלית יודעת כמה ילדים היא יכולה לקבל, וכשפונים אליה כשהתפוסה מלאה היא פשוט מודיעה שהיא כבר לא מקבלת וזה מה שעושות כל המטפלות בסביבתה, אבל זו לא אומרת לא ולכן כל אלה שאין להן ברירה מכניסות אצלה.
כמות של ילדים אצל מטפלת לא מעידה על איכות, בדיוק להיפך!!!


רציתי להאיר דבר נוסף, שגם אם הילדים נראים מרוצים כשאתן חוזרות לקחת אותם, וגם אם אז המטפלת פותחת את הדלת מחייכת, מדווחת ומפטפטת זה ממש לא מעיד שהילדים לא סובלים שם.
מכירה פשוט מקרה ספציפי, של מטפלת שהיא מקסימה במשך שעה ביום בבוקר בעת קבלת הילדים ובצהריים כשהם עוזבים את ביתה, בכל שאר הזמן אני מעדיפה לא לפרט, כדי שתוכלו לישון בלילה, וללכת לעבודה ברוגע...


תכלס, אני עם ילד בן שנתיים היום עדיין בבית!!!
לא חושבת שכולן צריכות לעשות ככה אבל הלוואי והיינו יכולות.

 

[אשר כותבת]

ירושלמית, באיזו שכונה את?

אנחנו שמנו את הגדול שלי, לתקופה זמנית אצל מטפלת מסויימת
רק כי המטפלת הקבוע שלו היתה בחופש והייתי חייבת מישהו שישמור עליו.
התחושה שלי הייתה נוראית!
והמטפלת דווקא נתנה לי להכנס לביתה
אבל כל הזמן היתה נראית לי עצבנית וחסרת מנוחה

יום אחד אמא אחת, שפעם הבן שלה היה אצל אותה מטפלת
פגשה אותי.
ודיברנו ככה איפה אני שמה את הילדים...
היא אמרה לי "תוציאי מייד את הילד, יש שם סיפור בכלל לא בריא"

שאלתי פרטים ונידהמתי. מסתבר היה שחלק מהיום היא היתה יוצאת
ובעלה (שלא הכרתי ולא ידעתי מה טיבו) שומר על הילדים אומללים.

הורה אחר, דווקא הביע ממש שביעות רצון ממנה.
כבר ילד שני שהוא שם אצלה.
מצד שני, הוא אבא, פחות שם לב, פחות עירני ורגיש מאמא.
ואשתו בחיים לא היתה אצל המטפלת הזו, היא פגשה את הילדים רק בבית.

הייתי בסיוטים יום שלם, ואז החלטתי קודם כל להודיע לה שאנחנו עוזבים.
בעלי ישב בבית עם הילד ליומיים, ולאחר מכן חברה טובה הסכימה לשמור לי עליו לבינתיים, בתשלום כמובן.

לאחר כל הסיפור, הבנתי שחלק ממה שאותה אישה סיפרה לי על המטפלת, היה לא נכון. (היה לה עניין להכפיש אותה)
אבל כמובן שאין עשן בלי אש, ואם התחושה גם ככה היתה נוראית, זה המדד האמיתי.
חשוב לברר אצל אישיות אמינה שמכירה את המטפלת, ויודעת מה קורה בפנים.
או לשאול שכנים שלה... דלת ליד.

בכל אופן, אם אמא לא רגועה, (ואפשר להיות רגועות במקרים רבים, הכרתי מטפלות מ-ד-ה-י-מ-ות!!! ליילדי)
אז עדיף לא לעבוד, לשבת בבית תקופה וגם להפסיד כסף
אבל חלילה לא לתת שמישהו יפגע לנו בנפש הילד או בגופו.
יש דברים שגורמים לנזק שנראה רק אחרי תקופה.
בכל אופן, תבררי, אולי היא טובה, ורק לא נעים לה שהבית בלאגן.
מצד שני- מה זה לסגור דלת על הורה???

אגב, זו בדיוק הסיבה שהפסקתי לעבוד מחוץ לבית. (עובדת רק מהבית פרט ליציאות מדיי פעם לראיונות חשובים).
אמנם חובה לדעת לסמוך על אחרות
אבל הספיק לי לראות שיש תקופות שגם המטפלת הכי טובה לפעמים לא עומדת בלחץ
והילדים סובלים מזה
כדי לשמור על התינוקות שלי בבית, עד גיל גן.
אבל כמובן שלא כל אחת יכולה, אך למצוא מטפלת מסורה ואימהית, זה לפני הכל כשיוצאים לעבוד.

 

[userit]

לי דווקא ברור למה יש לה 15 ילדים במשפחתון!
כי מטפלת נורמלית יודעת כמה ילדים היא יכולה לקבל, וכשפונים אליה כשהתפוסה מלאה היא פשוט מודיעה שהיא כבר לא מקבלת וזה מה שעושות כל המטפלות בסביבתה, אבל זו לא אומרת לא ולכן כל אלה שאין להן ברירה מכניסות אצלה.
כמות של ילדים אצל מטפלת לא מעידה על איכות, בדיוק להיפך!!!


רציתי להאיר דבר נוסף, שגם אם הילדים נראים מרוצים כשאתן חוזרות לקחת אותם, וגם אם אז המטפלת פותחת את הדלת מחייכת, מדווחת ומפטפטת זה ממש לא מעיד שהילדים לא סובלים שם.
מכירה פשוט מקרה ספציפי, של מטפלת שהיא מקסימה במשך שעה ביום בבוקר בעת קבלת הילדים ובצהריים כשהם עוזבים את ביתה, בכל שאר הזמן אני מעדיפה לא לפרט, כדי שתוכלו לישון בלילה, וללכת לעבודה ברוגע...


תכלס, אני עם ילד בן שנתיים היום עדיין בבית!!!
לא חושבת שכולן צריכות לעשות ככה אבל הלוואי והיינו יכולות.

דווקא אשמח לשמוע מה היא עושה בשאר הזמן...

מה דעתכן? אם תינוק חוזר רגוע, לא נואש לאמא, רק שמח שהיא הגיעה.
אם הוא הולך בשמחה למטפלת,
אם הוא ישן שינה רגועה-
האם אימו לא יכולה להרשות לעצמה להיות רגועה גם היא , שהכל בסדר אצל המטפלת?
קשה לי להאמין שאמא לא תרגיש מהילד שלה הזנחה או סבל

 

[שירי כהן]

אגב, למי שכתב מקודם שאולי חלק מהילדים גדולים יותר ויכולים להסתדר לבד -
לא יודעת מה אתכם, אני לא שולחת ילדים כדי ש'יסתדרו לבד' במשפחה של 13 ילדים בטווח גילאים דומה!
ולשלם על זה, ולהיות רגועים!
אני לא מבינה.. כל אמא פה מתמודדת בבית עם - בממוצע - הרבה פחות ילדים בדרך כלל,
ובגילאים בהחלט שונים וגדולים יותר בדרך כלל,
ועדיין זו משימה מאתגרת.
אז המשוואה היא שיש לכן מטפלת שעשויה מחומר לא אנושי? מלאכית?
מה ההגיון?
ומה זה 'לא נעים לה שיש בלגן'?
לילד שלך נעים יהיה בבית מבולגן? שפשוט מביך להכנס אליו -
ועוד מדובר על מישהי על אנושית שמסתדרת עם 30 ילדים בו זמנית?!
(גם 15 זה הרבה. הרבה מאד מאד.)

ואגב נוסף, נעים, לא נעים, זו עבודה מהבית - כשלבית יש משמעות גדולה בתחום הזה.
וזה אומר להכניס אנשים הביתה.
מוזר לחשוב אחרת.

 

[lovely]

אם את שכתבת שאת יודעת שיש לה 30 ילדים במשפחתון - אכן יודעת זאת מידיעה. זאת חוסר אחריות משוועת של מטפלת!!!! גם אם יש לה סייעת - זה שום דבר.
אני לא מקבלת בכלל את האמירות: היא אשה צדיקה, יראת שמיים, מסורה. אין כזה דבר!!! היא יכולה להיות הכל רק לא מטפלת. ותוציאי את הילד שלך משם, ויפה שעה אחת קודם!!!

 

[מרשמלו]

דווקא אשמח לשמוע מה היא עושה בשאר הזמן...

