זה נראה לכם נורמלי?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
שתי הנקודות הראשונות היו מדליקות לי נורות אדומות
השלישית...קטונתי מלדון בדיני שמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אשכול הזוייייי......!!!
ה ישמור על הקטנה שלך


אפשר הסבר מה הקשר
יראת שמיים צדיקה ושתורמת כסף ועושה הנחה לאברכים
זה מה שעושה טוב לילד?

ההפך אני משלמת יקר למטפלת שתרגיש שהיא חייבת לטפל בו טוב

אני לא הייתי מכניסה

המוון נחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
כשאני נמצאת בספק כזה אני עושה לעצמי סימולציה כזו:
עוד חצי שנה אם אגלה שבאמת משהו לא תקין והשארתי את הבת שלי מה אני ארגיש?
עוד חצי שנה אם אגלה שבאמת משהו לא תקין והוצאתי את הבת שלי מה אני ארגיש?
עוד חצי שנה אם אגלה שהכל בסדר והיא מקסימה ובכל אופן הוצאתי מה אני ארגיש?
עוד חצי שנה אם אגלה שהכל בסדר והיא מקסימה והשארתי את הבת שלי מה אני ארגיש?

תעני לעצמך, ופשוט תגלי שהסיכון בלהוציא הוא לא כל כך גדול, לעומת הסיכון שתשאירי ומשהו לא יהיה בסדר, ואפילו בלתי הפיך, אני לא רוצה לדמיין את הנקיפות מצפון....

המון הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
שניה..
בואו ננסה לדון לכף זכות?! (בכ"א הימים עושים משהו..)
יתכן שאותה מטפלת נעזרת באמת בבנותיה שבחופש? והיא לא מכניסה הורים, כי היא פשוט טיפוס כזה... לא אוהבת שחופרים./ לא הדריכו אותה שזה כרוך בזה...
בקיצור אסור לשפוט וזהו!

וירושלמית תעשי מה שליבך ולב בעלך אומר לכם!
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
משפחתון זה יותר מ5 ילדים??????
עם זה משפחתון של העייריה אז יש פיקוח לא?
15 תינוקים- זה לא פיר לתינוקת שלך כי לדעתי אין אפשרות לתת יחס ראוי לכל אחד!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
נכתב ע"י פרוגיוזר;n4997197:
אם היא שמחה ורגועה ואפילו מחייכת למטפלת זה סימן טוב.
האם המטפלת מחייכת אליה? מתענינת בה? מחבקת אותה? או שלא יצא לך לראות שום דבר מהנ"ל?

כן, ראיתי שהיא מחייכת אליה, בקרירות אמנם, אבל חייכה.
מחבקת- לא נראה לי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
תשמעו ספור הזוי
ואם הוא לא היה קורה אצלי לא יודעת אם הייתי מאמינה
הבן שלי נמצא אצל מטפלת מיוחדת מאוד, רק מה היא לא עובדת בימי שישי ואני כן ולכן חיפשתי לו מטפלת לימי שישי.
שמעתי על מטפלת טובה שהרבה שנים מטפלת והיא כמו סבתאלה טובה לילדים, שמעתי שהיא טובה - שלחתי
בשבוע השני ששלחתי, ביום שבת הבן שלי עם 40 מעלות חום נלחצתי אמרתי וירוס ביום ראשון אחר הצהרים החום ירד וב"ה הכל חזר על מקומו בשלום
שבוע לאחר מכן שוב בשבת 40 מעלות חום אמרתי כנראה וירוס יום ראשון אחר הצהרים החום יורד והכל כרגיל במשך כל השבוע
שבוע שלישי שוב חום ועוד כויה קטנה בזרת ביד והמטפלת אפילו לא דיווחה לי על כך ואז אני כבר מבוהלת, דיברתי איתה היא נשמעת כאילו הכל הכי טוב בעולם
עשיתי ניסוי שבוע לאחר מכן שלחתי את הילד שלי ביום שישי לאמא שלי לשמור עליו וראה פלא הילד בריא ושלם 3 פעמים מדדתי לו חום והכל כשורה.
ומאז כמובן כל יום שישי שמתי אותו בידיים הכי טובות אצל סבתא שלו.
מה שכן עד היום ליבי נצבט מרחמנות על העוול שהיה לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
נכתב ע"י gilafr40;n4997768:
2 הבנים שלי היו אצלה, והבן הגדול עד גיל 2, כבר ידע לדבר היה מאושר שם.
היא ידעה בדיוק מתי אכל, מתי חותל וכו'.
היא לא פטפטנית גדולה, זה נכון... אבל תנסי לדבר איתה טלפונית- תופתעי כמה היא נשפכת ומדברת ומספרת. אישה מדהימה.
אכן יש לה מלא ילדים (באזור ה30, לא 15) ולכן מוות בעריסה שהיה שם פעמיים- באופן יחסי למספרים האלה זה נורמלי !
ולגבי המות בעריסה- האחרונה שנפטרה שם- הייתה אצלה בדיוק שעתיים... משמיים, היא פשוט היתה השליח זה ממש לא קשור אליה!!
(ואחות של האם- דודה של התינוקת שנפטרה המשיכה לשלוח אליה ילדים... בוקר אחר כך היא הביאה אליה את הבן שלה ואמרה לה "אני יודעת שאת בסדר זה לא קשור אליך"... זה אמר המון)
בכל אופן, אני הייתי מאד מרוצה. הבן שלי לאחר המקרה האחרון עזב שם לבקשתה, היא לקחה כמה שבועות חופש ע"מ להתאושש ואז כבר לא החזרתי כדי לא לבלבל את הילד...
המחירים שלה זולים באופן מיוחד, והשעות שלה גמישות באופן נדיר! היא מעריכה לומדי תורה ואברכים ומוזילה יותר. מחיריה ועבודתה הן אידיולוגיה והיא ממש אישה טובה! בתשעה באב היא גם עובדת אך תורמת את הכסף שמקבלת לצדקה ל מנתלא להרוויח מעבודה ביום כזה. אישה מדהימה!

באופן כללי, אפשר לראות לפי הילד אם מרוצה, ואם האמא לא מרגישה בטוחה- שתוציא, כי זה עובר לילד באופן עקיף ואז הוא גם לא שמח...
לא מה שטוב לאחת טוב לאחרת.

אבל בעיקרון אפשר לסמוך על המטפלת הזו והיא בסדר גמור.

אפשר את הטלפון שלך?
אני חייבת לדבר איתך
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י מסלול;n4997983:
לרוב איני מגיבה במלל ארוך אבל אני חייבת

אמהות פליז!!!
תאזינו באמצע היום מאחורי הדלת

כאחת שבמקרה גרה בשכונה הזו
ועובדת מהבית
אין יום שאיני מתפללת על אותם ילדים חסרי אונים שצורחים עד חצי שעה לפני שהאמא באה לקחתם...
רחמי עליהם
ואז רגע לפני שהם באים דואגים להרגיע אותם:(

רק אמא שתבוא באמצע הבוקר ותאזין לפחות 10 דק' מאחורי הדלת תוכל לדעת מה קורה
אין אופציה אחרת!!
מבטיחה שתופתעו----

זה שהילד יוצא רגוע לא אומר כלום כי בסוף הוא מקבל את הטיפול

שולחת לך בפרטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י שריונה;n4998197:
30 תינוקות??

הבת שלך ירושלמית- לא אצל מטפלת
היא במוסד.

האם זה מתאים לך? לשיקול דעתך!!

זה לא מתאים לי.
בכלל לא.
הלוואי שה' יעזור לי למצוא מטפלת אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
מה היה קורה אם המטפלת הזו היתה גובה כמה שמקובל באיזור שלכם והשעות שלה היו גם, גמישות ברמה המקובלת אצלכם.
גם היית שולחת? או, בואי נניח לך, נראה שאת במצוקה ממשית, אבל שאר האמהות- גם היו מהללות את הצדקות שלה וממשיכות לשלוח?

נראה שיש כאן מקרה קלאסי של שינוי התפיסה בעקבות מה שמשתלם לחשוב, או להרגיש. (יש לזה מונח פסיכולוגי מוכר userit תעזרי לי?)

יש כאן מטפלת חינמית כמעט וגמישה מאוד. שווה לי להאמין שהיא הכי טובה לילדים שלי. במיוחד כשאין לי חלופות סבירות כרגע
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכתב ע"י userit;n4998055:
משהו קצת לא ברור לי בתיאור שלך...
כשבאת לשם בפעם הראשונה- היא לא הכניסה אותך לבית? היית צריכה לשמוע מאמהות אחרות שגם אותן היא לא מכניסה, כדי להבין שזה חריג?
כשבאים לבדוק מקום לפני שקובעים עם מטפלת, רואים את הבית.
פרטיות ממש אינה ממין העניין. מי שחרד לפרטיותו- יתכבד ולא יעבוד בבית.
כל מקום שבו הילד שלך נמצא- הסלון, חדר השינה, המרפסת- אלו מקומות שמחובתך וזכותך לראות. הפרטיות והררי הכביסה אינם רלוונטיים כלל ועיקר.
מטפלת שלא מבינה את החשיבות של מצב הבית ומראהו עבור ההורים, לדעתי גם לא תהיה מטפלת מסורה ודואגת.
המטפלת של הילד שלי- מתנהגת איתי בדיוק כמו שהיתה רוצה שהמטפלת של הילד שלה, תנהג בה.
הכל פתוח, אמיתי וכן. ואם הילד שלי נדנד היום בעייפות והיא היתה באמצע להרגיע עוד כמה צורחים ועד שהגיעה אליו הוא כבר לא רצה לישון- היא מספרת לי את זה. שתינו יודעות שהיא לא מלאך, מה גם שאני לא מצפה ממטפלת של חמישה להספיק את מה שלפעמים אני- האם והמטפלת באחד, לא מצליחה ומספיקה.
מוות בעריסה- שימי את הנקודה הזו בצד. המקרים האלו בהכרח דווחו למשטרה (אחרת את גרה באחת מכמה נקודות מסויימות בארץ) ונחקרו. אם מותר לה להמשיך לטפל, אז זה פחות עניינך. הקב״ה גלגל על ידה, ה׳ ירחם.
מספר הילדים ---- מה פרוש האמירה שמישהי העיזה לשאול והיא טרקה בפניה את הדלת ? מי עובד אצל מי- אלוקים אדירים!
כשמתקשרים למטפלת ושואלים ׳שלום, זו חנה? קוראים לי שושי, רציתי לדעת אם יש לך מקום לתינוק בן 4 חודשים...׳ שואלים ׳כמה ילדים יש במשפחתון? ׳ ׳בני כמה הילדים׳? - לא שאלת אם היא מכבסת בזמן העבודה ולא כמה ילדים יש לה עצמה. שאלת שאלה הנוגעת באופן ישיר לאוצרך ולטיב העבודה שתקבלי .
אם יש חשד סביר שישנם 10 ילדים- הופ, קחי לך את הילדה ואמרי שלום.

ביום הראשון שהגעתי אני הייתי פשוט בהלם.
הייתי בטוחה שבגלל שזה היום הראשון היא תכניס אותי לבית, תעשה לי הכירות קצרצרה איפה ישנים, ואיפה אוכלים, וכו'.
דפקתי בדלת, היא פתחה כדי סדק צר (אחרי 5 דקות המתנה), שאלה אותי איך קוראים לתינוקת, מתי אכלה, לקחה אותה וסגרה את הדלת.
לא היתה לי אפילו אפשרות לשאול משהו.
בחזור כשלקחתי את הילדה וראיתי שזו ההתנהלות והיא הולכת להיות קבועה, שאלתי כמה אמהות שבדיוק הגיעו יחד איתי ואמרו לי שככה היא. ואין מצב להכנס אליה לבית. אבל להם זה לא מפריע.
ככה עברו הימים כשאני עדיין מחפשת מטפלת אחרת, עד ששמעתי השבוע על המקרה מוות ואז כבר לא יכולתי להשאר אדישה לעניין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י לילי 1;n4998993:
מה היה קורה אם המטפלת הזו היתה גובה כמה שמקובל באיזור שלכם והשעות שלה היו גם, גמישות ברמה המקובלת אצלכם.
גם היית שולחת? או, בואי נניח לך, נראה שאת במצוקה ממשית, אבל שאר האמהות- גם היו מהללות את הצדקות שלה וממשיכות לשלוח?

נראה שיש כאן מקרה קלאסי של שינוי התפיסה בעקבות מה שמשתלם לחשוב, או להרגיש. (יש לזה מונח פסיכולוגי מוכר userit תעזרי לי?)

יש כאן מטפלת חינמית כמעט וגמישה מאוד. שווה לי להאמין שהיא הכי טובה לילדים שלי. במיוחד כשאין לי חלופות סבירות כרגע

דיסוננס קוגניטיבי
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אני הייתי מוציאה את הבת שלי מכזה מקום היום!
איך את יכולה לעבוד תחת חששות כאלו? אני, אם הבת שלי לא במקום מבטחים בראש שלי לא איתי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אני מכירה משהי בבני ברק שמטפלת במספר דומה של ילדים
ויש לה עזרה - עוד מישהי אחת
ושם היה פתוח יכולת לראות בדיוק איך מתנהל הטיפול
הילדים שמקבלים בקבוק מקבלים ושותים ממנו לבד
אין האכלה בידיים
וחוץ מזה העריסות אינן אישיות.. קחו בחשבון

תשאלי את עצמך האם היא שומרת על הגיינה מהחלפה של תינוק אחד לבין השני?
נראה לי שרוב הסיכויים שלא.
אם היא לבד - והשעות הן נניח מ8-16 תחלק ל30 ילדים - מה שאומר שהילד שלך לא יכול לקבל ממנה יותר מ20 דקות ביום - אישיות.
ככל הנראה הוא מקבל פחות..

על ההיא מבני ברק שמעתי המלצות מצוינות! ואמהות ממש מרוצות אצלה
אז מה שהיה מפריע לי בעיקר זה חוסר השקיפות. האם יש מקום? כי צריך ה-מ-ו-ן מקום!
האם יש מספיק עריסות? כי אם אין מספיק, היא גם בטוח לא מחלפה סדין מילד אחד לשני.. וד"ל
היכן היא מחתלת אותם? מה קורה אם ילד נופל בנתיים? יש לה עזרה נוספת?

ובדיקה קטנה שתוכלי לעשות - יש לה שכנים. תתקשרי אליהם, נניח לשכנים ממול
ותשאלי אותם אם יש זמנים שקטים או ששומעים רוב היום צרחות
נכון שזה כל פעם מישהו אחר (מקווה)
אבל רחמנות על התינוקות שכל היום צורחים להם באזניים
עוד נקודה למחשבה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
נכתב ע"י pinati;n4998589:
שניה..
בואו ננסה לדון לכף זכות?! (בכ"א הימים עושים משהו..)
יתכן שאותה מטפלת נעזרת באמת בבנותיה שבחופש? והיא לא מכניסה הורים, כי היא פשוט טיפוס כזה... לא אוהבת שחופרים./ לא הדריכו אותה שזה כרוך בזה...
בקיצור אסור לשפוט וזהו!

וירושלמית תעשי מה שליבך ולב בעלך אומר לכם!
בהצלחה

אני לא רואה מה כף זכות קשורה. ברצינות.
כשזה נוגע לילד שלך אתה לא יכול לדון לכף זכות את מי שמטפל בו... באמת! את צריכה לנסות לחשוב גם מחשבות פחות ורודות , סבירות במידה מספקת.
הילדות שלה עוזרות? זה מקסים. אז אני רוצה לדעת מי המטפלת של הילד שלי. כי אולי אני לא הייתי בוחרת בשבילו בת 16 או בת 13.
שקיפות. זו דרישה בסיסית והכרחית. התפקיד של המטפלת להיות שקופה ושל ההורה להבין מה קורה אצלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
סליחה שאני בוטא - אבל את אמא רשלנית לא?
והקהילה מסביב גם כן...
מה אתם ממשיכים לשלוח אליה? 2 מקרי מוות זה לא ממש מקרי!!!!
הזוי שהיא לא נותנת להכנס! - ונוראי שיש לה ככ הרבה ילדים ....
קהילה מוזרה ביותר- כלומר סביבה הזויה שמטפחת כאלו יצורים מוזרים
זה הרבה יותר ממוזר
תרשי לי לנחש - היא לוקחת גרושים נכון??
איך איך אפשר???? להפקיר את הילד שלך בשביל לחסוך כמה מאות שקלים בחודש
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נכתב ע"י חוחי;n4999190:
סליחה שאני בוטא - אבל את אמא רשלנית לא?
והקהילה מסביב גם כן...
מה אתם ממשיכים לשלוח אליה? 2 מקרי מוות זה לא ממש מקרי!!!!
הזוי שהיא לא נותנת להכנס! - ונוראי שיש לה ככ הרבה ילדים ....
קהילה מוזרה ביותר- כלומר סביבה הזויה שמטפחת כאלו יצורים מוזרים
זה הרבה יותר ממוזר
תרשי לי לנחש - היא לוקחת גרושים נכון??
איך איך אפשר???? להפקיר את הילד שלך בשביל לחסוך כמה מאות שקלים בחודש

את שופטת מאד בחומרה.
צריך להבין שיש פה אילוצים, כי יש מחסור חמור במטפלות ובמיוחד שעובדות עד ארבע.
ולכן כמו שכתבה לילי 1, כנראה שהתת מודע יוצר שינוי תפיסה בהתאם למה שנוח.

לא מדובר המצב שיש 10 מטפלות ושולחים לזאת כי היא הכי זולה.
ירושלמית כתבה בפרוש שלא היו לה אופציות אחרות.
 
נכתב ע"י userit;n4999180:
אני לא רואה מה כף זכות קשורה. ברצינות.
כשזה נוגע לילד שלך אתה לא יכול לדון לכף זכות את מי שמטפל בו... באמת! את צריכה לנסות לחשוב גם מחשבות פחות ורודות , סבירות במידה מספקת.
הילדות שלה עוזרות? זה מקסים. אז אני רוצה לדעת מי המטפלת של הילד שלי. כי אולי אני לא הייתי בוחרת בשבילו בת 16 או בת 13.
שקיפות. זו דרישה בסיסית והכרחית. התפקיד של המטפלת להיות שקופה ושל ההורה להבין מה קורה אצלה.

אני הראשונה שנחרדתי.
אבל אחרי שהתחילו פה לזהות במי מדובר, חובה עלינו לדון לכף זכות. בלי קשר למה שהאמא ירושלמית תעשה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

רציתי להתייעץ
הציעו לנו משהו שלא מריח טוב בכלל בכלל.
אני אקדים ואומר שאין לי צל של ספק אם לגשת לעסקה או לא.
כי אני לא עושה את זה בכל מקרה.


