התייעצות זו"צ בשנה ראשונה

[שרגא מ...]

אין עניין לצאת
אם כל הזמן של הבילוי תחשבי עליו שהוא לבד
ויהיו לך ייסורי מצפון
תנסו לצאת בנפרד כאשר לשניכם יש תכנית ולו"ז
ורק ככה תוכלו ליהנות במאת האחוזים

 

[מנסור הבוס]

אם כבר את רוצה לצאת אל תחייבי אותו ללמוד 3 שעות....
הוא יכול גם לגלוץ על הספה בכייף שלו עם פיצוחים ועיתונים...
או שעוד לא גילית שהוא יודע לעשות עוד כמה דברים חוץ מללמוד....

 

[קוויק]

ובנימה רצינית, אני חושבת שהענין הוא לא אם תלכי או לא, אלא איזו הרגשה תתני, אם זה יוצא מצב שפשוט מעדיפה את אחותך עליו, אז לא נחמד, אבל אם זה בקטע של הזדמנות לסרט ואת ממש אוהבת לראות, ואחותך צריכה אותך כי אין לה עם מי ללכת לדוגמא, או משהו בכיוון, ומראה שמתלבטת כי כיף לך ורוצה להשאר איתו, אבל לא בא לך לפספס את ההזדמנות ללכת - תלכי בראש שקט ותהני.

 

[emma]

שחררי...
גם הוא צריך שקט לפעמים

 

[שישפן]

אם את שומעת על הנימה שלו שהיה מעדיף שתישארי איתו אז תישארי איתו.
אישה כשרה עושה רצון בעלה ולא מפסידה לעולם..

 

[לגדול נכון]

אני ממש בהתלבטות...
אנחנו זו"צ בשנה ראשונה, ואני מאוד רוצה ללכת להקרנה היום של הסרט עם אחותי. אבל אני מרגישה לא בנוח להשאיר את בעלי לבד

הדבק הזה מאוד בריא!!!
ושימח את אשתו...
כל עוד לשני הצדדים כיף עם זה

כשזוג מתחיל להרגיש שהוא מוותר על עצמו בשביל ה"זוגיות המושלמת", זה כבר לא בריא!
אם תוותרי על עצמך, זה יתפוצץ בהמשך בריבית דריבית.
זוגיות טובה זו זוגיות שמאפשרת ותומכת בכל צד לדאוג לעצמו, במקום זוגיות חונקת שדורשת מהשני לוותר על עצמו.
טיפ: אחרי שתלכי, תעלי איתו את הנושא הזה של וויתור למען זוגיות וכו', ואם תצא לכם שיחת עומק כנה על הדבר הזה, זה יהיה ה"פיצוי" האולטימטיבי עבור שניכם.

 

[שלמה הירשמן]

בגלל שכל התגובות חד צדדיות, וגם בד"כ כמעט לא מגיב בפורום, אעיז לא לחלוק אלא להציע אפיק מחשבה קצת שונה, כשאדם מרגיש שלא נוח לשותף מההצעה הוא יכול להתעלם בפרט אם בד"כ ובאופן כללי אין בזה סרך פגם, לפעמים יש סיבות אישיות או ספציפיות שקשורות לענין, במקרה דילן יכול להיות שהיה לו תכנון שונה לזמן הזה או שיש לו דעה אחרת בנוגע לסרטים, או שיוצר לו סתירה לתוכניות אחרות, במקרים כאלו יכול להיות שאפשר לקיים שניהם ולדבר דבר דבור על אופניו בין חלקי הבית.
באופן כללי כולנו שואלים ובתשובות יכולים להבין בכמה רמות של רובדים כמו למשל שאשה שואלת את בעלה אם אפשר לארח את הוריה (כולל כולם) לשבת או להתארח או לארגן את המסיבה הכיתתית בבית וכדומה.
(כשאומר בסיידר, אבל לא באמת מתכוין עד הסוף, (מקוה שהובנתי))
לא לעסוק בזה יותר מידי כדי לא להיכנס לנערוון אבל קצת עבור השימת לב.
הצלחות

 

[במקום כהן]

אני חושב שהיחידים שיכולים לדעת זה אתם, האם הוא מצפה שתישארי איתו, הוא חושב שזה מה שאת אמורה לעשות, אבל הוא לא רוצה לעצבן?
או שאפילו שזה פחות נעים לו, הוא מבין שאת יכולה ללכת שזה מה שאת אמורה לעשות.
זוגיות זה תמיד עניין של תיאום ציפיות והבנה הדדית, וזה בהחלט משתנה מזוג לזוג.

