זקוק לעזרה בניקוד של כמה מילים

[ינון]

שלום לכולם, נתקלתי בכמה מילים שאני לא יודע איך לנקד. אני ממש אשמח אם תוכלו לעזור לי!

1. בכייתי לָךְ - כלומר הבכיה (כמו בכיה לדורות) שלי
2. מישמושי יָדַי - מלשון מישמוש, למשמש.
3.שדרה נָאָה - בהקשר של לולב.
4. מְנַסֵּךְ כצדוקי - בהקשר של ניסוך המים/יין ע"ג המזבח
5. אאגוד - גם בהקשר של לולב, בלשון עתיד מדבר
6. אנחנו נזדעזע.

תודה רבה

 

[עפרה]

בְּכִיָּתִי (דומני אפשר גם בִּכְיָתִי)
מִשְׁמוּשֵׁי
שִׁדְרָה (?? לא בטוחה בהקשר הזה...)
מְנַסֵּךְ - מנוקד נכון, מה ביקשת לדעת?
אֶאֱגֹד
נִזְדַּעְזַע

 

[אברהם]

שדרה נאה - מה שעפרה אמרה זה נכון

כִּצְדוֹקִי

 

[ינון]

ממש תודה

שדרה נאה - מה שעפרה אמרה זה נכון

כִּצְדוֹקִי

אתם עוזרים לי מאוד!

רק בקשר לנזדעזע, אני התכוונתי לאנחנו נִזְדָעֲזֵעַ בעתיד עם צירה מתחת ל-ז השני. האם כתבתי נכון? האם עדיין צריך דגש ב-ד'?

 

[אושר]

"נזדעזַע" - גם בעבר וגם בעתיד בפתח תחת הז', ואין שום קשר בין ניקוד הז' השניה במלה לבין הדגש הצריך להיות בד'. הצורה "נזדעזֵעַ" מופיעה בהפסק.
אגב, הנקדן המומחה משה דייטש נהג לנקד "צָדוקי" בקמץ תחת הצדי.

 

[געוואלדיג]

נכון, וזהו לפי הכלל ששם עצם פרטי לא ישתנה מחמת ריבוי תנועות.

שמעתי את שמע הנקדן הנ"ל אם כי לא ראיתי את עבודותיו. האם תוכלי לפרט מה ידוע לך?

 

[אהרן2]

וגם
בָבֶלִי
פָּרָסִי
??

 

[אפכא מסתברא]

"בבלי" ו"פרסי" אינם שמות פרטיים (דייק במה שכתב ר' געוואלדיג). ויש לך הרבה במקרא: "משפחת השָאוּלי" וכיו"ב.

 

[אושר]

שמעתי את שמע הנקדן הנ"ל אם כי לא ראיתי את עבודותיו. האם תוכלי לפרט מה ידוע לך?

ידוע לי שהוא ניקד הרבה מאוד ספרי קודש וספרות תורנית. מה שמוכר לי אישית מעבודותיו זו סדרת הספרים לילדים ולנוער "אדירי התורה" על תנאים ואמוראים.

 

[אהרן2]

"בבלי" ו"פרסי" אינם שמות פרטיים

למה? אני דווקא חושב שכן

 

[אפכא מסתברא]

צודק, כמובן. אלה שמות פרטיים, אבל אם תעיין היטב בדוגמאות שהבאת - אינך שואל על הקמץ בהברה הראשונה מדוע אין הוא משתנה אלא על התנועה הקטנה בהברה השניה, ואין זה סותר את הצורה "צדוקי" בקמץ תחת הצדי, הנתמך כאמור בדוגמאות נוספות בתנ"ך. יש לי כרגע קושיה על "יְוָנִי", הסותר את הנ"ל, אבל אולי בשעה קצת יותר ערנית אצליח ליישב את הדבר, ואולי יקדים ויאיר את עינינו אחד מהבקיאים.

 

[געוואלדיג]

הענין הוא שגם שמות האומות המה שמות פרטיים, אלא שכאשר קיבלו יוד היחס נהפכו לשמות כללים, ועל כן יכולים המה להשתנות, כמו יִשְׂרְאֵלִים, עִבְרִים, שהנפרד הוא יִשְׂרָאֵל, עֵבֶר, ולכן גם יְוָנִי נשתנה. אולם שם עצם פרטי של איש פרטי, נדיר שישתנה אף בשמות היחס, אם כי מצאנו ראינו גם את זאת: לְזֶרַח משפחת הַזַּרְחִי, הז' בפת"ח תמורת שו"א, והר' בשו"א מרחף.

 

[אברהם]

ומאותה סיבה נהוג לנקד צְדוֹקִי - שם פרטי שהוספה י' לשמו, והפך להיות שם כללי לכת מסויימת.

 

[געוואלדיג]

אולם צודק גם מי שמנקד בשו"א, כי הוא שם של איש פרטי ולא שם של אומה (פרטית).

 

[אהרן2]

יש"כ לכולכם על התשובות המקצועיות

גוולדיג, צטטת?

 

[געוואלדיג]

לא ציטוט לשון ממש. אולם עיין בספר "השם" להראב"ע השער השני שמקיים דיון בנושא, וב"מסלול" מסלת השמות נתיב א' שביל ג', שביל ו', ושם בראשית דברים לנתיב י"ב, ויש עוד ספרים המדברים בזה ואיני זוכר כעת.