מידע שימושי זקוקה לעזרתכם-סדר יום שבועי לילדים שנחשב שכיח?

[דאבל]

אני עם 3 קטנים, אבל אכתוב
ליל שבת אחרי הדלקת נרות - בחורף שאי אפשר לצאת -
יושבים על הרצפה ומשחקים מגנטים / פלימוביל / בובות / מקריאה להם סיפורים.
לפעמים אנחנו עולים לבית של שכנה עם ילדים בגילאים קרובים ומבלים שם את הזמן.
בקיץ - כמעט כל ליל שבת היינו יוצאים לגינה סמוכה עד שבעלי חוזר מבית הכנסת.

בוקר שבת - קמים, אוכלים דגני בוקר / מעדן ועוגיות
שוב משחקים... ספרים... פאזלים.
אם יש לי סבלנות מוציאה משחקי קופסה שצריכים עזרה איתי כמו משחקי לוח, נחש מי, קליפים וכו'.

אחרי הסעודה - הדילמה הקבועה... שנינו ההורים רוצים לנוח
אז משכיבים את הילדים ואחר כך "נהנים" מילדים ערניים שלא רוצים לישון במוצ"ש

בגילאים בוגרים יותר בדרך כלל הילדים או אוהבים לשחק או לקרוא,
ומגיל מסוים גם הולכים לביהכנ"ס אפילו לחלק מהתפילה.
בהחלט גם לרתום את הילדים לעבודות הבית באוירה טובה, נותן גם סיפוק וגם תעסוקה.

אני חושבת פתאום - האם יש לך הרבה משחקים וספרים?
יש ילדים שמספיק להם חמש אבנים כדי להתעסק שעות, ויש כאלו שצריכים "מלאי"
האם הילדים יודעים יפה לשחק זה עם זה? מסתדרים?

 

[החכמה צודקת]

אני חסידית אז יכול להיות שזה שונה מאוד בכל אופן מה שקורה בד"כ בשבת זה שבערב בעלי הולך לביהכנ"ס ואני נשארת איתם בבית . אם מזג האויר מאפשר אני יורדת למטה לטייל איתם (לא על הכביש יש רכבים...אני גרה במעורבת)
לפעמים נפגשת עם שכנות שגם יורדות.
אחרי זה בד"כ התינוק עייף אני פשוט מרדימה אותו ואז בעלי חוזר ואוכלים סעודה לפעמים לבד כי גם בן ה3 נרדם/משחק... אם לא אז הוא יושב איתנו ומספר ת'פרשה...
בבוקר בעלי שוב בביהכנ"ס ואז אני קמה לשמור עליהם(מאתגר מאוד אין להם כ"כ מה לעשות) ואז שוב בעלי חוזר, סעודה כנ"ל.
אחרי צהריים הולכים לנוח (מאמינה שבית עם גדולים לא כ"כ הולך).
סעודה שלישית אני לבד כי בעלי בביכנ"ס אבל בד"כ הולכת לאחותי ואז הילדים הכי משחקים יפה....

 

[אקורד]

כבת להורים בעלי תשובה,
חייבת לעלות נקודות נוספות,

יש מקומות מאוד מקטלגית,
ועם אתם בעלי תשובה או אפילו לא ממשפחות חשובות,
לא תתקבלו למוסדות
פחות ישלחו אליכם הביתה חברים,
יש אזורים עם ראש פתוח יותר,


לפני שאתם מחליטים,
קחו בחשבון שלעבור למקום חרדי זה לקבל את כ---ל הניואנסים החרדים,
אין ברירה זה חלק מעיסקת חבילה,
ולומדים לעשות את זה כל החיים,
הילדים עוזרים בזה כשגדלים,

אנחנו אשכנזים,
וההורים שלי אימצו את כל הניואנסים
ועדיין היו לא מעט שטרחו להזכיר מידי פעם את הדרך...
ואת אחותי לא קיבלו לסמינר אפילו שאז כולן היו מתקבלות,
אני מבינה שהיום המצב יותר טוב,
אבל חייבים לברר על הנושא הזה ספציפית לפני שעוברים דירה,


ועוד משהו
כשאתם בוחרים מוסדות לימוד לילדים תלכו לשכבת הגיל של המוסד,
תראו איך הילדים שם ניראים, מדברים, מתנהגים,
ותבדקו מה רוצים
כי מוסדות הלימוד מכניסים את הבית לתבנית הרבה פעמים,


אבל,
עם כל הקושי, ויש הרבה מאוד קשיים,
זה שווה את זה,

אני היום עמוק בתוך החברה החרדית,
עם שתי רגלים נטועות עמוק באדמה המשובחת בעולם,
ואומרת להורים שלי תודה
שהם עשו למעני את הדרך הזאת,
כי אחרת הייתי צריכה לעשות אותה לבד,
וזה קשה!!!

 

[שולמית רוז]

לגבי תעסוקה אחה"צ-
אני אוהבת שיומיים בשבוע מבלים עם חברים,
ובשאר הימים יש יותר זמן משפחתי איכותי:
יום אחד אפיה, יום אחר יצירה וגם סתם לשחק איתם או פשוט להיות איתם.
(יש לי 2 ילדים קטנים)

 

[שולמית רוז]

כשיש ילדים גדולים יותר,
יש ילדים שיהנו לעשות "חוג" לאחים הקטנים (או קיטנה)
וכך מרויחים כפול, גם תעסוקה לכל המשפחה וגם פיתוח של הילדים הגדולים יותר.
(הילדה שלי בת 5, מבלה המון ב"הכנת חוגים" לאח הקטן, שלאו דווקא מתממשים בפועל...).

 

[רינה כהן3434]

כבת להורים בעלי תשובה,
חייבת לעלות נקודות נוספות,

יש מקומות מאוד מקטלגית,
ועם אתם בעלי תשובה או אפילו לא ממשפחות חשובות,
לא תתקבלו למוסדות
פחות ישלחו אליכם הביתה חברים,
יש אזורים עם ראש פתוח יותר,


לפני שאתם מחליטים,
קחו בחשבון שלעבור למקום חרדי זה לקבל את כ---ל הניואנסים החרדים,
אין ברירה זה חלק מעיסקת חבילה,
ולומדים לעשות את זה כל החיים,
הילדים עוזרים בזה כשגדלים,

אנחנו אשכנזים,
וההורים שלי אימצו את כל הניואנסים
ועדיין היו לא מעט שטרחו להזכיר מידי פעם את הדרך...
ואת אחותי לא קיבלו לסמינר אפילו שאז כולן היו מתקבלות,
אני מבינה שהיום המצב יותר טוב,
אבל חייבים לברר על הנושא הזה ספציפית לפני שעוברים דירה,


ועוד משהו
כשאתם בוחרים מוסדות לימוד לילדים תלכו לשכבת הגיל של המוסד,
תראו איך הילדים שם ניראים, מדברים, מתנהגים,
ותבדקו מה רוצים
כי מוסדות הלימוד מכניסים את הבית לתבנית הרבה פעמים,


אבל,
עם כל הקושי, ויש הרבה מאוד קשיים,
זה שווה את זה,

אני היום עמוק בתוך החברה החרדית,
עם שתי רגלים נטועות עמוק באדמה המשובחת בעולם,
ואומרת להורים שלי תודה
שהם עשו למעני את הדרך הזאת,
כי אחרת הייתי צריכה לעשות אותה לבד,
וזה קשה!!!

תודה.
ממש הודעה מחזקת.
מאוד מחזק.
יש דברים שלא מובנים לי כ"כ בחברה החרדית או שאני טועה שאני משייכת את זה לחברה החרדית וזה נפוץ אצל כולם?
איך ההורים שלך הסתדרו בחגים ושבתות ? היו לבד בזמנים האלה?
זה ממש קשה להיות ביחד עם המשפחה המורחבת. לפעמים עושים את זה והם מתחשבים אבל לא תמיד הם שמחים.

 

[אקורד]

רוצה לעבור למייל?

 

[רינה כהן3434]

אני עם 3 קטנים, אבל אכתוב
ליל שבת אחרי הדלקת נרות - בחורף שאי אפשר לצאת -
יושבים על הרצפה ומשחקים מגנטים / פלימוביל / בובות / מקריאה להם סיפורים.
לפעמים אנחנו עולים לבית של שכנה עם ילדים בגילאים קרובים ומבלים שם את הזמן.
בקיץ - כמעט כל ליל שבת היינו יוצאים לגינה סמוכה עד שבעלי חוזר מבית הכנסת.

בוקר שבת - קמים, אוכלים דגני בוקר / מעדן ועוגיות
שוב משחקים... ספרים... פאזלים.
אם יש לי סבלנות מוציאה משחקי קופסה שצריכים עזרה איתי כמו משחקי לוח, נחש מי, קליפים וכו'.

אחרי הסעודה - הדילמה הקבועה... שנינו ההורים רוצים לנוח
אז משכיבים את הילדים ואחר כך "נהנים" מילדים ערניים שלא רוצים לישון במוצ"ש

בגילאים בוגרים יותר בדרך כלל הילדים או אוהבים לשחק או לקרוא,
ומגיל מסוים גם הולכים לביהכנ"ס אפילו לחלק מהתפילה.
בהחלט גם לרתום את הילדים לעבודות הבית באוירה טובה, נותן גם סיפוק וגם תעסוקה.

אני חושבת פתאום - האם יש לך הרבה משחקים וספרים?
יש ילדים שמספיק להם חמש אבנים כדי להתעסק שעות, ויש כאלו שצריכים "מלאי"
האם הילדים יודעים יפה לשחק זה עם זה? מסתדרים?

תודה. עזרת לי מאוד.
לגבי בית כנסת בליל שישי - נהוג שגם האישה הולכת?
אני לא הולכת. אבל לפעמים מרגישה צורך..

 

[רינה כהן3434]

רוצה לעבור למייל?

כן. תודה.
המייל שלי zeto4953 ג'מייל

 

[אקורד]

תודה. עזרת לי מאוד.
לגבי בית כנסת בליל שישי - נהוג שגם האישה הולכת?
אני לא הולכת. אבל לפעמים מרגישה צורך..

יש הרבה מאוד דברים שלא נהוגים
אלא כל אחד עושה מה שנח לו,

בית הכנסת לאשה זה מקום כזה,
זה חשוב, מעלה ומרומם,
אבל לא מתאים לכל אשה
ולא לכל תקופה בחיים,

 

[דאבל]

לגבי בית כנסת בליל שישי - נהוג שגם האישה הולכת?

נהוג בטוח שלא.
אני יכולה לספור כמעט על יד אחת את הפעמים שהייתי בביהכנ"ס מהחתונה...
קצת הגזמתי, אבל תקיעות שופר, מגילה, קריאת "זכור" ובשמחת תורה עם הילדים.
זהו... ב"ה לא בשלב הזה של החיים.

אם את מרגישה צורך, מרגישה שזה מחזק ומחבר אותך -
אז בהחלט את יכולה לבדוק איך אפשר פעם ב- ללכת. אבל מתוך רצון וזכות לא מתוך חובה ורק אם מתאפשר!

 

[דאבל]

.

 

[שולמית רוז]

נהוג בטוח שלא.
אני יכולה לספור כמעט על יד אחת את הפעמים שהייתי בביהכנ"ס מהחתונה...
קצת הגזמתי, אבל תקיעות שופר, מגילה, קריאת "זכור" ובשמחת תורה עם הילדים.
זהו... ב"ה לא בשלב הזה של החיים.

אם את מרגישה צורך, מרגישה שזה מחזק ומחבר אותך -
אז בהחלט את יכולה לבדוק איך אפשר פעם ב- ללכת. אבל מתוך רצון וזכות לא מתוך חובה ורק אם מתאפשר!

קטע, כל ההודעות שלך ב@דאבל? ....

 

[cheinhorn]

רציתי להוסיף לגבי סדר יום.
אני כבר סבתא. בתור אמא צעירה גם מאד השתדלתי להקפיד על סדר יום. (זה לא אוטומטי אצלי - אבל תמיד אהבתי ורציתי ללמוד)
אני מאד מתחברת למה שכתבה גלידה על תכנון סדר היום מהסוף שזו בכלל שיטה שטובה לתכנון כל מטלה (ערב שבת לדוגמא)
רציתי להוסיף שני דברים שהיו מאד עקרוניים אצלנו בבית ואני חושבת שתרמו הרבה למשפחה.
1. ארוחת ערב טקסית לכולם (מי שנוכח ומנסיון - השתדלו להיות נוכחים) הילדים אספו צעצועים והתקלחו ואני סדרתי שולחן עם צלחות יפות וסדרתי לחם, ביצה, ירקות ויוגורט (פחות או יותר - עם גוונים). והכי חשוב - כל יום היה תור ילד אחר לבחור ספר או ספור והיינו מספרים ומדברים. ומי שרצה עזרה הייתי מאכילה (גם גדולים יותר אהבו את זה).
2. טקס לפני השינה. לשבת עם הילדים ולדבר איתם. בשנים האחרונות אמצנו טקס שכל מי שמשתתף מספר משהו טוב שעבר עליו ומשהו פחות נעים - כולל אני, ולפעמים הילדים הבוגרים הצטרפו.

 

[BIZZARC- עשירה]

@רינה כהן3434 יש באחיסמך קהילה ליטאית ועו כמה קהילות,
אני לא כ"כ מכירה שם אבל יש לי אחיות שם, וכשהסתובבנו שם פעם בשבת מאוד נהננו מהאוירה בחוץ.

לגבי ישובים לעומת עיר, יש הבדלים שנובעים מגודל הישוב ומסגנון המשפחות שגרות בו,
ככה שישוב גדול (בייחוד אם היישוב מתוכנן במבנה שכונתי) ההבדלים יהיו פחות חדים, וישוב קטן (עד 500 משפחות) יהיה יותר משפחתי לטוב ולמוטב. הגבולות בין הרחוב לבית, ובין הבית של השכנים לבית שלך יהיו יותר מטושטשים ותצטרכי לעבוד על זה, מצד שני החוסר במשפחה יהיה פחות מורגש והתמיכה הקהילתית עוטפת במיוחד.
בערים את יכולה למצוא לעיתים גם קהילות שמתכנסות סביב בית כנסת או סביב שיעור, לפעמים מהישיבה מתגבשת קבוצה, אבל ההבדל הוא א', שלא בהכרח יגורו קרוב אחד לשני, ב' תדירות המעטפת וכו'.

לגבי בעלי תשובה, ממליצה לך להחליט מה חשוב לך- האם להיות חלק מהקהילה החרדית המיינסטרימית, או להיות מי שאת, בקצב שלך, עם הביקורת שלך... כל אחד יש מעלות וחסרונות והשפעה ארוכת טווח להחלטה.
אם את רוצה להיכנס למיינסטרים ולשבור שיניים עד אז, ויש בזה מעלות גם, אז ממליצה לך לעבור לעיר חרדית/ אזור חרדי כן לשכונות קצת יותר פתוחות אבל כאלה חרדים עד הסוף של החיצוניות
אם התשובה השניה מתאימה לך, אז תתרחקי משכונות ממש חרדיות ותנסי למצוא קהילה או של בעלי תשובה או מעורבת.

לגבי שבתות וחגים, תאמיני לי שיש משפחות חרדיות עם משפחה גדולה שמסיבות שונות ונתוני החיים גרים רחוק, או לא מתאפר להיפגש, אפילו לא בחגים.
זה אמנם מתסכל כשזה בגלל החזרה בתשובה, אבל תכניסי לך לראש שזה לא הסיבה היחידה שמוותרים על משפחה וכבר ייקל עלייך.

 

[רינה כהן3434]

@רינה כהן3434 יש באחיסמך קהילה ליטאית ועו כמה קהילות,
אני לא כ"כ מכירה שם אבל יש לי אחיות שם, וכשהסתובבנו שם פעם בשבת מאוד נהננו מהאוירה בחוץ.

לגבי ישובים לעומת עיר, יש הבדלים שנובעים מגודל הישוב ומסגנון המשפחות שגרות בו,
ככה שישוב גדול (בייחוד אם היישוב מתוכנן במבנה שכונתי) ההבדלים יהיו פחות חדים, וישוב קטן (עד 500 משפחות) יהיה יותר משפחתי לטוב ולמוטב. הגבולות בין הרחוב לבית, ובין הבית של השכנים לבית שלך יהיו יותר מטושטשים ותצטרכי לעבוד על זה, מצד שני החוסר במשפחה יהיה פחות מורגש והתמיכה הקהילתית עוטפת במיוחד.
בערים את יכולה למצוא לעיתים גם קהילות שמתכנסות סביב בית כנסת או סביב שיעור, לפעמים מהישיבה מתגבשת קבוצה, אבל ההבדל הוא א', שלא בהכרח יגורו קרוב אחד לשני, ב' תדירות המעטפת וכו'.

לגבי בעלי תשובה, ממליצה לך להחליט מה חשוב לך- האם להיות חלק מהקהילה החרדית המיינסטרימית, או להיות מי שאת, בקצב שלך, עם הביקורת שלך... כל אחד יש מעלות וחסרונות והשפעה ארוכת טווח להחלטה.
אם את רוצה להיכנס למיינסטרים ולשבור שיניים עד אז, ויש בזה מעלות גם, אז ממליצה לך לעבור לעיר חרדית/ אזור חרדי כן לשכונות קצת יותר פתוחות אבל כאלה חרדים עד הסוף של החיצוניות
אם התשובה השניה מתאימה לך, אז תתרחקי משכונות ממש חרדיות ותנסי למצוא קהילה או של בעלי תשובה או מעורבת.

לגבי שבתות וחגים, תאמיני לי שיש משפחות חרדיות עם משפחה גדולה שמסיבות שונות ונתוני החיים גרים רחוק, או לא מתאפר להיפגש, אפילו לא בחגים.
זה אמנם מתסכל כשזה בגלל החזרה בתשובה, אבל תכניסי לך לראש שזה לא הסיבה היחידה שמוותרים על משפחה וכבר ייקל עלייך.

תודה. עזרת לי מאוד.
לגבי הילדים שרואים אצל חברות שהחגים אצלהם יותר מלאים באנשים ואורחים ואצלנו לא ככה.
מה היית ממליצה לי לעשות?
בנוסף, אנחנו כרגע גרים בשכונה דתית-חרדית באזור השרון.
מחפשים יישוב /מושב חרדי רצוי באזור המרכז-שרון או שכונה חרדית בתוך עיר?
אשמח להמלצות.

 

[רינה כהן3434]

המייל של brachyv בגימייל

היי, שלחתי לך מייל. קיבלת?

 

[bracha5]

תודה. עזרת לי מאוד.
לגבי הילדים שרואים אצל חברות שהחגים אצלהם יותר מלאים באנשים ואורחים ואצלנו לא ככה.
מה היית ממליצה לי לעשות?
בנוסף, אנחנו כרגע גרים בשכונה דתית-חרדית באזור השרון.
מחפשים יישוב /מושב חרדי רצוי באזור המרכז-שרון או שכונה חרדית בתוך עיר?
אשמח להמלצות.

את יכולה לנחם אותם שזה "מום עובר". בעז"ה הילדים שלך יגדלו ויתחתנו וישלימו את הכל בניהם...

 

[חלב לבן]

תודה לתגובה.
מרגישה אכן שאני גם לא יודעת איך לנהל את הבית מבחינת סדר יום.
גם בשבת יש לי קושי עם העניין.
אשמח להמלצות מאמהות על סדר וים מפורט בשבתות?
תודה

תקשיבי,
גם אני לא כלכך יורדת עם הילדים (עצלות...) והם כן מבקשים ורוצים...
מקווה שבעז"ה יום אחד גם זה יגיע...
בינתיים-
לא מלחיצה את עצמי, מעדיפה לזרום עם כוחותי ולהיות אמא טובה איך שאני יכולה-
אז,
מנסה לשחק איתם,
לשתף אותם בעריכת שולחן\הכנת סלטים ועוד.
חברים זה חשוב, אבל זה אלמנט אחד ממכלול. יש אפשרות למלא גם בתוך המשפחה.
מה שכן-
מבינה מאוד את החשק בחברים שגרים בבנין או שיהיה את היכולות לשלוח את הילדים למטה לבד... לי אין את זה על אף שאני גרה בעיר חרדית למהדרין. בעז"ה מקווה שיהיה לי את זה בעתיד הקרוב במעבר דירה

 

[BIZZARC- עשירה]

לגבי הילדים שרואים אצל חברות שהחגים אצלהם יותר מלאים באנשים ואורחים ואצלנו לא ככה.
מה היית ממליצה לי לעשות?

קודם כל (וזה מאמץ) לארגן דברים מיוחדים- משפחתיים לחגים, משחקים מיוחדים שהם רק לחגים,
ועוד דברים מיוחדים שמתאימים למשפחה שלך וליצור משפחתיות מיוחדת.
חוץ מזה אתם יכולים לארח משפחות אחרות, אם יש לך משפחה של מורה/רבנית/רב של בעלך/סתם משפחה חרדית שתהנו להיות כמו משפחה שלהם, תוכלו ללכת להתארח אצלם לחלק מהחגים.
ובאמת מצד אחד להבין את הקושי של הילדים, מצד שני להעביר גם להם שזה קושי לא ייחודי להם, ויעבור בע"ה :- )