השאלה שלי רק האם משהו נתקל בזה, והאם מישהו יכול להצביע לי נקודתית היכן העוקץ?

אוקיי אז הסיפור בערך ככה:
אחד שמייבא רכבים מחו"ל. רוצה לייבא רכב מאד מאד יקר, לרשום אותו על שמנו, שאנחנו נוציא את המימון- ההלוואה ל 50 אחוז, ו50 אחוז הוא מביא מזומן.
הוא יעביר לנו שכר נאה, וכן כמובן כל חודש את סכום ההלוואה..
מתחייב תוך שנה לסדר את העניין למכור את הרכב ולכסות את ההלוואה
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
כמה מכרים שלנו כבר עשו את זה ובנתיים הכל דופק.

ניסיתי לשאול הגימיני הוא ממש לא התלהב וגם נימק..לדעתו הסיכון כאן גבוה מדיי.. להוציא הלוואה ככ גדולה.. אבל הוא מביא כל מיני דברים שכבר כן שללתי את זה.. ודברים שניתן גם להכניס לחוזה

מעניין אותי האם מישהו נתקל בכזה סוג הצעה?
  • חחח
Reactions: aabb1 //
7 תגובות
חשבתם פעם מהי המשמעות של החיים?

בשביל מה אנחנו פה?
מה המטרה בכל הסיפור הזה?

לשם מה השם יתברך ברא אותי, אותך, ואת כל העולם כולו?
למה? מה היה לו בזה?

שנקום כל בוקר, נתפלל... נלך לעבודה, נחזור הביתה?
בשביל זה?

בשביל מה הוא השקיע כל כך הרבה,
כדי שנעביר את החיים בעבודה, בעוד קצת כסף, בעוד שיחה, בעוד עוגה טעימה?

עשרים שנה שאני עובדת.
החיים בסדר, העבודה סבירה,
אבל מה איתי?
מה אני עושה שם?

בשביל זה הוא שלח אותי לעולם?
לעבוד במחשבים?
לשבץ טבלאות ומספרים?
להיות פקידת בנק, מורה, או במקרה היותר מוצלח, מנהלת חשבונות מוכשרת?

זה כל מה שהוא רצה מהסיפור שלי?

ואני?
איפה אני בתוך כל זה?

נכון, יש ערך למידות טובות.
לא לבזבז זמן.
לפרנס בית של תורה.
ללמוד יחסי אנוש.
בסדר, גם זה חשוב.
אבל זה הכול?

ובכלל...
אתם מכירים את האנשים ההיסטריים האלה,
שאם יש להם כמה דקות פנויות — הם משתגעים?
חייבים להספיק משהו.
העיקר שהזמן לא יעבור סתם.

יש לי חברה כזאת.
היום הכי טוב שלה ,זה יום שבו היא הספיקה לעשות הכי הרבה:
שלחה פקסים, סגרה חשבון, לקחה הלוואה, עשתה קניות על הדרך,
ענתה לאנשים, פתרה בעיות, תיקתקה הכול —
נגמרה, פשוט נגמרה.

אבל מבחינתה, זה היה יום מוצלח.
כי היא עשתה.
עשתה.
עשתה.

מה היא עשתה בדיוק? לא משנה.
העיקר שעשתה.
וזה נתן לה תחושת ערך.
שהיא לא מבוזבזת. לא בודדה. לא מיותרת.

וזהו? בשביל זה היא באה לעולם?

והשבר האמיתי מגיע בגיל הפנסיה.
כשהכול עוצר.
כבר לא צריך אותך.
לא טלפונים, לא מיילים, לא אנשים שרודפים אחריך.
ופתאום , שקט.
ריק.

הבדידות, שעמדה בצד כל השנים — נכנסת עכשיו פנימה.
ולאט־לאט, מתחילה לחסל.
מבפנים.

והאדם רץ מרופא לרופא
אבל זה לא הגוף שכואב.
זו הנשמה.
הבדידות.

ומה עכשיו?
מה, זה הכול?
איפה הדרמות?
איפה החשיבות, היעדים, הלחץ?
מה, אני כלום עכשיו?
איש פנסיה וזהו?

אז מי באמת אנחנו?
למה באנו לכאן?
מהי המטרה של כל הסיפור הזה?

לא ייתכן שהשם יתברך הביא אותנו לעולם כדי שנהיה עבדים.
לעבודה.
לבית.
למשפחה.
לסביבה.

לא יכול להיות שכל העניין זה רק לחתום כרטיס, לסיים עוד יום, וללכת לישון.

נכון, צריך כסף.
צריך להתפרנס.
זה חלק מהחיים.
אבל זה כל הסיפור?

ובכלל —
כמה פעמים עצרת לשאול את עצמך:
מה עובר עליי עכשיו?

מה טוב לי?
מה אני רוצה באמת?

ואם בכלל מותר לי לשאול את זה — או שזה לא רלוונטי,
כי אני רק כלי.
רק תפקיד.
רק תוצאה.

אז מה באמת חשוב בחיים?

למה הוא ברא אותי?
כדי שאעבוד מולו — או מול הבוס שלי?

אז עבדתי.
הייתי עסוקה.
מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מלאת סיפוק.

אבל מה באמת עשיתי?

סגרתי פגישות?
חתמתי טפסים?
עשיתי פרויקט מוצלח?
זה מה שעושה אותי שווה?

ומה עם הלב שלי?
הוא גם חלק בתמונה?

עצרתי לבדוק מה קורה בתוכי?
אם טוב לי?
אם כואב לי?
אם אני עייפה?
אם אני זקוקה למשהו?

מה משמח אותי מבפנים?
מה מכאיב לי?
מה מתסכל?

איך אני מול הילדים שלי?
מול האיש שלי?
איך אני מול עצמי?

ואולי — אולי הגיע הזמן לדאוג גם לעצמי,
ולא רק לעולם כולו?

כמה פעמים ביום את שואלת את עצמך באמת :
"מה אני מרגישה עכשיו"?

ועכשיו, השאלה העמוקה מכולן:
מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית רק עם עצמך?

לא עם הטלפון
לא עם הרשימות,
לא עם כל הרעש.

רק את
והלב שלך
והקב"ה.

זה לא חייב להיות במסע להודו.
ולא בצימר בגליל
זה יכול לקרות על ספסל בגינה.
או רגע שקט במרפסת, כשהכול נרדם.

פעם ביום.
אפילו כמה דקות
זו לא שאלה של זמן
זו שאלה של רצון.

רגע שבו את מסכימה להיות , רק את.

בלי תפקיד
בלי תואר
בלי הספקים.

כמה זמן צריך בשביל זה?
כמה זמן לוקח לפגוש אותך באמת?

לפעמים זה רבע שעה הליכה.
לפעמים — לשבת מול חלון.
לפעמים — פשוט לדבר עם הקב"ה.
בלי מילים גבוהות.
בלי ניסוחים.

רק ככה:

"ריבונו של עולם... לא יודעת. עייפה. רוצה להבין מה עובר עליי."

ומשם — מתחיל קשר.
רבי נחמן מברסלב קורא לזה "התבודדות".
אבל זה לא באמת בדידות,
זה הכי ביחד שיש.

וכשנותנים לזה מקום,
משהו מתעורר.
הנשמה שעמדה עד עכשיו בשוליים —
פתאום הופכת להיות המרכז.

את לא רק חיה.
את נוכחת.

לא רק מתפקדת.
אלא מרגישה.

והמרוץ?
הוא כבר לא שולט עלייך.

כי את — זוכרת בשביל מה באת.


ובאמת זה עניין גדול, כמו שכותב רבי נחמן מברסלב, "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. לקבוע לו".

שנזכה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה