הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כולנו מתמודדים עם הקורונה, ובתור יהודים מאמינים מהדהדת השאלה שוב ושוב:
למה זה קורה?
מדוע זה קרה?
איך שדווקא אצלנו בציבור יש מכות כאלה כואבות?
ושאלת השאלות: מה בורא עולם רוצה להעביר לנו?
ברור שה' הוא אבא שלנו והוא טוב ואין טוב כמוהו,
וגם אם ננסה לא נוכל להבין את עוצמת מידת הרחמנות הגדולה את האהבה שהוא אוהב אותנו.
כך שהשאלה ממש חשובה.
יתכן שהפתרון הוא בכך שרואים את הזעזוע שאוחז את העולם על כל נפטר ונפטר.
פשוט סופרים את החולים והנפטרים.
כי בעולם לא אמורים להיות חולים! לא אמורים להיות נפטרים!
כולם צריכים להיות בריאים, זו התוכנית של הבריאה.
רק התרגלנו.
ה' שלח תאונות דרכים ל"ע, ומחלות ל"ע, וקשיי פרנסה ל"ע גם.
נאנחנו, התפללנו ועברנו לסדר היום, כי החיים צריכים להמשיך, לא?
אמרנו "הכל משמים", והרגשנו גדולים מהחיים, איך אנחנו מקבלים באהבה! כל הכבוד לנו, לא?
אז זהו, שכל מה שקרה זה לא רק כדי לחזק אותנו באמונה וגם לא לייסר אותנו ולא להחזיר אותנו בתשובה.
מה שקרה זה כדי לשנות אותנו, את החשיבה שלנו, את ההבנה, את ההנהגה הכי פנימית.
לא מספיק לקבל על עצמינו חצי שעה בלי לשון הרע, אלא להבין שלא אמורים לדבר לשון הרע בכלל, כי כמו שאני לא רוצה שידברו עלי ועל מי שאני אוהב, כך גם לחוש שאני לא רוצה לדבר על השני כי אני אוהב אותו!
לא מספיק שאני רוצה שהקרובים אלי ילכו בדרך הישרה, אלא לכאוב על כל יהודי רחוק או נושר.
לא לחשוב על עצמי ועל המגזר שלי, אלא להביט בראייה יותר כוללת, ראייה של אהבה על כל המגזרים, גם אלו הרחוקים ממני.
לא מספיק לכאוב עם השני, אלא לרצות שיהיה לו טוב, גם כשלי לא ממש מסתדר..
וכו' וכו'
(הרעיון מבוסס על סיפור שפורסם בחדשות משפחה די מזמן. כתב את הסיפור שמעון ברייטקופף, סיפור המתאר מאורע עוצמתי ומצמרר בשואה: שלוש מאות יהודים לפני שהוכנסו לתאי הגזים הבינו שלא היתה סיבה לריחוק שהיה ביניהם עד כה... הם עודדו אחד את השני והגיעו למצב של שמחה ועידוד מספר שעות לפני מותם ל"ע, מאותו זמן ואילך גרמניה הנאצית החלה ליפול. אם יש למישהו את הסיפור אשמח אם תעלו אותו לכאן).
ועוד משהו - במקום לומר: כן, נכון, מגזר פלוני ממש צריך להתחזק... בואו ניקח על עצמנו את החיזוק שלנו. כי לשנות את כל העולם אין באפשרותנו, את עצמנו - כן.
בשורות טובות אמן!
למה זה קורה?
מדוע זה קרה?
איך שדווקא אצלנו בציבור יש מכות כאלה כואבות?
ושאלת השאלות: מה בורא עולם רוצה להעביר לנו?
ברור שה' הוא אבא שלנו והוא טוב ואין טוב כמוהו,
וגם אם ננסה לא נוכל להבין את עוצמת מידת הרחמנות הגדולה את האהבה שהוא אוהב אותנו.
כך שהשאלה ממש חשובה.
יתכן שהפתרון הוא בכך שרואים את הזעזוע שאוחז את העולם על כל נפטר ונפטר.
פשוט סופרים את החולים והנפטרים.
כי בעולם לא אמורים להיות חולים! לא אמורים להיות נפטרים!
כולם צריכים להיות בריאים, זו התוכנית של הבריאה.
רק התרגלנו.
ה' שלח תאונות דרכים ל"ע, ומחלות ל"ע, וקשיי פרנסה ל"ע גם.
נאנחנו, התפללנו ועברנו לסדר היום, כי החיים צריכים להמשיך, לא?
אמרנו "הכל משמים", והרגשנו גדולים מהחיים, איך אנחנו מקבלים באהבה! כל הכבוד לנו, לא?
אז זהו, שכל מה שקרה זה לא רק כדי לחזק אותנו באמונה וגם לא לייסר אותנו ולא להחזיר אותנו בתשובה.
מה שקרה זה כדי לשנות אותנו, את החשיבה שלנו, את ההבנה, את ההנהגה הכי פנימית.
לא מספיק לקבל על עצמינו חצי שעה בלי לשון הרע, אלא להבין שלא אמורים לדבר לשון הרע בכלל, כי כמו שאני לא רוצה שידברו עלי ועל מי שאני אוהב, כך גם לחוש שאני לא רוצה לדבר על השני כי אני אוהב אותו!
לא מספיק שאני רוצה שהקרובים אלי ילכו בדרך הישרה, אלא לכאוב על כל יהודי רחוק או נושר.
לא לחשוב על עצמי ועל המגזר שלי, אלא להביט בראייה יותר כוללת, ראייה של אהבה על כל המגזרים, גם אלו הרחוקים ממני.
לא מספיק לכאוב עם השני, אלא לרצות שיהיה לו טוב, גם כשלי לא ממש מסתדר..
וכו' וכו'
(הרעיון מבוסס על סיפור שפורסם בחדשות משפחה די מזמן. כתב את הסיפור שמעון ברייטקופף, סיפור המתאר מאורע עוצמתי ומצמרר בשואה: שלוש מאות יהודים לפני שהוכנסו לתאי הגזים הבינו שלא היתה סיבה לריחוק שהיה ביניהם עד כה... הם עודדו אחד את השני והגיעו למצב של שמחה ועידוד מספר שעות לפני מותם ל"ע, מאותו זמן ואילך גרמניה הנאצית החלה ליפול. אם יש למישהו את הסיפור אשמח אם תעלו אותו לכאן).
ועוד משהו - במקום לומר: כן, נכון, מגזר פלוני ממש צריך להתחזק... בואו ניקח על עצמנו את החיזוק שלנו. כי לשנות את כל העולם אין באפשרותנו, את עצמנו - כן.
בשורות טובות אמן!