מה דעתכן? אם תינוק חוזר רגוע, לא נואש לאמא, רק שמח שהיא הגיעה.
אם הוא הולך בשמחה למטפלת,
אם הוא ישן שינה רגועה-
האם אימו לא יכולה להרשות לעצמה להיות רגועה גם היא , שהכל בסדר אצל המטפלת?
קשה לי להאמין שאמא לא תרגיש מהילד שלה הזנחה או סבל

הקדמת אותי...
גם אני חושבת שאין מצב שילד יקבל טיפול מכזו מטפלת דו פרצופית ואמא לא תרגיש.
ושהיא תצליח "לעבוד" כך על אמהות של קבוצה שלמה של ילדים... ממש תמוה!!

 

[userit]

ועוד דבר- צריך לזכור שכשמדברים עם הורים אחרים, לכל אחד יש את זווית הראיה שלו. שקשורה גם לעולמו וגם לילד המסויים שלו.
עם הילד שלי היה תינוק נוסף , נודניק גדול שהיה מרבה לבכות ולהתחנן לתשומת לב מהמטפלת. היא הרימה אותו רב היום וזה היה על חשבון שאר הילדים.
באיזשהו שלב הוא עבר למטפלת אחרת.
לאחר זמן, הזדמנתי למטפלת האחרת, וראיתי שהילד מתעסק עם עצמו. היא ספרה לי שהעבירו את הילד ההוא אליה מכיוון שלמטפלת שלו לא היתה מספיק סבלנות בשבילו, ועכשיו- היא חינכה אותו והוא פחות נודניק.
כל כך כעסתי על האמירה הזו- אותה מטפלת התמסרה אליו כל כך- ואימו החליטה שאין לה מספיק סבלנות!
למטפלת השניה היה פחות סבלנות, והיא ׳חינכה׳ אותו עד שלא הצריך סבלנות רבה...

 

[מלפפון]

היתה לי מטפלת בעבר שגם היא לא ממש אהבה לפטפט, וגם לא להכניס הביתה.
הבן שלי אהב ללכת אליה, אבל לא נהניתי מכך שהיא לא מספרת.
אני אמא שאוהבת לדעת מה עובר על הילד שלי חצי יום.
בהמשך, הפעמון של הדלת התקלקל, והיא אמרה שאפשר ללחוץ על הידית ולהכנס לבד.
הייתי נכנסת, אבל בהרגשה של פולשת.
חדר הגן היה די קטן, והיא אמרה שהיא נותנת לילדים להיות גם בסלון.
המטפלת נשמעה בסדר גמור, אבל יותר לא שלחתי אליה ילדים.
ואמהות אחרות מאד מרוצות ממנה.
אז אני לא מלכלכת עליה כי באמת אין לי כל הוכחה שהיא לא בסדר,
אם שואלים אותי אני עונה שאני אוהבת מרחב ושולחת למקומות גדולים יותר.

מטםלת נוספת, לפני שנים, במקום מגורים אחר- לא רציתי לשלוח אליה, איכשהו, לא נשמעה לי סופר אחראית.
לא היתה לי ברירה ושלחתי אליה.
עד היום אין לי מושג מה היה שם.
אחת האמהות אמרה לי בדיעבד שהיא הגיעה יום אחד והמטפלת ניגבה קורי שינה מהעיניים.
ונוספת אמרה שהיא מסוגלת להשאיר ילדים לבד ולהסתגר בחדר להניק.
לא רוצה להאמין לזה,
למרות שאני רואה את סגנון הטיפול שלה בילדיה ופחות מרוצה.
בכל מקרה, היום אני מנסה להתארגן מוקדם עם מטפלות ולבחור כלבבי.

 

[פרוגיוזרית]

דווקא אשמח לשמוע מה היא עושה בשאר הזמן...

מה דעתכן? אם תינוק חוזר רגוע, לא נואש לאמא, רק שמח שהיא הגיעה.
אם הוא הולך בשמחה למטפלת,
אם הוא ישן שינה רגועה-
האם אימו לא יכולה להרשות לעצמה להיות רגועה גם היא , שהכל בסדר אצל המטפלת?
קשה לי להאמין שאמא לא תרגיש מהילד שלה הזנחה או סבל

התפרסמה בהידברות לא מזמן הדרכה בענין.

תקציר ההדרכה:
יש 5 סימנים אליהם צריך לשים לב:
1) מבחן 1 עד מאה:
אם נניח עד היום יכולת לזהות 20 דקות לפני שהוא התחיל לבכות או לנדנד שהוא רעב או כל צורך אחר, ופתאום הוא מגיע למצבי קצה יחסית מהר (מתחיל לבכות מהר יותר). במילים אחרות המעבר שלו בין קצות הסקאלה מהיר יותר.
2) מבחן המגע:
גופו של ילד שלא מקבל חום במשך היום נהיה נוקשה. פלג גופו העליון נמנע ממגע. האגרופים קמוצים.
3) מבחן השינה:
שינוי קיצוני בדפוס השינה - קשה להרדים, מתעורר הרבה במשך הלילה.
4) מבחן הרגש:
פחות מחייך, כמעט אפטי להורים ולדברים שהוא אהב לעשות פעם.
5) מבחן הבכי:
בדרך למטפלת או כשמחזירים אותו.

הכל יכול כמובן להיות מכל מיני סיבות, אבל צרוף של כמה מהדברים יחד פלוס לב לא רגוע הופך סימן שאלה לסימן קריאה.

 

[userit]

התפרסמה בהידברות לא מזמן הדרכה בענין.

תקציר ההדרכה:
יש 5 סימנים אליהם צריך לשים לב:
1) מבחן 1 עד מאה:
אם נניחעד היום יכולת לזהות 20 דקות לפני שהוא התחיל לבכות או לנדנד שהוא רעב או כל צורך אחר, ופתאום הוא מגיע למצב קצה יחסית מהר (מתחיל לבכות מהר יותר), כלומר הסקאלה שלו מהירה יותר
2) מבחן המגע:
ילד שלא מקבל חום במשך היום גופו נהיה נוקשה. פלג גופו העליון נמנע ממגע. האגרופים קמוצים.
3) מבחן השינה:
שינוי קיצוני בדפוס השינה - קשה להרדים, מתעורר הרבה במשך הלילה
4) מבחן הרגש:
פחות מחייך , כמעט אפטי להורים ולדברים שהוא אהב לעשות פעם
5) מבחן הבכי:
בדרך למטפלת או כשמחזירים אותו.

הכל יכול כמובן להיות מכל מיני סיבות, אבל צרוף של כמה מהדברים יחד פלוס לב לא רגוע הופך סימן שאלה לסימן קריאה.

תודה!
אם הדברים נכונים, אזי כל אם בעלת לב מרגיש ואוזן קשבת, תשים לב שלילד שלה ׳לא טוב׳. לא צריך להיות פסיכולוג או מומחה מסוג כלשהו.
ואם הילד שלך שמח, צוחק כל היום, מתפתח בהתלהבות, נהנה בקרבתך וחפץ בה, אך נותן לך מנוחה כשאת באזור ולא מבקש להתרפק כל הזמן--
לדעתי פשוט לא יתכן שהוא חווה הזנחה.
אשמח מאד לשמוע חוות דעתכן על ה׳קביעה׳ הזו, אני אם מתחילה.

 

[שירי כהן]

זה נכון שאם הילד ממש חווה התעללות או הזנחה קשים, הוא יגיב, ואת תראי את זה.
זה גם נכון שלילד מגיע יותר מ'חוסר התעללות'...
כשאת הולכת לעבודה את רוצה לדעת שהילד שלך מקבל את הטוב ביותר.
לעניות דעתי מטפלת שלוקחת כמות הזויה כזו של ילדים לא יכולה לתת את הטוב ביותר.
אז הוא שורד. אז הוא לא חווה סבל קיצוני. זהו? מספיק לנו?

 

[שרלוט]

30 תינוקות??

הבת שלך ירושלמית- לא אצל מטפלת
היא במוסד.

האם זה מתאים לך? לשיקול דעתך!!

 

[שרינה]

כאחת שרואה הרבה מטפלות במעון מהצד...6 תינוקות זה הרבה 7 זה המון וזהו!!כל מספר מעבר הוא הזוי