התייעצות זרקור. מרווה. ילדים. עיתונלי. יתד שלנו.

[טוליפ לבן]

[

על איזו תקופה מדובר? ב-4-5 שנים האחרונות, העיתון עבר בעלות והשתנה לחלוטין מן הקצה אל הקצה.

מדובר על ה-4-5 שנים האחרונות...

 

[אחוזה בהר]

בינתיים מרוה לצמא ניצח בגדול
כמעט כפול מזרקור
55.3 מרוה לצמא
29.3 זרקור

 

[מרשימה]

[

מדובר על ה-4-5 שנים האחרונות...

למי שיש בראש את הזרקור הישן, החדש מאכזב
צריך להתרגל אליו אבל גם הוא מאד יפה

 

[סופריא - הוצאה לאור]

בינתיים מרוה לצמא ניצח בגדול
כמעט כפול מזרקור
55.3 מרוה לצמא
29.3 זרקור

יש מצב שזה אומר על ניצחון אדיר לזרקור... בהתחשב בנתונים שהוצגו כאן באשכול שלמרוה יש פי 10 מנויים מלזרקור...

 

[פוווש]

אין על מרווה לצמא! מנויה אליו מאז שנולדתי (כלומר בהתחלה ההורים שלי היו מנויים...) ניסינו את זרקור לכמה שנים, ואת עתונלי גם. והמרווה מנצח.

 

[מתרגמת]

אין על המרווה!
מעניין לכל הגילאים, עם חומר משובח. ראיונות עם רבנים ומרואיינים אחרים מכל גווני הקשת של הציבור.
מאמרים על חינוך, רפואה וכו'.
עדיין מחכים לקרוא אותו פה - והקטן שלי בן 15!! לא רוצים להפסיק את המנוי.
מתכונים מוצלחים ביותר.

בתור ליטאים, אנחנו ממש ממליצים.
התלונות היחידות מצד שאנחנו לא חסידים:
שאין גם ציורים של ילדות קטנות (נראה קיצוני מדי ולפעמים מתבקש)
שההלכות לפי חסידים (ולא עוזר שלפעמים מזכירים ש'יש נוהגים' או לפי ספרדים וכו')
כמו שמוזכר, לרוב האמא בסיפורים ומאמרים לא עובדת מחוץ לבית. אמנם היו להם כתבות דווקא מיעדות לנשים עובדות.

 

[טוליפ לבן]

למי שיש בראש את הזרקור הישן, החדש מאכזב
צריך להתרגל אליו אבל גם הוא מאד יפה

סופסוף מישו מבין אותי...

 

[ריקי שחור]

לא הזכירו פה את "נקודות " של המבשר. אחד העיתונים המעולים! תמהיל מצוין של סיפורים וכתבות לכל הגילאים.
העורכת שלו זו ברכה הלר, והיצירתיות החיננית שלה ניכרת בכל גיליון- יש שם חיבור לעולם של הילדים, כנות, נעימות, וכתיבה מקצועית.
ויש גם שיתוף של הילדים מדי פעם- גיליונות בינהזמנים וכד'. ממש מתוק!

 

[מתרגמת]

לגבי עתונלי, אולי דברים השתנו, אבל הפסקתי את המנוי שהילדים עוד היו בגיל להנות ממנו.
היו להם לפעמים עתונים בחסות חברה מסויימת עם פרסומת סמויה שנכנסה לתוך עמודי העתון. משהו שלדעתי הרבה יותר בעיתי מעמוד מיועד לפרסום. (נגיד - לא דוגמה אמיתית, שהיתה בחסות חברה למשחת שיניים - אז היו עושים מבוך שהילד רוצה שיניים לבנות וצריך להגיע למשחת שיניים X).

 

[תמר#]

אין על המרווה!
מעניין לכל הגילאים, עם חומר משובח. ראיונות עם רבנים ומרואיינים אחרים מכל גווני הקשת של הציבור.
מאמרים על חינוך, רפואה וכו'.
עדיין מחכים לקרוא אותו פה - והקטן שלי בן 15!! לא רוצים להפסיק את המנוי.
מתכונים מוצלחים ביותר.

בתור ליטאים, אנחנו ממש ממליצים.
התלונות היחידות מצד שאנחנו לא חסידים:
שאין גם ציורים של ילדות קטנות (נראה קיצוני מדי ולפעמים מתבקש)
שההלכות לפי חסידים (ולא עוזר שלפעמים מזכירים ש'יש נוהגים' או לפי ספרדים וכו')
כמו שמוזכר, לרוב האמא בסיפורים ומאמרים לא עובדת מחוץ לבית. אמנם היו להם כתבות דווקא מיעדות לנשים עובדות.

לי באופן אישי גם מפריע שכל הילדים חסידים.
כולם עם פאות מסולסלות,
ציירו עוד סוגים, ביחוד שהעיתון מתיימר לפנות לכל החוגים.

 

[טוליפ לבן]

לי באופן אישי גם מפריע שכל הילדים חסידים.
כולם עם פאות מסולסלות,
ציירו עוד סוגים, ביחוד שהעיתון מתיימר לפנות לכל החוגים.

אני זוכרת סיפור מדהים שהיה במרווה, על ילד ... בן לעדה האתיופית.
אל תגידו שזה לא יציאתי לגמרי....

 

[ניק 5056]

סופסוף מישו מבין אותי...

היינו מנויים שנים לזרקור הישן
ואח"כ כמובן כרכנו הכל וקראנו ישר והפוך
וכעת מנויה לחדש
לא חושבת שהחדש פחות ממנו
אולי זה סגנון אחר
אבל כשהילדים שלי קראו את הישן הם אמרו מיד שהחדש יותר יפה
כנראה זאת רק הנוסטלגיה שצובעת את העיתון בצבעים ורודים מידיי
לדעתי בכל אופן

 

[תמר#]

אני זוכרת סיפור מדהים שהיה במרווה, על ילד ... בן לעדה האתיופית.
אל תגידו שזה לא יציאתי לגמרי....

יכול להיות, דיברתי על הציורים.

 

[שילת ועקנין]

אני זוכרת סיפור מדהים שהיה במרווה, על ילד ... בן לעדה האתיופית.
אל תגידו שזה לא יציאתי לגמרי....

זה מה שיפה לדעתי!
לא הבנתי מה הקשר יותר חסידי.
זה פשוט יהודי!

לי באופן אישי גם מפריע שכל הילדים חסידים.
כולם עם פאות מסולסלות,
ציירו עוד סוגים, ביחוד שהעיתון מתיימר לפנות לכל החוגים.

היה סיפור קומיקס שלם על יהודי תימן.....

 

[סופריא - הוצאה לאור]

לדעתי אין אין על מרוה!!
אני פעם קיבלתי זרקור חינם לנסיון והייתי פשוט בהלם מהפתיחות, לא רוצה שהילדים שלי יקראו את זה.
בפרשת השבוע היה תאור על אמא שנסעה לביה"ח ללדת, ואח"כ האבא חזר וכו'
יש בפרשות שלנו כ"כ הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם, קצת תמהתי שזה מה שמצאו
וכנראה שזה קו מוביל בעיתון , לי אישית הפריע
(חסידית)

גילוי נאות: בעל העיתון כיום, הוא ידיד טוב שלי. העברתי לו את הנכתב, ובתגובה הוא שלח לי את התמונה הבאה. האם לזאת כוונתכם?

 

[אחוזה בהר]

@פדהאל לסיים סיפורים
מה החלטת בסוף?

 

[פדהאל לסיים סיפורים]

@פדהאל לסיים סיפורים
מה החלטת בסוף?

עטיפות? הכנתי חדש.
אבל בקשר לעיתון.... ממממ............ אני חושבת שזרקור נועד יותר לפנאי וכו'. ומרווה זה יותר חינוכי.
מי יודע... כעת אני בניסיון עם זרקור.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

גילוי נאות: בעל העיתון כיום, הוא ידיד טוב שלי. העברתי לו את הנכתב, ובתגובה הוא שלח לי את התמונה הבאה. האם לזאת כוונתכם?
צפה בקובץ המצורף 709412

@המקל והגזר, נשמח לתגובתך. לזאת כוונתך?

 

[שינדלה]

@המקל והגזר, נשמח לתגובתך. לזאת כוונתך?

לא יכול להיות.
תחפשו היא כתבה בהודעה אחרת את ההקשר, וזה ממש לא היה ההקשר הזה.

 

[בשעות הפנאי]

לדעתי מרווה לצמא הוא עיתון חסידי שמידי פעם פונה גם לליטאים.
הכמות של הסיפורים על רבנים למשל, בין חסידים לליטאים וספרדים, ובעיקר ביחס לחלקם באוכלוסייה, הוא בלתי נתפס.
אני כליטאי ממש לא מרגיש בבית כשאני קורא אותו, כמו שאני למשל מרגיש בקריאה של 'יתד שלנו' שזה מיועד לציבור ליטאי, ואני מניח שחסידים מוצאים בו פחות תחושה של בית.
מי שחולק עלי, הוא פשוט מיתמם.
לפעמים, זה ממש מעצבן לראות כתבה ענקית על החגים למשל, עם עשרות איזכורים למנהגים חסידיים בולטים, כבסוף משרבבים איזו תמונה של רב ליטאי או ספרדי....

בקיצור, אני כליטאי לא מרגיש בבית כשאני קורא מרווה לצמא
אני מרגיש אורח.
מכובד והכל, אבל אורח!

עם זאת, אכן מדובר בעיתון מעניין וברמה גבוהה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה רוחנית.