קורונה חדשות חיוביות - קורונה II

[דורש ומבקש]

עדכון אחרון: 24 בספטמבר 2020 | 18:11

החלימו עד כה
148,417
+904 מחצות

 

[דורש ומבקש]

מחלקות הקורונה קורסות? רוב מחלקות הקורונה אינן מלאות

מבדיקת חדשות 12 על תפוסת מחלקות הקורונה בבתי החולים השונים עולה כי רק בשערי צדק בירושלים הגיעו לתפוסה מלאים. בשורת בתי חולים אחרים התפוסה לא עולה על 70 אחוזים. הפתרון שנדרש: ויסות החולים בין בתי החולים - שעד כה נכשל

אילוסטרציה | צילום: David Cohen/Flash90
מאז הפרסום של יואב אבן שלשום ב-׳N12׳ על הסתירה בין נתוני התפוסה בבתי החולים שמפרסם משרד הבריאות לבין אלה שמפרסמים בתי החולים – הופסק פרסום הנתונים. ואולם, מבדיקת מקומות האשפוז בכמה בתי החולים עולה כי רק בבית החולים שערי צדק הגיעו לתפוסה מלאה – וגם שם צפויה פתיחת מחלקה נוספת עבור חולי קורונה.
מצב התחלואה במחלקות הקורונה ערב הטלת הסגר: בבילינסון יש 52 מאושפזים, סה"כ 57% תפוסה. בבית חולים השרון ישנם 14 מאושפזים, סה"כ 35% תפוסה. בבית החולים סורוקה ישנם 52 מאושפזים, סה"כ 66% תפוסה. בבית החולים שערי צדק יש 65 מאושפזים, 100% תפוסה (בסוכות פותחים מתחם עם עוד 60 מיטות אשפוז, ואז בעצם התפוסה תעמוד על 50% בלבד). כמו כן, בבית החולים רמב"ם יש 60 חולים, סה"כ 85% תפוסה ובבית החולים שיבא ישנם 68 חולים, סה"כ 81% תפוסה.

הנתונים הללו משקפים את חוסר התפקוד והכשלון של מערך ויסות חולי הקורונה, כפי שכבר קבע צוות הברומטר שמייעץ לפרויקטור גמזו. יש לציין כי העברת חולים לבתי חולים פנויים כמו השרון, סורוקה ובילנסון – יכולה להקל באופן משמעותי על העומס בבתי החולים.
בפערים בין נתוני בתי החולים לאלה של משרד הבריאות, אחד הנתונים הבולטים נגע לבית החולים שיבא. בעוד שבבית החולים טענו שמחלקות הקורונה עומדות על 52 אחוזי תפוסה, במשרד הבריאות נרשם שהמחלקה עמוסה ונמצאת ב-120 אחוזי תפוסה

 

[דורש ומבקש]

לאור דרישת סגה"ש מקלב ולאחר סיכום מול משרד הבריאות, תתאפשר יציאתם של כלל בני הישיבות לביתם במוצאי יום הכיפורים.

 

[דורש ומבקש]

Nati Shohat/Flash90
הממשלה תאשר המשך פעילותם של עשרות אלפי מפעלים חיוניים

• חומי ברמן
• ו׳ בתשרי תשפ״א – 24.09.20
• 23:45

במסגרת זו יפעלו גם במהלך הסגר שירותי רווחה ושירותים ציבוריים, בנקים ומוסדות שוק ההון, עובדים בתחום החקלאות ומוסדות רבים בתחומי הרווחה, העלייה והקליטה וכן מפעלי אנרגיה, היי-טק ותשתיות שונים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ אישרו את עבודת המטה שנערכה במשרד הביטחון בהובלת רשות החירום הלאומית (רח"ל) בשיתוף משרדי הממשלה, צה"ל ופיקוד העורף, שמטרתה לאפשר המשך פעילות ענפים חיוניים לטובת רציפותו התפקודית של המשק ומוסדות המדינה בעת הסגר.
ראש הממשלה ושר הביטחון העבירו לשר האוצר ומשרד האוצר את המשך הטיפול בסוגיה לביצוע וכתיבת תקנות. במסגרת זו יפעלו גם במהלך הסגר שירותי רווחה ושירותים ציבוריים, בנקים ומוסדות שוק ההון, עובדים בתחום החקלאות ומוסדות רבים בתחומי הרווחה, העלייה והקליטה וכן מפעלי אנרגיה, היי-טק ותשתיות שונים. בהתאם לעבודת מטה זו, יוכלו מאות אלפי עובדים ועשרות אלפי מפעלים להמשיך לעבוד ולהעניק שירותים חיוניים.

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר כי "אני גאה בכך שאחרי מאבק קשה הצלחתי היום לשנות את מיתווה סגירת המגזר הפרטי ובניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול, לאפשר למפעלים רבים שעמדו להיסגר, בתחומי ההייטק, התעשיות הבטחוניות, הבניין ,הפיננסים והשרותים, להמשיך ולפעול גם בתקופת הסגר, בדומה למתווה מרץ – אפריל, תוך הקפדה מלאה על כללי הבריאות . המשק הפרטי הוא מקום עבודה למיליוני אנשים והלב הפועם של הכלכלה הישראלית ואעשה הכל להמשיך ולחזק אותו בימי מבחן קשים אלה".

 

[דורש ומבקש]

קרני ב׳ידיעות׳: הפרויקטור רוני גמזו שמתנגד לסגר שיתחיל היום אמר אמש למקורביו: ״חזיתי בסיוט הזה של קבלת ההחלטה על הסגר עם בחילה״. לפני זה אמר לתקשורת: ״אני המלצתי רק על הידוק הסגר ולא על סגירת כל המדינה. המחיר הכלכלי יהיה עצום״.

 

[דורש ומבקש]

עמליה דואק: על פי דרישת יו״ר ועדת חוקה חה״כ אשר, יש ניסיון כעת לקבוע שכל החנויות יוכלו לפעול במתכונת משלוחים. לא רק אלה שיוגדרו חיוניות. החנויות יהיו סגורות אבל יוכלו להוציא משלוחים.

 

[דורש ומבקש]

ההנחיה החדשה שתקטין את מספר המבודדים
שבוע במקום עשרה ימים: קוצר משך הזמן בו מי ששהה בקרבת חולה מאומת ללא תסמינים או שלא יודע מתי החלו תסמיניו, לשהות בבידוד
בריאות / קורונה25.9.2020 | 09:20

אזרחים ברחובות צפת צילום: דוד כהן, פלאש 90

הנחיה חדשה של משרד הבריאות קובעת כי בחקירה האפידמיולוגית הנערכת לחולה שלא יודע מתי החל לחוות תסמינים, יידרשו רק אלו שבאו עמו במגע בשבעת הימים האחרונים לשהות בבידוד, בניגוד להנחיה שהייתה תקפה עד כה, לפיה במקרה כזה כל מי שבא במגע עם החולה בעשרת הימים האחרונים נדרש לשהות בבידוד.

ההנחיה החדשה אמורה להוריד באופן משמעותי את מספר האזרחים שיידרשו לשהות בבידוד, ומשמעותה היא שינוי מדיניות והתאמתה לנעשה בעולם הרחב. על פי הנאמר בנוהל החדש "קיצוץ מספר המגעים הנבדקים, יאפשר לצוותי החקירות האפידמיולוגיות להתמקד במגעים בעלי הסיכון הגבוה יותר להימצא חיוביים לקורונה".

השינוי האמור יוטמע במערכת החקירות האפידמיולוגיות והודעות בידוד המגיעות מאיכון השב"כ ישלחו בהתאם.

השינוי מגיע ברקע ביקורת גוברת על חוסר יעילות של מערך החקירות והודעות הבידוד. מומחים סבורים כי אלו יעילים במקרה של התפרצות מוגבלת אך במצב בו מאותרים אלפי חולים ביום ומערך החקירות מתקשה להגיע לכולם, ברור שההדבקה תמשיך להתפשט בקצב מהיר.

 

[דורש ומבקש]

הקבינט אישר: אלו הם הגופים שהוחרגו מהסגר
קבינט הקורונה אישר הבוקר את התקנות בדבר הגבלת פעילות במקומות עבודה • השרים החריגו עשרות גופים ותחומים שכן יורשו לפעול בשבועיים וחצי של הסגר • להלן הרשימה המלאה
בריאות / קורונה25.9.2020 | 09:07

אילוסטרציה צילום: unsplash

שרי קבינט הקורונה אישרו הבוקר (שישי) במשאל טלפוני את התקנות המגבילות את הפעילות במקומות העבודה החל מהיום בשעה 14:00, זאת בהמשך לסגר עליו הוחלט בממשלה במטרה לעצור את התפשטות נגיף הקורונה.

התקנות קובעות כי החל מהיום ה-25.9.20 ועד ליום ה-10.10.20 תוגבל הפעילות במקומות העבודה לחלוטין למעט מקומות העבודה הבאים:

1. חברות העוסקות בעבודות בינוי לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים.

2. חברות העוסקות בעבודות תשתית בכלל זאת פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב.

3. תאגידים ביטחוניים ובכלל זאת אלתא מערכות, תעשיה אווירית, רפא"ל, התקני מצב מוצק (המ"מ), אלביט, תומר וחברות בנות- עד 60% ממצבת כוח האדם.

4. מפעל למתן שירותים חיוניים כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967.

5. מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951, שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה - מספר העובדים שהותרו בהיתר או 30% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.

6. משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד להשכלה יעבדו במתכונת חירום.

7. מפעל טכנולוגי מועדף לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959, לשם תחזוקה ותפעול של מערכות החברה.

8. עובד של מקום עבודה שהותרה פעילותו לפי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף-2020 ותקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), תש״ף-2020.

9. הגעת עובד לשם תחזוקת המקום או לשם תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות לשם שמירה על שלמות מקום העבודה, שמירה על המקום, ביצוע משלוחים, תשלומי שכר או כל עובד אחר שהגעתו הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, וכן הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית.

10. מגזר פיננסי - כל נותן שירות פיננסי אחר לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016, לרבות תאגיד שעיסוקו במתן אשראי ופטור מחובת רישיון למתן אשראי בהתאם לתקנה 3 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים.

11. רשות לניירות ערך.

12. רשויות ניקוז.

13. נמלים ותחנות הסגר בנמלים.

14. פיקוח וטרינרי על מזון, על בעלי חיים ועל מוצרים מבעלי חיים.

15. הביטוח הלאומי.

16. יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א- 2011, לרבות הפעלת מתנדבים, יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א - 2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון. פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומתקני רשויות מקומיות.

17. שירותי רווחה לרבות שירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון, מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע לאנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות, מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק ומסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק.

18. מעונות יום שיקומיים ומעונות יום רב תכליתיים.

19. הרשות לשיקום האסיר לרבות מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.

20. מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו.

21. מי שפועל בתחום מכירה, אחסנה והובלה של מוצרים לחגי תשרי.

22. פקחים שהוסמכו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.

23. מעבדות מחקר שמחייבות נוכחות פיסית.

24. בריאות - משל"ט, חמ"ל ומוקדים הנותנים שירות למשרד הבריאות, או לטיפול בקורונה, לרבות מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, נותני שירות למשרד הבריאות.

25. מתן שירות ייעוץ מס לשם קבלת מענקים מהמדינה שמחייבים נוכחות פיזית.

26. מפעל תומך ביטחון - מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של משרד הביטחון ויחידות הסמך, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, צה"ל, המוסד למודיעין, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה- עד 60% ממצבת כוח האדם.

27. וועדות לתכנון ובניה לרבות רישוי ופיקוח בניה.

על מעסיק שרשאי לאפשר שהיה של עובדים במקום העבודה, חלה החובה למנות ממונה על ענייני קורונה שיהיה אחראי על שמירת הכללים למניעת התפשטות הנגיף (התו הסגול), הוצב שילוט במקום בולט בנושא והמנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה חתמו על הצהרה.

 

[צ'ייסר]

מעיקבתא דמשיחא:

 

[פרידה]

מחלקות הקורונה קורסות? רוב מחלקות הקורונה אינן מלאות

מבדיקת חדשות 12 על תפוסת מחלקות הקורונה בבתי החולים השונים עולה כי רק בשערי צדק בירושלים הגיעו לתפוסה מלאים. בשורת בתי חולים אחרים התפוסה לא עולה על 70 אחוזים. הפתרון שנדרש: ויסות החולים בין בתי החולים - שעד כה נכשל

אילוסטרציה | צילום: David Cohen/Flash90
מאז הפרסום של יואב אבן שלשום ב-׳N12׳ על הסתירה בין נתוני התפוסה בבתי החולים שמפרסם משרד הבריאות לבין אלה שמפרסמים בתי החולים – הופסק פרסום הנתונים. ואולם, מבדיקת מקומות האשפוז בכמה בתי החולים עולה כי רק בבית החולים שערי צדק הגיעו לתפוסה מלאה – וגם שם צפויה פתיחת מחלקה נוספת עבור חולי קורונה.
מצב התחלואה במחלקות הקורונה ערב הטלת הסגר: בבילינסון יש 52 מאושפזים, סה"כ 57% תפוסה. בבית חולים השרון ישנם 14 מאושפזים, סה"כ 35% תפוסה. בבית החולים סורוקה ישנם 52 מאושפזים, סה"כ 66% תפוסה. בבית החולים שערי צדק יש 65 מאושפזים, 100% תפוסה (בסוכות פותחים מתחם עם עוד 60 מיטות אשפוז, ואז בעצם התפוסה תעמוד על 50% בלבד). כמו כן, בבית החולים רמב"ם יש 60 חולים, סה"כ 85% תפוסה ובבית החולים שיבא ישנם 68 חולים, סה"כ 81% תפוסה.

הנתונים הללו משקפים את חוסר התפקוד והכשלון של מערך ויסות חולי הקורונה, כפי שכבר קבע צוות הברומטר שמייעץ לפרויקטור גמזו. יש לציין כי העברת חולים לבתי חולים פנויים כמו השרון, סורוקה ובילנסון – יכולה להקל באופן משמעותי על העומס בבתי החולים.
בפערים בין נתוני בתי החולים לאלה של משרד הבריאות, אחד הנתונים הבולטים נגע לבית החולים שיבא. בעוד שבבית החולים טענו שמחלקות הקורונה עומדות על 52 אחוזי תפוסה, במשרד הבריאות נרשם שהמחלקה עמוסה ונמצאת ב-120 אחוזי תפוסה

מי שחלילה נזקק לבית חולים, רוצה ללכת לבתי החולים הגדולים והמוכרים במרכז, ולא לבתי חולים כמו השרון והעמק שמי שמע עליהם. ובתי החולים הגדולים (כמו שיבא, שערי צדק ,הדסה, איכלוב, רמב''ם ) עומדים רגע לפני תפוסה מלאה
ממש,
לא מרגיע שבהעמק והשרון ובזיו מחלקות הקורונה חצי ריקות, מובן מאוד למה, חולים קשים שזקוקים נניח לאקמו ח''ו לא נשארים שם ומועברים מיידית למרכז,
מה שקורה שהלחץ על בתי החולים המקצועיים והחזקים גדול והם מתקרבים לסף הקיבולת שלהם וזה מטריד.


.

 

[דורש ומבקש]

גמזו על דרך קבלת ההחלטות על הסגר: "סיוט – הייתי צריך כדורים נגד בחילה"
פרופ' רוני גמזו הגדיר את ההחלטה שהתקבלה על הסגר כ"אומללה" | שר המדע יזהר שי: "ההחלטה בניגוד לדעתם של מומחי משרד הבריאות" | פרופ' סיגל סדצקי: "היתה הרבה מאוד פוליטיקה גם בהתנהלות הגל הראשון"
מערכת דוקטורס אונלי25.09.2020, 11:45

פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
שתפו
תגובות
הדפיסו
שלחו במייל
הדרך שבה קיבלה הממשלה את ההחלטה על הסגר השני היתה רצופה בעימותים קשים בן השרים לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא התעמת בין השאר עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל, שר המשפטים וגם אחרים. "על כל הערה שהשמיע מישהו מהם, היה לו מה לומר. הוא היסה אותם אותם ונראה עצבני מאד", מדווח "ידיעות אחרונות".
נתניהו גם לא היסס לרגע ועקץ את פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, ואפילו שב והתגאה בדברים שאמר לו בתדרוך מאוחר יותר לתקשורת: "פעמים רבות בקריירה שלי", אמר, "לא שמעתי לאנשי המקצוע, ליועצים ולמומחים, ותמיד צדקתי במאה אחוז".
פרופ' גמזו היה בין המסתייגים ממתווה הסגר המחמיר, כמו אנשי מקצוע נוספים ממשרד הבריאות. גמזו הגדיר את ההחלטה שהתקבלה כ"אומללה". במהלך ישיבת קבינט הקורונה וגם אחר כך אמר: "ההמלצה שלי היתה מתונה יותר, ללכת רק על 50%" נתניהו ענה לו: "אנחנו מקבלים החלטות בתוקף האחריות שלנו ולא רק על פי המלצות. ההמלצות שקיבלנו עד עכשיו הביאו לעלייה מ-2,000 חולים ביום, ל-5,000 ואף יותר".
את תהליך קבלת ההחלטות תיאר פרופ' גמזו באזני מקרוביו, כך מדווח הבוקר כמעט בכל כלי התקשורת: "זה היה סיוט. הייתי צריך חבילה של כדורים נגד בחילה". תחילה נטה ראש הממשלה לאפשר פעילות חלקית של המשק אבל שינה דעתו לאחר שנאמר לו שלא ניתן, חוקית, לאסור הפגנות, ואז החל להוביל את הקו המחמיר יותר, "בגלל רצונו להפסיק את המחאה נגדו", מדווח הבוקר "הארץ" .
שר המדע יזהר שי, שהתנגד להחלטה להחמיר בהנחיות, איים להתפטר מהממשלה אבל חזר בו לאחר מכן. בצעד הפגנתי נטש השר בזעם את ישיבת הקבינט ואמר: "חשוב ששרי הממשלה יידעו - ההחלטה על סגר מלא, חמור מזה שחווינו בחודש מארס, לא התקבלה בהצבעה בקבינט הקורונה. היא בניגוד לדעת מומחי משרד הבריאות וגם אנשי מקצוע ממשרד האוצר".
אמש קרוב לחצות הפיץ משרד הבריאות מסמך בן ארבעה עמודים המפרט את כל הנחיות הסגר לתקופת החגים. תוקף ההנחיות מהיום (ו') בשעה 14:00 ועד 11 בנובמבר, כלומר לאחר שמחת תורה. חלק מההנחיות הנוגעות להפעלת המשק באופן חלקי רוככו לאחר מכן.
ראש הממשלה רמז במהלך התדרוך אמש כי ייתכן שלאחר שבועיים אלה יוארך הסגר, אבל במתכונת קצת אחרת לתקופה נוספת ורק לאחריה "תופעל תכנית הרמזור" שהתווה פרופ' גמזו.
במוצ"ש ישדר ערוץ 12 ראיון מיוחד עם פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שהתפטרה ביולי במחאה על כך שהרגישה כי מתעלמים מהמלצותיה, ועתה היא שוברת את שתיקתה. לקראת שידור הראיון היא אמרה: "ברור שהיתה הרבה מאוד פוליטיקה בכל ההתנהלות של הגל הראשון, כל אחד משך לכיוון שלו... היתה הימנעות בהחלטות בזמן, והחלטות שגוית הן חלק ניכר מאוד מהמצב אליו הגענו, בוודאי. הייתי מצפה שראש הממשלה יעמוד בלחצים פוליטיים. ראש הממשלה מבין את המחלה הזאת מצוין".

 

[דוקים]

בשל נוכחות המשטרה באזור: בבעלזא ביטלו את מעמד התשליך
היום תוכנן בחסידות לקיים את המעמד הנהוג ברוב עם כאשר סמוך לשעה 18:30 עתיד כ''ק האדמו''ר מבעלזא שליט''א לצאת ממעונו ולהשתתף במעמד בראשות חסידים רבים. בשעות האחרונות כוחות משטרה החלו מסיירים באזור קריית בעלזא בירושלים ובשל כך מעמד ה'תשליך' ברוב עם בוטל

הכל התנהל כרגיל.
כל הכתבה פייק.
דוגמא לכך שכל כתבה צריך לקבל בערבון מוגבל מאוד. לטוב ולמוטב.

 

[דורש ומבקש]

פרסום ראשון; שיחת טלפון בין נתניהו לאדמו"ר מבעלזא
שיחת טלפון התקיימה הבוקר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאדמו"ר מבעלזא שביקש להתברך לשנה החדשה.
חרדים25.9.2020 | 12:51

נתניהו והאדמו"ר מבעלזא צילום: קובי גדעון, לע"מ

שיחת טלפון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין האדמו"ר מבעלזא התקיימה הבוקר (שישי) שיחה שנמשכה דקות ארוכות.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי ראש הממשלה ביקש להתברך לקראת השנה החדשה.

האדמו"ר בירך את ראש הממשלה שהשנה החדשה תהיה טובה יותר, ובירכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת.

בנוסף שיבח אותו האדמו"ר על השלום שהוא עושה בין כל המדינות הערביות.

 

[דורש ומבקש]

נתרפאה המשפחה: לר' דוד אוברלנדר נולד בן
נולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה: לר' דוד אוברלנדר ז"ל שנפטר לפני כמה שבועות נולד בן בשעה טובה ומוצלחת. השמחה מהולה בעצב על הטרגדיה השמיימית במשפחה שאיבדה שלושה בתוך חודש וחצי
חרדים25.9.2020 | 07:47

דוד אוברלנדר זצ"ל צילום: קופת העיר

הטרגדיה הקשה בפטירתו של הרב דוד אוברלנדר ז"ל מחסידי בעלזא באשדוד שנפטר בקיצור ימים ושנים לאחר פטירת אביו ודודו זעזע כל לב.

אתמול (חמישי) בשעות הערב חבקו במשפחה בן זכר נוסף שיצטרף לששת הילדים שנותרו יתומים בבית.

מדובר בשמחה גדולה מהולה בעצב במשפחה שכן הטרגדיה הייתה פשוט מזעזעת, הרב ר' דוד אוברלנדר ז"ל הלך לעולמו בשיא פריחתו הוא הלך לעולם שכולו טוב, מותיר כאן בארץ החיים את רעייתו האלמנה שתחי' וששת ילדיו, מוכים ושבורים, אבלים ונדכאים, על אבא שהלך בפתע פתאום, הלך ולא ישוב.

שמחת השלום זכר תתקיים בשבת הקרובה באשדוד.

 

[דורש ומבקש]

דפנה ליאל: סופית: ועדת החוקה התפזרה, הגבלת ההפגנות בזמן הסגר לא אושרה.

 

[מרובע]

גמזו על דרך קבלת ההחלטות על הסגר: "סיוט – הייתי צריך כדורים נגד בחילה"
פרופ' רוני גמזו הגדיר את ההחלטה שהתקבלה על הסגר כ"אומללה" | שר המדע יזהר שי: "ההחלטה בניגוד לדעתם של מומחי משרד הבריאות" | פרופ' סיגל סדצקי: "היתה הרבה מאוד פוליטיקה גם בהתנהלות הגל הראשון"
מערכת דוקטורס אונלי25.09.2020, 11:45

פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
שתפו
תגובות
הדפיסו
שלחו במייל
הדרך שבה קיבלה הממשלה את ההחלטה על הסגר השני היתה רצופה בעימותים קשים בן השרים לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא התעמת בין השאר עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל, שר המשפטים וגם אחרים. "על כל הערה שהשמיע מישהו מהם, היה לו מה לומר. הוא היסה אותם אותם ונראה עצבני מאד", מדווח "ידיעות אחרונות".
נתניהו גם לא היסס לרגע ועקץ את פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, ואפילו שב והתגאה בדברים שאמר לו בתדרוך מאוחר יותר לתקשורת: "פעמים רבות בקריירה שלי", אמר, "לא שמעתי לאנשי המקצוע, ליועצים ולמומחים, ותמיד צדקתי במאה אחוז".
פרופ' גמזו היה בין המסתייגים ממתווה הסגר המחמיר, כמו אנשי מקצוע נוספים ממשרד הבריאות. גמזו הגדיר את ההחלטה שהתקבלה כ"אומללה". במהלך ישיבת קבינט הקורונה וגם אחר כך אמר: "ההמלצה שלי היתה מתונה יותר, ללכת רק על 50%" נתניהו ענה לו: "אנחנו מקבלים החלטות בתוקף האחריות שלנו ולא רק על פי המלצות. ההמלצות שקיבלנו עד עכשיו הביאו לעלייה מ-2,000 חולים ביום, ל-5,000 ואף יותר".
את תהליך קבלת ההחלטות תיאר פרופ' גמזו באזני מקרוביו, כך מדווח הבוקר כמעט בכל כלי התקשורת: "זה היה סיוט. הייתי צריך חבילה של כדורים נגד בחילה". תחילה נטה ראש הממשלה לאפשר פעילות חלקית של המשק אבל שינה דעתו לאחר שנאמר לו שלא ניתן, חוקית, לאסור הפגנות, ואז החל להוביל את הקו המחמיר יותר, "בגלל רצונו להפסיק את המחאה נגדו", מדווח הבוקר "הארץ" .
שר המדע יזהר שי, שהתנגד להחלטה להחמיר בהנחיות, איים להתפטר מהממשלה אבל חזר בו לאחר מכן. בצעד הפגנתי נטש השר בזעם את ישיבת הקבינט ואמר: "חשוב ששרי הממשלה יידעו - ההחלטה על סגר מלא, חמור מזה שחווינו בחודש מארס, לא התקבלה בהצבעה בקבינט הקורונה. היא בניגוד לדעת מומחי משרד הבריאות וגם אנשי מקצוע ממשרד האוצר".
אמש קרוב לחצות הפיץ משרד הבריאות מסמך בן ארבעה עמודים המפרט את כל הנחיות הסגר לתקופת החגים. תוקף ההנחיות מהיום (ו') בשעה 14:00 ועד 11 בנובמבר, כלומר לאחר שמחת תורה. חלק מההנחיות הנוגעות להפעלת המשק באופן חלקי רוככו לאחר מכן.
ראש הממשלה רמז במהלך התדרוך אמש כי ייתכן שלאחר שבועיים אלה יוארך הסגר, אבל במתכונת קצת אחרת לתקופה נוספת ורק לאחריה "תופעל תכנית הרמזור" שהתווה פרופ' גמזו.
במוצ"ש ישדר ערוץ 12 ראיון מיוחד עם פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שהתפטרה ביולי במחאה על כך שהרגישה כי מתעלמים מהמלצותיה, ועתה היא שוברת את שתיקתה. לקראת שידור הראיון היא אמרה: "ברור שהיתה הרבה מאוד פוליטיקה בכל ההתנהלות של הגל הראשון, כל אחד משך לכיוון שלו... היתה הימנעות בהחלטות בזמן, והחלטות שגוית הן חלק ניכר מאוד מהמצב אליו הגענו, בוודאי. הייתי מצפה שראש הממשלה יעמוד בלחצים פוליטיים. ראש הממשלה מבין את המחלה הזאת מצוין".

מה חיובי בחדשה הזו?

 

[מרובע]

הכל התנהל כרגיל.
כל הכתבה פייק.
דוגמא לכך שכל כתבה צריך לקבל בערבון מוגבל מאוד. לטוב ולמוטב.

אוההו
אז זה באמת חדשה חיובית!

 

[פאר הפרי]

שיעור חזק לנשים - קול הלשון - מומלץ מאד

https://www.kolhalashon.com//New/Media/PlayShiur.aspx?FileName=30172412

 

[דורש ומבקש]

תהיה שנת פילוג אאוט
מי שחובטים בו, אינו פנוי לבדוק אם החבטה הונחתה עליו בצדק; אבל אם פונים אליו באהבה וברכּוּת, הוא פותח את ליבו להקשיב ולתקן.

ז' אלול התש"פ|הרב מנחם ברוד
תקיעת שופר. צילום: לדעת

עמדה שבועית
שנה קשה מתקרבת אל קיצה. מגיפה עולמית שמשבשת סדרי עולם, משבר כלכלי כבד, מוסדות שלטון חורקים, פוליטיקה שלוחת רסן, מערכת משפטית שמאבדת את אמון הציבור. ועל הכול – גל עכור של שיח אלים ונשכני השוטף אותנו בעת האחרונה.
ספק אם האזרח מן השורה יכול לשנות את הדברים ה’גדולים’, אבל בהחלט יכולה להיות לנו שליטה על השיח. ככל שיותר בני-אדם יביעו סלידה מהיאבקויות הבוץ האלה, יפסיקו לצרוך אותן באמצעי התקשורת, ובוודאי יימנעו מלשתף אותן – תיווצר אווירה ציבורית אחרת, שמבקשת לנהל שיח רגוע יותר, מכבד ומתחשב.
השסע הפנימי איננו רק בעיה של טעם טוב ואיכות חיים, אלא הוא מסכן את עתידנו. תרבות של יד איש באחיו הורסת אותנו מבפנים ומכרסמת ביסודות קיומנו כאומה, וכבר ראינו בהיסטוריה היהודית את תוצאותיהן של מלחמת אחים ושנאת חינם.
ככה רוצים לחיות?
חודש אלול הוא זמן לעצור ולבחון ברצינות: האם זו האווירה שאנו מבקשים לחיות בה? האם אנו רוצים לגדל את ילדינו לתוך עולם שאין בו כבוד לזולת, שאין בו הערכה לציבורים גדולים ומכובדים, שאין בו נימוס, איפוק ותרבות דיון?
ראוי בהחלט שיתקיים דיון ציבורי בשאלות העולות על סדר היום, אבל חובה לטפח תרבות של דיון תרבותי, ענייני, שיש בו כבוד לכל עמדה. סגנון כזה של דיון גם יניב תוצאה טובה יותר, כי בסופו של דבר לא כל החוכמה ולא כל הצדק שוכנים תמיד בצד אחד. כיום אנו עדים לדיון אטום, יצרי, מתלהם, שאין בו מקום לקול ההיגיון הצרוף.
מכיוון שההתכתשות הזאת מתחוללת בעיקר באמצעות כלי התקשורת צריכה להיות מופנית כלפיהם מחאה ציבורית רחבה ותקיפה, בקריאה להתמתנות, להורדת הטונים, להפסקת השיסוי ולטיפוח תרבות של כבוד לזולת ולמגזרים רחבים בעם. אנשי התקשורת רגישים מאוד לדעת הקהל. אם הם יחושו שהציבור מואס בהשתלחויות הפרועות, הם יפעלו לצמצם אותן.
באהבה, לא במקל
בחודש אלול אנו נקראים לתקן ליקויים, לשפר מעשים, להיטיב את הדרכים. כיום כבר ברור לכול שהדרך הנכונה להשיג תיקון היא באהבה ולא במקל. מי שחובטים בו, אינו פנוי לבדוק אם החבטה הונחתה עליו בצדק, אלא האינסטינקט הטבעי שלו הוא להשיב מלחמה שערה. אבל אם פונים אליו באהבה וברכּוּת, הוא פותח את ליבו להקשיב, להפנים ולתקן.
כשם שזה כך בהיבט האישי, כך גם בזירה הציבורית. אי-אפשר להשיג תיקון על-ידי השמצות, האשמות והטחת עלבונות. אין זה משנה כלל מי צודק – כדי שיקשיבו לך אתה חייב להוריד את הטון, להפגין אמפתיה, להבין גם את הצד השני, ולחפש נקודה משותפת שעליה יהיה אפשר לבנות הסכמה חדשה.
זה האתגר העומד לפנינו בימים האלה. חודש אלול הוא בבחינת הכנה לחודש החגים, שבו באה לידי ביטוי אחדותו של העם. באווירת חגי תשרי מרגישים את היותנו עם אחד מלוכד, מעל כל המחלוקות וההתפלגויות. הבה נפעל עכשיו שתשפ”א תהיה של אחדות ואהבה, ואלה יביאו לנו את הגאולה מכל המצוקות.

 

[דורש ומבקש]

מה חיובי בחדשה הזו?

שרוני גמזו לוקח כדורים.