אם תביא מתנה לחתונה כוס כזאת, ארוזה בצלופן יפה עם ברכה, אז יתכן שכן....האם אחרי שהעלו את המחירים של החד פעמי אפשר כבר לעשות קידוש בכוס חד פעמי כי זה נהיה דבר חשוב?
החשיבות לא נמדדת רק לפי העלות...האם אחרי שהעלו את המחירים של החד פעמי אפשר כבר לעשות קידוש בכוס חד פעמי כי זה נהיה דבר חשוב?
אם התכוונת לשאול ברצינות
ברור שאז יהיה מותר, כי זה כבר לא יהיה כוס חד פעמית...אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)
נכון.ברור שאז יהיה מותר, כי זה כבר לא יהיה כוס חד פעמית...
(הכוונה היא להדגיש, שכל עוד ישאר הכלי חד פעמי במהותו, יהיה לכאורה אסור לקדש בו.)
ויש להקשות כפי שהקשה המקור ברוך (עפשטיין) על הסיפור הידוע עם רוטשילד שעשה קידוש ומזגו לכולם יין לכוסות, אך לא הגישו מזונות. והציבור אכן תמה.
ואז כשהופיע הברון קידש על כוסו, שתה את היין ברך מזונות ואכל את הגביע לעיני הציבור המשתאה.
המקור ברוך שם דן בעניין כיסוי המזונות, אך יש גם להקשות על כך מעניין החד פעמי.
@פרי הארץ לעיונך.
זה הסיפור שהופיע במקור ברוך, וקיצרתי, כי לא זה היה העניין.אם כבר סיפור - יש המשך נפלא לסיפור הזה, ברשותכם...
לאחמ"כ כיבד הברון את הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שיקדש על היין. הגרח"ע מילא את הכוס, נטלה בידו והחל מתעמק במחשבותיו למשך זמן, עד שפתח וקידש עליה, ובירך בורא מיני מזונות על הכוס ואכלו...
משיצא, שאלוהו מקורביו: ילמדנו רבינו, במה התעמק כשהחזיק את הגביע בידו ולא קידש מיד?
ענה הגרח"ע: נתעוררתי לחשוב כיצד אחזיק 'מזונות' בידי ואקדש על יין, והרי בפת יש דין שצריך לכסותה בעת הקידוש כדי 'שלא יראה הפת בושתו' (עיי' או"ח רעא ט). ואף אם ב'מזונות' רבו המנהגים אם צריך לכסותם או לא, מ"מ כשהנני אוחזם ממש בידי ודאי יש לחשוש שלא יראו בושתם.
שוב חזרתי לחשוב: הרי אם לא אקדש, יתבייש הברון רוטשילד! על כן אמרתי - מוטב שיראה ה'מזונות' בושתו, ולא רוטשילד...
(באר הפרשה דברים תשע"ח, מקובץ 'ישורון' שנת תרע"ב)
עדיין יש דעות רבות שהיות והכוסות ח"פ כיום הם טובות גם לשימוש רב פעמי אז ניתן לקדש בהם, ויעויין באג"מ שהוא המקור לעניין שהוא דיבר על כוסות מנייר.מבירור הלכתי שערכתי בעניין, יש הבדל בין כוס קרטון לכוס פלסטיק שקופה.
כוס הקרטון לא עמידה מטבעה, וגם אם תחליט להשתמש בה יום שלם, היא לא תחזיק מעמד ותתפרק באיזה שהוא שלב.
הכוס השקופה, בעיקרה יכולה להחזיק גם זמן רב, ולכן היה מראש מקום להתיר לקדש בה, אך מאחר ומנהג רוב בני האדם לזרוק את הכוס לאחר שימוש אחד, ולא לעשות בה שימוש נוסף, (ואפי' השימוש היחיד, הוא לא ממש יחיד. שהרי סעודה שלמה יושב הסועד ושותה באותה הכוס שוב ושוב, ללא החלפה כל פעם. כי בפשטות חד פעמי הלכתית, זה שימוש יחידני ממש, כממחטה לאף, וכגפרור להצתה, שזה דברים שהשימוש בהם חד פעמי לחלוטין.) לכן אסור לעשות בה קידוש.
ולשאלתך כעת האם ההלכה הזאת תשתנה, התשובה תלויה בהשפעת המצב החדש על הרגלי בני האדם.
אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)
למרות שעדיין יהיה מקום לדיוןאם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)
לא כל כך רואה מקום לדיון. אם זה כלי, זה כלי.למרות שעדיין יהיה מקום לדיון
על כוס שמשמשת אדם אחד
זה נכון אולי שהמקור הכתוב היחיד הוא מהאג"מ זצוק"ל, אבל יש רבים וטובים בדורו, ובעיקר בדורנו, שפוסקים כן, ולא בטוח שהם סבורים בדיוק כשיטתו, או שדיברו מכוח פסיקתו.לידיעה, המקור לאסור קידוש בכוס חד פעמי זה מהגר"מ פינשטיין זצ"ל.
מעשה והוא עצמו עשה קידוש על כוס ח"פ כשלנו, ניגש אליו קרוב משפחה לשאול לפרש הענין, ענה לו שכוונתו היתה על כוס "חד פעמית" דהיינו שאחרי פעם אחת כבר לא ראויה לשימוש, ולא דיבר על הכוסות שלנו כלל. (מפי בעל המעשה)
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים