האוצר משיק: פיילוט תשלומים חדש לספקים ממשלתיים
ארבעה חודשים לאחר שהכריז החשב הכללי במשרד האוצר על כוונתו להקים מערכת תשלומים מבוססת "אסימונים דיגיטליים", שתחליף את העברות הכספים המסורתיות לגופים ציבוריים וספקיהם, נבחרו שלושה פתרונות זוכים מבין 51 הצעות שהוגשו לקול הקורא. כאשר כבר מהחודש הבא הפיתרונות צפויים להיבחן בפיילוטים ברשויות מקומיות, במשך שמונה חודשים. באוצר מנהלים כעת מגעים בנושא עם עיריות ירושלים, בית שמש וטבריה, וכן עם עיר ערבית גדולה בצפון. טרם הוכרע אם כל הפיילוטים יתקיימו בעיר אחת או שכל אחד ייבחן בעיר אחרת.
צוות הבחינה בחשכ"ל, שכלל יועצים חיצוניים המתמחים בבלוקצ'יין ובמע' פיננסיות, בחר בפתרונות של פירמת הייעוץ הגדולה EY; ושל שותפות בין החברות xDynamics ו–DILS המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, ופתרון של חברת Nexus Wallet. המציע גישה שונה.
איך יעבדו הפיילוטים?
הפיילוטים יתמקדו בשלושה תחומים בשטחי העיריות שייבחרו: העברת תשלומי רווחה ותמיכות מהמדינה, פרויקטי תשתיות של משרד התחבורה כמו סלילת מקטעי כביש, ופרויקטים של המשרד להגנת הסביבה כמו הצללה במרחב הציבורי. היקף כל פיילוט ינוע בין מיליונים לעשרות מיליוני שקלים. באוצר חיפשו רשויות שיש להן רמת אוריינות דיגיטלית מספקת ושעומדות לקראת מימוש הסכמים קיימים, כך שניתן יהיה לשלב בתנאי ההסכם את החיבור למערכות החדשות כבר מהשלב הראשון.
שני פתרונות הבלוקצ'יין מבוססים על העברת "אסימונים" דיגיטליים בעלי גיבוי ממשלתי מלא במקום כסף אמיתי. האסימונים יופעלו על גבי רשת הבלוקצ'יין, והמערכת תאפשר מעקב אחר הכסף עד הביצוע. כל ספק שירצה לפדות את הכסף הדיגיטלי לשקלים לאחר שהשלים את משימתו, יצטרך להיות מזוהה ומאומת במערכת.
הפתרון של נקסוס מעט שונה. הוא מבוסס על תשתית של חשבונות וירטואליים, שבה לכל פרויקט ולכל גורם בשרשרת האספקה מוקם חשבון ייעודי. המערכת מנהלת את התשלומים בין החשבונות, באופן שמזכיר במידה מסוימת אפליקציות כמו פייבוקס.
קיצור זמני התשלום
הפרויקט נועד לפתור בעיה מתמשכת: כספים שהמדינה מעבירה לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך בגלל ריבוי גורמי ביניים, בירוקרטיה ולעיתים גם הונאות. המדינה מעבירה כ־40 מיליארד שקל בשנה בתמיכות לגופים שונים, ועוד עשרות מיליארדים לפעולות רכש.
מבחינה מעשית, קבלנים וספקי משנה יידרשו להירשם במערכת באפליקציה ולהעלות אסמכתאות כתנאי לשחרור תשלומים - חשבוניות ומסמכים שיוכיחו שהעבודה בוצעה ושהכסף שימש למטרתו. בשלב זה לא מתוכנן זיהוי ביומטרי של ספקים, כפי שעלה בדיונים המוקדמים, אלא תהליך זיהוי פשוט יותר.
אם התהליך יצליח, זמני התשלום לספקי העבודות יתקצרו דרמטית - מבטיחים באוצר. כיום שיטת התשלומים הנהוגה בהתקשרויות עם גופים ציבוריים היא "שוטף פלוס 45" - כלומר, תשלום חודש וחצי לאחר גמר ביצוע העבודה. בפועל, זמני התשלום מתארכים לעיתים גם כפליים מכך. המערכת החדשה אמורה לשנות זאת: הספק יוכל למשוך את הכסף כמעט מייד לאחר סיום העבודה, לאחר שיאומתו.