 

[קוגל ירושלמי]

תחשבי טוב אם ה'דבק' הזה-
מגיע ממקום שבאמת כיף לכם ביחד
או ממקום לא טוב של תלות כזאת...

 

[לגדול נכון]

יכולה גם להשאיר לו מטלה לזמן הזה, נגיד להכין הפתעה ארוחת ערב זוגית, גם יהיה עסוק וגם תשאירי את נוכחותך באויר

כל היוזמות לפיצויים מכל סוג שהוא, בעצם מניחות שאכן מה שאת עושה הוא "קצת" לא לגיטימי, ולכן עם פיצוי הולם יש לך "הכשר" לעשות את זה.
טעות!!!
את לא צריכה לפצות אותו!
אם כבר, את צריכה להתנצל בפניו על כך שכשהוא רצה לצאת עם חברים לצ'ולנט בליל שישי הוא אפילו לא העלה את הנושא "בשבילך".
והוא צריך להתנצל שעד היום לא הלכת לסרט/הליכה/בריכה/גלגולי שלג ולא דאגת לעצמך.
בקיצור, בלי התנצלויות ובלי פיצויים.
פשוט ללכת, ואם הוא מתרעם או כואב לו, לדבר על זה שלכל אחד יש צרכים וכדאי מאוד בשביל המשך קיום הזוגיות שלכם לדאוג לצרכים האישיים שלכם.

 

[Sara led]

לי נשמע שהיא שמה את עצמה במקומו,
כלומר, אם הוא היה רוצה ללכת, היא היתה מרגישה שהוא נטש אותה לבד ל3 שעות, וגם אם היתה מאפשרת לו זה לא היה בלב שלם.
חשוב להבין שהצרכים של גבר ואישה שונים.
לרוב הגברים אין שום בעיה, עד ישמחו מאד שהאישה תתאוורר כ3 שעות בלי להרגיש שום תחושת נטישה.

 

[רוחה הויער]

חבר'ה זה לא יציאה למדבר סהרה
יוצאת.
שעתיים וחצי שלוש חוזרת.
"להשאיר תעסוקה"? "לסרט קצר"? "לפצות אח"כ"?
אל תעשו צחוק

בריאות הנפש היא שיש יציאות נחמדות שהן לאו דווקא יחד
כל אחד חייב את השחרור של עצמו עם עצמו
שלא יצטבר ויתפוצץ יום אחד

 

[תם יושב אוהלים]

כל היוזמות לפיצויים מכל סוג שהוא, בעצם מניחות שאכן מה שאת עושה הוא "קצת" לא לגיטימי, ולכן עם פיצוי הולם יש לך "הכשר" לעשות את זה.
טעות!!!
את לא צריכה לפצות אותו!
אם כבר, את צריכה להתנצל בפניו על כך שכשהוא רצה לצאת עם חברים לצ'ולנט בליל שישי הוא אפילו לא העלה את הנושא "בשבילך".
והוא צריך להתנצל שעד היום לא הלכת לסרט/הליכה/בריכה/גלגולי שלג ולא דאגת לעצמך.
בקיצור, בלי התנצלויות ובלי פיצויים.
פשוט ללכת, ואם הוא מתרעם או כואב לו, לדבר על זה שלכל אחד יש צרכים וכדאי מאוד בשביל המשך קיום הזוגיות שלכם לדאוג לצרכים האישיים שלכם.

פיצוי הוא לא על דבר רע בהכרח,
אם ההליכה לסרט זה אקט טכני של ריחוק (מבחינתה וטוב שכך...), אז שתיתן איזה אקט קירבה כפיצוי,
גם שאתה הולך ללמוד שאתה חוזר תפצה אותה על זה, ומספיק במילה או מעשה קטן...

 

[חביבונת]

יש הבדל בין לצאת יום אחד לערב, או שהבעל יוצא לחתונה של חבר או צ'ולנטיה
לבין ערב בחוה"מ סוכות, שאם האישה יוצאת הוא נשאר לבד בבית, ואם היא הייתה נשארת הם היו חושבים על תעסוקה לערב, ואולי אפי' לצאת יחד להורים/ שמחת בית השואבה וכדו'
לא חושבת שיש כאן קשר לדבק או תלות
חוה"מ הוא לא זמן שכיף לרבוץ לבד בבית, ובמיוחד לשנה ראשונה שהבעל היה רגיל כבחור להיות מוקף באקשן כל ימי החג...
יכול להיות שתחליטי ללכת, אבל את צודקת במחשבה שאולי זה לא יפה...
אני בשנה ראשונה לא הייתי הולכת
גם היום אחרי 8 שנות נישואין, כשאני אצא, אני ארגיש שבעלי מקריב את הלהשאר לבד בבית למשך 3+ שעות, והוא יעשה את זה בשמחה בשביל שאהנה
כותבת את התגובה הזאת למרות שלפי הלך הרוח באשכול יחשבו שיש לנו זוגיות לא תקינה ודביקית, זה לא נכון, סורי...

 

[לגדול נכון]

לא הבנתי.
אתה מפצה את אשתך אחרי שהיא הלכה למלון לשלושה ימים?
ברור שפיצוי הא איזשהו אקט אחרי ש"לקחת" ממישהו משהו.
עזבו הכל,
למה לא להאמין לבעל שאומר: תלכי, הכל טוב?
למה לסבך את החיים?
לנו בבית יש הסכם שאם מישהו אומר ש"בסדר", אז לא צריך לשאול פעמיים ולהשתגע עם השערות של כוונות נסתרות.
זה פשוט משוגע לחיות ככה!

 

[חביבונת]

זה פשוט משוגע לחיות ככה!

לא כל מה שלא בהסכמים שביית שלכם, אומר שמשוגע מי שחי ככה!
טבעי שבזו"צ שנה ראשונה יש גם כוונות נסתרות, ומותר לה לחשוב אם בעלה באמת רוצה או שרוצה לפרגן לה אפי' שקשה לו

 

[לא לפרסום]

אם הכוונה בשאלה.....שמתארחים אצל ההורים[שווער]השאלה ממש במקומה....אומנם הייתי הולך לסרט...אבל הצד השני חייב להבין שזה לא מובן מאליו....שהחתן נשאר 3 שעות והוא לא בביתו ובמקומו הטבעי......
בכלל טיפ לכל הזו"צים כשאתם מתארחים אצל ההורים....מי שזה ביתו....שיקדיש יותר תצומת לב לבן הזוג השני...יותר קשה לו[לפעמים זה גורם לאחר שנים שלא יהיה לו כ"כ חשק להתארח שם]

 

[Sara led]

לנו בבית יש הסכם שאם מישהו אומר ש"בסדר", אז לא צריך לשאול פעמיים ולהשתגע עם השערות של כוונות נסתרות.
זה פשוט משוגע לחיות ככה!

ואם כבר זו"צ וטיפים
חשוב מאד לאמץ תקשורת פתוחה.
כך שגם שהוא ירצה ללכת עם חברים ואת תרגישי שאת ננטשת לבד
תמיד עדיף לענות את האמת: חשוב לי שתהנה עם חברים, מצד שני מרגישה לבד כשאתה הולך, אז תלך, תהנה ומחכה לך ב8....
עדיף מאשר לומר: 'בסדר' בהבעה של: תבין לבד שלא ואני לא מבינה בכלל איך חשבת לזנוח אותי כך, שנה ראשונה.... ואז להרגיש דפוק שהוא לא הבין. להרגיש זוועה להישאר לבד.
ושהוא חוזר הוא לא מבין עם איזה פיגוע הוא צריך להתמודד כי הוא לא היה בטוח אם שהיא אמרה בסדר היא התכוונה או לא.

 

[פוינט]

לא משנה מה שתבחרי,
מה שכן אחרי שבחרת - תדבקי בהחלטה עד הסוף
לא לחשוב ללא הרף שאולי היה נכון לעשות הפוך

אם החלטת ללכת - תהני עד הסוף, ותשמחי בכך שיש לך בעל שפירגן לך התאוורות כייפית (ושגם את פירגנת לעצמך).
אם החלטת להשאר ביחד - תשמחי איתו יחד.

מועדים לשמחה