מידע שימושי זכויות יוצרים. יש איסור. שלא תבוא תקלה תחת ידי (כהמשך לאשכול הקודם)

  • הוסף לסימניות
  • #41
אבל כיוון שקודמי כתב בכזה ביטחון שזה דין פשוט להיתר, וזה ממש גמרא מפורשת, שממש פלא איך הרבנים לא יודעים אותה וכו'
ראשית, נא לא להכניס לי לפה מילים
לא כתבתי בשום צורה או כיוון משהו על כך שפלא שהרבנים לא יודעים את הגמרא הזו, וחלילה לי מלדבר על ת"ח וכש"כ על גדולי ישראל,
דבר נוסף, לא אני המצאתי את מה שכתבתי, הפניתי לעיין בספר עין משפט ושם הוא מביא את כל השיטות של האוסרים והמתירים ויוצא עם מסקנות,

כמפורש בשו"ת המהרש"ם, שכמו שנגר שיצר שולחן הוא בעלים עליו, כך אמן שחיבר מנגינה , או ספר, או כל רעיון שהוא שאפשר לפי המציאות העכשווית למוכרו בדמים, ["פטנט"], הרי הוא בעליו, ומי ש"משתמש" ברעיון שלו לעצמו, הרי הוא גזלן, אמנם לא של משהו מוחשי, אלא של מציאות מופשטת, רעיון בעלמא, אבל איסור גזל נאמר גם על רעיונות.
מה לא ברור במה שכתבתי, גם בית של בן אדם זה הבית שלו ורכושו הממוני
והבעלות שלו על הבית הרבה יותר ברורה ופשוטה מבעלות רעיונית וכו'
ועדיים הגמרא כותבת שזה נהנה וזה לא חסר,
למה אין פה גזל??????
אשמח לקבל תשובה על השאלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הסברות האלו זה בגדר "נבל ברשות התורה" וד"ל
רציתי לכתוב את זה כמה פעמים
מעניין שבהכל אנחנו לא מחפשים היתרים וכאן ממש מחפשים בנרות כדי להשקיט מצפון
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
שבהכל אנחנו לא מחפשים היתרים
משום מה אני יודע היפך שרוב הציבור (למעט המכונים "פרומער'ס") בכל דבר מחפשים היתרים...


בכל מקרה, מה היית אומרת על מקרה שמישהו פלש לבית של מישהו אחר ואסור לו להוציא אותו, כי הבית לא עמד להשכרה והאיש הוא הומלס ולא ישלם אף פעם על שכירות דירה,
האם זה גם נבל ברשות התורה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
כיון שהתבקשתי להשיב -
אדם שנכנס לגור בבית חבירו, לא לקח אותו אליו. הוא לא גזלן בשום אופן, הוא רק "משתמש", וזה נדון מצד "נהנה", וכאן צודק הכותב שיתכן וזה נחשב "זה נהנה וזה לא חסר" [מדוע רק "יתכן" לא ארחיב, רק ארמוז זה תלוי בשאלה האם "זה נהנה וזה לא חסר" מותר לכתחילה (במקרה של הגמ' הוא כבר גר, כאן אתה בא להעתיק עכשיו !)]
מי שמעתיק תכנה, או שיר, או כל מנגינה אחרת, "מכניס לרשותו" חפץ שאינו שלו. וזה כבר גזל. בזה חידש המהרש"ם שיש גזל גם ברעיונות מופשטים.
אפשר לקבל את המהרש"ם או לחלוק עליו, אבל לפחות להבין נכון את הנושא.
חיזקו ואימצו.
,
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש ספר שנקרא עין משפט
טעיתי בשם הספר
שם הספר הוא "עמק משפט"

אולי כדי להרגיע קצת את הרוחות...

לא אמרתי שזו הדעה היחידה,
ובהחלט יש מחלוקת גדולה גם בפוסקי זמנינו
א. האם בכלל יש בעלות ממונית על יצירה
ב. גם לשיטת הסוברים שיש בעלות - מה קורה במקרה כמו שכתבתי, שבכל מקרה לא היה קונה.
האם יש כאן דין זה נהנה וזה לא חסר,
מה ההגדרה של העניין ועוד ועוד

ובהחלט הרבה מאד מפוסקי דורינו אוסרים להעתיק
אך כנגדם יש כאלו שמתירים

ומכיון שהביאו בהתחלה רק את דעת האוסרים, ראיתי לנכון להביא גם את דעת המתירים וכך להסביר את שיט אלו המעתיקים.

את המשך הוויכוח צריך לנהל בבית המדרש מבחינה הלכתית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
בלי קשר לנושא הסרטים, לגבי דירה מושכרת שעומדת ריקה:
בדרך כלל דירה לא תעמוד ריקה למשך זמן ארוך בלי שידאג בעל הבית/ השוכר לשוכרים חדשים.
כך שאם מדובר בתקופה ארוכה ובעל הבית מעוניין כעת להשכיר לשוכר חדש- אסור לגור בדירה ללא תשלום שכירות לבעל הבית, כי הדירה מועמדת כעת להשכרה.
אם מדובר בתקופה קצרה יחסית- בדרך כלל יישאר הריהוט של בעל הבית או שוכר הדירה ואין שום אפשרות שימוש בחפציו, אלא רק אפשרות שימוש בדירה עצמה. כך שזה למעשה לא ריאלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
מצרף צילום מתוך הספר
בו מחבר הספר כותב נוסח שאפשר לכתוב על הדיסק ואז לפי כל השיטות אסור להעתיק,
וכותב שנוסחאות אחרות המצויות - לא תקפות לפי כל השיטות...
עמק המשפט.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
בלי קשר לנושא הסרטים, לגבי דירה מושכרת שעומדת ריקה:
בדרך כלל דירה לא תעמוד ריקה למשך זמן ארוך בלי שידאג בעל הבית/ השוכר לשוכרים חדשים.
כך שאם מדובר בתקופה ארוכה ובעל הבית מעוניין כעת להשכיר לשוכר חדש- אסור לגור בדירה ללא תשלום שכירות לבעל הבית, כי הדירה מועמדת כעת להשכרה.
אם מדובר בתקופה קצרה יחסית- בדרך כלל יישאר הריהוט של בעל הבית או שוכר הדירה ואין שום אפשרות שימוש בחפציו, אלא רק אפשרות שימוש בדירה עצמה. כך שזה למעשה לא ריאלי.
בלי לפגוע חלילה באף אחת
אני מציע שאת לימוד הגמרא נשאיר לגברים
המקרה הזה מובא בגמרא ויש עליו דין מפורש
ולא חסרו דירות שעומדות ריקות כי פעם בכמה שנים מגיע בעה"ב מחו"ל לגור שם לשבוע
או לחילופין ולמצער - דירות שנמצאות בסכסוכי ירושה ועומדות 20 שנה ריקות

ובכל מקרה גם אם יש ריהוט - הוא לא חייב להשתמש בו, הוא יכול להביא מזרן של עצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בלי לפגוע חלילה באף אחת
אני מציע שאת לימוד הגמרא נשאיר לגברים
המקרה הזה מובא בגמרא ויש עליו דין מפורש
במקרה שמעתי את ההלכה, ביררנו אותה מקרוב.
איני יודעת ציטוטים מדוייקים אבל גם לאישה טפשה כמוני הצליחו להבהיר את העניין.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #50
בלי להיכנס לפולמוס ההלכתי של אסור/מותר
נראה לי שגם אם הייתי רוצה לצפות בסרט גנוב ומוצאת לכך אלף צידוקים הלכתיים
הייתי מתביישת להודיע זאת בפורום ציבורי
בעיני, יש כאן הכרזה כלפי היוצרים:
"כן, אני יודע שאני גורם לך נזק... אבל הנה חפרתי וחפרתי ומצאתי היתר הלכתי למעשיי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
מה שאני שמעתי פעם מדיינים, שהויכוח האם קיימת בעלות על קנין רוחני...
מכיון ששיר זה קנין רוחני, חיבור של תווים וכו' לכן מסתפקים האם שייך על זה בעלות, כי בעלות צריכה להיות על חפץ שניתן להעבירו מיד ליד, לגבי הנוסח של הרב קרליץ זצ"ל נכתב שם מפורשות בעלות רק על הדיסק ולא על משהו אחר, [אני מאמין שלא ירחק היום שתיתכן אפשרות של קוד מסויים שינעל את אפשרות העתקה...] השאלה האמיתית מה היה אומר הרב קרליץ זצ"ל באופן שמישהו מהמפיקים שלח את זה במייל, יתכן שאז לא תהיה על זה בעלות כלל משום שאין כאן חפץ כנ"ל ודו"ק ודפח"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
יש לי שאלה כתבו כאן הרבה שמי שממילא לא היה קונה אז בכל מקרה מותר לי
סליחה, אבל זה קצת לעבוד על עצמינו.
הרי אם לא היה לנו כלום היינו קונים משהו כי אנחנו רוצים מוזיקה כל שהיא. רובנו לא נחייה כל החיים בלי לשמוע מוזיקה.
אלא מה שאם יש לי מוזיקה לא בוער לי לקנות אחרת.
כך מאד קל לומר על כל דבר שממילא לא הייתי קונה מה שבעצם לא נכון אלא שאתה לא קונה כי ממילא יש לך משהו וחוזר חלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
בלי להיכנס לפולמוס ההלכתי של אסור/מותר
נראה לי שגם אם הייתי רוצה לצפות בסרט גנוב ומוצאת לכך אלף צידוקים הלכתיים
הייתי מתביישת להודיע זאת בפורום ציבורי
בעיני, יש כאן הכרזה כלפי היוצרים:
"כן, אני יודע שאני גורם לך נזק... אבל הנה חפרתי וחפרתי ומצאתי היתר הלכתי למעשיי"
אולי לא הדגשתי את זה מספיק
בנוסף לכל הפולמוס ההלכתי, שהיה כבר לפני כעשרים שנה, כשהתחיל כל עידן הדיסקים וההעתקות

היום המצב הוא שכל אמן יודע טוב מאד מה קורה והוא לוקח את זה בשיקולים שלו האם להוציא דיסק,
ולכן יש כבר מחילה מראש על העניין וגם אם הוא אומר שהוא לא מוחל, א. הוא לא כותב את הנוסח שהובא לעיל (ובהחלט יש הבדל בין ההעתקה מהתקליטור עצמו לבין קובץ מקובץ).
ב. הוא יודע את האמת שבכל מקרה יעתיקו, אז למה הוא מוציא אלבום?
והתשובה היא, שהאמנים היום מוציאים את האלבומים שלהם או בשביל כרטיס ביקור או כדי שיהיה שירים שלהם בשוק ובהופעות יכירו את זה.

מה שבטוח, אם כולם היו עושים את מה שאלי פרידמן עשה, המצב היה אחר לגמרי.
אלי פרידמן באלבום האחרון שלו נתן 3 אפשרויות
הורדה בחינם, הורדה בתשלום סימלי של 18 ש"ח, הורדה ב 40 ש"ח.
וברור לי שהרבה יותר היו משלמים לפחות את ה 18 ש"ח
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
יש לי שאלה כתבו כאן הרבה שמי שממילא לא היה קונה אז בכל מקרה מותר לי
סליחה, אבל זה קצת לעבוד על עצמינו.
הרי אם לא היה לנו כלום היינו קונים משהו כי אנחנו רוצים מוזיקה כל שהיא. רובנו לא נחייה כל החיים בלי לשמוע מוזיקה.
אלא מה שאם יש לי מוזיקה לא בוער לי לקנות אחרת.
כך מאד קל לומר על כל דבר שממילא לא הייתי קונה מה שבעצם לא נכון אלא שאתה לא קונה כי ממילא יש לך משהו וחוזר חלילה.
כבר עניתי על זה אתמול
העובדה היא שאין מצב שכולם יקנו את כל הדיסקים כי אחרת כל אחד היה קונה אלבומים כל חודש במאות שקלים אם לא אלפי - בחודשים מסוימים
רוב הציבור הכי הרבה היה קונה אלבום אחד פעם בחודשיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כבר עניתי על זה אתמול
העובדה היא שאין מצב שכולם יקנו את כל הדיסקים כי אחרת כל אחד היה קונה אלבומים כל חודש במאות שקלים אם לא אלפי - בחודשים מסוימים
רוב הציבור הכי הרבה היה קונה אלבום אחד פעם בחודשיים

אוקי
נניח כל בן אדם קונה 3 דסקים בשנה.
האם הוא מסוגל לשמוע 30 שירים בלופ?
אם לא זה לא נקרא שממילא הוא לא היה רוכש
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אכן, גם מצד נהנה, מכיון שלא היית קונה את זה בכל מקרה הרי יש כאן "זה נהנה וזה אינו חסר"

מצד נהנה התכוונתי למה חייב במקרה שהיה קונה.
כי מצד גזל ומזיק אין הבדל אם היה משלם או לא.
הכוונה היא שאם יש חילוק הוא רק הוא מצד מישתרשי. שאם היה משלם לכן הוא נהנה וצריך לשלם והוא דבר דעבידי לאגרי (ונהנה מהחיסרון שיש לשני). ואם לא היה משלם הרי אין פה נהנה.

(כמו שפירטו לעיל - אם זה גזל. זה כמו שגזלן שמכניס לרשותו חפץ, וילדה, לולי הדין של שינוי קונה הרי זה נולד לבעלים. ולא שייך לומר שזה רק מצד נהנה. גזלן המכניס לרשותו חייב מדין גזילה).

מצד זוטו של ים הדברים צריכים עיון רב. שבוודאי מחילה אין פה. אפשר ייאוש. ומי יימר דהוא אבידה.
(וגם אם יימר דהוי מחילה - מכיון שאינו ברשות לוקח לא זכה במחילה. ואם כן בוודאי אם יבוא ויבקש את כספו יכול לחזור בו)
ושונה מזוטו של ים - שהדבר בעצמותו לא נאבד. אלא רק מחמת אחרים. וכמו פלטיא של גויים. ששם לכאורה בוודאי לכל שיטות הראשונים בעומד וצווח שאינו מתייאש אינו ייאוש
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #57
אוקי
נניח כל בן אדם קונה 3 דסקים בשנה.
האם הוא מסוגל לשמוע 30 שירים בלופ?
אם לא זה לא נקרא שממילא הוא לא היה רוכש
לא הבנתי את הטענה
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
מצד נהנה התכוונתי למה חייב במקרה שהיה קונה.
כי מצד גזל ומזיק אין הבדל אם היה משלם או לא.
הכוונה היא שאם יש חילוק הוא רק הוא מצד מישתרשי. שאם היה משלם לכן הוא נהנה וצריך לשלם והוא דבר דעבידי לאגרי (ונהנה מהחיסרון שיש לשני). ואם לא היה משלם הרי אין פה נהנה.

(כמו שפירטו לעיל - אם זה גזל. זה כמו שגזלן שמכניס לרשותו חפץ, וילדה, לולי הדין של שינוי קונה הרי זה נולד לבעלים. ולא שייך לומר שזה רק מצד נהנה. גזלן המכניס לרשותו חייב מדין גזילה).

מצד זוטו של ים הדברים צריכים עיון רב. שבוודאי מחילה אין פה. אפשר ייאוש. ומי יימר דהוא אבידה.
(וגם אם יימר דהוי מחילה - מכיון שאינו ברשות לוקח לא זכה במחילה. ואם כן בוודאי אם יבוא ויבקש את כספו יכול לחזור בו)
ושונה מזוטו של ים - שהדבר בעצמותו לא נאבד. אלא רק מחמת אחרים. וכמו פלטיא של גויים. ששם לכאורה בוודאי לכל שיטות הראשונים בעומד וצווח שאינו מתייאש אינו ייאוש
אין לי כח וזמן להיכנס לכל הנושא לעומק
כדאי לעיין בספר שהזכרתי, הוא דן שם מצד כל הצדדים גם מצד מישתרשי

לגבי זוטו של ים - אני לא כתבתי שזה מותר מדין זוטו של ים, זה באמת שונה.

אני מדבר מצד המציאות שהיום כשזמר מוציא אלבום הוא לוקח בחשבון שיעתיקו את זה ועל דעת כן הוא מוציא, גם אם טוען אחרת.
וכמו אדם שהולך בספינה לאמצע הים הגדול וזורק מטבע ואומר אני לא מתייאש
 
  • הוסף לסימניות
  • #60

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

יתכן שיש כזה נידון
אבל יש הרבה דברים שבכל משפחה אפשר בקלות לעשות חלק
ופעמים רבות זה נשכח מעצלות או מחוסר ידע
אשמח שכולם יוסיפו דברים
וכך לקראת ראש השנה יצברו עוד זכויות של חסד
יש את מה שהרוב עושים ומיעוט שוכחים
ויש את מה שהרוב לא עושים אכתוב מספר דוגמאות ואשמח שימשיכו עוד
מס הכנסה שלילי
הפרשת תוספת לקצבת ילדים/הפרשה בעסק עצמאי/בדיקת הקופה הטובה
בדיקת הקופת גמל הטובה והזולה שבאמת הפנסיה נכנסת לשם
סיוע בשכר דירה
אבטלה כשזכאים/ או השלמת הכנסה/הבטחת הכנסה
הגשה לביטוח לאומי על אלרגיה או כל בעיה שכדאי להגיש או לביטוח רגיל כשאפשר בכלל זה ביטוח תלמידים
הנחה בארנונה
מימוש הזכויות מהקופות חולים בית החלמה/צימר/דולה/קבוצת הרזיה/לפעמים מנוי לברכה וכו
כרטיסי אשראי שמקבלים עליהם סכומים או דברים במקום כאלה שצריך לשלם עליהם
מחזור משכנתא כשאפשר בקלות ופעמים רבות כדאי לשלם למישהו אם בלי זה לא יעשו את זה וכן אותו דבר לקיחת משכנתא נוספת במקום הלוואות בנקאיות יקרות
מי שטס לחו"ל בטיסה רגילה לטוס רק אחרי שעושים מועדון בחינם מוסיף עוד כמה עשרות עד מאות שקלים
לא חייבים כלום לאותה קופה ויש אפשרות ממש קלה להתמקח ולקבל הרבה כשעוברים קופה/בנק היום הניוד בקלות
כתבתי מה שיצא בשגרה ואוסיף עוד בעז"ה
ואשמח מאוד שכל אחד יוסיף ואיש את רעהו יעזורו ונזכה להכתב ולהחתם בספר חיים טובים וארוכים
13 ביוני 2025

מבצע עם כלביא

משרד העבודה מפרסם: שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים

בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף היום (13.6.25), ולאחר הערכת מצב עם שר העבודה יואב בן צור, מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, אנו מפרסמים תשובות לשאלות עובדים:


1. איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?

על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה.

מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.

ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בקישור הזה במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים.

כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.


2. אני עובד חיוני- האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?

מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית


3. מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?

חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על :

שוטר; חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה;

אם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.


4. אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני- האם אני מחויבת להגיע לעבודה?

בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.


5. אני מוגדר כעובד חיוני- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


6. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


7. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?

ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים.

"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;


8. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?

רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו.


9. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני זכאי לתשלום שכר?

ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה –כולל חופשה שנתית או מחלה יחול האמור להלן:

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

אנו מצויים בעת לחימה ולאחריה תאוסדר הזכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד.


10. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים?

הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי:

הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד;

בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד.


11. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני יכולה לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיוזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


12. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה?

הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות.


13. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי סגור על פי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


14. על פי הנחיות פיקוד העורף-מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?

מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.


15. האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?

יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום.

יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד.


16. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו- כיצד המעסיק צריך לפעול?

על המעסיק לסכם מול עובדיו את הסדר ההיעדרות, בין היתר:

הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת.

הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בכפוף לקבלת הסכמת העובד המפורשת.

מעבר לעבודה חלקית או גמישה לרבות צמצום היקף משרה ובלבד שהתקבלה הסכמת העובד. שינוי חד צדדי ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה – יש לשים לב כי קיימות קבוצות מוגנות מכוח חוק עבודת נשים –

ככל שבכל זאת המעסיק שוקל לסיים העסקת העובד, יש לקיים הליך פיטורים כדין ובשל נימוקים מוצדקים.

עובד שלא הסכים לחל"ת או ליתרת חופשה שלילית, אומנם אין הוראת חוק המחייבת תשלום שכר במצב זה, אך ייתכן והעובד יהיה זכאי לשכר עבור ימי עבודה שבהן העמיד את עצמו לרשות העבודה אך המעסיק סגר את העסק- לעניין זה על העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.


17. אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף- האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?

בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה. אין באמור כדי לגרוע מזכאות העובד להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה.


18. אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית בשל מסגרת יומית סגורה. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה ?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מעניק הגנה מפיטורים לגבי הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

האמור אינו חל על אפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. בהסכמים קיבוציים שהסדירו את חובת תשלום שכר בשל היעדרות מהעבודה עקב מצבי חירום קודמים, לא קבעו חובת תשלום שכר לאפוטרופוס שאינו ההורה של הילד.


19. האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר- זכאי לקבל משכורת?

על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה.

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:

ההורה הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית

שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשגיח על הילד.

במקרה שמקום העבודה של העובד או בן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין.

העובד לא נקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.


20. האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?

חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה מפיטורים בשל ציות להוראות פיקוד העורף המגבילות פעילות במקום העבודה או לצורך השגחה על ילדים עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

העובד רשאי לבדוק זכאותו להיעדר מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).


21. מקום העבודה שלי פועל כרגיל -אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?

אם העובד לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. במקרה שהוראות פיקוד העורף מאפשרות לו להגיע לעבודה, אך הוא לא יכול בשל מוגבלותו, פיטורין יכולים להיחשב לאפליה פסולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה