עזרה חד פעמי

[פרי הארץ]

האם אחרי שהעלו את המחירים של החד פעמי אפשר כבר לעשות קידוש בכוס חד פעמי כי זה נהיה דבר חשוב?

 

[rubi]

האם אחרי שהעלו את המחירים של החד פעמי אפשר כבר לעשות קידוש בכוס חד פעמי כי זה נהיה דבר חשוב?

אם תביא מתנה לחתונה כוס כזאת, ארוזה בצלופן יפה עם ברכה, אז יתכן שכן....

 

[בשעות הפנאי]

האם אחרי שהעלו את המחירים של החד פעמי אפשר כבר לעשות קידוש בכוס חד פעמי כי זה נהיה דבר חשוב?

החשיבות לא נמדדת רק לפי העלות...
יש עוד פרמטרים.
למשל גם לפי העמידות, ועוד
כלי שהוא חד פעמי, הוא מטבעו, דבר שקשה להגדיר אותו כחשוב.

אם התכוונת לשאול ברצינות

 

[שארפער]

אם התכוונת לשאול ברצינות

מבירור הלכתי שערכתי בעניין, יש הבדל בין כוס קרטון לכוס פלסטיק שקופה.
כוס הקרטון לא עמידה מטבעה, וגם אם תחליט להשתמש בה יום שלם, היא לא תחזיק מעמד ותתפרק באיזה שהוא שלב.
הכוס השקופה, בעיקרה יכולה להחזיק גם זמן רב, ולכן היה מראש מקום להתיר לקדש בה, אך מאחר ומנהג רוב בני האדם לזרוק את הכוס לאחר שימוש אחד, ולא לעשות בה שימוש נוסף, (ואפי' השימוש היחיד, הוא לא ממש יחיד. שהרי סעודה שלמה יושב הסועד ושותה באותה הכוס שוב ושוב, ללא החלפה כל פעם. כי בפשטות חד פעמי הלכתית, זה שימוש יחידני ממש, כממחטה לאף, וכגפרור להצתה, שזה דברים שהשימוש בהם חד פעמי לחלוטין.) לכן אסור לעשות בה קידוש.

ולשאלתך כעת האם ההלכה הזאת תשתנה, התשובה תלויה בהשפעת המצב החדש על הרגלי בני האדם.
אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)

 

[בשעות הפנאי]

אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)

ברור שאז יהיה מותר, כי זה כבר לא יהיה כוס חד פעמית...

 

[שארפער]

ברור שאז יהיה מותר, כי זה כבר לא יהיה כוס חד פעמית...

נכון.
וזאת בדיוק הנקודה.

 

[שארפער]

(הכוונה היא להדגיש, שכל עוד ישאר הכלי חד פעמי במהותו, יהיה לכאורה אסור לקדש בו.)
ויש להקשות כפי שהקשה המקור ברוך (עפשטיין) על הסיפור הידוע עם רוטשילד שעשה קידוש ומזגו לכולם יין לכוסות, אך לא הגישו מזונות. והציבור אכן תמה.
ואז כשהופיע הברון קידש על כוסו, שתה את היין ברך מזונות ואכל את הגביע לעיני הציבור המשתאה.
המקור ברוך שם דן בעניין כיסוי המזונות, אך יש גם להקשות על כך מעניין החד פעמי.
@פרי הארץ לעיונך.

 

[שם עט]

(הכוונה היא להדגיש, שכל עוד ישאר הכלי חד פעמי במהותו, יהיה לכאורה אסור לקדש בו.)
ויש להקשות כפי שהקשה המקור ברוך (עפשטיין) על הסיפור הידוע עם רוטשילד שעשה קידוש ומזגו לכולם יין לכוסות, אך לא הגישו מזונות. והציבור אכן תמה.
ואז כשהופיע הברון קידש על כוסו, שתה את היין ברך מזונות ואכל את הגביע לעיני הציבור המשתאה.
המקור ברוך שם דן בעניין כיסוי המזונות, אך יש גם להקשות על כך מעניין החד פעמי.
@פרי הארץ לעיונך.

אם כבר סיפור - יש המשך נפלא לסיפור הזה, ברשותכם...

לאחמ"כ כיבד הברון את הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שיקדש על היין. הגרח"ע מילא את הכוס, נטלה בידו והחל מתעמק במחשבותיו למשך זמן, עד שפתח וקידש עליה, ובירך בורא מיני מזונות על הכוס ואכלו...
משיצא, שאלוהו מקורביו: ילמדנו רבינו, במה התעמק כשהחזיק את הגביע בידו ולא קידש מיד?
ענה הגרח"ע: נתעוררתי לחשוב כיצד אחזיק 'מזונות' בידי ואקדש על יין, והרי בפת יש דין שצריך לכסותה בעת הקידוש כדי 'שלא יראה הפת בושתו' (עיי' או"ח רעא ט). ואף אם ב'מזונות' רבו המנהגים אם צריך לכסותם או לא, מ"מ כשהנני אוחזם ממש בידי ודאי יש לחשוש שלא יראו בושתם.
שוב חזרתי לחשוב: הרי אם לא אקדש, יתבייש הברון רוטשילד! על כן אמרתי - מוטב שיראה ה'מזונות' בושתו, ולא רוטשילד...
(באר הפרשה דברים תשע"ח, מקובץ 'ישורון' שנת תרע"ב)

 

[שארפער]

אם כבר סיפור - יש המשך נפלא לסיפור הזה, ברשותכם...

לאחמ"כ כיבד הברון את הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שיקדש על היין. הגרח"ע מילא את הכוס, נטלה בידו והחל מתעמק במחשבותיו למשך זמן, עד שפתח וקידש עליה, ובירך בורא מיני מזונות על הכוס ואכלו...
משיצא, שאלוהו מקורביו: ילמדנו רבינו, במה התעמק כשהחזיק את הגביע בידו ולא קידש מיד?
ענה הגרח"ע: נתעוררתי לחשוב כיצד אחזיק 'מזונות' בידי ואקדש על יין, והרי בפת יש דין שצריך לכסותה בעת הקידוש כדי 'שלא יראה הפת בושתו' (עיי' או"ח רעא ט). ואף אם ב'מזונות' רבו המנהגים אם צריך לכסותם או לא, מ"מ כשהנני אוחזם ממש בידי ודאי יש לחשוש שלא יראו בושתם.
שוב חזרתי לחשוב: הרי אם לא אקדש, יתבייש הברון רוטשילד! על כן אמרתי - מוטב שיראה ה'מזונות' בושתו, ולא רוטשילד...
(באר הפרשה דברים תשע"ח, מקובץ 'ישורון' שנת תרע"ב)

זה הסיפור שהופיע במקור ברוך, וקיצרתי, כי לא זה היה העניין.
יש"כ בכל אופן.

 

[גלגל הצבעים]

מבירור הלכתי שערכתי בעניין, יש הבדל בין כוס קרטון לכוס פלסטיק שקופה.
כוס הקרטון לא עמידה מטבעה, וגם אם תחליט להשתמש בה יום שלם, היא לא תחזיק מעמד ותתפרק באיזה שהוא שלב.
הכוס השקופה, בעיקרה יכולה להחזיק גם זמן רב, ולכן היה מראש מקום להתיר לקדש בה, אך מאחר ומנהג רוב בני האדם לזרוק את הכוס לאחר שימוש אחד, ולא לעשות בה שימוש נוסף, (ואפי' השימוש היחיד, הוא לא ממש יחיד. שהרי סעודה שלמה יושב הסועד ושותה באותה הכוס שוב ושוב, ללא החלפה כל פעם. כי בפשטות חד פעמי הלכתית, זה שימוש יחידני ממש, כממחטה לאף, וכגפרור להצתה, שזה דברים שהשימוש בהם חד פעמי לחלוטין.) לכן אסור לעשות בה קידוש.

ולשאלתך כעת האם ההלכה הזאת תשתנה, התשובה תלויה בהשפעת המצב החדש על הרגלי בני האדם.
אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)

עדיין יש דעות רבות שהיות והכוסות ח"פ כיום הם טובות גם לשימוש רב פעמי אז ניתן לקדש בהם, ויעויין באג"מ שהוא המקור לעניין שהוא דיבר על כוסות מנייר.
ואם בהרגלי בני אדם עסקינן אז גם הכוסות היקרות העבות והמהודרות בצבע כסף נזרקות אחר השימוש.

 

[יהודי-פשוט]

אם אכן רוב הציבור יתחילו לשמור כוסות ח"פ מיום ליום לאותו אדם, כנראה יהיה כבר מותר לקדש בה. (בתקווה שלא.....)

למרות שעדיין יהיה מקום לדיון
על כוס שמשמשת אדם אחד

 

[שזמה]

לידיעה, המקור לאסור קידוש בכוס חד פעמי זה מהגר"מ פינשטיין זצ"ל.
מעשה והוא עצמו עשה קידוש על כוס ח"פ כשלנו, ניגש אליו קרוב משפחה לשאול לפרש הענין, ענה לו שכוונתו היתה על כוס "חד פעמית" דהיינו שאחרי פעם אחת כבר לא ראויה לשימוש, ולא דיבר על הכוסות שלנו כלל. (מפי בעל המעשה)

 

[שארפער]

למרות שעדיין יהיה מקום לדיון
על כוס שמשמשת אדם אחד

לא כל כך רואה מקום לדיון. אם זה כלי, זה כלי.

 

[שארפער]

לידיעה, המקור לאסור קידוש בכוס חד פעמי זה מהגר"מ פינשטיין זצ"ל.
מעשה והוא עצמו עשה קידוש על כוס ח"פ כשלנו, ניגש אליו קרוב משפחה לשאול לפרש הענין, ענה לו שכוונתו היתה על כוס "חד פעמית" דהיינו שאחרי פעם אחת כבר לא ראויה לשימוש, ולא דיבר על הכוסות שלנו כלל. (מפי בעל המעשה)

זה נכון אולי שהמקור הכתוב היחיד הוא מהאג"מ זצוק"ל, אבל יש רבים וטובים בדורו, ובעיקר בדורנו, שפוסקים כן, ולא בטוח שהם סבורים בדיוק כשיטתו, או שדיברו מכוח פסיקתו.
אותו פוסק שדיברתי איתו, אף הוא פוסק ידוע בדורנו, מהשורה הראשונה, והוא הסביר לי את העיקרון כפי שהסברתי לעיל, שכלי ח"פ לא נחשב כלל ככלי, אבל דבר כזה ניתן לומר רק על כוס שהשימוש בה הינו יחידני ממש כגפרור להצתה. (הוא דיבר איתי על העניין בעקבות שסיפרתי לו שהייתי בחופה שמסדר הקידושין היה רגיל לערוך קניין סודר על הכתובה בממחטת האף הרב שימושית שלו, (דבר מצוי בדור הקודם) ולא היה עליו כזו, אז הוא לקח כתחליף טישו. אלא שחשש שטישו אחד לא ראוי לכך, אז הוא לקח חבילה שלימה של טישו. והרב שסיפרתי לו את זה נחרד עד עמקי נשמתו, והסביר לי שהקניין לא חל כלל, יען כי טישו הוא ח"פ, והוא כלל לא כלי. ואז שאלתי אותו אם אפשר לערוך קניין סודר בכוס ח"פ, ואז הוא אמר לי שכוס ח"פ היא לא ח"פ בעצם, כי כן ניתן להשתמש בה ואפי' פעמים רבות. והסיבה לאיסור הקידוש בכוס זו, היא המנהג בדורנו להשליך הכוס בתום הארוחה. אך עדיין הלכה למעשה לעניין קניין סודר, הסתפק בדבר. (ואפשר שדומה למרוקא.) (אגב כך אף חיווה דעתו, שלא יעזור לעשות כפי שעושים בחורי ישיבה רבים שעושים קידוש בשתי כוסות ח"פ אחת בתוך חבירתה, ואמר שזה אפס ועוד אפס, שווה אפס.... ואעיר שהגר"ח קנייבסקי שליט"א, אא"ט בפסח עושה קידוש בכוס זכוכית המונחת בתוך גביע הכסף הרגיל של כל השנה, כך שזה נחשב שעשה בגביע, אבל היין לא נשתה מהגביע של חמץ. ("אלא" קנ"ח. בצירוף תמונה.....) ואולי אפשר לעשות כן בכוס ח"פ גם, וצ"ע.)
וע"ז הוספתי, שאם הנוהג לזרוק ישתנה, גם ההלכה לכאור' תשתנה, כי האיסור הוא לא בגלל הכלי עצמו, אלא הנוהג, וכדלעיל, וכו'.
אך לא דיברתי מכוחו של האג"מ זצוק"ל, ולא הוא המקור לדברי, כך שאין מה להסיק מכך שהוא דיבר על כוס ח"פ אחרת.... הרב איתו דיברתי, דיבר על כוס ח"פ של ימינו. בדיוק.