מדריך חדש, קרן כספית מתחדשת!

[איש פנינים]

חדש!! קרן כספית מתחדשת. עם תשואה צפויה מראש.

מליאת הרשות אישרה לאחרונה הנפקה של קרן כספית מתחדשת ראשונה מסוגה וזו צפויה להיות מוצעת לציבור בתקופה הקרובה. זאת לאחר שבאוקטובר 2024 נכנס לתוקף תיקון חקיקה שקידמה הרשות אשר הסדיר את הנפקתן של קרנות כספיות מתחדשות.

קרן כספית מתחדשת היא קרן כספית חדשה המציעה למשקיע אפשרות לבחור לאיזו תקופת זמן הוא מעוניין להשקיע ולדעת מראש את התשואה הצפויה שיקבל. קרן כספית מתחדשת מאפשרת נזילות במועדים קבועים וידועים מראש בלבד, ומאפשרת למשקיעים וודאות גבוהה לגבי התשואה הצפויה ומשך ההשקעה.

הקרנות הכספיות המתחדשות מצטרפות לקרנות הכספיות היומיות המנהלות נכון לסוף מאי 2025 כ-167 מיליארד שקל. זהו גידול משמעותי בהשוואה לסוף מרץ 2024 אז נוהלו כ- 125 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות. יחד עם זאת, חלק זה מהווה רק כ- 9.7% מהכספים שמופקדים בפיקדונות וכ- 31.5% מהכספים המופקדים בעו"ש ללא ריבית.

הקרנות הכספיות המתחדשות והקרנות הכספיות היומיות יונגשו לציבור בידי המערכת הבנקאית, יוצגו שם תחת השם "מוצרי שוק הכסף" במקביל לפיקדונות, ובכך יעודדו את התחרות בין המוצרים. זאת בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין בנושא שגובשה בידי בנק ישראל והרשות "פרסום מידע מרוכז על קרנות כספיות ומק"מ" ואשר עתידה להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב.

ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "השקת הקרנות הכספיות המתחדשות מהווה צעד חשוב נוסף בפיתוח מוצרי שוק הכסף ובהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים. זהו כלי נוסף בידי הציבור בכדי להתמודד עם סביבת האינפלציה הנוכחית ששוחקת את הכסף בעו"ש, וכדי להשיג תשואות טובות יותר על חסכונותיו. נמשיך לקדם כלים חדשניים ונגישים לטובת ציבור המשקיעים."

על החקיקה עבדו: מאיה גרטי גלבוע, אבי וורשביאק ורז יונאי ממחלקת השקעות ואורית שרייבר מהמחלקה המשפטית ברשות לניירות ערך.

מתוך פאנדר.

חדש - קרן כספית מתחדשת עם תשואה צפויה מראש - אושרה הראשונה בניהול מיטב

הרשות לניירות ערך מגבירה את התחרות בפיקדונות הבנקאיים

www.funder.co.il

 

[מתלאה]

חדש!! קרן כספית מתחדשת. עם תשואה צפויה מראש.

מליאת הרשות אישרה לאחרונה הנפקה של קרן כספית מתחדשת ראשונה מסוגה וזו צפויה להיות מוצעת לציבור בתקופה הקרובה. זאת לאחר שבאוקטובר 2024 נכנס לתוקף תיקון חקיקה שקידמה הרשות אשר הסדיר את הנפקתן של קרנות כספיות מתחדשות.

קרן כספית מתחדשת היא קרן כספית חדשה המציעה למשקיע אפשרות לבחור לאיזו תקופת זמן הוא מעוניין להשקיע ולדעת מראש את התשואה הצפויה שיקבל. קרן כספית מתחדשת מאפשרת נזילות במועדים קבועים וידועים מראש בלבד, ומאפשרת למשקיעים וודאות גבוהה לגבי התשואה הצפויה ומשך ההשקעה.

הקרנות הכספיות המתחדשות מצטרפות לקרנות הכספיות היומיות המנהלות נכון לסוף מאי 2025 כ-167 מיליארד שקל. זהו גידול משמעותי בהשוואה לסוף מרץ 2024 אז נוהלו כ- 125 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות. יחד עם זאת, חלק זה מהווה רק כ- 9.7% מהכספים שמופקדים בפיקדונות וכ- 31.5% מהכספים המופקדים בעו"ש ללא ריבית.

הקרנות הכספיות המתחדשות והקרנות הכספיות היומיות יונגשו לציבור בידי המערכת הבנקאית, יוצגו שם תחת השם "מוצרי שוק הכסף" במקביל לפיקדונות, ובכך יעודדו את התחרות בין המוצרים. זאת בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין בנושא שגובשה בידי בנק ישראל והרשות "פרסום מידע מרוכז על קרנות כספיות ומק"מ" ואשר עתידה להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב.

ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "השקת הקרנות הכספיות המתחדשות מהווה צעד חשוב נוסף בפיתוח מוצרי שוק הכסף ובהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים. זהו כלי נוסף בידי הציבור בכדי להתמודד עם סביבת האינפלציה הנוכחית ששוחקת את הכסף בעו"ש, וכדי להשיג תשואות טובות יותר על חסכונותיו. נמשיך לקדם כלים חדשניים ונגישים לטובת ציבור המשקיעים."

על החקיקה עבדו: מאיה גרטי גלבוע, אבי וורשביאק ורז יונאי ממחלקת השקעות ואורית שרייבר מהמחלקה המשפטית ברשות לניירות ערך.

מתוך פאנדר.

חדש - קרן כספית מתחדשת עם תשואה צפויה מראש - אושרה הראשונה בניהול מיטב

הרשות לניירות ערך מגבירה את התחרות בפיקדונות הבנקאיים

www.funder.co.il

לא הצלחתי להבין אבל נראה לי שזה פשוט פקדון רגיל לא אצל בנק
תכלס' זה מאפשר להם לקבוע ריבית נמוכה ולהרויח על חשבוננו
וברגע שגם גופים חוץ בנקאים יכולים להשיג מימון בלי שהרווח שלהם יהיה דמי ניהול
מה הסיכוי שהם לא ינסו להרוויח יותר?
ופשוט למחוק את הקרנות הכספיות הקיימות כיום
תתקנו אותי הלוואי
אבל אם לא זה פשוט בושה וחרפה שאין כדוגמתה
וכן נכון שיש לי בטוחה על הרווח אבל כל גוף שמבטח עושה את זה בכוונת רווח

 

[אז נדברו]

למה הבנק מציע לכם פיקדון ולא קרן כספית? כי זה מה שהכי משתלם לו

לפני כמה חודשים יצאה לדרך קרן כספית מתחדשת חודשית — יצור כלאיים בין קרן כספית לפיקדון, שגם הפקיד בבנק יכול להציע • "זהו צעד חשוב בהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים", הצהיר יו"ר רשות ניירות ערך • בחישוב גס, ההכנסה לבנק מפיקדון גדולה פי 60

ספוילר: סיכום של הכתבה

מנובמבר כל הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחות שיתרתם בחשבון עולה על 15 אלף שקל למשך יותר משלושה חודשים — ולהציע להם חלופות. עד לאחרונה, הפקידים בבנק ואתר הבנק לא יכלו להציע לציבור קרנות כספיות כחלופה לפיקדון, שכן לפי החוק, הקרנות הן מוצרים שמחייבים ייעוץ השקעות.
התיקון לחוק שקידמה רשות ניירות ערך יאפשר כעת גם לפקידים בבנק להציע את הקרנות הכספיות מהסוג החדש. בנוסף, אפשר להציג אותן באתר האינטרנט של הבנק כחלופה לפיקדון.
ואולם נראה כי הבנקים יציעו רק פיקדונות — ולא קרנות כספיות. זאת אף שלרוב, במיוחד לפרקי זמן קצרים, הריבית על הפיקדונות נמוכה משמעותית מזאת שבקרנות הכספיות. כלומר, הבנק לא יציע לציבור את המוצר הטוב יותר, מפני שזה לא משתלם לו.

ספוילר: הכתבה המלאה

חלק מהבנקים התחילו לאחרונה לשלוח ללקוחותיהם הודעות ולהציע ללקוחות שיש להם יתרה בעו"ש להשקיע אותה: "זיהינו בחשבונך יתרה פנויה, זה הזמן להשקיע בתוכנית חיסכון או פיקדון". ההודעות האלה מקדימות מעט את החובה שנקבעה בחוק. לפי הצעת חוק שאושרה בכנסת במאי האחרון, מנובמבר כל הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחות שיתרתם בחשבון עולה על 15 אלף שקל למשך יותר משלושה חודשים — ולהציע להם חלופות.

כפי שהם עושים היום, כנראה שההצעה תכלול רק פיקדונות — ולא קרנות כספיות. זאת אף שלרוב, במיוחד לפרקי זמן קצרים, הריבית על הפיקדונות נמוכה משמעותית מזאת שבקרנות הכספיות. כלומר, הבנק לא יציע לציבור את המוצר הטוב יותר, מפני שזה לא משתלם לו.

עד לאחרונה, הפקידים בבנק ואתר הבנק לא יכלו להציע לציבור קרנות כספיות כחלופה לפיקדון, שכן לפי החוק, הקרנות הן מוצרים שמחייבים ייעוץ השקעות. מי שלא פנה לבדו לרכישת קרנות כספיות נחשף אליהן רק דרך יועצי ההשקעות בבנקים, כך שהלקוחות היו רק מי שיש לו כמה מאות אלפי שקלים בחיסכון לכל הפחות — הרף לקבלת ייעוץ השקעות בבנקים. אף שהמצב השתנה, הבנקים ממשיכים להציע את הקרנות החדשות ואת הקרנות הכספיות הרגילות רק דרך יועצי השקעות.

כעת, התיקון לחוק שקידמה רשות ניירות ערך, כדי לעודד תחרות ולייצר חלופות לפיקדונות, מאפשר גם לפקידים בבנק להציע את הקרנות הכספיות מהסוג החדש. בנוסף, אפשר להציג אותן באתר האינטרנט של הבנק כחלופה לפיקדון. "זהו צעד חשוב בהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים", הצהיר ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, עם אישור הקרנות הכספיות החדשות.

אותה קרן חדשה, שנקראת קרן כספית מתחדשת, היא למעשה יצור כלאיים בין קרן כספית לפיקדון בנקאי. מצד אחד, היא מאפשרת למשקיע לדעת מראש את התשואה הצפויה (אך לא מובטחת) שהוא יקבל בהשקעה לתקופת זמן מסוימת. מצד שני, הנזילות שלה אינה יומית, כמו בקרן כספית רגילה, אלא רק בסוף אותה תקופה, בדומה לפיקדון בנקאי. בחודשים האחרונים השיקו בתי ההשקעות מיטב ואלטשולר שחם קרן כספית שמתחדשת בכל חודש.

לא תחליף לקרן כספית

המוצר החדש לא מיועד להחליף את הקרנות הכספיות הקיימות ולא מתחרה בהן. הוא נועד בעיקר לספק תחליף לפיקדון, במיוחד לקהל בעל אוריינות פיננסית נמוכה יותר, שמעוניין לראות מה התשואה שהוא צפוי לקבל עבור ההשקעה. התשואה הצפויה בקרנות הללו כנראה תהיה מעט נמוכה יותר מהתשואה הצפויה בקרנות הכספיות הרגילות. עם זאת, זוהי עדיין חלופה עדיפה על פני פיקדונות הבנקים, לאור הריבית הנמוכה שהם מציעים, במיוחד בפיקדונות לפרקי זמן קצרים יחסית.

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת (הקבועה) לפיקדונות לתקופה של חודש ביולי הייתה 2.5%. הריביות נעות בין 1.5% בממוצע בבנק יהב ל–2.5% בבנק מסד ובדיסקונט, והחריג היה בנק ירושלים — עם ריבית של 3.8%. בריבית משתנה, הממוצע היה מעט גבוה יותר: 2.9%. הבנק עם הריבית הגבוהה ביותר היה וואן זירו (4%), בעוד הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר הייתה בבנק לאומי — 1.4%.

עם זאת, הריבית הממוצעת היא נתון מטעה, מכיוון שבפיקדונות, בעלי סכומים גבוהים מקבלים ריבית גבוהה יותר (בניגוד לקרנות כספיות, בהן כולם מקבלים את אותה ריבית). כשמסתכלים על הריבית החציונית, שמנטרלת את ההשפעה של החשבונות הגדולים, מגלים שהבנקים נתנו ביולי ריביות נמוכות בהרבה, בין 0.25% ל–1.9% ברוב הבנקים (ריבית משתנה), למעט וואן זירו ובנק ירושלים — אצלם גם החציון היה 4%, שכן הם לא מתייחסים לגודל הפיקדון בהצעת ריבית.

לשם השוואה, התשואה הצפויה של הקרנות הכספיות החדשות היא 4.1%, כך שרק וואן זירו ובנק ירושלים יוכלו להתחרות בה. לרוב הציבור, שהם לקוחות יתר הבנקים, הקרנות הכספיות החדשות משתלמות בהרבה. בנוסף, המס על הריבית מהפיקדון בבנק הוא 15% נומינלי, בעוד המס בקרנות הכספיות — בגובה 25% — נגבה על רווחים ריאליים. מכיוון שהאינפלציה מקטינה את הרווח הריאלי של הקרן הכספית, המס עליה בתקופות של אינפלציה יהיה נמוך יותר מהמס על הריבית בפיקדונות.

מרוויחים עלינו

אבל הבנקים לא יציעו אותן. שכן, על שיווק הקרנות הכספיות — מהסוג החדש כמו גם מהסוג הרגיל — הבנקים מקבלים רק 0.1%, גובה דמי ההפצה שאותם מקבלים הבנקים ממנהלי הקרנות. לעומת זאת, מפיקדונות הציבור הבנקים מרוויחים הרבה יותר, בשל מה שנקרא המרווח הפיננסי. יעידו על כך רווחי העתק של הבנקים בשנים האחרונות.

כאמור, הבנקים משלמים בממוצע 2.9% על פיקדון, ועושים שימוש בכסף הזה לטובת הלוואות. הריבית הממוצעת על הלוואות ביולי הייתה 9.2%. בחישוב גס, ההכנסה של הבנק מהפיקדון גדולה פי 60 מההכנסה שלו מקרן כספית. גם אם נניח שהבנקים לא מלווים חלק מהכסף, הם מקבלים עליו מבנק ישראל את ריבית בנק ישראל, כך שחלק מהפער הוא "רק" פי 16 מדמי ההפצה.

לבנקים אין אינטרס להפיץ את הקרנות החדשות. יעידו על כך גם הסכומים שגייסו שתי הקרנות שהושקו עד כה: 11.7 מיליון שקל (מיטב) ו–1.3 מיליון שקל (אלטשולר שחם, שהשיק את הקרן מאוחר יותר). גם בהתחשב בכך שהן חדשות יחסית והן מגייסות רק פעם בחודש, אלו סכומים לא גבוהים.

החל באוקטובר, בנק ישראל יחייב את הבנקים לפרסם במרוכז ובאופן אחיד באתריהם מידע על החלופות השונות — פיקדונות, קרנות כספיות ומק"מ (מלווה קצר־מועד). עם זאת, מכיוון שקהל היעד הוא ציבור בעל אוריינות פיננסית נמוכה יחסית, כנראה שההשפעה של הפרסומים הללו לא תהיה גדולה. כל עוד הבנקים לא יציעו את המוצר בצורה אקטיבית יותר, בד בבד עם הפיקדונות, הציבור הרחב ימשיך להפסיד — והבנקים ימשיכו להרוויח.

דה מרקר