דרוש מידע חברה שרוצה עזרה במשפחה בנושא אלימות

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו נשמע ממש קשוח.
אבל אם זו שבת שמחה מאמינה ששהאינטרקציה בין בעלה לאביו תהיה פחותה ודאי לא ליד הילדים כך שהנקודה הספציפית שהיא מפחדת ממנה פחות רלוונטית
כמובן שכל הנושא הכללי צריך טיפול ואסור לתת לו להימשך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כמובן שכל הנושא הכללי צריך טיפול ואסור לתת לו להימשך.
לבן אין איך לטפל באבא שלו.
אלא לראות מה הוא צריך לעשות כדי להציל את עצמו במינימום נזקים.

חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם
היא צודקת. ברור.
אבל האם לכן היא והוא והילדים שלהם יצטרכו להפסיד את שאר המשפחה של בעלה?
ולמה להפסיד שבת שמחה? סביר להניח שהוא לא יצרח מול המחותן...

נכון וראוי להתרחק, ליצור איזושהי הפרדה ובמקביל ללכת ליעוץ
אבל להתנתק טוטאלי זה ממש לא מומלץ
נדירים המקרים שמציעים לילד להתנתק לגמרי מהמשפחה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין סיבה שימשיכו לנסוע עם כזו התנהגות.
שום סיבה.
חייהם קודמים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל

אני מעיד על כמה וכמה מקרים שאנשים התייעצו עם הרבה אנשים ועדיין לא הגיעו לפתרון מניח את הדעת
ואחרי שהתייעצו עם רב גדול נתן להם פתרון מניח את הדעת בכמה דקות
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כל פעם שצועק שישיר את השיר והיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ..........
השומע ואינו משיב אליו נאמר ....השומעים חרפתם ...
רעיון חזק
קשה לביצוע אבל משתלם בהחלט (רק לתת את הדעת שלא יהיה בזיון לאב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
המחיר של התנתקות ממשפחה היא גם כן קשה מאוד וצריך למצוא את דרך האמצע ולמשל בשמחה משפחתית אם לא מגיעים זה גם מאוד יכול להזיק לילדים לכן יש מצב שבשמחה אולי מבושה של המחותן וכו' הוא לא יתפרץ על הבן ואז זה לפחות לא מנתק את הילדים מהמשפחה המורחבת וודאי צריך דעת תורה לדעת את המעשה שאר יעשון בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
המחיר של התנתקות ממשפחה היא גם כן קשה מאוד וצריך למצוא את דרך האמצע ולמשל בשמחה משפחתית אם לא מגיעים זה גם מאוד יכול להזיק לילדים לכן יש מצב שבשמחה אולי מבושה של המחותן וכו' הוא לא יתפרץ על הבן ואז זה לפחות לא מנתק את הילדים מהמשפחה המורחבת וודאי צריך דעת תורה לדעת את המעשה שאר יעשון בהצלחה
יש הבדל בין לא לנסוע לשבת לבין לנתק קשר, אין קשר ביניהם, אפשר להמשיך להיות בקשר ולא להגיע לשם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל
אהבה מביאה אהבה :)
אלימות פותרת בעיות!!!

ועכשיו ברצינות במידה ויש שם אווירה אלימה, אלימות מילולית שיקפצו כולם לא הולכים!!! נקודה!


ובחזרה לגופן רגיל בצבע שחור...:rolleyes: לבת שלי לא הייתי נותן ללכת למקום כזה בחיים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש הבדל בין לא לנסוע לשבת לבין לנתק קשר, אין קשר ביניהם, אפשר להמשיך להיות בקשר ולא להגיע לשם.
איך הילדים ימשיכו להיות בקשר כשהם לא מגיעים לשמחות
לאלוקים פתרונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #15
אין ספק שהשאלה קשה וצריכה הכרעה של גדול.
מציינת נקודה עליה לא כתבו,
הדוגמא האישית שרואים הילדים והכבוד של הסבא שנרמס לעיני כל.
נכון שהוא זה שמבזה את עצמו אבל לא בטוח ש'חובה' על ההורים ועל הילדים הרכים להיות הצופים בהצגה האומללה.
לא מעט פעמים הכבוד הוא דוקא להעלם ממקומות כאלו שלא יבואו לידי בזיון.
וההוכחה שהסב מרגיש מבוזה היא הבקשה שלו לסליחה של הבן.
כמובן שהוא אינו צודק,
אבל בסופו של סיפור הוא יוצא מבוזה מהמפגשים והסיטואציות הללו.
תנסו לבדוק, אולי הביקורים מדי ארוכים עבורו? אולי הוא אדם שזקוק ליותר פרטיות ושקט, והרעש וההמולה מוציאים ממנו שדים?
לא ברור שתמיד כיבוד הורים הוא לבוא בלי חשבון ובלי התייחסות למצב ולסלוח על הפגיעות.
בגיחות קצרות השומרות על קשר פחות יש סיכוי להתפרצויות.
בביקורים לשבת שלימה או אפילו לסעודה (שיש מבוגרים שזה מאוד מאוד מאוד קשה להם) יש הרבה יותר סיכוי לסצנות מבישות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עוד יותר אהבה ועוד יותר אהבה...
צריך לעשות שמהרגע שנכנסים לבית מדברים בנחת ובשקט גם בין עצמם,
ושכולם ידברו בשקט-בצורה יוצאת דופן, אזי אי אפשר להגיב בצעקות זה פשוט לא מצליח
בקיצור ליהיות רגוע ונחמד בצורה קיצונית זה לשים מרה מול הבן אדם [האבא/סבא]
כמים הפנים לפנים...
בנאדם לא יכול להתעצבן על קיר.. הוא צריך מינימום של יחס...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מקרה מחריד.
רצוי לצמצם את הקשר הרעיל הזה ככל שניתן. הורים זה הורים אבל לא במחיר של שפיות וכמובן הנפש.
מאד יהיה טוב לנסות לקבל הדרכה מגורם מקצועי איך להתנהל מול הורים כאלה(לצערי גם האמא פה, מסכנה ככל שתהיה, לא חפה לגמרי...)
ולא לנסות שום דבר לבד בלי לקבל הדרכה.
לא לנסות להתנצל. לא לבוא. קודם להתייעץ איך לנהוג.
מאחלת שלום בחילם ושלווה בארמונותיהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
חייבים לערב גורם חיצוני!!! חייבים!!! פיקוח נפש!!!
מה יעזור שלא תלכו לשבת ותנתקו קשר - אין לו אישה ??? אין לו עוד ילדים ??? ומה איתו בעצמו ?? נראה לכם שטוב לו ???


כפי איך שתיארת את זה - זה בעיה רצינית ואמיתית ושורשית. וחיייבים לטפל בזה ולא לדחוק את זה.
בן לא יכול לעזור לאבא שלו לצאת מהבעיות שלו! וכן אף אחד מהמשפחה, (ברוב המקרים - גם לא אבא לבן - אם זה בעיה שורשית).
או רב או איש מקצוע - בדר"כ מומלץ לפנות לרב - והוא מפנה לאיש מקצוע מתאים ואמין שיטפל באבא.

אני מכיר סיפור מאוד דומה לזה (מתח בין חם לחתנו שהגיע לידיים ומכות באמצע סעודת שבת לעיני כל המשפחה כולל ילדי החתן - כמובן באשמת חמיו - הוא שנא את הבת שלו כל השנים וכשהתחתנה זה התרחב גם לחתנו), ועירבו שם איש מקצוע בכיר - ולאט לאט עשו עבודה מקצועית עד שהעניין סודר.
זה לא עניין חובבני - זה סיפור עם הרבה נפשות המעורבות שלכל אחד מהם זה פיקוח נפש ממש!!!

עם כל הרצון הטוב לכל המשיבים - טיפים לא יעזרו פה!!! לא אהבה ולא עוד אהבה, לא לצרוח בחזרה ולא לנתק קשר, יש פה בעיה רצינית שחייב טיפול שורשי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אזי אי אפשר להגיב בצעקות זה פשוט לא מצליח
וואי ואי ואי אני לא יודע אם לצחוק או לבכות אתה יודע מה זה התפרצות זעם
אתה מדבר אולי בויכוח אז זה צודק אבל כשאדם כועס באופן כזה הוא לא רואה ממטר
אם עונים הוא צועק (נראה לי צועק זה אפי' לא המילה) למה אתה עונה אם לא עונים הוא יצעק מה אני אוויר למה אתה לא מתייחס אלי ככה בגלגל החוזר
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אין ספק שזה נשמע גרוע.........
יש דבר כזה שקוראים לו אלימות.
ואין לה שום סיבה - רק ערימות של תירוצים.
ויש דרכים והדרכות של גדולי ישראל לילדים להורים כאלה..
לתת עצמו למרמס - בדוק, זה לא עובד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה