זכר ונקבה בדומם

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?
זה לא האנשה מיותרת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?
זה לא האנשה מיותרת?
הייתי מעדיף את השאלה על לשון הקודש, ולא על עברית שבס"ה הולכת לפי המקור בלה"ק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
צודק. רק שעל לשון הקודש אני מפחדת לשאול שאלות...
דווקא על לשון הקודש הכי אפשר לשאול. כי היא שפה אלוקית ולכל צורה ומילה יש משמעות.
מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?

המדקדקים ראו במין הדקדוקי השתקפות של מהות החפץ ותפקודו במציאות. לדוגמא הקטגוריה של "כלי קיבול", אליה משתייכים שמות עצם חסרי סימן נקבי מובהק (כגון סיומת הָ או ת'), דוגמת המילים "כוס", "נעל". לפי ראב"ע, חפץ המשמש ככלי המכיל בתוכו דבר אחר מקבל אופי נקבי בשל תכונת הקיבול שבו, לעומת האקטיביות וההשפעה המיוחסת לזכר. "וכל כלי שהוא מקבל - מנהג הלשון להזכירו בלשון נקבה" (ראב"ע תהלים ע"ה,ט). בהתאם לכך, המילה "נעל" נתפסת כנקבה לא רק בשל זיקתה לאיבר הרגל הזוגי – בהתאם לכלל הידוע של הרד"ק ב"ספר המכלול" הקובע כי איברים כפולים הם בלשון נקבה – אלא מעצם היותה כסות המקבלת אל תוכה את הרגל. בעוד שהזכר מהווה את היסוד והשורש האקטיבי, הנקבה מייצגת את הכוח המכיל והמשמר, המוגדר מכוח היותו "מקבל".
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
המדקדקים ראו במין הדקדוקי השתקפות של מהות החפץ ותפקודו במציאות. לדוגמא הקטגוריה של "כלי קיבול", אליה משתייכים שמות עצם חסרי סימן נקבי מובהק (כגון סיומת הָ או ת'), דוגמת המילים "כוס", "נעל". לפי ראב"ע, חפץ המשמש ככלי המכיל בתוכו דבר אחר מקבל אופי נקבי בשל תכונת הקיבול שבו, לעומת האקטיביות וההשפעה המיוחסת לזכר. "וכל כלי שהוא מקבל - מנהג הלשון להזכירו בלשון נקבה" (ראב"ע תהלים ע"ה,ט). בהתאם לכך, המילה "נעל" נתפסת כנקבה לא רק בשל זיקתה לאיבר הרגל הזוגי – בהתאם לכלל הידוע של הרד"ק ב"ספר המכלול" הקובע כי איברים כפולים הם בלשון נקבה – אלא מעצם היותה כסות המקבלת אל תוכה את הרגל. בעוד שהזכר מהווה את היסוד והשורש האקטיבי, הנקבה מייצגת את הכוח המכיל והמשמר, המוגדר מכוח היותו "מקבל".
התשובה הזו עשתה לי קצת סדר, תודה!
בכל זאת, פח לדוגמה זה זכר... (בלי לרמוז כלום, כמובן) ויש עוד מלא חפצים שהם לא כלי קיבול ולהיפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
התשובה הזו עשתה לי קצת סדר, תודה!
בכל זאת, פח לדוגמה זה זכר... (בלי לרמוז כלום, כמובן) ויש עוד מלא חפצים שהם לא כלי קיבול ולהיפך.
המילה "פח" בתנ"ך היא במשמעות של "מוקש", ולא כמו בימינו. אבל כמובן שיש הרבה מילים יוצאות דופן, וכנראה שיש הסבר לכך, הרי זו לשון הקודש.
הכלל הזה שהבאתי הוא רק אחד מני רבים, חשוב לדעת שהמדקדקים דיברו על הנושא הזה הרבה והתעכבו על כל מילה יוצאת דופן, יש גם מילים שהן גם זכר וגם נקבה (כמו רוח, דרך), הרד"ק למשל מסביר שיש מילים שהם כמו אם ומקור לאחרים ולכן הן בנקבה, כמו המילה "ארץ" "כי הארץ היא כמו אם לכל הנבראים עליה, שהיא מוציאה אותם ומגדלת אותם." (ספר המכלול, דף פ"ו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מסכת תמיד פרק המשנה ד:
מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת,
הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף.
וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב,
מַחֲזִיק שְׁלֹשֶׁת קַבִּים;
וְהַבָּזָךְ הָיָה בְּתוֹכוֹ,
מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת.

תוספות יום טוב:
בתוכו - ובמקרא כף אחת לשון נקבה. אבל אמרו בשם הראב"ע כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו:
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
א
 

קבצים מצורפים

  • תולדות יצחק.png
    תולדות יצחק.png
    KB 119.7 · צפיות: 23
  • שרשי לשון הקודש.png
    שרשי לשון הקודש.png
    KB 364.7 · צפיות: 16
  • בלבבי משכן אבנה.png
    בלבבי משכן אבנה.png
    KB 197.6 · צפיות: 17
  • הוסף לסימניות
  • #16
בנוסף לכלי קיבול, יש שמות שמתחלקים לגדול וקטנה, כגון מוט ומוטה ועוד, והכלי הגדול הוא זכר והקטנה נקבה.

בתחילת מסכת קידושין ישנה סוגיה לשונית מתי דרך הוא זכר ומתי נקבה. והמסקנה שכאשר מדובר על דרך למלחמה הוא מכונה בלשון זכר, וכאשר מדובר בדרך התורה - הדרך היא נקבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה